תנועת רגבים הוציאה הודעה בה נמסר כי בעקבות המחאה הציבורית נגד הצעת "חוק החשמל החדש", נדחה הדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה. תנועת רגבים פרסמה סדרת מודעות ופרסומים שהסבירו את הסיכונים בחוק המוצע, והזכירו כי חברי הליכוד נאבקו נגד החוק בגרסתו הקודמת בממשלת בנט-לפיד-רע"מ. חוות הדעת המקצועיות של מינהל התכנון והרשות לאכיפה במקרקעין התנגדו לחוק בטענה שהוא מאפשר חיבור חשמל סיטונאי לאלפי מבנים לא חוקיים ופוגע בשלטון החוק.

 

בהמשך הראיון, עמידרור הבהיר שהייתה החלטת ממשלה לרכוש צוללת שישית, והנושא טופל על ידיו לבקשת שר הביטחון. "לגבי שלוש הצוללות הנוספות, אני חשבתי שזה חיוני, הלכתי לראש הממשלה והשתתפתי לאחר מכן כאזרח פשוט מהשורה, והיה תהליך מסודר," הוסיף עמידרור. הוא התייחס גם לסירות השטח ולדיונים שנעשו במל"ל בנוגע למים כלכליים בלעדיים: "כשהמדינה הכריזה על 'מים כלכליים בלעדיים' קיימנו דיון במל"ל, והגיעו נציגים מהצבא והיה דיון ענייני, נבדקו הצרכים שלהם. אני יודע שבשלושת הדברים האלה נעשו דיונים מסודרים."

עמידרור הדגיש שישנן שאלות נוספות שאינן קשורות לדיונים על הצוללות עצמן, אלא למקום רכישתן ולתהליכים המכרזיים. "יש שאלה אחרת שלא נוגעת לדיונים האלה היא איפה רוכשים אותם, כאילו שהיה מכרז, והוא בוטל והביטול לא היה ענייני, ואת זה צריך לברר," אמר עמידרור.

הפרשה ממשיכה לעורר סערות ציבוריות ופוליטיות רבות. נתניהו נתון לביקורת חמורה מצד מבקרים פוליטיים ואנשי ציבור, שטוענים כי ההתנהלות סביב רכישת הצוללות לא הייתה תקינה. ההחלטות שהתקבלו בממשלתו בנוגע לצוללות ולכלי השיט האחרים מעלות סימני שאלה בנוגע לשיקולים שהנחו את התהליך ולדרכים שבהן התקבלו ההחלטות.

בוועדת החקירה ממשיכים לחקור את הנושא בניסיון לחשוף את האמת ולבדוק אם היו פגמים בתהליך קבלת ההחלטות. הביקורות הציבוריות נמשכות, והפרשה נחשבת לאחד הנושאים המרכזיים שמעסיקים את הציבור ואת המערכת הפוליטית בישראל. הוועדה מנסה להבין אם היו לחצים פוליטיים או כלכליים שהשפיעו על התהליך, והאם היו פעולות שאינן עומדות בסטנדרטים המקובלים במערכת הביטחון הישראלית.

הראיון של עמידרור מעלה את החשיבות הרבה של קבלת החלטות מושכלת ומסודרת בנושאי ביטחון לאומי, ומדגיש את הצורך בבדיקה מקיפה ומעמיקה של הנושא כדי להבטיח את אמון הציבור במערכת הביטחון ובממשלת ישראל. ההכרה בצורך החיוני של ישראל בצוללות ובאמצעי לחימה מתקדמים חייבת להתלוות לתהליכי קבלת החלטות שקופים והוגנים, המונעים משיקולים ענייניים ולא מתוך לחצים חיצוניים.

סוגיית הצוללות היא נושא רגיש ובעל משמעות עמוקה עבור הביטחון הלאומי של ישראל. עמידרור מדגיש את החשיבות של הבהרת התהליכים וההחלטות שהובילו לרכישת הצוללות, כדי להבטיח שהן התקבלו על פי הנהלים והקריטריונים הנדרשים. בכך, הוא מציב את הצורך של ישראל בביטחון וביכולת להגן על עצמה בראש סדר העדיפויות, תוך שמירה על תהליכים תקינים ושקופים במערכת הביטחון.
[8:55, 25.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: נתניהו: "אנחנו חייבים להתאחד"; לפיד: "לא יישאר ממך כלום, זמנך אזל"
במהלך מליאת הכנסת שהתקיימה היום לרגל דיון 40 חתימות, התייצבו ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש האופוזיציה יאיר לפיד להתעמת על רקע המשך הלחימה ופרשת הצוללות. נתניהו פתח את דבריו באומרו: "אנחנו נמצאים במאבק על קיומנו. המאבק הזה מתקיים בשבע חזיתות, ואיראן מובילה אותו. ככל שאנחנו מעמיקים את המלחמה בעזה נחשפות בפנינו עוד ועוד עדויות למאבק נגדנו. אנחנו עומדים בפני אתגרים גדולים והחלטות קשות".

בהמשך דבריו התחייב נתניהו להחזיר את כל ה-120 החטופים, חיים ומתים כאחד, והדגיש את מחויבות הממשלה להצעה הישראלית שהציג הנשיא ביידן. "אנחנו לא נוותר על החזרת תושבי הדרום והצפון," הוסיף. בנושא פרשת הצוללות, אמר נתניהו: "בזמן מלחמה אני לא מתכוון להתייחס לוועדות חקירה. ההחלטות שקיבלתי על הצוללות סייעו בהצלת חיים במלחמה…
[8:57, 25.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: חוסר הבנה של המזרח התיכון: השוואות למלחמות ארה"ב באפגניסטן וויטנאם
יורם אטינגר, לשעבר שגריר ישראל בוושינגטון, שוחח עם אריה אלדד ויריב אופנהיימר ברדיו 103FM והתייחס למצב הנוכחי של ישראל מול ארצות הברית, בדגש על המלחמה המתמשכת והשלכותיה. בפתח דבריו אמר אטינגר: "יש אישוש נוסף להנחה שמחלקת המדינה של ארה"ב בפרט והממסד האמריקני בכלל, מנותקים מהמזרח התיכון. לגזור מהמלחמות של ארצות הברית באפגניסטן על ישראל ולבנון, זה חוסר הבנה משמעותי של המציאות המזרח תיכונית".

אטינגר הסביר את כוונתו בכך שאין מקום להשוות בין מלחמות ארה"ב בווייטנאם ואפגניסטן לבין המציאות הישראלית מול אויבים במזרח התיכון. "אין ארוחות חינם באף מקום בעולם, אבל לגזור גזירה שווה ממלחמת ארה"ב בווייטנאם וכנ"ל באפגניסטן למלחמה מול אויב שלא חרת על דגלו לגרש אותך מאדמתו, אלא על אויב שחרת על דגלו את מחיקתה של ישראל. זה לא הוייטקונג ולא המוג'הידין".

בהמשך השיחה, הציג אטינגר את ההבדל בין התפיסה המערבית לזו של הפלסטינים. "צריך לתת את הקרדיט לפלסטינים, שכשהם מדברים עם גורמים מערביים ועם ישראל הם נופת צופים של שלום. חשוב יותר מה הם אומרים במערכת החינוך שלהם: השמדה," אמר. הוא הדגיש את הפער בין המסרים השונים ואת החשיבות של הבנת התעמולה והחינוך הפלסטיני שמקדם את השנאה והאלימות כלפי ישראל.

אטינגר הוסיף שהמדיניות האמריקנית נובעת מאינטרסים ולא מערכים או רצון לקדם דמוקרטיה ושלום באזור. "האמריקנים יעשו מה שטוב לאינטרס שלהם, ומאז 1967, שהייתה נקודת מפנה והפכה את ישראל מנטל מעיק למכפלת עוצמה, שיתופי הפעולה התעצמו, במקביל ללחצים, מתיחויות ועונשים. הסיבה ששיתופי הפעולה התעצמו היא לא בגלל שישראל דמוקרטית ושוחרת שלום, אלא כי האינטרס האמריקני הוא מלחמה בטרור האיסלמי."

בהקשר זה, הוא הצביע על העובדה שנשיאים אמריקנים נבחרים על סמך נושאים פנימיים ולא חיצוניים. "נשיא אמריקאי נבחר עקב נושאים כלכליים, נושאי הגירה, פשיעה, הפלות נושאים של חינוך – לא נושאי חוץ," הוסיף. אטינגר מסביר שכאשר מדובר בנושאים בינלאומיים, המדיניות נקבעת בעיקר לפי האינטרסים האסטרטגיים של ארה"ב ולא לפי עקרונות של דמוקרטיה או זכויות אדם.

לדברי אטינגר, השוואות בין המלחמות של ארה"ב באפגניסטן לישראל ולבנון מתעלמות מההקשר האזורי והאידיאולוגי השונה. בעוד שהמוג'הידין והוייטקונג נאבקו נגד נוכחות זרה לשם חירות לאומית, חמאס וחזבאללה מחויבים למחיקת ישראל מהמפה. ההבנה של העקרונות והיעדים השונים של אויבי ישראל היא הכרחית לניתוח נכון של המצב ולגיבוש מדיניות מתאימה.

אטינגר טוען שהנחת היסוד של מקבלי ההחלטות בארה"ב לוקה בהבנה של המזרח התיכון ומדגיש את החשיבות של גישה מבוססת על הבנה מעמיקה של התרבות, הפוליטיקה והאסטרטגיה של האזור. "לגזור גזירה שווה ממלחמות ארה"ב במקומות אחרים על המציאות המזרח תיכונית, זה חוסר הבנה מוחלט של האזור והמציאות שבו," הוא מסכם.
[8:59, 25.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: אלי כהן: "אם בישראל תהיה הפסקת חשמל של שעות – בלבנון היא תארך חודשים"
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, דיבר עם "מעריב" על ההיערכות להסלמה בצפון ועל פתיחת שוק החשמל לתחרות, לקראת הוועידה התשיעית לאנרגיה וכלכלה שתתקיים היום. כהן התייחס לשאלות בנושא ביטחון האנרגיה של ישראל והסיכויים להפסקת חשמל במקרה של עימות עם לבנון.

היערכות לתרחיש עלטה
כהן הסביר כי ישראל נערכה לכל תרחיש אפשרי כדי למנוע עלטה כללית: "מדינת ישראל לא תהיה בעלטה. אנו פועלים להבטיח הגנה מלאה על מתקני האנרגיה האסטרטגיים של מדינת ישראל, אך יחד עם זאת, אנו נערכים לכל תרחיש. בחודשים האחרונים הגדלנו את המלאי ורכשנו ציוד רב על מנת שיהיו לנו גיבויים. למדינת ישראל יש יכולת לייצר חשמל ממגוון גדול של מקורות – יש לנו אסדות גז, יש לנו מאגרים של סולר, יש לנו מאגרים עצומים של פחם, ואנו מייצרים חשמל גם מאנרגיה מתחדשת". כהן הדגיש שמאגרי מקורות האנרגיה מפוזרים במקומות חסויים ומוגנים, והסיכוי להפסקת חשמל ממושכת הוא נמוך מאוד. "אם בישראל תהיה הפסקת חשמל של שעות, בלבנון תהיה הפסקת חשמל של חודשים," הוסיף כהן.

הרחבת חיפושי הגז הטבעי
כהן התייחס גם להרחבת החיפושים של גז טבעי במים הכלכליים של ישראל: "למקורות האנרגיה של ישראל יש חשיבות כלכלית ומדינית רבה. עלינו לפעול להגדלת תפוקת הגז הטבעי והיצוא למדינות האזור ולאירופה. הרצון של מדינות אירופה לגוון את מקורות האנרגיה בעקבות המלחמה באוקראינה מייצר חלון הזדמנויות ליצוא גז, שיחזק את מעמדנו הכלכלי והמדיני. מאגרי גז נוספים יהוו נכס אסטרטגי משמעותי, יגדילו את הכנסות המדינה, ויורידו את יוקר המחיה לטובת כל אזרחי ישראל".

רפורמה בייבוא מוצרי חשמל
בוועדת הכלכלה אושרה רפורמה בייבוא מוצרי חשמל שתשפיע על המחירים: "הרפורמה הזאת תאפשר לייבא לארץ כל מוצר חשמלי שמשווק באירופה. זה יחסוך בירוקרטיה מיותרת ויקרה, יגדיל את מגוון המוצרים ויוריד את המחיר. אין שום סיבה שמקרר שמשווק בפריז או בברלין לא יוכל לשווק גם בישראל. בכל תפקידיי שמתי לנגד עיניי את פתיחת השווקים," אמר כהן.

פתיחת שוק החשמל לתחרות
כהן פירט על הרפורמה שתפתח את שוק החשמל לתחרות החל מה-25 ביוני: "זו הרפורמה החשובה ביותר במשק הישראלי לאחר רפורמת הסלולר. אנחנו שוברים את מונופול חברת החשמל, והחל מה-25.6, כל צרכן יוכל לבחור מאיזה ספק הוא רוכש את החשמל וליהנות מהנחה של 5%-20% מתעריף החשמל בכל שנה. המהלך יכול לחסוך לכל משק בית מאות ואף אלפי שקלים בשנה בהתאם להצעות המספקים, לאופי השימוש ולשעות צריכת החשמל".

השר הבהיר שהשירות שיקבלו הצרכנים יישאר זהה, ורק המחיר יהיה זול יותר. "אם יהיו לכם תקלות אתם עדיין פונים לחברת החשמל. החשמל הוא מוצר צריכה בסיסי בכל בית בישראל, והמהפכה הזו היא היסטורית," סיכם כהן.

כהן מדגיש את חשיבות הרפורמות וההיערכות שהמשרד מבצע, כשהמטרה המרכזית היא להבטיח אספקת חשמל יציבה ואמינה לאזרחי ישראל, תוך התמודדות עם אתגרים ביטחוניים וכלכליים.
[9:02, 25.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: "תמשיכו לחטוף ברחובות": ח"כ אלמוג כהן במתקפה שכמותה לא היתה עוד
חבר הכנסת אלמוג כהן (עוצמה יהודית) פרסם היום (שלישי) ציוץ שנוי במחלוקת, בו תקף את חברי האופוזיציה על היעדרותם מהכנסת. "גם הלילה הם ישנו כמו תינוקות, אופוזיציה טבעונית. נובחים, אבל לא נושכים," כתב כהן, והמשיך באותו סגנון: "תמשיכו לחטוף ברחובות, לישון בתאים מעופשים, ולקבל מכות משוטרים."

כהן המשיך לתאר את חוסר הסבלנות שלו כלפי האופוזיציה הנעדרת: "אפשר לבקר את ראש הממשלה, אבל לזכותו ייאמר שהוא היה מגיע לכאן עם ספר, ולא הרפה עד שהפיל את הממשלה. אי אפשר להיות שליחי ציבור מרחוק. בושה." הציוץ עורר תגובות רבות ברשתות החברתיות, חלקן תומכות וחלקן מגנות את הסגנון והתוכן.

כזכור, כהן התראיין בתחילת החודש בתוכניתם של בן כספית ואריה אלדד ב־103fm. במהלך הראיון, הוא התייחס לביקורות על מינוי צ'ייני ויפתח רון-טל כפרויקטורים לצפון ולדרום, ולתחזיותיו לגבי עתיד עוטף עזה. הוא שיתף גם על ביקור אבלים שממנו יצא: "יצאתי הרגע מניחום אבלים במשפחת דרעי וסמדג'ה. קיבלתי שם 'וייבים' של אחדות וזה האינפוט שרציתי להעביר למאזינים," סיפר על הביקור אצל המשפחה השכולה.

בהמשך השיחה, הוא ציין כי הניסיון לשקף ולמצוא נקודת דמיון בין יהודה ושומרון לעזה זו טעות: "ביו"ש קודם כל יש לנו התיישבות והיא בעצם משמשת כרגל דורסת וסוג של ממש מבצרים מבחינה ביטחונית שמאפשרים לנו את היכולות לבצע את הפשיטות. בעזה זה לא אותו דבר."

לדבריו של כהן, הניצחון בעיניו הוא כאשר נכדו יוכל לגור בעוטף ישראל ללא איום: "הניצחון בעיניי זה שהנכד שבקרוב יהיה לבן יוכל לגור בעוטף ישראל ושאף אחד לא יאיים עליו שם, כי מה שמגודל שם כרגע זה דור של נאצים צמאי דם שהיו מתקשרים לאבא ואמרו לו 'יש לי דם של 10 יהודים על הידיים' ולאחים שלי בבארי הם קראו 'מתנחלים'."

כהן לא חסך בביקורת על התנהלות האופוזיציה, והתבטא באופן חריף כנגד מה שהוא תופס כחוסר נוכחותם בכנסת ופעילותם הציבורית: "אפשר לבקר את ראש הממשלה, אבל לזכותו ייאמר שהוא היה מגיע לכאן עם ספר, ולא הרפה עד שהפיל את הממשלה. אי אפשר להיות שליחי ציבור מרחוק. בושה."

לאור דבריו, כהן ממשיך לסמן את העמדה הנחרצת של מפלגתו כלפי סוגיות ביטחוניות ואסטרטגיות, ומדגיש את ההבדלים המהותיים שהוא רואה בין אזורים שונים כמו יהודה ושומרון לעזה. הוא מצביע על ההתיישבות ביהודה ושומרון כעל נכס ביטחוני חשוב שמאפשר פשיטות ופעולות ביטחוניות אפקטיביות, לעומת המצב המורכב והמסוכן יותר בעזה.

כהן ממשיך להתבטא בצורה ברורה וחדה כנגד האופוזיציה וכנגד התנהלות שמבחינתו מסכנת את הביטחון הלאומי של ישראל. הוא קורא להמשך מאבק תקיף ונחוש נגד אויבי המדינה ולפעילות נמרצת ואפקטיבית בכנסת.

כהן מבקש להבהיר שכל התנהלות המובילה ל"התקפלות" או לוויתורים משמעותיים נתפסת בעיניו כהפגנת חולשה, והקפדתו על ביטוי עמדותיו הברורות משקפת את רצונו לראות את מדינת ישראל נוקטת יד קשה נגד כל מי שמאיים על בטחונה. המתקפה הנוקבת שלו על האופוזיציה מייצגת את חוסר סבלנותו כלפי כל מי שאינו מתגייס למאבק על בטחון המדינה כפי שהוא רואה אותו.

בסופו של דבר, הציוץ של כהן והדברים שאמר במהלך הראיון מדגישים את הקו התקיף של מפלגתו, הקורא לפעולה נחושה וללא פשרות אל מול האתגרים הביטחוניים והפוליטיים הניצבים בפני מדינת ישראל.
[9:05, 25.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: מה עכשיו? לאחר פרסום מסקנות הוועדה בפרשת הצוללות – זה מה שיקרה בימים הקרובים
עו"ד דובי ויסגלס, פרקליט ומומחה בנושא ועדות חקירה, שוחח עם אודי סגל וענת דוידוב והסביר את המשמעות של מכתבי האזהרה שנשלחו אמש לשורה של בכירים בפרשת הצוללות, כמו גם את הלו"ז הצפוי לימים הקרובים בנושא.

ביום שני האחרון שלחה ועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות מכתבי אזהרה לשורת בכירים בזירה הציבורית, ביניהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש המוסד לשעבר יוסי כהן ושר הביטחון לשעבר משה "בוגי" יעלון. במכתבים אלו מוצגים כשלים חמורים הנוגעים לנושא. עו"ד דובי ויסגלס, ששימש בעבר כראש לשכתו של ראש הממשלה אריאל שרון וכיועץ לנתניהו לתקופה קצרה, שוחח הבוקר עם אודי סגל וענת דוידוב ברדיו 103FM והבהיר את המשמעות של אותם המכתבים.

ויסגלס פתח את דבריו בהדגשת חומרת המצב: "הלשון היא החמורה ביותר שניתן להעלות על הדעת. בוועדה יושב הרכב מאוד ממלכתי, מאוד מתון, מאוד מאוזן ומאוד מצוי בסדרי העבודה של הממלכה. ואם הרכב כזה נוקט במונחים כל כך קשים, אז הממצאים שנאספו על ידם הם מרמת החומרה הגבוהה ביותר שניתן להעלות על הדעת."

הוא המשיך להסביר את המשמעות המשפטית של המכתבים: "זה מכתב אזהרה שנשלח על פי דרישת החוק לאנשים העלולים להיפגע ממסקנות הוועדה. הדו"ח הסופי, לכשייחתם, יונח על שולחן הממשלה כהמלצה (אם כי קיימת המלצה של היוהמ"ש מימים ימימה שההמלצה מחייבת). אם אותה המלצה תכלול המלצות למסקנות אישיות כנגד ראש הממשלה ומוזהרים אחרים, בהנחה שאותם ממצאים יתאמתו, הממשלה תהיה מחויבת לאמץ את ההמלצות."

ויסגלס הזכיר גם את תקדים ועדת קהן מ-1982, שהביאה להתפטרותו של שר הביטחון דאז, אריאל שרון: "זה מצב היפותטי, ואנחנו לא יודעים מה השלב הבא של דיוני הוועדה, ומה השלב הזה יביא. אני מניח שכל אחד מאלה שעוקבים אחרי המתרחש יוכל לגבש לעצמו דעה על ממצאי הדו"ח."

לגבי הלו"ז לימים הקרובים, ויסגלס ציין: "טרם הוגש הדו"ח הסופי. עיקר העבודה נעשתה, כרגע ניתנה למוזהרים ארכה של שלושים יום. הפרקליטים שלהם יפנו לוועדה, יאמרו למי מהעדים הם רוצים לקרוא שוב, או יגישו לוועדה רשימה של עדים חדשים." הוא העריך כי תהליך זה ייקח עוד כמה חודשים: "אני מעריך שאנחנו מדברים על עוד חודשים ספורים, ולא מעבר לכך. הוועדה תסיים את העבודה להערכתי בסוף השנה האזרחית, או בתחילת השנה הבאה."

