אירופה מאיימת להשתמש בנשק הסנקציות האחרון שלה נגד איראן

השעון הדיפלומטי הבינלאומי סופר לאחור בימים אלה לקראת 31 באוגוסט, המועד שבו מדינות אירופה הזהירו את איראן כי הן עשויות להתחיל ולממש את מנגנון ה"סנאפ־בק" הטמון בהסכם הגרעין עימה, ולהטיל עליה מחדש כמעט בִן־לילה סנקציות משתקות בתחום הנפט, הסחר והכלכלה.

● אוקראינה מציגה: לצוד כטב"מים רוסיים עם רובי ציד במטוס פרופלור | WSJ
● המדינה שמבקרת את ישראל, וממשיכה לקנות ממנה נשק

האיום האירופי, שהחל להישמע כבר בחודש שעבר, קוצב את הזמן שניתן לאיראן "לחזור לשולחן הדיונים" במסגרת השיחות על עתיד תוכנית הגרעין שלה, אחרי שאבק ההפצצות הישראליות־אמריקאיות שקע ומתוך אינטרס בינלאומי למנוע מהרפובליקה האסלאמית להשיג נשק גרעיני.

המשא ומתן בין הצדדים "תקוע" לכאורה, לפחות על פי פרסומים רשמיים, על רקע התעקשות של טהרן להשאיר את פעילות העשרת האורניום בשטחה. פעילות זו, שקשה לנמק בצרכים אזרחיים, עשויה לאפשר לה להמשיך ולהיות "מדינת סף" לפריצה לפצצת גרעין, ולהמשיך לטפח ולבסס את הטכנולוגיה הדרושה כדי ליצור אחת. האירופאים, בתיאום ובהכוונה מוושינגטון, העלו בעבר את האפשרות שהפעילות תועתק לרוסיה, שם תפוקח על ידי גורמים בינלאומיים. האיראנים גם טוענים כי אין סיבה לשאת עם האירופאים, מכיוון שההחלטות מתקבלות על ידי וושינגטון.

מבקשים מאיראן להפגין רצינות

בשלב הנוכחי, עם זאת, האירופאים לא דורשים המון. הם רק מבקשים מטהרן כי תפגין רצינות עד סוף החודש, ותודיע אם ברצונה לגבש הסכם חדש בין הצדדים או לבקש הארכה מצד אירופה לשימוש במנגנון השבת הסנקציות, המרחף מעל המשא ומתן מכיוון שהוא עומד לפקוע בעוד פחות מחודשיים, ולהחליש את הצד המערבי.

שלוש מדינות מובילות את המשא ומתן מהצד האירופי, שנותר חתום על הסכם ה־JCPOA מ־2015 אפילו אחרי שארה"ב פרשה ממנו ב־2018 – בריטניה, גרמניה וצרפת. שרי החוץ של מדינות אלו השמיעו בשבועות האחרונים, בזה אחר זה, הצהרות בדבר נכונותן "להפעיל את מנגנון הסנאפ־בק", שמטרתו לאיים על איראן בסנקציות מיידיות שאינן דורשות אישור־מחדש של מועצת הביטחון. לאחר שיפוג תוקף ההסכם, ב־18 באוקטובר, רוסיה וסין יוכלו לטרפד הטלת סנקציות על ידי וטו במועצה. "אנחנו לא מתכוונים לוותר על הכוח של המנגנון", כתבו שלושת שרי החוץ בשבוע שעבר.

הסכם הגרעין מ־2015 "החיה" את הכלכלה האיראנית שאיימה לקרוס, אִפשר למדינה לייצא נפט, אִפשר למדינות אירופיות לייצא כלי רכב ומשאיות לרפובליקה האסלאמית והזרים מיליארדי דולרים למדינה בכספים מוקפאים. עשר שנים אחרי, מצב הכלכלה האיראנית שביר אפילו יותר ממה שהיה, חוסר שביעות הרצון של האזרחים מהמצב גבוה, ובמערב סבורים כי האיום בהשבת הסנקציות הכלכליות הגורפות שהטיל האו"ם על איראן יפעיל לחץ משמעותי על טהרן. אחרי הסכם ה־JCPOA זינק היקף הסחר בין המדינות לשווי של 20 מיליארד אירו, אך אחרי פרישת ארה"ב הוא ירד ל־5 מיליארד אירו. עדיין, מדובר בצינור תמיכה ומט"ח חשוב לכלכלה האיראנית.

