ספק אם מישהו, פרט לבנימין נתניהו, יודע מה ישראל מתכננת בעזה. הכביש שבו היא נוסעת מוביל להתפצלות: בצד אחד, עסקה שנמצאת בהישג יד ותשיב הביתה עשרה חטופים חיים ו־15-18 חטופים חללים. בצד האחר, מבצע נרחב לכיבוש העיר עזה, ובהמשך לו אולי גם לכיבוש הרצועה כולה.
הושמדו משגרי רקטות מוכנים לשיגור ברצועת עזה | דובר צה"ל
דומה שנתניהו משוכנע שיוכל להמשיך לנסוע ישר: גם להשיב את כל החטופים, וגם להכריע את חמאס. הוא לא מסביר לציבור, וגם לא לשותפיו הפוליטיים או לצמרת מערכת הביטחון, כיצד בכוונתו לעשות זאת. אלא אם חמאס ימצמץ בימים הקרובים ויסכים לוויתורים כדי למנוע את הרחבת המלחמה, ישראל היא שתידרש להכריע.
בניגוד למה שעולה מההצהרות ומההודעות הפלקטיות של הצמרת המדינית־פוליטית, אין לצה"ל דרך להבטיח שום רכיב בהחלטות שהקבינט קיבל. הוא לא יודע לערוב לשלומם של החטופים ולמנוע את הוצאתם להורג, או להימנע מפגיעה בהם. הוא גם לא יכול להבטיח שלא יהיו נפגעים רבים מקרב הכוחות במערכה על העיר עזה, ובוודאי לא להתחייב על לוחות זמנים להשלמת פעולות הטיהור של עזה תחתית (ההשתלטות על עזה עילית תהיה קלה יותר). והוא אפילו לא יכול להבטיח שיעמוד במשימת הפינוי של מיליון אזרחים פלשתינים, שכשליש מהם לא הסכימו להתפנות גם כאשר צה"ל השתלט על העיר עזה בנובמבר־דצמבר 2023.
הקבינט הנחה את צה"ל להשלים את המשימה הזאת עד 6 באוקטובר, כדי לציין שנתיים למלחמה בתמונת ניצחון. לא ברור באיזה ניצחון מדובר: הנתיב שבו ישראל צועדת כעת הוא מתכון בטוח לכך שגם ביום השנה השלישי לאסון יהיו בעזה חיילים (וכנראה גם חטופים). הרמטכ"ל וצמרת מערכת הביטחון מזהירים כי במקום לסיים את המלחמה, ישראל עלולה להעמיק אותה ולשקוע בה.
שחיקה בצבא, ובמעמד ישראל
נוסף על כך הם גם מזהירים שבמקום למצוא נתיב שישחרר את ישראל מהצורך לשלוט ב־2.2 מיליון פלשתינים, היא עלולה למצוא את עצמה מקיימת ממשל צבאי שיעלה לה בחמישה מחירים עצומים, שספק אם היא בנויה לעמוד בהם. הראשון, בוויתור מעשי על חטופים, כולם או מקצתם. השני, בחיי חיילים רבים (פיגועי גרילה כמו זה שסוכל בשבוע שעבר במגנן של חטיבת כפיר יהיו תמיד, ומתישהו הם גם עלולים להצליח). השלישי, במחיר כלכלי שהמשק לא בנוי לשאת בו. הרביעי, בנטל רב־שנים (שיוביל לשחיקה, ואולי גם לקריסה) במערכי המילואים, הסדיר והקבע. והחמישי, בהעמקת המפולת המדינית שעלולה להגיע לכדי הפיכתה של ישראל למדינה מצורעת.
יד מגייסת ויד פוטרת
האזהרות האלה לא נופלות על אוזניים קשובות. נתניהו לא מתרשם בינתיים גם מהלחץ הציבורי הגובר בסוגיית החטופים, ומצידם של הורי לוחמים. ביטחונו העצמי רב עד כדי כך ששלוחיו מתכוונים להאיץ השבוע את המגעים לקידומו של חוק ההשתמטות מגיוס. ביד אחת שולחת הממשלה צווי 8 למי ששירתו כבר מאות ימים, וביד השנייה היא מנסה לפטור עשרות אלפים משותפות בנטל.
נתניהו נמנע בשבוע החולף מלכנס את הקבינט. ייתכן שלא רצה לעמוד שוב בלחץ מערכת הביטחון; ייתכן שלא רצה לעמוד בלחץ שותפותיו הקואליציוניות. עיניו מכוונות כל העת לוושינגטון, במאמץ למדוד תמידית את הטמפרטורה בבית הלבן. כל עוד הוא מרגיש שיש לו רוח גב מהנשיא טראמפ, המלחמה תימשך. אם יחשוב שטראמפ משנה כיוון – סביר שישראל תעצור.
בינתיים נתניהו מפרש כלשונה את דרישת טראמפ לסיים את המלחמה. מבחינתו, הכוונה היא לחסל את חמאס. לא בטוח שהנשיא האמריקני מכיר או מבין עד כמה הביצוע של זה בשטח ארוך, מסובך וחמקמק. מפקדי הצבא האמריקני הבטיחו לו לחסל את האיום החות'י בקלות, וארה"ב היא זאת שהתקפלה אחרי כמה שבועות כדי שלא להיסחף למערכה פתוחה. עזה מסובכת פי כמה, בוודאי כשברקע יש חטופים ואתגר אזרחי מורכב.
שעון החול של החטופים אוזל
את טראמפ הפרטים מעניינים פחות. בסוף השבוע הוא סחרר את משפחות החטופים כשאמר שחלק מ־20 החטופים שמוגדרים חיים כבר אינם איתנו. המתאם גל הירש נדרש להוציא הודעת הבהרה, שספק אם הרגיעה את המשפחות. כל מי שראה את הסרטונים של רום ברסלבסקי ואביתר דוד יודע שגם אם טראמפ לא יודע על מה הוא מדבר, בהחלט ייתכן שהוא צודק: כל דקה בשבי היא סכנת חיים מיידית עבורם.
השבוע הקרוב יהיה קריטי. ביום שלישי יושבת המשק כהזדהות עם החטופים. אם להישען על ההשבתה הקודמת ביום ראשון שעבר, ועל הסקרים, רוב מוצק בציבור תומך בעסקה שתשהה או תעצור את המלחמה. בסוף השבוע תצוין שנה לרצח ששת החטופים במנהרה בחאן יונס. זאת תהיה תזכורת נוספת למחיר טרפוד העסקאות. מייד אחר כך, ב־2 בספטמבר, יחל הגיוס המאסיבי של אנשי מילואים בצווי 8. סביר שהוא ילווה בהגברת הלחץ הצבאי על העיר עזה באמצעות תקיפות ופשיטות.
נתניהו אמר כי יקיים את שני התהליכים במקביל: גם משא ומתן וגם מלחמה. בינתיים מקיימת ישראל רק צד אחד של המשוואה – זה של הלחימה, ונמנעת מלקדם את צד המו"מ. אם לא תחול תפנית, היא תיכנס לקוראלס מסוכן. הממשלה משוכנעת שכמו הארי הודיני, הקוסם הנודע, ישראל תדע לצאת מכל מצב. כדאי לקוות שבשונה ממנו, היא לא תקפח את דרכנו כתוצאה ממכה לא צפויה.