ויסגלס גם דיבר על ההשלכות הפוליטיות האפשריות של הדו"ח: "אם תומלצנה נקיטת אמצעים אישיים כמו הדחה, זה יקשה על הממשלה להתעלם מכך ואם תתעלם, אז בית הדין הגבוה לצדק יכול לכפות על הממשלה את קיום המלצות הדו"ח." הוא סיכם בהדגשה כי ההמלצות של הוועדה עשויות להוביל לשינויים משמעותיים בזירה הפוליטית והציבורית בישראל.

בסיכומו של דבר, דבריו של ויסגלס מצביעים על המשך תהליך חקירה מורכב, שבו מכתבי האזהרה הם רק שלב ראשוני. הוועדה ממשיכה בעבודתה, וההמלצות הסופיות יוכלו להשפיע בצורה משמעותית על הקריירות של הבכירים המעורבים בפרשה ועל המערכת הפוליטית בישראל בכלל.
[9:11, 25.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: פוטין מתערב שוב? העסקה החשאית שנרקמת לגבי חטופים עם אזרחות רוסית
על פי דיווח של סוכנות הידיעות הרוסית RIA נובוסטי, חמאס מוכן לתעדף את שחרורם של שני חטופים בעלי אזרחות רוסית, בכפוף להסכמה על הפסקת אש ברצועת עזה. הדיווח מתייחס לדבריו של מוסא אבו מרזוק, אחד ממנהיגי חמאס, במהלך ביקורו במוסקבה.

הדיווח מגלה כי חמאס מוכן להעניק קדימות לשחרורם של החטופים בעלי אזרחות רוסית, בתנאי שיתקבל הסכם להפסקת אש ברצועת עזה. מוסא אבו מרזוק, שנמצא בביקור במוסקבה, ציין כי בין החטופים המוחזקים בעזה לא נמצאים רק אזרחים רוסים, אלא גם ישראלים בעלי אזרחות כפולה. במהלך הביקור, נפגש אבו מרזוק עם סגן שר החוץ של רוסיה, מיכאל בוגדנוב, בניסיון לקדם את המהלך המדיני.

הרקע לדיווחים הללו הוא המצב המתוח והאלים ברצועת עזה, המתמשך מזה זמן רב. התקיפות האחרונות מצד ישראל בעזה החריפו את המצב, ובין היתר, דווח כי אחותו של מנהיג חמאס בחו"ל, איסמעיל הנייה, נהרגה היום בתקיפות צה"ל במחנה הפליטים שאטי. הפלסטינים דיווחו על 13 הרוגים בתקיפה זו, מה שמוסיף למתיחות הגואה בין הצדדים.

מעורבות רוסיה בסכסוך הפלסטיני-ישראלי היא תופעה ידועה. נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, מציג עצמו כמתווך בינלאומי בסכסוכים רבים ברחבי העולם, ונראה כי גם במקרה זה הוא מתערב במטרה להשפיע על התהליך המדיני. רוסיה, שמקיימת יחסים דיפלומטיים עם חמאס ועם ישראל, עשויה לשמש כגורם מרכזי בניסיון להשיג הפסקת אש ולשחרר את החטופים.

הנכונות של חמאס לשחרר את החטופים בעלי האזרחות הרוסית מראה את החשיבות שהם מייחסים לקשרים עם רוסיה ואת הנכונות שלהם להתגמש בתנאים מסוימים. אך השאלה הגדולה היא האם ישראל תהיה מוכנה להסכים להפסקת אש בתנאים הנוכחיים, והאם המהלך הזה יצליח להביא לרגיעה באזור.

הדיון הציבורי בישראל סביב העסקה האפשרית עשוי להיות רווי במתחים, בעיקר על רקע ההתנגדות לשחרור מחבלים פלסטינים בתמורה לשחרור חטופים ישראלים בעבר. השאלה אם השחרור של חטופים בעלי אזרחות רוסית ישפיע על הלחץ הציבורי בנושא היא שאלה פתוחה.

לסיכום, העסקה החשאית הנרקמת בין חמאס לרוסיה בנוגע לשחרור החטופים בעלי האזרחות הרוסית מציבה את רוסיה כמתווך חשוב בסכסוך המתמשך בין ישראל לפלסטינים. המעורבות של פוטין ושיתוף הפעולה עם חמאס עשויים להוביל להסכם הפסקת אש ולהביא לרגיעה זמנית באזור. אולם, כל הסכם כזה יהיה תלוי בהסכמה של ישראל לתנאים שיוצעו. המהלך הנוכחי עשוי לשמש כתזכורת נוספת לחשיבות של דיפלומטיה ושיתוף פעולה בינלאומי במציאת פתרונות לסכסוכים מורכבים ומתמשכים כמו זה שבין ישראל לפלסטינים.
[9:32, 25.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: אישור העלאת גיל הפטור ממילואים – ושוב מתקפה על נציגי צה"ל
השרים אישרו הכבדת הנטל על משרתי המילואים בישיבת הממשלה השבועית, תוך ביקורת על צה"ל על כך שאינו מממש את הפוטנציאל הקיים. במסגרת ההחלטה, גיל הפטור ללוחמי המילואים יוארך: מילואימניקים שאינם קצינים ישרתו עד גיל 41 במקום 40, וקצינים ישרתו עד גיל 46 במקום 45. לוחמים ביחידות מיוחדות ישרתו עד גיל 50, במקום 49. ההחלטה מאפשרת לגייס עוד 6,700 אנשי מילואים.

הארכת הפטור נקבעה כהוראת שעה לשלושה חודשים, עם אפשרות להארכה נוספת. ההחלטה תעלה להצבעה בכנסת בהמשך השבוע. ההחלטה התקבלה בעקבות התמשכות המלחמה, ובמקביל לדיון סביב חוק הפטור מגיוס לחרדים.

בישיבה התפתח עימות בין השרים לנציגי צה"ל. האלוף אליעזר טולדנו, ראש אגף אסטרטגיה ומעגל שלישי, הסביר כי הצבא פועל לפי הנחיות הדרג המדיני. זאת בעקבות ביקורת מצד השרים על כך שהסיוע ההומניטרי המועבר לעזה מגיע בסופו של דבר לחמאס. השר בצלאל סמוטריץ' דרש להחיל ממשל צבאי על עזה, וטען כי יש להעביר לצה"ל את האחריות לחלוקת הסיוע ההומניטרי כדי למנוע את הגעתו לחמאס. האלוף טולדנו השיב כי הצבא מקיים את הנחיות הדרג המדיני.

בדיון השתתפו גם נציגי צה"ל שהסבירו על הלחימה בעזה. הם ציינו כי בעיר רפיח בדרום הרצועה נשארו כ-30 אלף תושבים, והרוב המוחלט של האוכלוסייה התפנה. צה"ל ממשיך להתקדם ומחזיק בציר פילדלפי.

ההחלטה להעלות את גיל הפטור עוררה חילוקי דעות. בשבוע שעבר ההצעה להעלאת גיל הפטור נדחתה בשל חוות דעת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שטענה כי יש מניעה משפטית להכביד על המשרתים מבלי לצמצם את אי-השוויון. השבוע, ההצעה לא הופיעה בסדר היום של הממשלה אך הועלתה להצבעה בעקבות בקשה דחופה ממשרד הביטחון.

מזכיר הממשלה יוסי פוקס הסביר כי ההצבעה נערכה כדי למנוע את יציאתם לפטור של 6,700 אנשי מילואים בשירות פעיל. פוקס ציין כי קיבל מכתב מלשכת שר הביטחון גלנט שבו צוין כי יש דחיפות רבה לאשר את הוראת השעה בממשלה כדי לקצר את הזמנים ביומיים ולהספיק את הליכי החקיקה לפני שתפוג הוראת השעה.

בדיון, נרשמו התנגדויות להצעה מצד השרים סמוטריץ', סטרוק ושר התיירות חיים כץ. השר כץ טען כי לפני שמכבידים על כלל המשרתים, יש למצות את הפוטנציאל הקיים. השרה סטרוק ציינה כי ישנם 50 אלף אנשים בני 25 עד 40 שאינם במילואים למרות שניתן לגייסם. מנגד, בצבא הסבירו כי ישנם 15 אלף לוחמים עד גיל 35 שלא זומנו לשירות.

בדיון דיבר גם תת-אלוף שי טייב, ראש חטיבת תכנון כוח האדם בצה"ל, שהסביר כי מאז פרוץ המלחמה חזרו לצבא 70 אלף חיילי מילואים שהיה להם פטור. לדבריו, הדרך היעילה ביותר להקל על המילואים היא הארכת השירות הסדיר ל-36 חודשים במקום 32.

בנוסף, אישרו השרים את התיקון להחלטת פינוי היישובים בצפון והוסיפו את היישובים גוש חלב ומנות. השר שיקלי טען כי פינוי היישובים בצפון היה שגיאה פטאלית.

בפתח ישיבת הממשלה הודיע נתניהו על מינוי אלוף במיל' אליעזר מרום לפרויקטור הצפון ואלוף במיל' יפתח רון-טל לראש מנהלת "תקומה" לשיקום יישובי העוטף. בנוסף, תקף נתניהו את האמריקנים על סוגיית העברת החימושים לישראל, וציין כי מזה חודשים נמשכים עיכובים באספקת החימושים מארה"ב לישראל.
[10:47, 25.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: מיכל הרצוג בביקורת על ניהול המו"מ: "איך יכול להיות שאין אישה סביב השולחן?"
מיכל הרצוג, רעיית נשיא המדינה יצחק הרצוג, העלתה ביקורת נוקבת על חוסר השילוב של נשים בדיונים החשובים על עסקה לשחרור חטופים. בכנס שהתקיים באוניברסיטת רייכמן, היא הדגישה את החשיבות של נוכחות נשים, ובמיוחד אימהות, סביב שולחן קבלת ההחלטות, והביעה את אכזבתה מכך שאין ייצוג נשי בקבינט המלחמה ובדיוני המשא ומתן.

בכנס הרצליה שנערך אחר הצהריים, אמרה הרצוג: "אני לא רואה סביב שולחנות קבלת ההחלטות, או סביב שולחנות המו"מ, אפילו לא אישה או אמא אחת. זה פשוט לא נראה לי הגיוני". היא המשיכה ואמרה כי העסקה שנרקמת נועדה להביא הביתה את אותן נשים צעירות שנמצאות כעת בתופת, ולכן הגיוני וראוי שיהיו נשים שמשתתפות בקבלת ההחלטות על גורלן. "אני לא מבינה גדולה במשאים ובמתנים ובאסטרטגיות, אבל זה לא נראה לי הגיוני שהק…
[10:55, 25.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, התבטא באופן ברור ומחמיר בנוגע להאשמות מצד ישראל, הטוענות כי הוא אינו מגנה את חמאס ומפיץ דיס-אינפורמציה. דבריו באים בתגובה למתקפות התקשורתיות החוזרות ונשנות עליו מאז 7 באוקטובר. לדברי גוטרש, ההאשמות הללו מוטעות לחלוטין ואין להן בסיס עובדתי.

גוטרש ציין כי בניגוד לטענות שנשמעו מישראל, הוא גינה את חמאס פעמים רבות במהלך כהונתו. "שמעתי כבר כמה פעמים ממקור מסוים שמעולם לא תקפתי את חמאס, שמעולם לא גיניתי אותו ושאני תומך בו," אמר גוטרש. "אבל האמת היא שגיניתי את חמאס 102 פעמים, מתוכן 51 בנאומים רשמיים והיתר ברשתות החברתיות". הוא הדגיש כי אין בסיס לטענות על תמיכתו בחמאס וכי הוא פועל באופן עקבי נגד פעילות הארגון.

ההתבטאות של גוטרש ככל הנראה מכוונת לשגריר ישראל באו"ם, גלעד ארדן, שהגיב אף הוא בחריפות. ארדן טען כי הגינויים של גוטרש אינם מספיקים וכי הם בגדר "מילים ריקות בהשוואה למעשיו". ארדן הוסיף כי גוטרש פועל במכוון כדי לסייע לחמאס לשרוד את המלחמה הנוכחית ובכך מצייר תמונה מעוותת של האירועים בשטח. ארדן סיכם את דבריו בדרישה להתפטרותו של גוטרש מתפקידו כמזכ"ל האו"ם.

במקביל, שר החוץ של ישראל, ישראל כ"ץ, תקף את גוטרש גם הוא בצורה חריפה ביותר. כ"ץ טען כי תחת הנהגתו של גוטרש, האו"ם מפרסם נתונים מסולפים וחלקיים לגבי הסיוע שישראל מכניסה לרצועת עזה. כ"ץ האשים את האו"ם בניסיון להטעות את דעת הקהל העולמית באמצעות דיווחים אלו. "ההיסטוריה תשפוט אותך על הכתם המוסרי שרובץ על האו"ם תחת כהונתך", כתב כ"ץ במכתב שפורסם לראשונה ב-ynet.

כ"ץ לא הסתפק בהאשמות כלליות אלא פירט במכתב את הפערים העובדתיים בין דיווחי האו"ם לנתונים הרשמיים של ישראל. כך למשל, הוא ציין כי האו"ם השמיט מדיווחיו יותר מ-8,999 משאיות סיוע שנכנסו מישראל מתחילת המלחמה. בחודש מאי לבדו השמיט האו"ם 4,880 משאיות מהספירה. הוא ציין גם כי האו"ם מתעלם מסיוע הנכנס ממעבר ארז ומהרציף הימי האמריקני, ומדווח בצורה חלקית רק על סיוע שנכנס דרך כרם שלום.

בנוסף לכך, כ"ץ התייחס גם למקרים נוספים של דיווחים מעוותים מצד סוכנויות האו"ם. הוא ציין את השינוי הפתאומי בדיווח סוכנות האו"ם OCHA על מספרי הילדים והנשים הפלסטינים שנפגעו במלחמה. לפי דבריו, הסוכנות חתכה את מספרי הילדים והנשים שנפגעו בחצי ללא הודעה מוקדמת. כשנשאלה על כך, השיבה הסוכנות כי השינוי נובע מ"ערפל המלחמה".

בתחילת החודש, עשרות משפחות של חטופים ישראלים נפגשו עם גוטרש במטה האו"ם בניו יורק. הפגישה הייתה טעונה מאוד והמשפחות הטיחו בו האשמות קשות. הם טענו כי הוא "לא עושה כלום מ-7 באוקטובר", "לא מגנה את חמאס", ו"לא לוחץ על הצלב האדום" לפעול למען שחרור יקיריהם.

התבטאויותיהם החריפות של בכירי ישראל מדגישות את המתח הקיים בין המדינה לאו"ם. כל צד מאשים את השני בעיוות העובדות ובפיזור מידע שגוי. בעוד גוטרש טוען כי הוא פועל בעקביות לגנות את חמאס, בישראל טוענים כי פעולותיו אינן מספיקות ויש לפעול בנחישות רבה יותר נגד הארגון. הפרשה מציגה תמונה מורכבת של המתח הפוליטי והדיפלומטי בין ישראל לאו"ם, כאשר כל צד מנסה לשכנע את דעת הקהל בצדקתו.
[11:01, 25.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: הטעיות, ערוצים סותרים – ונזק של מיליארדים: הכאוס בפרשת הצוללות
מבוא
פרשת הצוללות הינה אחת מהשערוריות הבולטות בישראל, שחשפה סדרה של טעויות, אי סדרים והחלטות שגויות של בכירי המדינה. ועדת החקירה הממלכתית שהוקמה לבדיקת הפרשה פרסמה דוח ראשוני עם ממצאים חמורים על הכשלים והנזקים שנגרמו למדינה, כולל הטלת אחריות על בכירים כמו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון, וראש המל"ל לשעבר יוסי כהן.

מכתבי האזהרה
הוועדה שלחה מכתבי אזהרה לחמישה בכירים, בהם נתניהו, יעלון, כהן, רם רוטברג, מפקד חיל הים לשעבר, ואבנר שמחוני, עובד מל"ל לשעבר. המכתבים כוללים האשמות על שיבוש תהליכי קבלת החלטות, נזק כלכלי וביטחוני, ופגיעה ביחסי החוץ של ישראל. הדוח הראשוני מדגיש את חוסר הסדר והכאוס בתהליכי העבודה, ומזהיר מפני הסיכון לביטחון המדינה.

המנדט והמסקנות
הוועדה, שהוקמה על ידי ממשלת בנט-לפיד, הונחתה להימנע מלחקור היבטים פליליים בפרשה ולהתמקד בתהליכי העבודה וקבלת ההחלטות. עם זאת, הוועדה לא נשללה סמכותה לקבוע חשש לעבירה אם החומר שבפניה מעיד על כך. המסקנות הנוכחיות אינן סופיות, והנמענים למכתבי האזהרה יוכלו להציג את עמדותיהם ולהוכיח כי הוועדה טעתה לגביהם.

רכש הצוללות
הנושא המרכזי בפרשה הוא רכש הצוללות מדגם AIP. הוועדה מציינת כי יוזמות הרכש של הדרג המדיני והמל"ל לא עלו בקנה אחד עם הצרכים המבצעיים, וחלקן קודמו ללא דיון ובסיס נתונים מוצק. העלויות הגבוהות של הצוללות גרמו לפגיעה במוכנות לאתגרים ביטחוניים, והפסד כלכלי נמדד במיליארדי שקלים. נתניהו הואשם בהובלת רכש צוללת שישית ללא הצדקות מבוססות, תוך דחיית מערכת הביטחון מהתהליך.

האישור למכירת צוללות למצרים
פרשה נוספת שנחקרה היא האישור שנתנה ישראל לגרמניה למכור צוללות למצרים. התנהלות הדרג המדיני והמל"ל בנושא זה הייתה כאוטית ולא מסודרת, יצרה סיכון לביטחון המדינה ופגעה ביחסי החוץ שלה. נתניהו הואשם בקבלת החלטות ללא בחינה מסודרת והסתרת מידע מגורמים רלוונטיים. יעלון הואשם בפנייה לגורם זר ובגרימת מבוכה מדינית, ויוסי כהן בהסתרת מידע ויצירת מצג שווא בפני מערכת הביטחון.

רכש ספינות נגד צוללות
ניסיון נוסף שנחקר הוא הרכש של שתי ספינות סער 6 נוספות, שהוצגו כספינות נגד צוללות. הרכש הוביל לעלויות גבוהות ולפגיעה במוכנות הביטחונית. נתניהו ניסה לקדם את הרכש ללא מעורבות מערכת הביטחון, ואילו כהן יזם את המהלך והסתיר את הפעילות ממערכת הביטחון. רוטברג ושמחוני הואשמו גם הם בקידום הרכש ללא דיון בצורך והסתרת המידע.

רכש ספינות המגן "סער 6"
הוועדה גם חקרה את רכש ארבע ספינות "סער 6". חיל הים פעל לשנות את מאפייני הספינות לאחר אישור הרכש, מה שהוביל לעלייה במחירן ולעיכוב באספקתן. יעלון הואשם בהוראת פרסום מכרז בינלאומי ללא אישור, ואישור רכש של ספינות יקרות יותר מהמאושר. כהן הואשם בשינוי נוסח החלטת הממשלה לטובת המספנה הגרמנית, ובקידום רכש ללא דיון סדור. רוטברג הואשם בהטעיית הממשלה לגבי הצורך המבצעי ובקידום יתרון למספנה הגרמנית.

סיכום
הדוח הראשוני של ועדת החקירה הממלכתית חושף תמונה קשה של כשלי ניהול וקבלת החלטות בפרשת הצוללות, עם השלכות חמורות על הביטחון והכלכלה של ישראל. התנהלות בכירים כמו נתניהו, יעלון, כהן ורוטברג מציבה סימני שאלה לגבי תהליכי העבודה וההחלטות שהובילו לרכש הצוללות והספינות. המסקנות הנוכחיות עשויות להשתנות בהמשך, אך הן מצביעות על הצורך בשינויים מערכתיים ובקרתיים כדי למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד.
[11:06, 25.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: *ראש המל"ל הנגבי בכנס הרצליה: התמודדות עם ביקורת ציבורית והחמאס כ"רעיון"*

במהלך פאנל בכנס הרצליה שנערך הבוקר באוניברסיטת רייכמן, ראש המטה לביטחון לאומי (מל"ל), צחי הנגבי, מצא את עצמו מתמודד עם צעקות והפרעות מהקהל, שהובילו לעיכוב בתחילת הריאיון. המוחים, ביניהם קרוב משפחתו של אחד החטופים בעזה, ביטאו את כעסם על המצב הקשה שבו נמצאים החטופים והעדר הפעולה הנראית לעין מצד הממשלה. בין הקריאות נשמעו טענות כגון: "איך אתה כאן כשיש בעזה 120 איש? הקול שלהם לא נשמע, המשפחות שלהם מרוסקות". דני אלגרט, אחיו של החטוף איציק אלגרט, היה בין המוחים.

הנגבי, שנראה נרגש מהתגובות החריפות, ניסה להשיב על הביקורת ולהדגיש כי סוגיית החטופים נמצאת בעדיפות עליונה. הוא ציין כי בעזה ישנן שלוש מטרות משמעותיות, שכל אחת מהן חשובה ואין להעדיף אחת על פני השנייה. "שלוש המטרות משמעותיות אבל נושא החטופים הוא בקדימות," אמר, אך הקהל לא נתן לו לסיים דבריו והמשיך להפריע, מה שהוביל את הנגבי לאיים בעזיבת הפאנל. "אם לא רוצים לשמוע זה בסדר גמור, זאת החלטה שלכם. אני אכבד כל החלטה שלכם," הוא אמר.