הפגנות, שביתות ומחאות ציבוריות

העובדה כי המצב הכלכלי באיראן הידרדר משמעותית בשנים האחרונות עוררה חוסר יציבות חברתי, עם הפגנות תכופות, שביתות ומחאות ציבוריות המאיימות על המשטר. שיעור האבטלה מעל 25%, שיעור העוני גבוה, האינפלציה משתוללת (בין היתר אחרי שהריאל האיראני איבד עשרות אחוזים בשנה האחרונה מול הדולר) והשכר הולך ונשחק, כשהוא מדרדר את רמת החיים של תושבי הרפובליקה האסלאמית. התושבים מתמודדים עם משבר באספקת אנרגיה, מחסור חריף באספקת ואגירת מים, והסוגיות הללו מעוררות מתח רב בין התושבים לבין הממשלה וגופי השלטון השונים.

"לאיראן אין את היכולת הצבאית או הכלכלית לספוג את השבת הסנקציות. זה יגרום להפגנות פומביות, והפעם הן עלולות להיות אחרות", אמר גורם איראני ל"טלגרף" הבריטי.

באופן רשמי, האירופאים דורשים מהאיראנים גם חזרה מיידית למשטר הפיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA), שאותו השעתה איראן אחרי המלחמה עם ישראל. גם גורלם של מאות קילוגרמים של אורניום מועשר ברמה של 60%, שיכול לשמש לבניית פצצה במהירות יחסית, נמצא בדיונים, כמו גם פיקוח בינלאומי והתחייבויות של איראן בתחום הטילאות, ולא רק בתחום הגרעין. בימים האחרונים הדליפו גורמים איראנים "הצעת פשרה", שפורסמה ב"טלגרף" הבריטי, שלפיה טהרן תפחית את שיעור ההעשרה המקסימלי שהיא מבצעת ל־20% (במקום 60% כיום, שהם הבסיס להעשרה ל־90% הנדרשת לנשק גרעיני), אך תמשיך לבצע זאת בשטחה. לפי הדיווח, יש חילוקי דעות בצמרת האיראנית בסוגייה זו בין השמרנים ונציגי משמרות המהפכה לבין הרפורמיסטים, בהובלת הנשיא מסעוד פֶּזֶשְכִּיָאן.

לא מתרשמים מאיומי האירופאים

בינתיים, כל הצדדים אישרו כי השבוע יימשכו השיחות, אבל טהרן לא מסמנת כי היא מתרשמת מהאיום האירופי לגבי סנקציות. האיראנים חולקים על היכולת של אירופה להכריז על כך ואיימו כי "ידברו עם הידידות שלנו" במועצת הביטחון, בכוונה לרוסיה ולסין. המנגנון המקורי נועד לוודא שאיראן מיישמת את התחייבויותיה, ומאיים לשוב לסנקציות הקשות שאומצו ב־2010. ארה"ב אמנם הטילה מחדש סנקציות חריפות על איראן ועל מוסדות ובכירים במדינה, אבל אירופה נמנעה מכך עד כה. "לא ניתן למנגנון הסנאפ־בק לפוג, מבלי שתהיה עסקית ודאית ובת־קיימא", הכריז בימים האחרונים שר החוץ הגרמני, יוהאן וודפול.

בעוד 18 באוקטובר הוא התאריך האחרון להפעלת המנגנון, הפרוצדורות הכרוכות בכך באו"ם צריכות להתחיל שבועות לפני כן, ולכל המוקדם ב־31 באוגוסט. עלי לאריג'אני, שמונה לנהל את המשא ומתן עם אירופה, שוחח בטלפון עם המנהיגים האירופאים בסוף השבוע וצפוי להיפגש איתם השבוע. הוא פסל את האפשרות להאריך את תוקף המנגנון. "אם נסכים לזה היום, בעוד חצי שנה נתבקש לעשות זאת שוב, אין לכך תוחלת", אמר.

עדות נוספת להקשחת עמדות מהצד האיראני, לפי פרשנים, הובעה בהופעה הפומבית המלאה הראשונה מאז המלחמה של המנהיג הרוחני של איראן, עלי חמינאי, שהתקיימה ביום ראשון בטהרן. חמינאי פסל באופן גורף משא ומתן עם האמריקאים, שלדבריו "שואפים לכניעה של איראן". הוא ביקר את הפוליטיקאים האיראנים שקראו לכך. השמרנים באיראן סבורים כי המלחמה שחוותה המדינה שינתה עמדות בקרב הציבור, וכי התמיכה במדיניות קשוחה מול המערב זוכה כעת לתמיכה הולכת וגוברת. למרות הביקורת, חמניאי הביע תמיכה בנשיא, שאמר בעבר כי "ימלא כל פקודה של המנהיג הרוחני, גם אם היא תהיה נגד התפיסה שלי".