שוק המניות המקומי שעבר טלטלות ברבעון הראשון סיים אותו באופן חיובי. לפי דוח של הבורסה בת"א, ביצועיה בתחילת 2024 לא פיגרו ואף עלו על הביצועים של המדדים בבורסה בניו יורק. איזו מניה זינקה ב-54% ואיך השפיעו מחירי הדיור על המסחר?
למרות המלחמה וחילופי האש בעזה ובצפון, הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי מודי'ס ואי היציבות הפוליטית שנמשכת – הבורסה בתל אביב בסיכום הרבעון הראשון של 2024 הפגינה ביצועים ולא פיגרה אחרי מדדי בורסות העולם. כך עולה מדוח שפרסמה הבורסה.
מדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו תשואה חיובית של כ-7.5% וכ-11%, בהתאמה. זאת לעומת עלייה של כ-4% ו-9% במדדי ה-Dow Jones וה-S&P 500 בארה"ב, ועלייה של כ-12% במדד ה-STOXX 50 EURO באירופה.
השיאנים במדדים על פי ענפים: מדד ת"א-רשתות שיווק עלה ברבעון בכ-25%, בהובלת מניית שופרסל שמחליפה בעלים ומעוררת תקוות לשיפור ביצועים, שזינקה בכ-54% ומניית פוקס של הראל ויזל שזינקה בכ-40% לנוכח ההתרחבות בחו"ל.
מדד ת"א-בנייה בלט בעלייה של כ-17%. תרמה לכך העלייה במספר העסקאות של מכירת דירות בהשוואה לינואר 2023, ועלייה של כ-32% במספר העסקאות של מכירת דירות בהשוואה לדצמבר 2023.
ת"א-מדד ביטוח עלה בכ-17%. במדדי ההייטק: ת"א גלובל-בלוטק ות"א-ביומד עלו בכ-12% בממוצע, ומדד ת"א-טכנולוגיה עלה בכ-9% בדומה לעליית מדד ה-NASDAQ.
מדד ת"א בנקים-5 רשם עלייה מתונה של כ-4% למרות העלייה ברווחיות הבנקים הגדולים בזכות הריבית הגבוהה. העיב על המדד צפי להאטה בצמיחת המשק ובעקבותיה צפי לירידה בהכנסות הבנקים.
מדד ת"א נפט וגז עלה בכ-10% בהמשך לעלייה חדה של כ-38% בשנת 2023, זאת בהשפעת המשך העלייה בביקוש לגז ישראלי.
המחזור היומי הממוצע בשוק המניות הסתכם בכ-2 מיליארד שקל, בדומה למחזור הממוצע בשנת 2023 שהתאפיינה במחזורי מסחר ערים.
עוד עולה כי הציבור הישראלי ומשקיעי חוץ צמצמו ברבעון הראשון של 2024 את החשיפה למניות בת"א, ומנגד – המשקיעים המוסדיים לטווח הארוך הגדילו את החזקותיהם במניות בת"א. בשוק אגרות החוב נרשמו עליות שערים של כ-1.5% באיגרות החוב הקונצרניות. מנגד, ירידות שערים באיגרות החוב הממשלתיות, בראשן איגרות החוב השקליות וצמודות המדד לטווח ארוך שירדו בכ-2.5% בממוצע, בשל העלייה בסיכון הגלום בחוב הממשלתי עם הזינוק בגירעון.
בעקבות העליות המרשימות בשנה החולפת בבורסה בניו יורק, התגברו הזרמות כספים ע"י הציבור לקרנות המחקות מדדים, בעיקר אלו העוקבות אחר מדד S&P 500. זאת על חשבון הקרנות הכספיות שהיו פופלריות כל זמן שהריבית עלתה. כעת, בהשפעת ציפיות להורדת הריבית, התהפכה המגמה והציבור הזרים כספים על חשבון הכספיות לקרנות האקטיביות המשקיעות באיגרות חוב בתל-אביב ובמניות.
נורית דרור, מיחידת המחקר של הבורסה בת"א, מסרה כי הציפיות להורדת הריבית במשק כשגם בארה"ב הפד אותת על שלוש הורדות ריבית במהלך השנה הקרובה, השפיעו לחיוב על המסחר בתל אביב מתחילת השנה. זאת בנוסף לפרסום נתונים מאקרו כלכליים חיוביים, בהם: התמתנות בשיעור האבטלה במשק, עליית המדד המשולב בחינת מצב המשק כביטוי להתאוששות הדרגתית מפגיעת המלחמה ועלייה במחירי הדירות. מנגד, השפעה שלילית על המסחר היה בפרסום כי נמשכת העלייה בגירעון התקציבי השנתי והירידה בשיעור הצמיחה במשק.
בתחום האג"ח: איגרות החוב הקונצרניות עלו ברבעון הראשון של 2024 בשיעור ממוצע של כ-1.5%. מנגד, איגרות החוב הממשלתיות ירדו ברבעון הראשון של 2024 בשיעור ממוצע של כ-0.5%. את ירידות השערים הובילו איגרות החוב השקליות הכלולות במדד תל גוב-שקלי 10+ ואיגרות החוב צמודות המדד הכלולות במדד תל-גוב צמודות 15+ שירדו בכ-2.5% בממוצע.
ברבעון הראשון של 2024 נמשכו הזרמות כספי הציבור לקרנות המחקות (קרנות סל וקרנות פתוחות) והסתכמו בכ-7.8 מיליארד שקל נטו, זאת בהמשך לכ-22.3 מיליארד שקל שהוזרמו בכל שנת 2023. מה קנה הציבור? כ-6.3 מיליארד שקל רכישות של קרנות העוקבות אחר מדדי מניות בינלאומיים.