בהמשך הפאנל, הנגבי התייחס להתמודדות עם ארגון חמאס, והצהיר כי "את החמאס אי אפשר להעלים בהיותו רעיון," ולכן יש צורך ברעיון חלופי ולא רק בפגיעה ביכולות הצבאיות של הארגון. הוא השווה את דבריו לאלה של דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, שהצהיר כי "חמאס זה רעיון" ו"מי שחושב שאפשר להעלים אותו – טועה". הגרי ספג ביקורת מלשכת ראש הממשלה על דבריו, אך כעת הנגבי, מקורבו של נתניהו, חזר על אותה אמירה באופן ישיר.

הנגבי הציג את הרעיון שישראל משוחחת עליו עם האמריקנים – הובלה של תהליך מצבר של מדינות ערביות מתונות יחד עם ארה"ב, האו"ם והאיחוד האירופי. לדבריו, ישראל צריכה לאפשר את התנאים לטיהור השטח, אך מי שצריך להוביל את התהליך היא הנהגה פלסטינית מקומית בגיבוי מדינות ערב. הוא הדגיש כי אין מדובר רק בפעולה צבאית אלא בתהליך מדיני כולל שכולל פתרונות רחבים יותר.

לאורך החודש האחרון, הנגבי התמודד עם ביקורת חריפה גם בפגישה שקיים עם צעירים ממשפחות חטופים. לפי דיווחים בחדשות 12, המשפחות יצאו מהפגישה בתחושה קשה, וטענו שהנגבי גער בהן והעליב אותן. הוא אף הודה כי אינו מאמין שהממשלה הנוכחית תצליח להשלים את העסקה להחזרת החטופים. במקביל, באמירה חריגה שנחשפה ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", הנגבי צוטט בשיחה עם אישים פוליטיים מהליכוד כאומר: "תפקידה של ועדת חקירה ממלכתית לחסל את שלטון הימין. אל תיתממו".

האמירות של הנגבי, במיוחד לאור ההתפרצויות מהקהל והתבטאויותיו על החמאס כרעיון, מחדדות את המורכבות העצומה שבה מתמודדת ישראל מול ארגון הטרור. המוחים בכנס הרצליה הביעו את התסכול הציבורי מהעדר הפעולה הממשלתית הנראית לעין בנוגע להשבת החטופים, וההפרעות בפאנל הציפו את המתח והכאוס הקיים סביב הנושא. הנגבי ניסה להדגיש את הצורך בפתרון כולל ושיתוף פעולה בינלאומי, אך מצא את עצמו נאלץ להגן על מדיניות הממשלה ולתמודד עם ביקורת חריפה מהקהל.

דבריו של הנגבי והמצב הרגיש שבו ישראל נמצאת במאבקה המתמשך מול חמאס משליכים על החברה הישראלית ומוסיפים עוד רובד של מורכבות למצב הקשה שבו נמצאת המדינה. הביקורת הפנימית וההאשמות בדבר חוסר האמונה ביכולת הממשלה להשלים את העסקה להחזרת החטופים, כמו גם ההתבטאויות הפוליטיות החריגות, מצביעות על הקשיים הרבים שאיתם נאלצת ישראל להתמודד בסוגיה זו.
[11:13, 25.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: *בג"ץ: המדינה מחויבת לגייס את תלמידי הישיבות – פה אחד, 9 מול 0*

היום (שלישי) פסק בג"ץ פה אחד כי המדינה חייבת לגייס את תלמידי הישיבות לצה"ל, בהיעדר מסגרת חוקית שמאפשרת להבחין בינם לבין יתר המיועדים לשירות צבאי. החלטה זו, שהתקבלה בהרכב מורחב של תשעה שופטים, נמסרה כשלושה שבועות וחצי לאחר דיון שנמשך 7.5 שעות. השופטים דנו בעתירות לחייב את גיוס תלמידי הישיבות ובבקשה שלא להעניק תמיכות למוסדות בהם הם לומדים עד לחקיקת חוק גיוס חדש.

עוד לפני ההחלטה, יו"ר דגל התורה משה גפני מתח ביקורת חריפה ואמר: "מעולם לא היה פסק דין של בית המשפט העליון לטובת בני הישיבות והציבור החרדי. אין שם אף שופט שמבין בערך לימודי התורה והתרומה שלהם לעם ישראל". גפני ביטא את תסכולו מהחלטות משפטיות שנראות כלא תומכות בערכי התורה והקהילה החרדית.

בדיון בתחילת החודש, נציג הממשלה, עו"ד דורון טאובמן, טען כי הממשלה אינה מסכימה לגייס 3,000 תלמידי ישיבות. השופט נעם סולברג השיב: "בעיצומה של המלחמה אי אפשר לעמוד ביעדים? זה צעד ראשון, בסיסי ומינימלי". נציג היועמ"שית הבהיר כי גיוס 3,000 תלמידים הוא רק "תגובה מיידית". במהלך הדיון נשמעו צעקות מהקהל, ובמקביל חסמו חרדים מהפלג הירושלמי כבישים באזור בני ברק וירושלים.

החלטת בג"ץ עוררה זעם בקהילות החרדיות, והפלג הירושלמי והעדה החרדית תכננו עצרות מחאה גדולות. ההערכה היא שההכרעה תגביר את המחאות בנושא. פסק הדין התקבל כמעט שנה לאחר שפג תוקפו של פרק ג1 לחוק שירות הביטחון, שאפשר בעבר פטור לתלמידי ישיבות משירות צבאי. מספר ימים לפני פקיעת התוקף, התקבלה החלטת הממשלה שלא לאכוף את גיוסם של תלמידי הישיבות.

בעקבות המצב, ובהיעדר חקיקה חלופית, הוגשו עתירות לבג"ץ על ידי גופים כמו התנועה לאיכות השלטון (שאליה הצטרפו כ-400 קצינים ובכירים לשעבר בצה"ל, בשב"כ, במוסד ובמשטרה), ארגון "אחים לנשק", "אימהות בחזית", פורום איילון לזכויות אדם ומשמר הדמוקרטיה. במרץ האחרון, לאחר הדיון הראשון בעתירות, הוציא בג"ץ צו ביניים שקבע כי בינתיים לא יועברו תקציבים לישיבות עבור תלמידים שקיבלו צו גיוס ולא התגייסו. תוקף האיסור על המימון החל ב-1 באפריל, עם פקיעת תוקפה של הוראת השעה הממשלתית.

הממשלה, שיוצגה בבג"ץ באמצעות עו"ד דורון טאובמן, התחייבה לחקיקת חוק גיוס לחרדים עד סוף כנס הקיץ ב-31 ביולי. הצעת החוק שהממשלה התחייבה לחוקק היא זו שקידם השר בני גנץ לפני כשנתיים, ועברה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת. עם זאת, הייעוץ המשפטי לממשלה מתנגד להצעת החוק וגם השר גנץ עצמו אינו תומך בה כיום.

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שנציגיה הציגו עמדה נפרדת מזו של הממשלה, טוענת כי לפי המצב החוקי הקיים, עם פקיעת תוקפו של החוק הקודם לפטור מגיוס, על מערכת הביטחון לפעול לגיוס בני הישיבות לפי דין.

סוגיית הגיוס היא אחת הסוגיות הנפיצות ביותר מבחינה פוליטית שהממשלה הנוכחית מתמודדת איתן. עד כה, למרות שעות ארוכות של דיונים בחדרים סגורים, לא נמצא מתווה שיתקבל גם על ידי נציגי החרדים וגם על ידי השר יואב גלנט, שמייצג את עמדת מערכת הביטחון. גם חברי כנסת מהליכוד הצהירו שלא יתמכו בכל חוק שיובא לכנסת באופן אוטומטי.

בימים האחרונים, ישנה אופטימיות סביב דיוני ועדת חוץ וביטחון והמהלכים שמקדם יושב הראש יולי אדלשטיין. אדלשטיין, ששומע דעות מכל הקשת הפוליטית, הודיע כי יפעל לפי "צרכי הצבא". בדיון שנערך אתמול, הוא הבהיר כי יזמן בקרוב לוועדה את נציגי צה"ל ואת הרמטכ"ל הרצי הלוי כדי לשמוע מקרוב על הצרכים. אם לא יימצא פתרון מוסכם, והיחסים בין ש"ס והקואליציה יישארו מתוחים כפי שהם, יש חשש כי הדבר עלול להביא להפלת הממשלה.
[11:22, 25.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: ההלם האמריקני – והזיגזג של נתניהו בתוך שעות: "ירה לישראל ברגליים"
ראש הממשלה בנימין נתניהו מצא את עצמו נדרש לתקן את דבריו בנאום בכנסת, לאחר שהצהיר בריאיון כי יסכים רק לעסקה חלקית לשחרור חטופים. הממשל האמריקני הביע זעם על דבריו, ונתניהו נאלץ להבהיר מחדש את מחויבותו למתווה הישראלי שהציג נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן.

הלם מהאמירה והתגובות הנזעמות
אמירתו של נתניהו, שנאמרה בריאיון לערוץ 14, התקבלה בהפתעה ובזעם בממשל האמריקני. דבריו, לפיהם יסכים רק לעסקה חלקית שתחזיר חלק מהחטופים, עוררו חשש כי הם יסכנו את ההסכם הכולל להפסקת אש. בממשל ביידן הביעו תסכול מהאמירה, והעבירו מסרים חריפים ללשכת ראש הממשלה.

גם בקרב משפחות החטופים נרשמה תחושת אכזבה. משפחות החטופים פרסמו סרטון חטיפה קשה לצפייה, בניסיון להגביר את הלחץ על מקבלי ההחלטות. בסרטון נראים החטופים הירש גולדברג-פולין, אור לוי ואליה כהן כשהם נלקחים לעזה.

נאום בכנסת ותיקון עמדות
בנאום שנשא נתניהו בכנסת, הוא ניסה לתקן את דבריו והצהיר על מחויבותו למתווה הישראלי: "אני מבטיח לכם שלושה דברים: לא נסיים את המלחמה עד שנשיב את כל החטופים, לא נסיים את המלחמה עד שנחסל את חמאס ועד שנשיב את תושבי הדרום והצפון בבטחה לבתיהם, ובכל מחיר ובכל דרך נסכל את כוונותיה של איראן להשמידנו".

בכיר בצוות המשא ומתן לעסקת החטופים טען כי נתניהו עשה צעד חשוב בהצהרתו: "ראש הממשלה מחזיר את הכדור למגרש החמאס ומבהיר שהוא מחויב להסכם. הוא עשה תיקון חשוב שמחזיר את הכדור לחמאס".

ביקור קריטי בוושינגטון
המשבר התרחש בזמן ששר הביטחון יואב גלנט היה בביקור בוושינגטון, שם נפגש עם ראש ה-CIA ביל ברנס, מזכיר המדינה אנתוני בלינקן ושליחו של ביידן להסדרה עם לבנון, עמוס הוכשטיין. גלנט דן בעסקת החטופים ובדרכים לקדם אותה, וניסה להרגיע את המצב בעקבות דברי נתניהו.

המכשול בעסקה והכעס האמריקני
אחד המכשולים המרכזיים בעסקה הוא הדרישה של חמאס לקבל ערבויות שישראל לא תחזור ללחימה לאחר השלב הראשון של העסקה. דבריו של נתניהו חשפו את האסטרטגיה הישראלית, והגבירו את חששות חמאס. בארגון הטרור טענו כי נתניהו לא מקבל את מתווה ביידן ואת החלטת מועצת הביטחון של האו"ם, מה שהגביר את הכעס האמריקני והלחץ על נתניהו לתקן את דבריו.

תגובות המשפחות והסרטון הקשה
המבוי הסתום במגעים לעסקה הגביר את ייאושן ותסכולן של משפחות החטופים. מטה המשפחות פרסם סרטון חטיפה קשה לצפייה, בניסיון להחזיר את השיח הציבורי לסוגיית החטופים. ג'ון פולין, אביו של הירש, הסביר כי מטרת הפרסום היא להראות את הזוועות שהחטופים עוברים ולהזכיר לכל העולם שמדובר באנשים אמיתיים.

סיכום: אין זמן לעסקאות חלקיות
הסערה סביב דברי נתניהו הגיעה בזמן שהמגעים לעסקה נמצאים במבוי סתום. משפחות החטופים קוראות להחזיר את השיח לסוגיית החטופים, ולהביא לשחרורם בהקדם. מיכאל לוי, אחיו של אור, הדגיש כי אין זמן לעסקאות חלקיות ולדיונים פוליטיים, וכי יש להחזיר את כל החטופים עכשיו.

המשבר הזה הראה שוב את המורכבות והרגישות של הסוגיה, ואת הצורך במנהיגות יציבה ומחויבת להשגת פתרון מקיף ומשמעותי.
[11:43, 25.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: דיון מיוחד על זכויות אלמנות חללי צה"ל: "הראש והנפש לא עובדים"
בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת התקיים היום דיון מיוחד על זכויות אלמנות מלחמת "חרבות ברזל" – חללי צה"ל ופעולות האיבה. בדיון סיפרו האלמנות על הקשיים שהן חוות מאז נפילת יקיריהן והדגישו את הפגיעה בכושר העבודה שלהן ואת הצורך בריפוי הנפש. הנוכחות הדלה של חברי הכנסת הייתה בולטת במיוחד, כאשר רק שלושה מהם הגיעו.

ליאור שני, אלמנתו של רס"מ (במיל') עדי שני, שנפל בצפון רצועת עזה, סיפרה על הקושי האישי שלה. "יש לי שלוש בנות, תאומות בנות 10 וילדה בת 4. רציתי לחזור לעבוד, ואחרי חודש חזרתי לעבודה וגיליתי שזה לא מתאפשר כי הראש והנפש לא שם," היא אמרה. "אני יודעת להזיז הרים בעבודה שלי, אבל המוח שלי לא פנוי לעבוד כרגע כי אני צריכה לרפא את נשמתי. אני איבדתי ביום אחד את הכול. היינו 19 שנים ביחד. אנחנו יושבות בבית ולא משתכרות."

יעל אנה קוקורב, אלמנתו של רס"מ (במיל') ברק חיים בן ואליד, שנפל באסון קריסת המבנים ברצועת עזה, החזיקה בידה גיליון עיתון "ידיעות אחרונות" שהכריז על נפילתו. "ביום הזה הצטרפו למעגל השכול עוד 12 אלמנות ו-14 יתומים. ביום אחד נעצרו חייהן של 12 נשים," היא ציינה. "אני כבר חמישה חודשים לא עובדת. יש לי מוסר עבודה גבוה, אני עובדת מגיל 17, אבל אני לא מסוגלת לעבוד מאז נפילתו. המוח שלי דייסה והוא לא מסוגל להחזיק את הכאב. שעה אצל הפסיכולוג מעייפת כמו עשר שעות בחדר כושר."

רז טחן, אלמנתו של רס"מ (במיל') רני טחן שנפל בצפון הרצועה, הדגישה את הצורך בחקיקה חדשה: "יש לנו יתומים בבית שצריכים לגדול, ומשימת חיינו היא לשמור עליהם. כושר העבודה שלנו נפגע לשארית חיינו. תעדכנו את החוקים לשנת 2024."

יו"ר הוועדה, ח"כ פנינה תמנו שטה, הדגישה את חשיבות הנושא וקראה לפקידות הבכירה לפעול למען תוצאות. חברת הכנסת לשעבר, שולי מועלם, התייחסה לקשיים הבירוקרטיים שמכבידים על האלמנות: "העולם הבירוקרטי שבו אלמנות צריכות להתמודד הוא בלתי נסבל, עוד שאלה ועוד מסמך. הבעלים והנשים הם הורים משותפים לילדים משותפים, והדבר הזה בעיניי קריטי כי כל הזמן מחזירים אותנו אחורה."

ח"כ יואב סגלוביץ' הציע חקיקה חדשה שתטפל במצב בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר: "אנחנו נעשה מה שאפשר, אבל הכוח הגדול נמצא בממשלה. צריך חוק חדש שיסתכל על כל האירוע של 7 באוקטובר – חוק חדש שיטפל בבעיה חדשה."

בדיון השתתפה גם ריקי מורד, סגנית בכירה לראש אגף משפחות במשרד הביטחון, שציינה את הקושי לחזור לעבודה לאחר אסון: "כיום אנחנו עסוקים בליווי משפחות שכולות מאז 7 באוקטובר, ששווה למספר של 17 שנים. נושא החופשה אחרי האסון הוא משמעותי – אנחנו לא חושבים שזה ריאלי לחזור אחרי השבעה או אחרי חודש לעבודה." האלמנה קוקורב הגיבה לדבריה: "זאת לא חופשה, זאת הכרה בזה שאנחנו לא יכולות לעבוד תקופה."

מנכ"ל ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, שלומי נחום, חשף כי אין תקציב לקייטנות לילדי הנופלים. "אומרים לנו שאין כסף ובקומה השלישית מחלקים מיליארד שקל," הוא אמר. יו"ר הוועדה, ח"כ תמנו שטה, הגיבה בתדהמה והציעה גיוס המונים. "זה ביזיון," היא אמרה.

הדיון הסתיים בתחושת דחיפות לפעולה משמעותית למען האלמנות והיתומים, תוך הכרה בקשיים העצומים שהן חוות.
[11:55, 25.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: תגובות להחלטת בג"ץ על גיוס תלמידי הישיבות
בג"ץ פסק הבוקר (שלישי) כי המדינה חייבת לגייס את בני הישיבות ולהפסיק לממן ישיבות שתלמידיהן אינם פטורים מגיוס. התגובות להחלטה, הן במערכת הפוליטית והן מחוצה לה, לא איחרו לבוא.

יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, בירך על ההחלטה ואמר: "יש שופטים בירושלים. לאחר שנים של ניסיונות לפשרה, בית המשפט העליון קיבל החלטה שעושה צדק עם הציבור שנושא בנטל". ליברמן הדגיש את הצורך בכוח אדם נוסף לצה"ל, במיוחד לאחר שנה של אבדות רבות ואמר: "בשנה שבה איבדנו חטיבה שלמה של חיילים שנפלו או נפצעו, אין הוכחה מוצדקת יותר לכך שצה"ל צריך עוד כוח אדם. אני מברך את בית המשפט העליון על החלטה זו, היא מהווה צעד משמעותי בדרך לשינוי היסטורי".

מנגד, יו"ר יהדות התורה, השר יצחק גולדקנופף, תקף את ההחלטה: "החלטה צפויה ומאכזבת. מדינת ישראל קמה על מנת להיות בית לעם היהודי שהתורה היא סלע קיומו. התורה הקדושה תנצח". ח"כ משה גפני מיהדות התורה הוסיף: "מעולם לא היה פסק דין של בית המשפט העליון לטובת בני הישיבות ולטובת הציבור החרדי. אין שם אף שופט שמבין בערך של לימוד התורה והתרומה שלהם לעם ישראל בכל הדורות".

יו"ר הימין הממלכתי, גדעון סער, כתב בקצרה בחשבון ה-X שלו: "שמרנים וליברלים, יש שופטים בירושלים". יו"ר מפלגת העבודה, יאיר גולן, הוסיף: "ההחלטה הייתה מובנת לכל אזרח משרת במדינת ישראל והייתה מובנת גם פה אחד לכל הרכב השופטים בבית המשפט הגבוה לצדק. איפה שאין ממשלה, יש צדק".

ח"כ נעמה לזימי מהעבודה ציינה: "זו עת הכרעות לחברה הישראלית. אני מברכת על פסיקת בג"ץ ההיסטורית, שקובעת פה אחד ובאופן חד משמעי כי לא ניתן להשלים עם הפרת החוק המתמשכת מצד המדינה שאינה מגייסת חרדים, בעודה משלמת להם כדי להמשיך ללמוד".

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, התייחס להחלטה בכנס הרצליה באוניברסיטת רייכמן: "אנחנו מחכים לראות איך הממשלה תגיב לפסיקה. יכול להיות שהיא תעשה מכל זה 'פלסטר' ותמשיך עם המספרים המצחיקים שהיא מנסה למכור לנו. חוק הגיוס מאחד ימין ושמאל, צריך לגייס את כל החרדים האפשריים כדי שיהיה שוויון בצה"ל ולבנות את כוחו".

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין מהליכוד, ציין באותו כנס: "ראיתי את הפסיקה. התגובה שלי היא שהיום ב-18:00 מתכנסת הוועדה לדון בחוק כדי שמן הפסיקה הזאת, שלא מחדשת, יהיה שינוי אמיתי בשוויון הנטל. אנחנו זקוקים לכוח אדם נוסף בצה"ל, והדיבורים על צבא קטן וחכם מאחורינו".

מ"אחים לנשק", ממגישי העתירה לבג"ץ, נמסר: "בית המשפט החליט שכולנו ישראלים, כולנו שווים בפני החוק וכולנו משרתים. אל מול החיוכים המופקרים של 63 ח"כים מנותקים שהצביעו בעד השתמטות ונגד חיילי צה"ל – בג"ץ הכריע צדק והראה שבמקום שבו אין הנהגה יש דמוקרטיה. שר הביטחון, הגיע העת למעשים – שחרר את הצווים".

מתנועת "דורשינוי" נמסר: "אנחנו קוראים לשר הביטחון להורות לצה"ל להוציא צווי גיוס מידיים לכל מי שבג"ץ קבע שצריך להתגייס. פסיקת בג"ץ מהיום מדגישה את המובן מאליו: דור שלם קורס תחת הנטל, בזמן שצעירים חרדים הרגישו פטורים מלקחת חלק בעול הביטחוני של המדינה".

אורי קידר, מנכ"ל "ישראל חופשית", אמר: "בג"ץ קובע את המובן מאליו – כולנו ישראלים, כולנו משרתים. האפליה הבוטה חייבת להיפסק".

שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, אמר: "פסיקת בג"ץ מובילה בהכרח לשתי מדינות כאן. אחת שמתנהלת כפי שהיא כעת, ומדינה נוספת שבה בני הישיבות ימשיכו ללמוד תורה כפי שנהגו במדינה שבן גוריון הכריז עליה. אין כוח בעולם שיוכל לכפות על אדם שנפשו חשקה בלימוד תורה להימנע מכך".
[12:05, 25.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: הבחירות לוועידה ה-11 של מפלגת העבודה יוצאות לדרך
מחר (רביעי) יתקיימו הבחירות לוועידה ה-11 של מפלגת העבודה, מהלך חשוב שעתיד לעצב את עתידה של המפלגה ולבסס אותה כאלטרנטיבה שלטונית משמעותית בישראל. הוועידה, הגוף המנהל המורחב של המפלגה, מופקדת על הדיון הרעיוני ועל קבלת ההחלטות המרכזיות הנוגעות לעתיד המפלגה ודרכה הפוליטית.

בין הסמכויות המרכזיות של הוועידה נמנות הקמת מסגרת פוליטית רחבה למחנה הדמוקרטי, כתיבת מצע רעיוני-אידיאולוגי עדכני ויצירת תשתית לחיזוקה של המפלגה כאלטרנטיבה שלטונית. נוסף על כך, הוועידה עוסקת בגיבוש מדיניות ועמדות המפלגה בנושאים חברתיים, כלכליים וביטחוניים, כמו גם בשאלות מרכזיות הנוגעות לחיי היום-יום של אזרחי ישראל.

הוועידה תכלול כאלף צירים וצירות, שייבחרו לפי חלוקה ל-13 מחוזות בחירה. מתוך כלל הצירים, 700 ייבחרו בבחירות דמוקרטיות, עד 200 צירים נוספים ימונו מתוקף תפקידם, ועד 100 צירים נוספים יצורפו לאחר הבחירות לצורך תיקון עיוותי ייצוג והבטחת ייצוג הולם לכל המגזרים והקהילות.

הבחירות יתקיימו באופן מקוון, מה שמאפשר השתתפות רחבה ונגישה יותר לכלל חברי המפלגה. למעלה מ-50 אלף מתפקדי ומתפקדות המפלגה זכאים להשתתף ולהצביע בבחירות אלו. ההצבעה תתקיים מחר, 25 ביוני 2024, בין השעות 10:00 ל-18:00, כאשר התוצאות צפויות להתפרסם ביום שלמחרת. הבחירות המקוונות מדגישות את מחויבות המפלגה להתחדשות טכנולוגית ולשיפור תהליכי הבחירה, תוך שמירה על שקיפות והוגנות.

צמצום מספר חברי הוועידה בהשוואה לוועידות קודמות נעשה במטרה לשפר את יעילותה ולאפשר דיונים מעמיקים ואפקטיביים יותר. הגוף המצומצם יותר אמור לתפקד בצורה יעילה וממוקדת יותר, ולספק בסיס יציב ואיתן להיערכות המפלגה לקראת הבחירות הקרובות ולעמידה ביעדיה האלקטורליים.

הוועידה ה-11 צפויה להיות במה מרכזית לדיונים משמעותיים ולאישור החלטות מרכזיות שישפיעו על מדיניות המפלגה בשנים הקרובות. בין הנושאים שיידונו ניתן למנות צדק חברתי, שוויון מגדרי, כלכלה בת-קיימא, יחסי חוץ וביטחון, ועוד נושאים מרכזיים שנוגעים לחיי היום-יום של אזרחי ישראל. ההחלטות שיתקבלו במסגרת הוועידה עשויות לעצב את פני הפוליטיקה הישראלית בשנים הבאות ולתרום לחיזוק הדמוקרטיה והייצוגיות במדינה.

מטרת הוועידה היא לא רק לחדש ולעדכן את המצע האידיאולוגי של המפלגה, אלא גם לחזק את מעמדה הפוליטי ולהכין אותה לבחירות הקרובות. הבחירות לוועידה הן הזדמנות לחברי המפלגה להשפיע על דרכה ועל ההנהגה העתידית שלה. השתתפותם הרחבה של חברי המפלגה בתהליך הבחירות מעידה על מחויבותם לתהליך הדמוקרטי ולשאיפה לשיפור מתמיד.

הוועידה ה-11 מהווה צעד חשוב במאמץ לבסס את מפלגת העבודה ככוח פוליטי משמעותי בזירה הישראלית. ההצלחה של הוועידה תלויה במעורבות הפעילה של חברי המפלגה וביכולתה להוביל שינוי חיובי ומשמעותי במציאות הפוליטית הנוכחית.

הבחירות לוועידה מהוות גם מסר לציבור הרחב על מחויבותה של מפלגת העבודה לדמוקרטיה פנימית ולשקיפות. הבחירות המקוונות מסמלות את הנכונות לאמץ טכנולוגיות חדשות ולהתאים את תהליכי הבחירה לעידן הדיגיטלי, תוך שמירה על שקיפות והוגנות. השתתפותם הפעילה של חברי המפלגה בתהליך הבחירות מדגישה את תחושת האחריות והרצון האמיתי להשפיע על הכיוון אליו תצעד המפלגה בעתיד.

הוועידה היא גם הזדמנות לבחון את התגובות של הציבור ושל חברי המפלגה להחלטות המרכזיות שתתקבלנה. בנוסף, היא תספק למפלגה את הכלים הנדרשים להיערכות לקראת הבחירות הבאות ולהתמודדות עם האתגרים הפוליטיים והחברתיים השונים שמצפים לה.

לסיכום, הבחירות לוועידה ה-11 של מפלגת העבודה מהוות שלב קריטי בתהליך התחדשותה של המפלגה ובמאמץ לבסס אותה ככוח פוליטי משמעותי. ההשתתפות הרחבה בבחירות והמעורבות הפעילה של חברי המפלגה מדגישות את המחויבות לתהליך דמוקרטי ולשאיפה לשיפור מתמיד. הוועידה היא הזדמנות למפלגת העבודה להוכיח את יכולתה להתמודד עם האתגרים הפוליטיים והחברתיים העומדים בפני מדינת ישראל, ולהוביל שינוי חיובי ומשמעותי במציאות הפוליטית הנוכחית.
[12:08, 25.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: דרמה משפטית בעקבות פסיקת בג"ץ: תגובות נרחבות מכל קצוות הקשת הפוליטית
היום (שלישי) קיבלו שופטי בג"ץ פה אחד את פסק הדין בעתירה נגד אי גיוס החרדים בפועל והמשך מימון הישיבות, לאחר שפג החוק שמסדיר את דחיית גיוסם. פסיקה זו גררה תגובות רבות מכל קצוות הקשת הפוליטית והחברתית, כאשר גורם חרדי בכיר תיאר את ההחלטה כ"פרווה" שלא תוביל למשבר קואליציוני.

העיתונאי עמית סגל ציין כי בג"ץ מביע תמיכה בגיוס 3,000 חרדים השנה, בכפוף לתקינות ההחלטה. לדבריו, המטרה החרדית תהיה להעביר חוק שיקבע את המספר הזה, עם גידול מסוים בשנים הבאות והכרה במעמד "תורתו אומנותו". בכך, ניתן יהיה להחזיר את התקציב ללומדים. אם החוק יעבור, המשבר נדחה ל-2025; אם לא, תהיה דרמה פוליטית גדולה. גורם חרדי בכיר הבהיר כי הרף של 3,000 הוא סביר וניתן לחיות איתו.

נציג הממשלה בדיון, עו"ד דורון טאובמן, טען כי הממשלה לא מונעת מהצבא לגייס חרדים, וכי לצבא יש יכולת לגייס עד סוף שנת 2024 רק 3,000 חרדים מתוך 63,000 המשתמטים. השופט יצחק עמית זעם על ההבחנה בין הממשלה לצבא והבהיר כי אין לרשות המבצעת סמכות לקבוע מדיניות גורפת בעניין גיוס תלמידי הישיבות.

יו״ר מפלגת ישראל ביתנו, ח״כ אביגדור ליברמן, בירך על ההחלטה: ״יש שופטים בירושלים. לאחר שנים של מריחות, בית המשפט העליון קיבל החלטה שעושה צדק עם הציבור הנושא בנטל". ליברמן ציין את הצורך בתוספת כוח אדם לצה״ל, במיוחד בשנה בה מילואימניקים שירתו מעל 200 יום.

תנועת דורשינוי קראה לשר הביטחון להוציא צווי גיוס מידיים לכל מי שבג״ץ קבע שצריך להתגייס. "פסיקת בג״ץ מדגישה את המובן מאליו: דור שלם קורס תחת הנטל בזמן שצעירים חרדים הרגישו פטורים מלקחת חלק בעול הביטחוני של המדינה".

השופט פוגלמן ציין כי משמעות החלטת הממשלה שלא לגייס חרדים היא שבפועל ציבור תלמידי הישיבות לא יתגייס לשירות ביטחון. הוא הדגיש כי יש לקבוע פטור מגיוס בחקיקה ולא בהחלטות מנהליות.

ח״כ נעמה לזימי בירכה על הפסיקה ואמרה כי "הגיעה העת לשינוי פרדיגמה. אי אפשר להשלים עם הפרת החוק המתמשכת מצד המדינה שאינה מגייסת חרדים בעודה משלמת להם כדי להמשיך ללמוד".

יו״ר המחנה הממלכתי בני גנץ פנה לחרדים ואמר כי "זה לא בג״ץ, אלא ראש הממשלה והשרים בממשלתו שלא חיפשו פתרונות לגיוס ולשירות המדינה. הגיע זמן מתווה שירות ישראלי בהסכמה רחבה".

מצד שני, יו"ר יהדות התורה, הרב יצחק גולדקנופף, תיאר את ההחלטה כ"צפויה, מצערת ומאכזבת", והדגיש כי "התורה הקדושה תנצח". יו"ר מפלגת העבודה, יאיר גולן, ציין כי "ההחלטה הייתה מובנת לכל אזרח משרת במדינת ישראל וגם לכל הרכב השופטים בבית המשפט הגבוה לצדק". אבי מעוז טען כי שופטי בג"ץ ממשיכים לפעול בצורה שפוגעת בשיטת המשטר הדמוקרטית של ישראל, וכי הגיע הזמן לשים סוף ל"דיקטטורה של בג"ץ".

מאיר פרוש הזהיר כי "פסיקת בג"ץ מובילה בהכרח לשתי מדינות כאן: אחת שמתנהלת כעת, ואחת בה בני הישיבות ימשיכו ללמוד תורה. אין כוח בעולם שיוכל לכפות על אדם שנפשו חשקה בלימוד תורה להימנע מכך".

התגובות הרבות והשונות מצביעות על מחלוקת עמוקה בנוגע להחלטת בג"ץ והשפעותיה הפוטנציאליות על החברה הישראלית ועל המבנה הפוליטי בישראל.
[12:13, 25.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: מה צפוי לנו? ההשפעות המידיות של פסק הדין על חוק הגיוס
שופטי בג"ץ קיבלו פה אחד את העתירה נגד אי גיוס החרדים בפועל, למרות פקיעת החוק שמסדיר את הפטור מגיוס ללא חקיקה חלופית. ההחלטה גררה שאלות רבות בנוגע להשלכות המידיות שלה על חוק הגיוס, ועתידה של הסוגיה הפוליטית והחברתית בישראל. להלן ריכוז של השאלות והתשובות המרכזיות שעומדות כרגע על הפרק.

עיקר ההחלטה של בג"ץ
בג"ץ קבע כי בני הישיבות החרדים אינם פטורים מגיוס, וחלה עליהם חובה כמו על כל אדם אחר במדינת ישראל. המשמעות היא שתלמידי ישיבות חרדים שמתחמקים משירות צבאי, לא יזכו יותר לתקציבים עבור המוסדות בהם הם לומדים. בנוסף, השופטים הבהירו כי החלטת הממשלה שהיועמ"שית אינה מייצגת את משרדי הממשלה אינה תקפה, והיועמ"שית ממשיכה לשקף את הדין מבחינת הרשות.

ההשפעות המידיות של פסק הדין
ההחלטה משמעה כי החל מעתה, תלמידי ישיבות חרדים מחויבים בגיוס כמו כל שאר האזרחים. כל תקציב שהועבר לישיבות עבור תלמידים משתמטים ייפסק. חרדי שיקבל צו גיוס יהיה חייב להתייצב בלשכת הגיוס, ואם לא יתייצב, הישיבה בה הוא לומד תיפגע תקציבית.

השוני מהחלטות קודמות
בעבר, בג"ץ דן בעיקר בחוקים שהיו לא שוויוניים, וביטל אותם. במקרה זה, בג"ץ דן במצב שבו אין חוק שמסדיר את הפטור לחרדים, וקבע כי הפטור אינו תקף ללא חקיקה מתאימה. בנוסף, בג"ץ שלל את התקציבים שהמדינה נתנה עבור מי שמשתמט מחובת הגיוס, מה שמוסיף ממד כלכלי להחלטה.

האם המדינה יכולה לבקש דיון חוזר?
אם יעבור חוק חדש שיסדיר את הפטור מגיוס לחרדים, המצב הנורמטיבי ישתנה ויוגשו עתירות חדשות לבג"ץ, שיצטרך להכריע בתוקף החוק החדש. כל עוד המצב המשפטי הנוכחי לא משתנה, אין סיכוי שבג"ץ יקיים דיון נוסף על פסק הדין שניתן בהרכב מורחב.

האם המדינה מחויבת כעת לגייס חרדים?
המדינה מחויבת חד משמעית לגייס את כל החרדים בין גילאי 18-24 המשתמטים משירות צבאי. עם זאת, בג"ץ השאיר לצבא את שיקול הדעת לגבי הדרך בה יאכוף את החוק, ולא קבע היקף גיוס הכרחי. אם הצבא יפעל בצורה מצומצמת לגיוס החרדים, ייתכן ויוגשו עתירות נוספות לבג"ץ שיצטרך להכריע אם הצבא אוכף את החוק כדין.

ההיבט הפוליטי
ההחלטה מעבירה את הכדור למגרש הפוליטי. אם הכנסת תחוקק חוק חדש שיסדיר את הפטור מגיוס לחרדים, כל הסוגיה תתחיל מהתחלה. החוק החדש יעמוד במבחן בג"ץ, שיצטרך להכריע אם הוא שוויוני או לא. עד אז, תלמידי הישיבות החרדים יישארו מחויבים בשירות צבאי על פי החוק הקיים.

סיכום
פסק הדין של בג"ץ משנה את כללי המשחק בנושא גיוס החרדים ומעמיד את המדינה בפני אתגר משמעותי בגיוס עשרות אלפי חרדים לשירות צבאי. ההחלטה מבהירה כי אין יותר פטור מגיוס ללא חקיקה מתאימה, ומותירה את המצב הפוליטי רגיש ומורכב. השפעת ההחלטה תהיה תלויה במידה רבה באופן בו הצבא יבחר לאכוף את החוק ובתגובות הפוליטיות והחקיקתיות של הממשלה והכנסת.
[12:43, 25.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: טלי גוטליב מתגרה ביועמ"שית: "אי אפשר להזמין אותי לחקירות"
חברת הכנסת טלי גוטליב התראיינה הבוקר (שלישי) אצל גדי נס ברדיו צפון ושיתפה את דעותיה הנחרצות בנושאים שעל סדר היום, כולל הלחימה בצפון, פסיקת בג"ץ לגבי גיוס חרדים ומסקנות ועדת החקירה בפרשת הצוללות. במסגרת השיחה, היא גם שלחה מסר תקיף ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה.

המצב בצפון
בנוגע למצב הביטחוני בצפון הארץ, אמרה גוטליב: "אני לא לוחמת בשדה הקרב, אבל אני מבינה את האתוס של האויב. לא יכולים להיות כל הזמן מפוחדים מכוחו של האויב. חבריי להנהגה, נא להתעשת. לא רוצה מלחמה בלבנון, אבל לא יכול להיות שמחרבים לי יישוב בצפון ואני לא מחרבת יישוב בלבנון, עין תחת עין ושן תחת שן. זאת השפה של האויב. אפשר לשטח 15 ק"מ בדרום לבנון בשלושה ימים, בקלות. את זה אומרים לי חיילים בשטח".

המראיין, גדי נס, הגיב לה ואמר כי לא שמע קצין אומר דברים כאלה, וגוטליב השיבה: "מה שלהם אסור לעשות, לי מותר. לי יש חסינות". כשהעלה נס את האפשרות שהיא תוזמן לחקירה על דבריה או תקבל מכתבי איום ואזהרה, השיבה גוטליב בנחרצות: "אי אפשר להזמין אותי לחקירות. מצטערת לאכזב את הגברת מיארה, איפה את? השמיעי קול, יש איומים ברצח לראש ממשלה".

סוגיית גיוס החרדים
בנוגע לסערת גיוס החרדים, ציינה גוטליב: "הארכת גיל הפטור מאוד צורמת, אבל היא באה לעולם בתחילת המלחמה ולא קשורה לחוק הגיוס. לא משתמשים בהארכת גיל הפטור ללוחמים ולקצינים בשוטף, אנחנו מתייחסים למקצועות מאוד מסוימים". היא הדגישה שהארכת גיל הפטור נועדה להתמודד עם מצבים ספציפיים ולא תשפיע על רוב החיילים או הקצינים.

פרשת הצוללות
גוטליב התייחסה גם לפרשת הצוללות ולדו"ח ועדת החקירה: "אתמול במליאה קראתי את כל החומרים ואני רוצה להבהיר שהשערורייה היא על עצם התעוזה של השופט גרוניס והוועדה בשימוש בפגיעה בביטחון ישראל. העובדה, שבגלל שלא שמרת על הפרוצדורה פגעת בביטחון המדינה – זו שערורייה וזילות המושג 'לסכן את ביטחון ישראל'".

היא גם תקפה ישירות את בוגי יעלון, לשעבר שר הביטחון, וטענה שהוא שיקר לבג"ץ בנוגע לרכש הצוללות: "מה שחשוב לי לספר לכם מהדו"ח, זה שיש שקרן דגול, בוגי יעלון, שהיה שר לביטחון. כותבים עליו שהוא שיקר את בג"ץ בתצהיר ושהוא אמר 'לא לקנות את אותו הרכש המדובר' והוא זה שהמליץ לממשלה לקנות את הרכש. הוא שיקר לבג"ץ כדי להשחיר את נתניהו".

האשמות נגד היועמ"שית והשב"כ
גוטליב לא עצרה כאן, והיא גם תקפה את היועצת המשפטית לממשלה והשב"כ: "זאת מיארה. מיארה תתעסק רק בגורמי ימין. אתה יודע מי עוד? שירות הביטחון הכללי, במחלקה היהודית בשב"כ אין בכלל מחלקה שעוסקת בגורמי שמאל קיצוניים, רק בימין. השב"כ ישחררו מחבלי נוח'בה וימציאו שיש בעיית תפוסה, והם לא ישחררו לעולם מעצרים מנהליים של יהודים. זה פשוט מדהים".

דבריה של גוטליב משקפים את התחושות הקשות שהיא חשה כלפי המערכת המשפטית והביטחונית של המדינה, ואת הטענות שלה לגבי חוסר האיזון בטיפול באיומים ובחקירות. לדבריה, ישנה אפליה ברורה בין הטיפול בימין לבין הטיפול בשמאל, והמצב הזה דורש שינוי.

סיכום
חברת הכנסת טלי גוטליב ממשיכה לעורר סערות עם דעותיה הנחרצות והתבטאויותיה התקיפות. בין אם מדובר במצב הביטחוני בצפון, בגיוס החרדים או בפרשת הצוללות, היא לא חוששת לבקר ולהתגרות במערכת המשפטית והביטחונית של המדינה. דבריה מעוררים ויכוחים סוערים ומציבים אותה כאחת הדמויות הבולטות והמשפיעות בפוליטיקה הישראלית.

עסקת החטופים עלתה שוב לדיון

בימים אלו עדיין נעשים מאמצים להגיע לעסקה להחזרת החטופים לאחר תשעה חושבים בשבי עזה אך ראש הממשלה עדיין מאמין שיש
להמשיך את הלחימה לאחר הפוגה כדי להשלים את המטרה העיקרית שהיא חיסול החמאס.
למרות הקולות הרבים היוצאים נגד ראש הממשלה, בעיקר משפחות החטופים כי ראש הממשלה לא מעוניין בהחזרת החטופים, הוא הביע נכונות להיכנס לעסקה להחזרת החטופים הישראלים, אך הדגיש כי אינו מוכן להפסקת הלחימה נגד הטרור. במסר חד וברור, נתניהו הבהיר כי ביטחון אזרחי ישראל הוא העדיפות המרכזית, כי ביטחון אזרחי ישראל הוא הקו האדום שאין לחצות אותו. הממשלה לא תסכים להפסקת לחימה או להסדרים שיחלישו את יכולת ההגנה על האזרחים. הטרור חייב להיעצר, והמאבק בו יימשך ללא פשרות. בצה"ל, הגוף שאמור להשיג את אותו ניצחון מוחלט, סבורים כי הוא אינו ניתן להשגה. חמאס הוא גם גוף פוליטי וצבאי, גם תנועה חברתית, אבל גם רעיון שנמצא בלב ובמוח של אנשים.
בחמאס אומרים שאם יסכימו לנוסח של ישראל, הם ייפלו למלכודת. הם טוענים שישראל מוכנה להקריב את החיילים שלה, ושאם הם ישחררו את החטופים הם יישארו בלי קלפי מיקוח. הם הבינו את הטריק של ישראל, והמצב הזה מסכן לא רק את החיילים אלא את כל החטופים.
והשבוע, נתניהו הצהיר, מאשש את החששות של חמאס כי גם אחרי שהסכים לנוסח המרוכך שחשף ביידן , הוא עדיין מתכוון להמשיך ולהילחם. נתניהו נתן את ההסבר הטוב ביותר שיכול חמאס לתת למדינות המתווכות מדוע אין הוא מוכן לחתום על ההצעה של ישראל שכן סינוואר, מעוניין בהפסקת אש סופית ומוחלטת ובנסיגה ישראלית מרצועת עזה.
מדינת ישראל, שוב, לא עושה הכול כדי לשחרר את החטופים. גורמים מעורים טוענים שבעצם לא נתניהו ולא סינוואר רוצים עסקה. יותר נכון אולי רוצים אך בתנאים שלהם ומעקשים על התנאים שלהם.
ביום רביעי האחרון נפגשו ראשי חמאס עם בכירים מקטאר ומסרו להם הסכם מעודכן עם ההערות שלהם על ההצעה האחרונה של ישראל. הקטארים, שנמצאים תחת לחץ כבד של ארה"ב להפעיל לחץ כבד יותר על חמאס, דורשים לוותר על כל התיקונים שהעלו, וכי התנאי היחיד שלא ייותרו עליו הוא הפסקת אש קבועה ונסיגת כוחות צה"ל .
אחרי שביידן , נשיא ארה"ב , חשף את המתווה שישראל הציגה, נראים הדברים יותר בבהירות – חמאס שם בעדיפות ראשונה ומעל הכל את סוגיית הפסקת האש הסופית ונסיגת כוחות צה"ל, גם מעל שחרור האסירים שלו. ישראל שמה את המשך הלחימה אחרי העסקה הראשונה במקום הראשון, במקום להעדיף את שחרור כלל החטופים שלה.

נתניהו קורא לאחדות לאומית בקרב אזרחי ישראל. הוא הדגיש כי בשעה זו, יותר מתמיד, יש צורך להתאחד סביב מטרות משותפות ולהעמיד את ביטחון המדינה ואזרחיה בראש סדר העדיפויות. רק באחדות נוכל להתמודד בהצלחה עם האתגרים הביטחוניים העומדים בפנינו.

[13:11, 25.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: הכדור עובר ליועמ"שית: הפתח שהותיר בג"ץ והפלונטר של החרדים
סוגיית גיוס החרדים לצה"ל היא נושא שמאיים לערער את יציבות הקואליציה הנוכחית. החלטת בג"ץ על עצירת התקציבים לישיבות שתלמידיהן אינם מתגייסים יוצרת מתיחות רבה בממשלה, בצל החשש מהתססה בקרב הציבור החרדי. בעוד שבג"ץ לא הנחה במפורש על מספר המתגייסים, ההחלטה כעת נתונה לפרשנות של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה.

החלטת בג"ץ קובעת כי תלמידי הישיבות החרדים שאינם מתגייסים לא יזכו עוד לתקציבים למוסדותיהם. סוגיה זו מאיימת לפרק את הקואליציה, אולם ישנם גורמים פוליטיים הסבורים כי היעדר ההנחיות המפורטות בג"ץ מקל על הממשלה. השאלה כעת היא כיצד תפרש היועצת המשפטית את ההחלטה, במיוחד בנוגע לפעולות הצפויות מצד צה"ל והשפעתן על התקציבים לישיבות.

פירוש ההחלטה ותגובות המערכת הפוליטית
הפסיקה לא כוללת הנחיה מדויקת בנוגע למספר צווי הגיוס שעל צה"ל להוציא לתלמידי הישיבות, אך צוין בדיון כי צה"ל יגייס כ-3,000 תלמידים נוספים השנה. מספר זה אינו מהווה הפתעה לגורמים קואליציוניים שכבר דנו בכך בחדרי חדרים. ההערכה היא שהחרדים יעדיפו להעביר חוק גיוס חדש, כדי לשלוט במספרי המתגייסים בהתאם ליכולת של צה"ל לקלוט אותם.

עם זאת, החלטת בג"ץ עלולה לגרום לתסיסה בשטח החרדי, מה שעלול להקשות על המנהיגים החרדים לפעול. בג"ץ קבע תאריך לשלילת התקציבים – 9 באוגוסט, דבר המחייב את הקואליציה להשלים את חקיקת החוק במושב הנוכחי. אם לא יועבר החוק בזמן, החרדים יוכלו להתמודד עם גיוסם של 3,000 צעירים ללא תקציבים לשנה הקרובה, אך העדיפות היא לקבוע מכסה שתעלה בהדרגה ולא בפתאומיות.

האתגר הפוליטי והכלכלי
סוגיית הגיוס מהווה אתגר פוליטי וכלכלי עבור הממשלה. היא עלולה להוביל להקדמת הבחירות אם לא יימצא פתרון מוסכם. למרות שעות רבות של דיונים בחדרים סגורים, עדיין לא נמצא מתווה המוסכם על כל הצדדים – החרדים והשר יואב גלנט, שמייצג את עמדת מערכת הביטחון. גם חברי כנסת מהליכוד הצהירו שלא יתמכו אוטומטית בכל חוק שיובא.

בדיוני ועדת חוץ וביטחון ניכרת אופטימיות מסוימת, במיוחד בעקבות מהלכים שמקדם יושב הראש יולי אדלשטיין. הוא שומע דעות מכל קצוות הקשת הפוליטית ומבקש לפעול לפי "צורכי הצבא". בדיון שנערך, אדלשטיין הבהיר כי יזמן בקרוב את נציגי צה"ל והרמטכ"ל הרצי הלוי לשמוע על הצרכים הצבאיים. אך אם לא יימצא פתרון מוסכם, הדבר עלול להביא להפלת הממשלה, במיוחד לאור היחסים הרעועים בין ש"ס לקואליציה הנוכחית.

התגובות החרדיות
מנהיגי המפלגות החרדיות הגיבו בחריפות להחלטת בג"ץ. שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, טען כי הפסיקה מובילה להקמת "שתי מדינות" – אחת שבה בני הישיבות ימשיכו ללמוד תורה ואחת שבה מתנהלים על פי החלטות בג"ץ. שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, תיאר את ההחלטה כמצערת ומאכזבת, והדגיש שהתורה תנצח.

יו"ר ש"ס, אריה דרעי, ציין כי לימוד התורה הוא שהציל את העם היהודי לאורך ההיסטוריה, והוא ימשיך להיות הכוח הסגולי של העם היהודי. הוא הדגיש כי שום פסיקה לא תבטל את חברת לומדי התורה בארץ ישראל. יו"ר דגל התורה, משה גפני, ציין כי מעולם לא היה פסק דין של בג"ץ לטובת בני הישיבות והציבור החרדי, וכי אין שופט שמבין בערך לימודי התורה.

סיכום
החלטת בג"ץ יוצרת מצב מורכב ומאתגר לממשלה ולקואליציה הנוכחית. הפירוש של היועצת המשפטית לממשלה ופעולותיה יהיו קריטיות בהמשך ההתנהלות. האם יצליחו למצוא פתרון שיאפשר שמירה על הקואליציה או שהמתחים יובילו להקדמת הבחירות? ימים יגידו.
[13:28, 25.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: אייל ולדמן חושף: "לא ציפיתי לטלפון מנתניהו. ידעתי שלא יתקשר"
אייל ולדמן, איש עסקים וזוכה פרס ישראל, שנשא את דבריו בכנס הרצליה לאחר ששכל את בתו במסיבת הנובה, הביע את אכזבתו מהממשלה ומהעומד בראשה. בריאיון עם העיתונאית חן זנדר מחדשות 13, דיבר ולדמן על הציפיות הנמוכות שלו מהממשלה, אפשרות כניסתו לפוליטיקה ומה שגילו לו חבריו מהאמירויות.

בראיון שנערך בכנס הרצליה באוניברסיטת רייכמן, דיבר ולדמן על האסון שפקד אותו ועל התחושות הנובעות ממנו. זנדר פתחה בשאלה על המהומה שהתעוררה סביב זכייתו של ולדמן בפרס ישראל. לאחר שהוכרז כי ולדמן זכה בפרס, ניסה שר החינוך יואב קיש לבטל את זכייתו ואת הענקת הפרסים לאותה שנה, ככל הנראה בשל ביקורתו החריפה של ולדמן על הממשלה והשתתפותו במחאה נגד הרפורמה המשפטית. ניסיונו של קיש נכשל, אך האירוע הותיר טעם מר.

ולדמן התייחס לאירוע זה ואמר כי "זה כבר מאחורי, לא מתעסק בזה. הדבר הכי קשה היום הוא שאותה ממשלה שגרמה לאסון הגדול במדינה עדיין יושבת בכיסאה. ממשלה ימנית קיצונית. אין נושא אחד שהממשלה מטפלת בו בכיוון חיובי. אנחנו צריכים בחירות חדשות כדי שהעם יבחר מחדש את הממשלה."

ולדמן הדגיש את הצורך המיידי להשיב את החטופים בעזה, וטען שהממשלה אינה פועלת מספיק בנידון. "אנחנו חייבים לעשות הכל להחזיר את החטופים ולדאוג קודם כל להם, ורק לאחר מכן להתקדם הלאה."

בנוגע לעתידו הפוליטי, ולדמן לא פסל את האפשרות להיכנס לפוליטיקה. "אני עובד מאחורי הקלעים, המטרה היא להיות חיוביים ולא לפגוע באף אחד. התגייסתי למילואים ואני חושב שזה חשוב לחלוק בנטל. אם נראה שאין אפשרות להקים ממשלה ראויה, ייתכן שלא תהיה ברירה אלא להיכנס לפוליטיקה."

כשנשאל על הקמת מפלגה פוליטית, השיב ולדמן: "אני מתרכז קודם כל בפיזור הכנסת. ברגע שזה יקרה, יהיו שלושה חודשים להקמת גופים חדשים ונכונים. אז נוכל להגיע לבחירות ולבחור ממשלה מתונה שתייצג את כל הציבור."

ולדמן גם הביע את דאגתו מכך שוועדת חקירה ממלכתית תיעלם מהשולחן. "אנחנו חייבים להתחיל לחקור את האסון, להקים וועדת חקירה ממלכתית. זו לא חקירה נגד הממשלה או הצבא, אלא חקירה ממלכתית שתחקור כיצד האסון קרה ותסיק מסקנות להמשך."

על האובדן האישי שחווה, אמר ולדמן: "אני רוצה לדבר על דברים אחרים. איבדתי שמונה חברים במבצעים שונים לאורך השנים וגם את דוד שלי. אנחנו צריכים להגיע לעסקה, גם אם זה קשה. במשא ומתן שני הצדדים יצאו קצת דפוקים."

כשנשאל אם ציפה לטלפון מראש הממשלה כמו יזהר שי, השיב: "לא. ידעתי שלא יתקשר. אבל נפגשתי עם מנהיגי מדינות באירופה ושוחחנו על עתיד המדינה. דיברתי גם עם שני חברים מהאמירויות והם בטוחים שחיילי צה"ל מבצעים זוועות בעזה. אנחנו צריכים ללמוד איך לפעול מולם כדי להשיג את מטרותינו יחד."

אייל ולדמן, במילותיו הישירות והכנות, מבטא את כאבו ואכזבתו מהממשלה הנוכחית, אך גם את תקוותו לעתיד טוב יותר לישראל.
[13:41, 25.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: שרה נתניהו למשפחות החטופים: "ראשי הצבא מעוניינים לבצע הפיכה נגד בעלי"
עיתון 'הארץ' חשף כי שרה נתניהו, אשת ראש הממשלה בנימין נתניהו, אמרה בפגישה מצומצמת עם משפחות חטופים כי ראשי הצבא מעוניינים לבצע הפיכה צבאית נגד בעלה. בפגישה שנערכה בשבוע שעבר, בה נכחו נציגי מספר משפחות חטופים, חזרה שרה נתניהו מספר פעמים על האמירה כי אין לה אמון בבכירי הצבא. הדברים שנאמרו על ידה עוררו סערה והובאו לידיעת בכירים בצה"ל.

במהלך השיחה, כששרה נתניהו העלתה את טענותיה כנגד ראשי הצבא, קטעו אותה נציגי המשפחות והביעו זעם על דבריה, בטענה שגורל ילדיהם תלוי בצה"ל ובמפקדיו. בתגובה, הבהירה נתניהו כי חוסר האמון שלה אינו מכוון כלפי צה"ל כולו, אלא כלפי בכיריו בלבד. היא חזרה והדגישה כי לדעתה, אותם מפקדים בכירים מעוניינים לבצע הפיכה צבאית. נתניהו חזרה על אמירה זו מספר פעמים במהלך הפגישה, מה שהגביר את המתח באוויר.

מלבד נציגי המשפחות, בפגישה נכחו גם קצינים מטעם הצבא ואל"ם (מיל') ורדה פומרנץ, לשעבר ראש אגף נפגעים בצה"ל ואם שכולה, שהגיעה מטעם מטה החטופים בראשות גל הירש. לאור החריגות של הדברים שנאמרו במפגש, אמירותיה של נתניהו הועברו לידיעת קצינים בכירים בצבא, שחששו מההשלכות של דבריה.

מטעמה של שרה נתניהו נמסר בתגובה: "מאז תחילת המלחמה, הגברת נתניהו פועלת מיוזמתה למען משפחות החטופים, המשפחות השכולות, משפחות הנרצחים ובכל מעגלי הכאב הנלווים למלחמה הקשה הזאת, ומסייעת ככל יכולתה. לכן, מכת ההדלפות השקריות, המגמתיות והבלתי פוסקות על הגברת נתניהו היא עוול משווע. למרות הקולות שמנסים לפגוע בה ולרפות את ידיה, הגברת נתניהו תמשיך בפעילותה למען אלו שנפגעו במלחמה ומתפללת להשבתם הביתה במהרה של כל 120 החטופות והחטופים".

הפגישה התקיימה כמה ימים לאחר המתקפה הפומבית של יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, על ראשי הצבא. ביום שבת, שיתף יאיר נתניהו סרטון שבו הרמטכ"ל הרצי הלוי, ראש השב"כ רונן בר וראש אמ"ן הפורש אהרון חליוה כונו "כישלונות קטלניים". בהמשך, פרסם נתניהו הבן גם ציוץ שבו תהה "מה הם (ראשי הצבא) מנסים להסתיר? אם לא הייתה בגידה, למה הם כל כך מפחדים שיבדקו גורמים חיצוניים ועצמאים מה קרה?".

אמירותיה של שרה נתניהו, לצד התקפותיו של יאיר נתניהו, מעוררות סערה ציבורית רחבה ומביאות לדיון נרחב על מידת האמון בצה"ל ובמפקדיו הבכירים. הקצינים הבכירים בצבא מקווים להרגיע את הרוחות ולהבהיר את המצב כדי לשמור על אמון הציבור בצה"ל, במיוחד בתקופה כה קשה ומורכבת למדינה. החשיפות והתגובות הציבוריות שהתקבלו בעקבותיהן משקפות את המתח הפוליטי והצבאי במדינה בתקופת המלחמה.

המתח בין הדרג המדיני לצבאי, כפי שהוא מתבטא באמירות החריגות הללו, מעלה שאלות קשות לגבי היחסים בין השניים והאם ניתן לגשר על הפערים ולשמור על אחדות לאומית בעת משבר. במקביל, ישנן קריאות להבהרה נוספת ולהידברות בין הצדדים כדי להבטיח שהשיח הציבורי לא יחריף את המצב, אלא יוביל לפתרונות מעשיים וענייניים.
[14:03, 25.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: גיא פלג במתקפה על נתניהו: "גרוע ורשלן, ועדת הצוללות נתנה לו ציון נכשל"
גיא פלג, העיתונאי והפרשן הפוליטי, פתח את תוכניתו ברדיו 103fm בביקורת חריפה על ראש הממשלה בנימין נתניהו בעקבות מכתבי האזהרה שפורסמו על ידי ועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות. פלג הדגיש כי אזרחי ישראל קיבלו שוב תזכורת על אופן ניהולו הכושל של נתניהו, כפי שהודגש בדו"חות של ועדות החקירה השונות.

במסגרת הפרשה, ועדת החקירה הממלכתית שלחה מכתבי אזהרה לנתניהו ולשר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון. "מדינת ישראל קיבלה תזכורת מדוע נתניהו, במשך 15 שנות כהונתו, נמנע מהקמת ועדות חקירה ממלכתיות, למרות הצורך הברור בכך," אמר פלג. "נתניהו עושה כל שביכולתו כדי למנוע ועדות חקירה, כי הן חושפות את מחדליו ומעניקות לו ציון 'נכשל' בניהול המדינה."

פלג המשיך והסביר כי הדו"חות של ועדות החקירה חושפים דפוסי פעולה רשלניים בהחלטותיו של נתניהו, אפילו בנושאים דרמטיים ובעלי השפעה רחבה על ביטחון המדינה. "שוב ועדת חקירה נתנה לו את הציון 'נכשל', ושוב האירה את מחדליו," אמר פלג. "חברי הוועדה הצביעו על כך שהחלטות בנושאי ליבה רגישים מתקבלות באופן כה רשלני, ללא היוועצות מסודרת עם גורמי מקצוע."

בהתייחסו לפרשת הצוללות, פלג הבהיר כי החלטות בתחום רכש הצוללות הן בעלות השלכות רחבות על ביטחון המדינה. "צוללות הן הנשק היקר ביותר שמחזיק צה"ל, ולכן לכל החלטה בעניין רכש או החלפת צוללת יש משמעויות רוחביות על כל בניין הכוח של המדינה," הסביר פלג. "כאשר אין דיון מסודר ואין סיכום דיון ואין פרוטוקול, המחיר הוא כבד."

פלג הוסיף ביקורת על ניהולו של נתניהו באירועים נוספים כמו אסון מירון והמלחמה האחרונה. "המנהל הרשלן הזה, שנמצא אשם באסון מירון, קיבל אמש ציון נכשל לאחר קביעה שהרשלנות שלו פוגעת בביטחון המדינה וביחסי החוץ שלה," אמר פלג. "המנהל הגרוע הזה ניהל את המדינה בשבעה באוקטובר וממשיך לנהל אותה גם היום, למרות הנזקים שהוא גורם."

בהתייחסו להחלטות האסטרטגיות שמקבל נתניהו בנוגע למלחמה בצפון ובדרום, ולגורל החטופים בעזה, פלג ציין: "המנהל האיום הזה הוא מי שמקבל החלטות אסטרטגיות, דרמטיות באשר למלחמה בצפון ובדרום, וכן באשר לחטופים הנמקים במנהרות כבר כמעט תשעה חודשים, חלקם פצועים וגוססים לאיטם."

בסיכום דבריו, פלג הביע דאגה עמוקה מהמשך כהונתו של נתניהו והשלכותיה על ביטחון המדינה. "הניהול הכושל של נתניהו ממשיך להוות סכנה לביטחון המדינה וליחסיה הבינלאומיים," סיכם פלג. "על אזרחי ישראל להבין את החומרה שבמחדלים הללו ולפעול בהתאם כדי להבטיח הנהגה אחראית ומקצועית יותר."

תגובות ותגובות נגד
המכתבים ששלחה ועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות אינם אירוע יחיד במאבק הציבורי סביב תפקודו של נתניהו. התגובה הנוקבת של גיא פלג היא חלק ממערכה רחבה יותר של ביקורת ציבורית וגוברת כלפי ראש הממשלה והאופן שבו הוא מנהל את ענייני המדינה. ישנם רבים אחרים במערכת הפוליטית, בתקשורת ובקרב הציבור הרחב שחולקים את הביקורת של פלג ומביעים חשש לגבי המשך כהונתו של נתניהו.

העתיד הצפוי
השאלה המרכזית שעולה מדבריו של פלג היא מה יקרה בעתיד הקרוב והרחוק. האם הביקורת הציבורית והדוחות של ועדות החקירה יובילו לשינויים משמעותיים בתפקוד הממשלתי? האם נתניהו ימשיך להוביל את המדינה באותו אופן, או שמא נראה שינוי משמעותי בהנהגה?

סיכום
ביקורתו של גיא פלג על נתניהו היא חלק מהדיון הציבורי הרחב סביב תפקוד הממשלה והנהגתה. האשמותיו החמורות והנתמכות על ידי ועדות חקירה ממלכתיות מדגישות את הצורך בבחינה מחודשת של הדרך שבה מתקבלות החלטות במדינה. העתיד יראה אם הקריאות לשינוי יובילו לפעולה ממשית ולשיפור תפקוד המערכת השלטונית.
[14:16, 25.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: האלוף במיל' בריק על מלחמה בצפון: "אם נתקוף – חורבן הבית השלישי"
האלוף במילואים יצחק בריק, שכיהן בעבר כנציב קבילות החיילים ושימש כיועץ לראש הממשלה בנימין נתניהו בתחילת המלחמה בעזה, הביע באחרונה דאגות חמורות בשיחות שקיים עם פעילי ליכוד. בריק הזהיר שאם ההנהגה הישראלית תחליט לפתוח במלחמה בצפון, הדבר עלול להוביל לחורבן הבית השלישי.

בריק, שנפגש עם נתניהו שש פעמים במהלך המלחמה, טען כי הצליח לבלום מתקפה בצפון לצד המלחמה בעזה, למרות לחצים מצד שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי. לדבריו, ההנהגה עלולה לצאת למלחמה בצפון מתוך שיקולים פוליטיים ולא מתוך ניתוח רציונלי של המצב הביטחוני. "הם מקריבים את עם ישראל בגלל מוטיבציה להיות ראש ממשלה," אמר בריק בשיחה עם פעילי ליכוד.

בריק הדגיש את הבעייתיות בהנהגת המדינה הנוכחית וטען כי היא לוקה בחוסר שיקול דעת קיצוני. "נתניהו, גלנט והרצי הלוי מסוגלים לקבל החלטה כזו – למות ביחד עם כל עם ישראל, משום שהם מבינים שאחרי המלחמה אין להם כבר לאן לחזור," אמר האלוף במילואים. "לכן הם מסוגלים לקחת הימור על המדינה."

כמי שנחשב לביקורתי ביותר כלפי חוסר המוכנות של צה"ל, בריק טען כי המליץ לנתניהו בתחילת המלחמה שלא לפעול בצפון. במהלך התקופה בה ייעץ לנתניהו על-פי בקשתו, הוא שיתף כי גלנט והרצי הלוי המליצו לנתניהו לתקוף בצפון כבר לפני שמונה חודשים, במקביל להתקפה על חמאס, אך בריק הצליח לשכנע את נתניהו שלא לאשר זאת. "אז מה הבעיה של גלנט והרצי הלוי ללחוץ שוב על נתניהו, כשהיום הוא כבר מוכן ללכת עד הסוף המר," תהה בריק.

בריק הביע חשש עמוק שהחלטה לצאת למלחמה בצפון עלולה להוביל להרס רב ולקריסת המדינה. החשש הגדול שלו הוא שהנהגת המדינה תעשה זאת מתוך אינטרסים פוליטיים ולא מתוך דאגה אמיתית לביטחון המדינה. ביקורתו של בריק מצטרפת לקולות נוספים המזהירים מפני מלחמה בצפון, ומדגישים את החשיבות בשיקול דעת ובתכנון קפדני של כל פעולה צבאית.

האלוף במילואים הדגיש כי חורבן הבית השלישי אינו רק איום היסטורי או תיאורטי, אלא תרחיש ממשי במידה והנהגה לא תשקול את צעדיה בזהירות ובשיקול דעת עמוק. לדבריו, החלטה לצאת למלחמה בצפון עלולה להוביל לתוצאות הרות אסון.

בריק, שנודע בביקורתו החריפה כלפי התנהלות המערכת הביטחונית, מצביע על דפוס חוזר של קבלת החלטות לקויה. הוא טוען כי המערכת הפוליטית, במיוחד בתקופה הנוכחית, מתנהלת מתוך שיקולים אישיים ופוליטיים ולא מתוך ראייה רחבה של טובת המדינה.

דבריו של בריק מצטרפים לקריאות חוזרות ונשנות לבחינה מחודשת של מדיניות הביטחון הישראלית. הביקורת החריפה שלו מדגישה את הצורך הדחוף במניעת הסלמה מיותרת שעלולה להוביל לתוצאות קטסטרופליות. הוא מצביע על החשיבות הגדולה בניהול שקול וזהיר של כל החלטה ביטחונית, כדי להימנע מאסונות ולהבטיח את ביטחונה ועתידה של מדינת ישראל.
[15:29, 25.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: מצב לא תקין: 30 פלסטינים, חברי ארגוני טרור, מקבלים קצבאות מביטוח לאומי

במצב בעייתי זה, 30 פלסטינים מעזה ואיו"ש, המזוהים עם ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האיסלאמי, מקבלים קצבאות מביטוח לאומי בשל פגיעתם בתאונות עבודה בישראל. שר העבודה והרווחה, יואב בן צור, מציין כי הסמכות לשלול את הקצבאות נמצאת בידי משרד הביטחון, אך זה מסרב לפעול ומטיל את האחריות על ביטוח לאומי.

לאחר ששר העבודה יואב בן צור הורה על הקפאה זמנית של הקצבאות לפעילי הטרור, הוא פנה במכתב רשמי לשר הביטחון יואב גלנט בבקשה להפעיל את סמכותו בהתאם לחוק המאבק בטרור. בן צור טוען כי החוק מאפשר לשר הביטחון להורות על תפיסה זמנית של רכוש, או על הגבלת השימוש והעברת הזכויות בו, אם הדבר נדרש כדי לסכל פעילות טרור או עבירות טרור חמורות. במכתבו מדגיש בן צור כי ללא הפעלת חוק זה, הביטוח הלאומי עלול להימצא מפר חוק בשל הקפאת הקצבאות הזמנית, ולכן הוא מבקש משר הביטחון לפעול בדחיפות.

במכתב ציין בן צור כי הביטוח הלאומי אחראי על תשלומי קצבת נכות מעבודה, המעניקה הטבות סוציאליות לעובד שנפגע במהלך עבודתו אצל מעסיק ישראלי, ללא תלות באזרחותו או תושבותו בישראל. הוא הדגיש כי אין לביטוח הלאומי סמכות לשלול קצבאות במקרים אלה, ולכן הפנייה לשר הביטחון היא חיונית. "כיום, המוסד משלם קצבאות שונות לתושבי עזה והשטחים, ובעיקר קצבאות בגין פגיעה בעבודה," אמר בן צור. לדבריו, מערכת הביטחון מחזיקה רשימה של כ-30 מוטבים שמקבלים קצבאות מביטוח לאומי והם חברים בארגוני טרור מוכרזים. "מצב בו הביטוח הלאומי מעביר כספים וקצבאות לחברי ארגון טרור מוכרים אינו תקין בעיני," הוסיף השר. "לכן הוריתי להקפיא את התשלום באופן זמני, עד שתימצא הדרך החוקית להפסקת התשלום על פי כל דין."

תגובת משרד הביטחון לא התקבלה, והנושא הופנה לביטוח לאומי. מהמוסד לביטוח לאומי נמסר כי הם פועלים בהתאם להנחיות החוק ומבצעים את מה שהמחוקק קבע בנוגע לתשלום קצבאות. הם הוסיפו כי הם הראשונים להתריע על הצורך בשינוי חקיקה או בהפעלת החקיקה הקיימת במסגרת חוק המאבק בטרור, על מנת למנוע תשלומים למחבלים בהקדם האפשרי.

המצב הנוכחי מעורר שאלות קשות בנוגע לסמכויות והאחריות של הגופים הממשלתיים המטפלים בתשלומי הקצבאות לחברי ארגוני טרור. העדר הפעולה מצד משרד הביטחון מוביל לתסכול רב ולקריאות לשינוי חקיקה מהיר, במטרה לעצור את המצב הלא תקין בו חברי ארגוני טרור מקבלים קצבאות מהמדינה. הדילמה המשפטית והביצועית משקפת את המורכבות של התמודדות עם בעיות ביטחוניות וכלכליות גם יחד, ומדגישה את הצורך בתיאום ופעולה משולבת בין הגופים הממשלתיים השונים.

[16:01, 25.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: האם אפשר להביס ולהכחיד רעיונות כמו חמאס? ד"ר עינת וילף סבורה שכן

לאחר הסערה הציבורית שגרמו דבריהם של ראש המל"ל צחי הנגבי ודובר צה"ל דניאל הגרי, הח"כית לשעבר ממפלגת העבודה, ד"ר עינת וילף, שוחחה עם אראל סג"ל ברדיו 103fm. במהלך השיחה, היא התייחסה לטענותיהם של הנגבי והגרי, אשר טענו כי חמאס הוא רעיון ולכן לא ניתן להעלים או להכחיד אותו מלבבות האנשים. ד"ר וילף הביעה עמדה מנוגדת, המבוססת על התבוננות היסטורית רחבה.

בפתח דבריה ציינה ד"ר וילף: "בהיסטוריה האנושית, אנחנו יודעים שאפשר להביס ולהכחיד רעיונות. הרבה רעיונות, ובמיוחד רעיונות גרועים והרסניים, הובסו לאורך ההיסטוריה האנושית. מלחמות הן אחד האמצעים להביס רעיונות, והרס רב יכול לגרום לאנשים לתהות אם הרעיון שהוביל אותם למצב הזה היה אכן רעיון נכון." היא הדגישה כי להביס רעיון משמעו לדחוק אותו לשולי החברה, כך שייתפס כהזוי ושולי. אמנם רעיונות תמיד ימשיכו להתקיים בספרים ובמסורות, אך כאשר הם נדחקים לשוליים, הם מאבדים את כוחם המרכזי ואינם משפיעים עוד על החברה בצורה משמעותית.

בהמשך דבריה, התייחסה ד"ר וילף לפתרון שתי המדינות ולתפיסות השונות הקיימות בנושא זה. היא הסבירה כי בעבר האמינה, יחד עם רבים ממחנה השמאל, שהדבר היחיד שעומד בין ישראל לשלום הוא הכיבוש, ההתנחלויות ומחנה הימין. עם זאת, ניסיונות קודמים להציע לפלסטינים מדינה משלהם, כמו אלו של אהוד ברק ואהוד אולמרט, נתקלו בסירוב ובתגובה אלימה מצד ההנהגה הפלסטינית. "אין פלסטינים, מלבד שלושה שאני מכירה, שרוצים שתי מדינות אם אחת מהן היא מדינה יהודית," אמרה וילף. היא הוסיפה כי הפלסטינים אינם מוכנים לסיים את מלחמתם בת מאה השנים בציונות, ומכאן שהרעיון של שתי מדינות לשני עמים אינו בר-קיימא בעיניהם.

ד"ר וילף תיארה את ההתפכחות האישית שלה מהתפיסה השמאלנית הקלאסית. היא סיפרה כי גדלה והתחנכה במחנה שטען כי הכיבוש, ההתנחלויות ומחנה הימין הם המכשולים העיקריים לשלום. אולם, הצעות קונקרטיות למדינה פלסטינית שהוגשו על ידי ברק ואולמרט נדחו על ידי ההנהגה הפלסטינית, שיצאה למאבק אלים במקום לקבלן. לדבריה, הפלסטינים הציגו תמיד את מטרותיהם האמיתיות, שהן "מן הנהר ועד הים", אך המחנה השמאלני בישראל לא האמין שזו דרישה אמיתית אלא רק עמדה לפתיחת משא ומתן.

בסיכום דבריה, אמרה וילף: "כל מי שאומר שאני מגזימה, אני שולחת אותו לעשות שיעורי בית. תביאו לי פלסטיני שבקולו ובפומבי יאמר בצורה ברורה: 'אנחנו מכירים בזכותו של העם היהודי למדינה'".

דבריה של ד"ר וילף מציבים אתגר לתפיסות המסורתיות בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני ומציגים תמונה מורכבת של אפשרויות ההתמודדות עם רעיונות טרוריסטיים כמו חמאס. היא מדגישה שההיסטוריה מלמדת אותנו כי רעיונות ניתן להביס ולהכחיד, גם אם המאבק למען כך הוא ארוך ומורכב. חשוב להבין כי הבסת רעיון אינה מתרחשת ביום אחד, אלא דורשת זמן, מאמץ והתמדה, אולם כאשר רעיון נדחק לשולי החברה ומאבד את כוחו, הוא מפסיק להיות איום ממשי.

ד"ר וילף מציעה גישה היסטורית ואנליטית לסוגיית ההתמודדות עם חמאס ורעיונות קיצוניים אחרים. היא קוראת לבחון את הניסיון האנושי בהבסת רעיונות הרסניים אחרים ולהשתמש בו כמודל לפעולה. בכך, היא מקווה להציע דרך אפקטיבית יותר להתמודד עם האתגרים הביטחוניים והאידיאולוגיים שמציבה תנועת חמאס בפני מדינת ישראל והחברה הישראלית.
[17:45, 25.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: נתניהו והחרדים קנו זמן יקר, אך משבר הגיוס רחוק מלהיפתר
משבר הגיוס נדחה באופן זמני, אך הוא עתיד להוות אתגר מהותי ליציבות הקואליציה של נתניהו בעתיד הקרוב. בג"ץ קיבל היום החלטה משמעותית בעניין גיוס חרדים ומימון הישיבות. בשונה מפסיקות רגילות, שבהן צד אחד יוצא מרוצה והשני מאוכזב, הפסיקה הנוכחית מערבבת תקווה ואכזבה לכל הצדדים המעורבים.

עבור החרדים, הפסיקה אינה בגדר חלום, אך היא גם אינה אסון. החשש העיקרי שלהם היה שבג"ץ ידרוש גיוס מיידי וגורף של כל צעירי המגזר החרדי. תחושת הרוגע היחסית בממשלה ערב פרסום ההחלטה עשויה לרמז על כך שגורמים בממשלה או בקרב הפוליטיקאים החרדים קיבלו רמזים על ההחלטה הצפויה. בהתאם, המסר היה: "החרדים יוכלו לחיות עם גיוס של כ-3,000 צעירים לפי פסיקת בג"ץ".

השופטים ציינו כי ללא פתרון חוקי, יש לגייס את בני הישיבות כמו את בני גילם הלא חרדים, והחל מה-1 באפריל ייאסר להעביר מימון לתלמידי הישיבות שלא יתגייסו. עם זאת, בג"ץ נמנע מלקבוע במפורש את מספר המתגייסים הנדרש, והסתפק בציון כי צה"ל מדבר על צורך בגיוס של כ-3,000 צעירים חרדים. המשמעות היא שהפרשנות למספרי המתגייסים נותרת פתוחה, דבר שמעודד את החרדים.

צה"ל אמור כעת ליישם את הפסיקה בהתאם לצרכיו, ויש לו מרחב תמרון. ייתכן שיחליט לגייס מאות בודדות של צעירים חרדים, מה שיוביל לעתירות נוספות ולדיונים משפטיים חוזרים. במקרה שבו יגייס 3,000 צעירים, גם זה עלול להוביל לעתירות, אך בכל תסריט, המבחן האמיתי יהיה בתוצאות הגיוס הקרוב.

התגובה המיידית של הממשלה לפסיקת בג"ץ היא התמקדות במנוחת לוחם קצרה בין משבר חרדי אחד למשנהו. הציפייה היא שבעתיד הקרוב יופיעו ריבוי עתירות ופרשנויות סביב דרך מימוש הפסיקה. תסריטים אפשריים כוללים עתירות נגד החלטות צה"ל בנוגע למספר המתגייסים, בין אם יגייס כ-3,000 צעירים חרדים ובין אם יסתפק במאות בודדות.

החלטת בג"ץ פותחת פתח לפגיעה במימון עולם הישיבות, אם יוחלט על פרשנות מחמירה של הפסיקה. לפי פרשנות זו, אסור להעביר מימון לכל תלמיד ישיבה שהגיע לגיל גיוס ואינו מתגייס. אם תתקבל פרשנות זו, הדבר עלול להוביל לקריסה כלכלית של עולם הישיבות, שאפילו מסע גיוס כספים גדול בארה"ב לא יוכל לפתור.

בנוסף לכך, הפסיקה מותירה מקום רב לפרשנות ומשאירה את ההחלטה לגבי אופן מימוש הגיוס בידי צה"ל. אם צה"ל יגייס מספר קטן של צעירים, יתעוררו עתירות ודיונים נוספים. אם יגייס 3,000 צעירים, גם זה יגרור ביקורת ועתירות. כל תסריט ייבחן בהתאם לתוצאות בפועל, כאשר המספרים של מי שיתגייסו בפועל לעומת אלו שיסרבו, יקבעו את המשך ההתפתחויות.

בסיכום, משבר הגיוס נדחה זמנית ואינו מהווה איום מיידי על יציבות הקואליציה, אך הוא צפוי לחזור ולהטריד את נתניהו ושותפיו בטווח הזמן הקרוב. ההחלטה של בג"ץ יוצרת צורך בפתרונות חדשים, שייתנו מענה גם לצרכי צה"ל וגם לשמירה על אורח החיים החרדי. גם אם המשבר נדחה, הוא יישאר בליבת המחלוקות הפוליטיות והמשפטיות בישראל בתקופה הקרובה.
[17:51, 25.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: יו"ר התנועה לאיכות השלטון על פסיקת בג"ץ בנושא גיוס החרדים: "זו רק תחילת הדרך"
בעקבות פסיקת בג"ץ ההיסטורית בנושא גיוס החרדים, נפגשנו עם ד"ר עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון. התנועה, בהובלתו, מנהלת מאבק משפטי וציבורי למען השוויון בנטל הביטחוני כבר מעל 25 שנה. בראיון, הוא מפרט את משמעות הפסיקה ואת הצעדים הבאים.

לדבריו, פסיקת בג"ץ מסמנת נקודת מפנה היסטורית. "זו סופה של אפליה שנמשכה 76 שנים. העובדה שתשעה שופטים קבעו פה אחד שהמדינה מחויבת לגייס את תלמידי הישיבות לצה"ל היא ניצחון עצום לשלטון החוק ולעקרון השוויון," הוא אומר, אך מדגיש כי "זו רק תחילת הדרך. עכשיו מתחיל השלב המורכב של היישום. אנחנו נדרשים לערנות מתמדת ולפעילות נחושה כדי להבטיח שהפסיקה תתורגם למציאות."

התנועה פנתה במכתב דחוף לשר הביטחון ולרמטכ"ל בדרישה להוציא צווי גיוס מיידיים ל-63,000 תלמידי ישיבות החייבים בגיוס. "אנחנו לא מוכנים לקבל פשרות או גיוס הדרגתי. המצב הביטחוני הנוכחי מחייב גיוס מלא ומידי. לא רק שזה ריאלי, זה הכרחי," ציין ד"ר שרגא.

לגבי המספר המדובר, הוא מסביר כי מדובר בצעירים חרדים שחייבים בגיוס לפי החוק, אך עד היום נהנו מפטור בלתי חוקי. "הדרישה שלנו היא ליישם את החוק באופן שוויוני על כולם. זה לא רק עניין של מספרים, אלא של עיקרון. רק גיוס מלא יביא לשינוי אמיתי."

כדי להבטיח את יישום פסק הדין, התנועה מתכוונת לפעול בכמה מישורים: "נמשיך לעקוב אחר הוצאת צווי הגיוס ותהליכי הקליטה בצה"ל. במקביל, נגביר את הפעילות הציבורית ונקרא לציבור להצטרף למאבק ולדרוש מנבחרי הציבור לפעול ליישום מידי של פסק הדין. זה כולל קמפיינים ברשתות החברתיות והפגנות."

ד"ר שרגא, אב לשישה ילדים ששירתו בעזה, מדבר גם מתוך ניסיון אישי. "הניסיון שלי כאב לשישה קצינים מחדד את התחושה שהנטל חייב להתחלק באופן שווה. כל הורה צריך לדעת שהנטל מתחלק שווה בשווה, ושאין 'דם יקר יותר' או 'דם יקר פחות'."

הוא מדגיש כי התנועה לא פועלת נגד הציבור החרדי, אלא למען החברה הישראלית כולה. "אנחנו מבינים את החשיבות של לימוד התורה, אבל מאמינים שאפשר למצוא את האיזון בין שמירה על אורח החיים החרדי לבין מילוי החובות האזרחיות."

לדבריו, "שילוב החרדים בצבא ובשוק העבודה הוא צורך לאומי. השירות הצבאי יכול לשמש כגשר בין מגזרים וכדרך ליצירת שפה משותפת בין כל חלקי החברה הישראלית."

ד"ר שרגא מסכם בקריאה לציבור הישראלי: "זה הזמן להתאחד סביב ערכי השוויון והצדק. פסיקת בג"ץ היא הישג היסטורי, אבל היא רק תחילתה של הדרך. עכשיו, יותר מתמיד, אנחנו זקוקים למעורבות ציבורית פעילה. דרשו מנבחרי הציבור לפעול ליישום מידי של פסק הדין. הצטרפו למאבק להבטחת עתיד צודק יותר לכולנו."

המאבק לשוויון בנטל נכנס לשלב קריטי וחדש. ניצחון בבג"ץ הוא אבן דרך משמעותית, אך האתגר האמיתי מתחיל כעת – לתרגם את הניצחון המשפטי למציאות בשטח. הדרך לשוויון מלא עוד ארוכה, אך הצעד הראשון והמשמעותי כבר נעשה.
[17:54, 25.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: חברי האופוזיציה במלכוד: האם לתמוך בחוק הגיוס?
על רקע פסיקת בג"ץ הדרמטית מהבוקר (שלישי) שמורה על גיוס מיידי של חרדים, ועדת חוץ וביטחון ממשיכה בדיונים על חוק הגיוס החדש. הקואליציה שואפת לאשר את החוק עד סוף כנס הקיץ בעוד כחמישה שבועות. כעת ניצבים חברי האופוזיציה בפני דילמה מורכבת: האם לתמוך בחוק ולסייע לקואליציה לשמור על יציבותה, או להכשילו ולהתמודד עם ההשלכות הציבוריות של המשך אי-גיוס החרדים.

בדיון שהתקיים אתמול, יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד), הצהיר שבשבוע הבא יוזמנו נציגי צה"ל להציג את צרכי הצבא ואת יכולת הקליטה והגיוס. לדבריו, נתונים אלו הם שצריכים להתוות את נוסח החוק הסופי, ולא השאיפות של החרדים למקסימום פטור. עם זאת, הוא הדגיש שיש לשים בצד את הרצון לשוויון מלא בנטל ואת הדרישה לגיוס מלא של כל תלמידי הישיבות בטווח הזמן המיידי.

פסיקת בג"ץ האחרונה מאפשרת את התכנית של אדלשטיין, שכן השופטים נמנעו מקביעת יעדי גיוס מפורטים והשאירו את סוגיית תכניות הגיוס המדורגות לשיקול מערכת הביטחון. אדלשטיין שואף לרתום לאישור החוק גם נציגים מהאופוזיציה, כדי שלא להישען על תמיכת כלל חברי הקואליציה, ובפרט הנציגים מהסיעות החרדיות.

בוועדת חוץ וביטחון חברים 17 חברי כנסת: תשעה מטעם סיעות הקואליציה ושמונה מהאופוזיציה. בהנחה ששני הנציגים החרדים, ינון אזולאי (ש"ס) וישראל אייכלר (יהדות התורה), ייעדרו או יתנגדו להצעה בגלל מכסת גיוס "גבוהה מידי", את חוק הגיוס יהיה ניתן להעביר רק בתמיכת חברי האופוזיציה. כך, למעשה, יסייעו בשמירה על יציבות הקואליציה ויאריכו את כהונתה, צעד לא שגרתי לחברי אופוזיציה.

נכון לעכשיו, העמדות בין חברי הוועדה מהאופוזיציה לא אחידות. חלקם מוכנים לשקול תמיכה בחוק הגיוס החדש, בתנאי שיעמוד בדרישות מערכת הביטחון ויכלול מנגנונים ברורים לגיוס שימנעו עיכוב בביצוע החוק ומריחת זמן. האופוזיציה בוועדה מורכבת מארבעה חברים מסיעת יש עתיד, ונציג אחד מכל אחת מהסיעות הבאות: המחנה הממלכתי, הימין הממלכתי, ישראל ביתנו והעבודה.

ההתלבטות שלהם היא האם לספק סיוע פוליטי לקואליציה בנושא שעשוי לפרק את הממשלה, אך במקביל לאשר חוק גיוס שיזרים לצבא את כוח האדם החסר, או להעדיף את השיקול הפוליטי גם במחיר פגיעה בכשירות צה"ל. גורמים בוועדה מציינים כי אם חברי האופוזיציה יהיו אלו שיכשילו את אישור החוק ברגע האמת, הם יצטרכו להסביר לציבור מדוע דחו חוק שעומד בצרכים הביטחוניים וביכולת של צה"ל לקלוט את המתגייסים – כל זאת משיקולים פוליטיים צרים.

בפני חברי האופוזיציה ניצבת החלטה קשה. הם יכולים לבחור לסייע לקואליציה ולאשר חוק שיאפשר גיוס חרדים לצה"ל, או להתנגד ולשאת באחריות הציבורית להמשך המצב הקיים של אי-גיוס החרדים. הבחירה שלהם תשפיע לא רק על עתיד הקואליציה, אלא גם על הציבור הרחב ועל צה"ל, שממתין לחוק חדש שישפיע על כוח האדם שלו.
[17:57, 25.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: בש"ס מאסו בשלטון הליכוד ונתניהו? שלמה בניזרי מציע לשקול הליכה עם השמאל
שלמה בניזרי, בכיר ש"ס לשעבר, הביע את דעתו הביקורתית בנוגע לפסיקת בג"ץ בנוגע לגיוס בני הישיבות בראיון ל-103FM. הוא טען שההחלטה למנוע את תקצוב הישיבות בצורה גורפת היא אכזרית ואינה מעשית, והוסיף כי ההצהרה שכולם צריכים להתגייס לא תהיה ניתנת ליישום בפועל. לדבריו, הציבור החרדי לא יתגייס אלא אם המדינה תקים מסגרות מתאימות בתוך הצבא, עם יועץ לענייני החרדים ברמטכ"ל, כדי לבנות אמון.

בניזרי טען שגיוס חרדים מוביל לכך שרבים מהם יוצאים בשאלה או נחלשים מבחינה דתית. הוא הצביע על כך שאפילו בציונות הדתית, השירות הצבאי נחשב לאסון מבחינה דתית. "אצלנו נושא ה'יראת שמיים' הוא גבוה ביותר. יש פה בעיה, אנחנו לא יכולים להתגייס," אמר.

בניזרי אף העלה הצעה מפתיעה, שקוראת לשקול ברצינות את פירוק הממשלה והליכה עם חלק מהשמאל הפוליטי. הוא טען שאם השמאל היה בשלטון, נושא גיוס בני הישיבות היה מקבל את אותה התייחסות שקיבל במשך 76 שנה. לדבריו, הליכוד מנסה בכל כוח לגייס חרדים, וזה מוביל למצב שבו ניתן פרס לאלה שנלחמים נגד התורה.

בניזרי הביע דעה חיובית לגבי הליכה עם השמאל, אך ציין שהשמאל הפך למיליטנטי וחסר אחריות. הוא הזכיר במיוחד את יאיר לפיד ואחרים, שלדבריו מובילים את השמאל בהסכמים מפוקפקים. "לו זה היה בידיי, הייתי אומר ללכת עם השמאל," אמר, אך הוסיף שההחלטה תתקבל על ידי גדולי התורה.

בניזרי העריך שכנראה שהחרדים יישארו בממשלה הנוכחית ולא יצאו ממנה, מה שיהיה למורת רוחם של אלה שחשבו שהם ישתמשו בבג"ץ כדי לשנות את המצב. לדבריו, הבחירות יידחו לתקופה נוספת.

השלכות פסיקת בג"ץ
החלטת בג"ץ דורשת גיוס מיידי של בני הישיבות, מה שמעמיד את הקואליציה בפני אתגרים משמעותיים. השופטים נמנעו מקביעת יעדי גיוס מפורטים והשאירו את סוגיית תכניות הגיוס המדורגות לשיקול דעת מערכת הביטחון. המצב יוצר לחץ על הקואליציה לאשר חוק גיוס חדש עד סוף כנס הקיץ.

ח"כ יולי אדלשטיין, יו"ר ועדת חוץ וביטחון, הצהיר שנציגי צה"ל יוזמנו להציג את צרכי הצבא ואת יכולת הקליטה והגיוס בפני הוועדה. אדלשטיין הדגיש שהנתונים צריכים להתוות את נוסח החוק הסופי ולא השאיפות של החרדים למקסימום פטור. הוא שואף לרתום לאישור החוק גם נציגים מהאופוזיציה כדי להימנע מהסתמכות על תמיכת כלל חברי הקואליציה, ובמיוחד הנציגים מהסיעות החרדיות.

הדילמה של האופוזיציה
חברי האופוזיציה בוועדת חוץ וביטחון ניצבים בפני דילמה מורכבת: האם לתמוך בחוק הגיוס ולסייע לקואליציה לשמור על יציבותה, או להכשילו ולהתמודד עם ההשלכות הציבוריות של המשך אי-גיוס החרדים. עמדות חברי הוועדה מהאופוזיציה לא אחידות, אך חלקם מוכנים לשקול תמיכה בחוק הגיוס החדש בתנאי שיעמוד בדרישות מערכת הביטחון ויכלול מנגנונים ברורים לגיוס שימנעו עיכוב בביצוע החוק.

גורמים בוועדה מציינים שאם חברי האופוזיציה יכשילו את אישור החוק, הם יצטרכו להסביר לציבור מדוע דחו חוק שעומד בצרכים הביטחוניים וביכולת של צה"ל לקלוט את המתגייסים – כל זאת משיקולים פוליטיים צרים.

סיכום
בניזרי והפסיקה של בג"ץ מציבים את הקואליציה והאופוזיציה בפני אתגר משמעותי. הצעותיו של בניזרי לשקול הליכה עם השמאל מצביעות על תסכול גובר בש"ס כלפי המצב הקיים. האופוזיציה נדרשת להחליט אם לסייע בקידום חוק הגיוס או להתנגד ולשאת באחריות הציבורית להמשך אי-הגיוס. העתיד הפוליטי בישראל תלוי בהחלטות שיתקבלו בתקופה הקרובה.
[18:21, 25.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: "אין לו מנדט": סערה בקבוצת שרי הממשלה בוואטסאפ בעקבות דברי ראש המל"ל
בקבוצת שרי הממשלה בוואטסאפ התחוללה סערה בעקבות התבטאותו של ראש המטה לביטחון לאומי (המל"ל), צחי הנגבי, במהלך כנס הרצליה באוניברסיטת רייכמן. הנגבי טען באירוע כי לא ניתן להעלים את ארגון הטרור חמאס כ"רעיון", מה שהוביל לתגובות נזעמות מצד מספר שרים בממשלה.

בין התגובות החריפות שנרשמו, ניתן למצוא את תגובתו של השר משה ארבל, שדרש הבהרות מיידיות מראש הממשלה בנימין נתניהו. ארבל כתב בקבוצת הוואטסאפ של שרי הממשלה: "מבקש שראש המל"ל יבהיר את דבריו". ארבל הוסיף כי החמאס חייב להיעלם כ"רעיון", והשווה זאת לדעאש, לנאציזם, לעבדות ולפאשיזם, והדגיש כי לראש המל"ל אין מנדט לאמירה כזו.

השר יצחק וסרלאוף הצטרף לביקורת החריפה על הנגבי, והביע את תסכולו בצורה ברורה: "מסתבר ש'קדימה' וההתנתקות הם רעיונות שאי אפשר להעלים, גם כשחוזרים לליכוד". בכך רמז וסרלאוף כי ההיסטוריה הפוליטית ממשיכה להשפיע על המציאות הנוכחית, ורעיונות מהעבר עדיין נוכחים בחיינו הפוליטיים.

גם השרה אורית סטרוק תמכה בביקורת שנשמעה מצד וסרלאוף וארבל. סטרוק הדגישה את הצורך בהבהרה פומבית מצד הנגבי, וכתבה: "מצטרפת לבקשה, יש צורך בהבהרה פומבית". היא הוסיפה כי עמדותיו של ראש המל"ל בנוגע לחמאס חייבות להיות ברורות ומפורטות לציבור הרחב, במיוחד בנושאים רגישים כמו המאבק בטרור.

השר עמיחי אליהו הוסיף אף הוא את קולו לדיון הסוער, והציע זווית נוספת לדיון. "רעיון אפשר לנצח בעזרת רעיון טוב ממנו", כתב אליהו. הוא ציין כי אמנם קשה לנצח את מי שמדבר על 'מבול אל-אקצא' או על 'מהים עד הנהר', אך הסכים עם הנגבי בצורך בקידום רעיונות טובים ומוסריים יותר מאלו של החמאס. אליהו הדגיש את הצורך בקידום רעיונות כמו התיישבות מחודשת בעזה והחלת ריבונות ביהודה, שומרון ובבקעה. "אלו רעיונות מוסריים ותיקון היסטורי", הוסיף אליהו, כשהוא מציע רעיונות חלופיים ופוזיטיביים כנגד האידאולוגיה של חמאס.

הדברים שנאמרו על ידי הנגבי בכנס הרצליה לא נותרו ללא תגובה, והסערה בקבוצת הוואטסאפ של שרי הממשלה מדגישה את המתח הקיים בין הדרג המקצועי לדרג הפוליטי בנושאים קריטיים כמו המאבק בטרור. הממשלה נדרשת להתמודד עם מחלוקות פנימיות ולשמור על שקיפות ואחדות בעמדותיה, במיוחד בנושאים רגישים שכאלו.

הציבור הרחב עוקב בדריכות אחר ההתפתחויות ומצפה לשמוע את תגובתו הרשמית של ראש הממשלה נתניהו. האם הוא יתמוך בדברי הנגבי או שמא יבהיר את עמדת הממשלה בצורה שתפייס את השרים הכועסים? השאלות הללו מלוות את הציבור והתקשורת, ורק הזמן יגיד כיצד תתפתח הסוגיה.

בינתיים, חשוב לזכור כי האמירות והתגובות הללו אינן רק סכסוך פנימי בין שרים, אלא חלק מדיון רחב ועמוק יותר על הדרך להתמודד עם איומים אסטרטגיים כמו חמאס. המחלוקת הנוכחית עשויה להיות רק שלב נוסף בדיון המתמשך על אופן ניהול המאבק בטרור והאסטרטגיות האפקטיביות ביותר להתמודד עם אתגרים אלו.
[18:26, 25.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: המאבק על חוק הפטור מגיוס לחרדים: חזרה לכנסת
בעקבות החלטת בג"ץ בעניין גיוס תלמידי הישיבות, ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תתכנס שוב לדיון בנושא חוק הפטור מגיוס, שהממשלה מקדמת. יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, הביע את התנגדותו לנוסח הנוכחי של החוק ואמר כי "להגיד 'מחר נגייס את כולם' – זה ישראבלוף". המצב מתוח והזמן דוחק, שכן החקיקה חייבת להסתיים עוד במושב הנוכחי של הכנסת.

בפסק הדין, השופטים קבעו פה אחד כי צה"ל חייב לגייס את תלמידי הישיבות, אך לא קבעו במפורש כמה צווי גיוס צריכים להישלח. מכאן משתמע שבית המשפט משלים עם גיוס בהדרגה, כאשר השנה מדובר על 3,000 צעירים בנוסף למי שכבר גויס, בכפוף לחקיקה מסודרת. המשמעות היא שהקואליציה חייבת לפעול במהירות כדי להעביר את החוק.

יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני, הביע זעם על פסיקת בג"ץ וטען כי אף שופט לא התייחס לערך לימוד התורה. "אמרתי כבר ואומר שוב, מעולם לא פסק בית המשפט העליון לטובת לומדי התורה ואורח חייו של הציבור החרדי," אמר גפני. לדבריו, "לעם ישראל אין זכות קיום בלי לומדי התורה שתורתם אומנותם. לא יהיה תלמיד ישיבה אחד שיפסיק את לימודו מתוך אחריות לכלל ישראל."

בקרב הקואליציה, עולות דעות שונות לגבי המשך הפעולה. ישנם אלו הסבורים כי יש לקבוע מכסת גיוס ראשונה שתתאים לצרכי צה"ל וכך יהיה קל יותר לגייס תמיכה רחבה לחוק. סוגיה מרכזית היא כיצד הייעוץ המשפטי לממשלה, בהנהגת גלי בהרב-מיארה, יפרש את ההחלטה בנוגע לפעולות צה"ל מכאן ואילך.

בכנס הרצליה באוניברסיטת רייכמן, אדלשטיין אמר כי הפסיקה אינה מחדשת דבר והמדינה נמצאת במלחמה וחסר לה כוח אדם. הוא הוסיף כי ברצונו לשמוע מגורם בכיר ומוסמך מה הם צרכי הצבא ואיך הם נערכים ליישם את הגיוס.

בליכוד הבהירו כי הפתרון לבעיית הגיוס הוא השלמת חוק הגיוס ההיסטורי הנמצא בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוץ והביטחון. החוק הזה, לדבריהם, מעלה את שיעורי הגיוס של הציבור החרדי וקובע סנקציות כלכליות על אי-עמידה ביעדים, תוך הכרה בחשיבות לימוד התורה.

מנגד, יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, בירך על פסיקת בג"ץ ואמר כי "נוכחנו לדעת שיש שופטים בירושלים." לדבריו, אילו היה שר הביטחון, היה שולח צווי גיוס לכל הצעירים החרדים בגיל גיוס. הוא מצפה שהיועמ"שית תוציא הנחיה ברורה לשר הביטחון להתחיל בגיוס.

מנהיגי המפלגות החרדיות הגיבו בחריפות לפסיקה. שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, אמר כי פסיקת בג"ץ מובילה בהכרח ל"שתי מדינות כאן": אחת שמתנהלת כרגיל ואחת שבה בני הישיבות ימשיכו ללמוד תורה כפי שנהגו מאז הקמת המדינה. "אין כוח בעולם שיוכל לכפות על אדם שנפשו חשקה בלימוד תורה להימנע מכך," הוסיף פרוש.

אדלשטיין, בדיון שהתקיים בוועדה לפני הפסיקה, הבהיר כי הוא לא מתכוון להיות "ילד כאפות של אף אחד" ולא ישמע לחברי הוועדה שמטרתם לסיים את החוק בצורה פוליטית ולמשוך את הזמן. הוא ציין שיזמן בקרוב את נציגי צה"ל והרמטכ"ל הרצי הלוי כדי לשמוע מהם על צורכי הצבא.

סוגיית הגיוס היא אחד הנושאים הנפיצים ביותר שממשלה זו מתמודדת איתם מבחינה פוליטית, ויש הטוענים שהיא היחידה שעלולה להוביל להקדמת הבחירות. עד כה, למרות דיונים ארוכים, לא נמצא מתווה שמקובל על נציגי החרדים ועל השר יואב גלנט, שמייצג את מערכת הביטחון. גם שורת חברי כנסת מהליכוד הצהירו שלא יתמכו אוטומטית בכל חוק שיובא.

חמשת המינרלים שהכי חסרים לנו: מה מעכב את הספיגה שלהם בגוף?
מינרלים הם רכיבי תזונה חיוניים הממלאים תפקיד מכריע בתהליכים ביולוגיים שונים בגוף האדם. בעוד שתזונה מאוזנת מספקת בדרך כלל כמות נאותה של מינרלים, ישנם חמישה מינרלים שבדרך כלל חסרים בתזונה של אנשים רבים: ברזל, סידן, מגנזיום, אבץ ואשלגן. הבנת הגורמים המעכבים את ספיגת המינרלים הללו בגוף היא המפתח לטיפול בחסרים פוטנציאליים ולקידום בריאות ורווחה כללית.

ברזל: ברזל הוא מינרל חיוני הנחוץ ליצירת המוגלובין, החלבון בתאי הדם האדומים המוביל חמצן לרקמות. מחסור בברזל הוא אחד החסרים התזונתיים הנפוצים ביותר בעולם. גורמים שיכולים לעכב ספיגת ברזל כוללים נוכחות של פיטטים וטאנינים במזונות מהצומח, שיכולים להיקשר לברזל ולעכב את ספיגתו. בנוסף, תרופות מסוימות, כגון נוגדי חומצה ואנטיביוטיקה טטרציקלין, יכולות להפריע לספיגת הברזל. צריכת מזונות עשירים בוויטמין C, כגון פירות הדר, יכולה לשפר את ספיגת הברזל.

סידן: סידן חיוני לבריאות העצם, תפקוד השרירים והעברת עצבים. גורמים שיכולים לעכב את ספיגת הסידן כוללים צריכה גבוהה של אוקסלטים ופיטטים המצויים במזונות כמו תרד, ריבס ודגנים מלאים, שיכולים להיקשר לסידן ולעכב את ספיגתו. צריכת ויטמין D מספקת, המסייעת להקל על ספיגת הסידן, והימנעות מצריכה מופרזת של קפאין ואלכוהול יכולה לקדם ספיגת סידן טובה יותר.

מגנזיום: למגנזיום תפקיד מכריע בלמעלה מ-300 תגובות אנזימטיות בגוף, כולל ייצור אנרגיה ותפקוד השרירים. גורמים שיכולים לעכב את ספיגת המגנזיום כוללים צריכה גבוהה של חומצה פיטית הנמצאת בדגנים מלאים וקטניות, שיכולה להיקשר למגנזיום ולהפחית את ספיגתו. בנוסף, מצבים כמו הפרעות במערכת העיכול וצריכת אלכוהול מופרזת עלולים לפגוע בספיגת המגנזיום. צריכת מזונות עשירים במגנזיום, כגון אגוזים, זרעים וירקות ירוקים עלים, יכולה לסייע בשיפור הספיגה.

אבץ: אבץ מעורב בתפקוד החיסוני, ריפוי פצעים וסינתזת DNA. גורמים שיכולים לעכב את ספיגת האבץ כוללים פיטאטים המצויים בדגנים מלאים וקטניות, שיכולים לעכב את ספיגת האבץ. בנוסף, צריכה גבוהה של תוספי סידן וברזל עלולה להפריע לספיגת האבץ. צריכת מזונות עשירים באבץ, כגון בשר ואגוזים, יחד עם מזונות עשירים בחלבון מן החי, יכולים לשפר את ספיגת האבץ.

אשלגן: אשלגן חיוני לשמירה על מאזן הנוזלים, תפקוד העצבים והתכווצויות השרירים.

הדיון סביב תשלום הקצבאות לפעילי טרור חושף את הפערים במערכת החקיקה והביצוע בישראל, ומציב אתגר בפני קובעי המדיניות לשקול צעדים חד משמעיים ומחמירים יותר כדי להבטיח שהכספים הציבוריים לא יופנו למטרות הפוגעות בביטחון המדינה ובאזרחיה.
[15:58, 25.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: תדהמה בעקבות פסיקת בג"ץ? בצבא כבר נערכו לכך הרבה מראש

בצה"ל כבר ערכו את כל ההכנות הדרושות לקראת גיוס של 3,000 חיילים מהחברה החרדית, בהתאם לתוכנית שהוכנה על ידי ועדת שקדי. בצה"ל מעריכים שככל שיותר מחזורי גיוס מהעדה החרדית ייצאו לפועל, כך יגדל היקף הגיוס מדי שנה כתוצאה מחשיפת הציבור החרדי למהלך.

צה"ל, אשר לומד כעת את פסיקת בג"ץ, כבר נערך מזה מספר חודשים לגיוס אלפי חיילים מהעדה החרדית. לפי הודעת צה"ל לבג"ץ, ההערכה הראשונה היא לקלוט כ-3,000 מתגייסים חרדים. במטרה להבטיח שלא תהיה פגיעה באורח החיים החרדי שלהם, צה"ל מתכנן לפתוח את כלל מסגרות השירות בצה"ל לחיילים חרדים תוך ביצוע התאמות מיוחדות.

כחלק מההתאמות המתוכננות, צה"ל מתכוון להקים בסיס טירונים ייעודי לאוכלוסייה החרדית. בסיס זה יכלול התאמות מיוחדות לשירות החיילים החרדים במהלך ההכשרה שלהם. בנוסף, צה"ל מתכנן להקים מספר גדודי בט"ש (ביטחון שוטף) נוספים, בדומה לגדוד "נצח יהודה", שיפעלו בקווי הביטחון של צה"ל בשלושת הפיקודים: צפון, דרום ומרכז. מהלך זה נועד להפחית את העומס על מסגרות המילואים בצה"ל בצורה משמעותית. הרמטכ"ל, הרצי הלוי, התייחס לכך ואמר שכל גדוד כזה יחסוך לצה"ל אלפי ימי מילואים בשנה.

בצה"ל מעריכים שככל שמחזורי הגיוס מהעדה החרדית יתקיימו בצורה סדירה, כך יגדל היקף הגיוס מדי שנה, כתוצאה מהחשיפה הציבורית למהלך בקרב החברה החרדית. ועדת שקדי קבעה שורה של צעדים שעל צה"ל לנקוט בהם, הן בהליך הקדם-צבאי מול האוכלוסייה החרדית והן במהלך המיון והגיוס, ועד להתאמות המסגרות הצבאיות במהלך השירות של החיילים החרדים.

הוועדה המליצה לפתוח את מרבית המסגרות הצבאיות בפני החיילים החרדים ולהימנע מהתקבעות במסגרות חרדיות ייעודיות סגורות בתוך צה"ל. המטרה היא לאפשר לחיילים החרדים להשתלב בכלל יחידות צה"ל תוך שמירה על אורח חייהם הייחודי.

השילוב של חיילים חרדים בצה"ל מבטא את הרצון של המדינה לשלב את החברה החרדית בתרומה לביטחון המדינה, תוך שמירה על אורח חייהם הייחודי. צה"ל מצפה כי מהלך זה יפתח את הדלת לשילוב רחב יותר של חרדים במערך הצבאי, ובכך יתרום גם לשילובם בחברה הישראלית באופן כללי.

הדיון סביב גיוס החרדים לצה"ל וההכנות הנדרשות לשילובם בצבא ממחיש את המורכבות והאתגרים שבשילוב אוכלוסייה ייחודית זו במערך הצבאי. ההיערכות המוקדמת של צה"ל לגיוס החרדים מציגה מוכנות ונכונות להתמודד עם האתגרים הללו. המהלך עשוי לשנות את המאזן החברתי בישראל ולהביא לשילוב מוצלח יותר של החרדים בחברה הישראלית, תוך שמירה על ערכי הדת ואורח חייהם המיוחד.

צה"ל מתכוון להמשיך ולפעול על פי המלצות ועדת שקדי, ולוודא שהחיילים החרדים מקבלים את כל התמיכה וההתאמות הנדרשות לשמירה על אורח חייהם הדתי במהלך השירות הצבאי. בכך, מקווים בצה"ל לשלב בהצלחה את החברה החרדית בתרומה לביטחון המדינה, תוך חיזוק הקשר בין חלקים שונים של החברה הישראלית ושמירה על אחדות החברה.
[16:01, 25.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: האם אפשר להביס ולהכחיד רעיונות כמו חמאס? ד"ר עינת וילף סבורה שכן

לאחר הסערה הציבורית שגרמו דבריהם של ראש המל"ל צחי הנגבי ודובר צה"ל דניאל הגרי, הח"כית לשעבר ממפלגת העבודה, ד"ר עינת וילף, שוחחה עם אראל סג"ל ברדיו 103fm. במהלך השיחה, היא התייחסה לטענותיהם של הנגבי והגרי, אשר טענו כי חמאס הוא רעיון ולכן לא ניתן להעלים או להכחיד אותו מלבבות האנשים. ד"ר וילף הביעה עמדה מנוגדת, המבוססת על התבוננות היסטורית רחבה.

בפתח דבריה ציינה ד"ר וילף: "בהיסטוריה האנושית, אנחנו יודעים שאפשר להביס ולהכחיד רעיונות. הרבה רעיונות, ובמיוחד רעיונות גרועים והרסניים, הובסו לאורך ההיסטוריה האנושית. מלחמות הן אחד האמצעים להביס רעיונות, והרס רב יכול לגרום לאנשים לתהות אם הרעיון שהוביל אותם למצב הזה היה אכן רעיון נכון." היא הדגישה כי להביס רעיון משמעו לדחוק אותו לשולי החברה, כך שייתפס כהזוי ושולי. אמנם רעיונות תמיד ימשיכו להתקיים בספרים ובמסורות, אך כאשר הם נדחקים לשוליים, הם מאבדים את כוחם המרכזי ואינם משפיעים עוד על החברה בצורה משמעותית.

בהמשך דבריה, התייחסה ד"ר וילף לפתרון שתי המדינות ולתפיסות השונות הקיימות בנושא זה. היא הסבירה כי בעבר האמינה, יחד עם רבים ממחנה השמאל, שהדבר היחיד שעומד בין ישראל לשלום הוא הכיבוש, ההתנחלויות ומחנה הימין. עם זאת, ניסיונות קודמים להציע לפלסטינים מדינה משלהם, כמו אלו של אהוד ברק ואהוד אולמרט, נתקלו בסירוב ובתגובה אלימה מצד ההנהגה הפלסטינית. "אין פלסטינים, מלבד שלושה שאני מכירה, שרוצים שתי מדינות אם אחת מהן היא מדינה יהודית," אמרה וילף. היא הוסיפה כי הפלסטינים אינם מוכנים לסיים את מלחמתם בת מאה השנים בציונות, ומכאן שהרעיון של שתי מדינות לשני עמים אינו בר-קיימא בעיניהם.

ד"ר וילף תיארה את ההתפכחות האישית שלה מהתפיסה השמאלנית הקלאסית. היא סיפרה כי גדלה והתחנכה במחנה שטען כי הכיבוש, ההתנחלויות ומחנה הימין הם המכשולים העיקריים לשלום. אולם, הצעות קונקרטיות למדינה פלסטינית שהוגשו על ידי ברק ואולמרט נדחו על ידי ההנהגה הפלסטינית, שיצאה למאבק אלים במקום לקבלן. לדבריה, הפלסטינים הציגו תמיד את מטרותיהם האמיתיות, שהן "מן הנהר ועד הים", אך המחנה השמאלני בישראל לא האמין שזו דרישה אמיתית אלא רק עמדה לפתיחת משא ומתן.

בסיכום דבריה, אמרה וילף: "כל מי שאומר שאני מגזימה, אני שולחת אותו לעשות שיעורי בית. תביאו לי פלסטיני שבקולו ובפומבי יאמר בצורה ברורה: 'אנחנו מכירים בזכותו של העם היהודי למדינה'".

דבריה של ד"ר וילף מציבים אתגר לתפיסות המסורתיות בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני ומציגים תמונה מורכבת של אפשרויות ההתמודדות עם רעיונות טרוריסטיים כמו חמאס. היא מדגישה שההיסטוריה מלמדת אותנו כי רעיונות ניתן להביס ולהכחיד, גם אם המאבק למען כך הוא ארוך ומורכב. חשוב להבין כי הבסת רעיון אינה מתרחשת ביום אחד, אלא דורשת זמן, מאמץ והתמדה, אולם כאשר רעיון נדחק לשולי החברה ומאבד את כוחו, הוא מפסיק להיות איום ממשי.

ד"ר וילף מציעה גישה היסטורית ואנליטית לסוגיית ההתמודדות עם חמאס ורעיונות קיצוניים אחרים. היא קוראת לבחון את הניסיון האנושי בהבסת רעיונות הרסניים אחרים ולהשתמש בו כמודל לפעולה. בכך, היא מקווה להציע דרך אפקטיבית יותר להתמודד עם האתגרים הביטחוניים והאידיאולוגיים שמציבה תנועת חמאס בפני מדינת ישראל והחברה הישראלית.

לבנון על סף תהום: חשש ממלחמה כוללת
הקדמה

בחודשים האחרונים, לבנון נתונה תחת מתח וחרדה גוברים מפני האפשרות של מלחמה כוללת. הנוף הפוליטי רווי באי-יציבות, ופעילות צבאית לאורך הגבולות גברה. כתוצאה מכך, אזרחים לבנונים רבים חיים בפחד, אי ודאות לגבי מה צופן העתיד. מאמר זה יעמיק בדינמיקה הפוליטית והצבאית הנוכחית, יבחן את ההשפעה על חיי היומיום ויספק הקשר היסטורי כדי להבין כיצד אירועי העבר עיצבו את המצב הנוכחי.

הדינמיקה הפוליטית והצבאית הנוכחית

המצב בלבנון הולך ומתחמם, כאשר הדינמיקה הפוליטית והצבאית יוצרת סביבה נ volatile. פלגים מקומיים שונים, כולל חיזבאללה, ממלאים תפקיד משמעותי בתרחיש הנוכחי. יכולותיו הצבאיות של חיזבאללה והשפעתו הפוליטית הולכות וגדלות, וגורמות לחרדה בקרב קבוצות פוליטיות אחרות ובאוכלוסייה הכללית.

בזירה הבינלאומית, לבנון נמצאת במצב פגיע. מעורבותן של מעצמות אזוריות כמו איראן וערב הסעודית, שכל אחת מהן תומכת בפלגים שונים בתוך לבנון, מוסיפה למורכבות. חששותיה של ישראל מפעילות חיזבאללה הובילו גם למוכנות צבאית מוגברת משני צידי הגבול.

הממשלה הלבנונית, שכבר מתמודדת עם משברים כלכליים וחוסר יציבות פוליטית, מתקשה לנהל את המתחים הללו. ההתכתשויות האחרונות וחילופי האש מעבר לגבול רק הגבירו את החששות מפני סכסוך רחב יותר. אנליסטים פוליטיים טוענים כי ללא התערבות דיפלומטית משמעותית, הסיכון להסלמה נותר גבוה.

לסיכום, הרשת המורכבת של אינטרסים מקומיים ובינלאומיים בלבנון תורמת לאווירה של אי ודאות וסכסוך פוטנציאלי. אזרחי לבנון נותרים לנווט בנוף הבוגדני הזה, בתקווה לפתרון שימנע מלחמה.

השפעה על חיי היומיום

החיים בלבנון כיום משמעותם התמודדות עם זרם תת קרקעי מתמיד של פחד וחוסר ודאות. האיום המרחף של מלחמה כוללת חלחל לפעילויות היומיום ומשפיע על האופן שבו אנשים מנהלים את חייהם. מהרחובות הסואנים של ביירות ועד לאזורים הכפריים השקטים יותר, ניכר שינוי בהתנהגות ובמצב הרוח בקרב האוכלוסייה.

אחת ההשפעות המשמעותיות ביותר היא על הכלכלה. עם איום הסכסוך, עסקים רבים מתקשים. חנויות שפעם שגשגו רואות פחות לקוחות כאשר אנשים מעדיפים לחסוך כסף על פני הוצאות. גם שוק הנדל"ן נפגע, ורבים מהססים להשקיע בנכסים בתנאים כה בלתי יציבים.

גם בתי הספר והאוניברסיטאות חשים במתח. הורים חוששים לשלומם של ילדיהם, וחלקם אף החלו לשקול לשלוח אותם לחו"ל לצורך השכלתם. חוסר הוודאות הוביל לעלייה בחרדה בקרב התלמידים, ופגע בריכוזם ובהישגיהם הלימודיים.

מפגשים חברתיים ואירועים ציבוריים הפכו פחות תכופים. אנשים נמנעים מהתקהלויות גדולות, מחשש שאלה יהפכו למטרות במקרה של הסלמה. שינוי זה פגע במרקם החברתי של קהילות, שבהן מפגשים וחגיגות היו בעבר אבן יסוד בחיי היומיום.

בשיחות עם מקומיים, רגש נפוץ הוא תחושת השהייה במצב של לימבו. רבים מכינים ערכות חירום ועורכים תוכניות מגירה, מבלי לדעת מה יביא יום המחר. תחושת האימה הרווחת הזו היא תזכורת קשה לשלום השברירי התלוי כעת על בלימה.

הקשר היסטורי

לא ניתן להבין את המתיחות הנוכחית בלבנון מבלי לבחון את עברה המורכב. המדינה מהווה זה מכבר זירת קרב עבור כוחות אזוריים ובינלאומיים. מלחמת האזרחים בלבנון, שנמשכה מ-1975 עד 1990, הותירה צלקות עמוקות באומה. סכסוך זה ראה סיעות שונות, הנתמכות על ידי אינטרסים זרים שונים, נאבקות על השליטה. מלחמת האזרחים הסתיימה עם הסכם טאיף, אך המערכת הפוליטית שהקים מובילה לעתים קרובות למבוי סתום ולמתחים עדתיים.

בשנת 2006, התמודדה לבנון עם סכסוך משמעותי נוסף עם ישראל, המכונה מלחמת לבנון השנייה. מלחמה זו הביאה להרס נרחב, במיוחד בדרום לבנון, והסלימה עוד יותר את המפה הפוליטית. חזבאללה, שחקן מרכזי בפוליטיקה הלבנונית ובסכסוך עם ישראל, יצא מחוזק, וזכה הן בכוח פוליטי והן בתמיכה עממית בקרב חלקים מהאוכלוסייה.

למלחמת האזרחים בסוריה, שהחלה בשנת 2011, הייתה גם השפעה עמוקה על לבנון. זרם הפליטים הסורים ללבנון הכביד על משאבים והגביר את המתחים העדתיים. מעורבותו של חזבאללה בסכסוך הסורי לצד משטרו של אסד עוררה דאגות ביטחוניות נוספות וביקורת בינלאומית.

אירועים היסטוריים אלה עיצבו את אווירת חוסר הוודאות והפחד השוררת כיום בלבנון. זיכרונותיהם של סכסוכים קודמים ודינמיקה אזורית מתמשכת תורמים לחשש שמלחמה בקנה מידה נרחב עלולה לפרוץ שוב.

סיכום

המצב בלבנון נותר בלתי יציב, ורוח רפאים של מלחמה רחבת היקף מאיימת על המדינה. המתיחות הפוליטית והצבאית המתמשכת, בשילוב עם הרקע ההיסטורי של סכסוך, יצרו אווירה של פחד וחוסר ודאות. בעוד אזרחי לבנון מתמודדים עם הפוטנציאל לחידוש האלימות, חייהם היומיומיים מתאפיינים בחרדה ובאמצעי זהירות. חיוני שכל הצדדים המעורבים יפעלו למציאת פתרונות שלווים כדי למנוע הסלמה נוספת. עתידה של לבנון תלוי ביכולת לנווט בתקופות סוערות אלה מבלי להיגרר לסכסוך הרסני נוסף.

עדיאל, שנולד כ"מחמוד" בעזה, מספר את סיפורו האישי על החיים בזהות כפולה. הוא נולד לאם ישראלית מאשדוד ולאב פלסטיני מעזה. למרות שהציג את עצמו כמוסלמי כלפי חוץ, בליבו שמר על אמונתו היהודית. הכתבה מתארת את חייו המורכבים בעזה, את ההתמודדות עם זהותו הכפולה ואת הקשר המיוחד עם אמו. עדיאל מספר על הקשיים שחווה, הפחדים והסכנות היומיומיות, וכן על התקווה והנחישות שהובילו אותו לשמור על אמונתו בסתר.

### ילדות והתבגרות בעזה
עדיאל נולד לתוך מציאות מורכבת, שבה זהותו האמיתית הייתה סוד שמור. בעודו חי בעזה כ"מחמוד", הוא נאלץ להסתיר את יהדותו כדי להגן על עצמו ועל משפחתו. אביו הפלסטיני דרש ממנו לנהוג כמוסלמי לכל דבר, כולל תפילות והליכה למסגד. מצד שני, אמו הישראלית ניסתה לשמור על קשר עם משפחתה בישראל ולחנך את עדיאל לערכים יהודיים בסתר.

### הקונפליקט הפנימי
עדיאל מתאר את הקונפליקט הפנימי שחש: מצד אחד, נדרש לחיות כמוסלמי כדי לשרוד בסביבה עוינת, ומצד שני, הרגיש זיקה חזקה ליהדות ולתרבות הישראלית שאמו ניסתה להנחיל לו. החשש מחשיפת סודו היה תמידי, וכך גם הפחד מהתגובה של הסביבה אם יגלו את האמת.

### החיים תחת סיכון
עדיאל מתאר את החיים בעזה כמאבק יומיומי לשרוד. מעבר לקשיים הרגילים של חיים בשטח עוין, הוא חשש כל הזמן שיגלו את זהותו האמיתית. הכתבה מציגה את המאמצים של אמו להגן עליו ולשמור על הקשר עם משפחתה בישראל, כולל נסיונות הברחה ולימוד בסתר.

### המסע לגילוי עצמי
במהלך השנים, עדיאל נאלץ להתמודד עם שאלות זהות קשות. הוא החליט לחפש את שורשיו היהודיים ולנסות להבין את מקומו בעולם. המסע הזה היה כרוך בקשיים רבים, אך גם ברגעי תקווה ונחישות. עדיאל מתאר איך הצליח למצוא כוח פנימי ולעמוד על שלו למרות הסכנות.

התחזקות בזהות היהודית וההחלטה לעזוב

בהמשך חייו, עדיאל התקרב יותר ויותר ליהדות. הוא החל ללמוד בסתר על יהדות ועל התרבות היהודית, והחל להאמין שיום אחד יוכל לחיות בגלוי כיהודי. עם הזמן, הפכה הזהות היהודית שלו לחלק בלתי נפרד ממנו, והוא החליט שעליו לעזוב את עזה כדי לחיות את חייו בצורה פתוחה ואמיתית. החלטה זו הייתה כרוכה בסיכונים עצומים, אך עדיאל היה נחוש בדעתו. הוא מתאר את הרגע שבו הצליח לעזוב את עזה ולהתחיל חיים חדשים בישראל, כשהוא סוף סוף מרגיש חופשי ומחובר לזהותו האמיתית.

### סיכום והבנה מחודשת
הכתבה מסתיימת עם הבנה מחודשת של עדיאל לגבי זהותו ומקומו בעולם. הוא מבין שהזהות שלו מורכבת וכוללת גם את היהדות וגם את התרבות המוסלמית שבה גדל. הסיפור שלו הוא תזכורת לכוח הרצון האנושי ולעוצמה של אמונה פנימית, גם במצבים הקשים ביותר. וכמה לא לשכוח מי אתה ומה הערך שלך .

‎מלכת המסלולים והשערוריות: כך הפכה נעמי קמפבל לסופר-מודל חסרת מעצורים

נעמי קמפבל, אחת הדוגמניות הגדולות והמשפיעות ביותר בעולם, נולדה בלונדון בשנת 1970 והפכה לדוגמנית על פורצת דרך ולכוכבת בינלאומית עוד בגיל צעיר. היא התגלתה בגיל 15, כאשר צולמה בעת הליכה בקובנט גארדן, ובמהרה הפכה לאחת מהדוגמניות המובילות בעולם.

הדרך לפסגה
הקריירה של נעמי קמפבל החלה בשנות ה-80 וה-90, תקופה שבה דוגמניות העל היו בשיאן. עם המראה הייחודי והאופי החזק שלה, היא הצליחה להתבלט בין שאר הדוגמניות ולהפוך לאחת מהפנים הבולטות ביותר בתעשייה. קמפבל השתתפה בקמפיינים של המעצבים היוקרתיים ביותר בעולם, כולל ורסאצ'ה, איב סן לורן ושאנל, והופיעה על שערי מגזינים נחשבים כמו ווג, הארפר'ס בזאר ואלור , מקייט אפטון ועד אימאן: הדוגמניות ששינו את תעשיית האופנה ב- 2013 | Fashion Forward | אופנה,דוגמניות העל העכשוויות: הכי שוות בעולם

השערוריות והתמודדויות
לצד הצלחתה הרבה, קמפבל ידועה גם בשל הפרסונה הציבורית השנויה במחלוקת שלה. במהלך הקריירה שלה היו לה מספר עימותים עם החוק והתקשורת, כולל האשמות בתקיפה כלפי עוזרות אישיות ואנשים אחרים בסביבתה המקצועית. היא נאלצה להתמודד עם פרשיות משפטיות רבות ושערוריות תקשורתיות, אך תמיד הצליחה לחזור למרכז הבמה בזכות כישרונה ומוסר העבודה הבלתי מתפשר שלה ,דוגמניות העל העכשוויות: הכי שוות בעולם מג'וליה רוברטס ועד ג'וליה לואי-דרייפוס: למה בתי האופנה מעדיפים פרזנטוריות בנות 50

השפעה חברתית ופעילות פילנתרופית
נעמי קמפבל לא רק ידועה בשל הקריירה המרשימה שלה כדוגמנית, אלא גם בשל מעורבותה הרבה בתחומים חברתיים ופוליטיים. היא פעלה רבות למען זכויות נשים ושוויון גזעי בתעשיית האופנה. היא הייתה אחת ממייסדות ארגון הצדקה "Fashion for Relief", אשר מארגן תצוגות אופנה לגיוס כספים עבור מטרות הומניטריות שונות. קמפבל פעלה רבות לקידום דוגמניות שחורות והביאה את נושא הגיוון בתעשיית האופנה לקדמת הבמה , מקייט אפטון ועד אימאן: הדוגמניות ששינו את תעשיית האופנה ב- 2013 | Fashion Forward | אופנה

שיתוף פעולה עם אימאן
אחד הפרויקטים הבולטים של קמפבל בתחום הגיוון הוא שיתוף הפעולה שלה עם הדוגמנית אימאן בפרויקט "Balance Diversity". הפרויקט נועד לקדם את נוכחותן של דוגמניות שחורות על המסלולים ובקמפיינים פרסומיים. השותפות עם אימאן הובילה לשינוי בתעשייה והעלתה את המודעות לצורך בשוויון וגיוון בתחום הדוגמנות והאופנה [oai_citation:7, מקייט אפטון ועד אימאן: הדוגמניות ששינו את תעשיית האופנה ב- 2013

הישארות רלוונטית לאורך זמן
היכולת של נעמי קמפבל לשמור על רלוונטיות לאורך עשורים בתעשייה הידועה בחוסר היציבות שלה היא עדות לכישרון ולחוסן שלה. היא ממשיכה להופיע בקמפיינים גדולים, בתצוגות אופנה נחשבות ובמדיה החברתית. הצלחתה המתמשכת מוכיחה שאין גבול למה שניתן להשיג בעזרת כישרון, עבודה קשה ואמונה עצמית. הדוגמה האישית שהיא מהווה לעולם האופנה ולדוגמניות החדשות היא מקור השראה לדור הבא של דוגמניות ברחבי העולם דוגמניות העל העכשוויות: הכי שוות בעולם]

נעמי קמפבל היא הרבה יותר מסתם דוגמנית על. היא סמל להתגברות על מכשולים, למאבק למען שוויון ולנחישות בלתי מתפשרת. דרך הקריירה שלה, היא הראתה לעולם מהי משמעותה של דבקות במטרה, ואיך ניתן להפוך כל קושי להצלחה. השפעתה על עולם האופנה ועל החברה כולה היא עצומה, והיא ממשיכה להוות מודל לחיקוי ולהשראה עבור דוגמניות ודור העתיד כולו.

בג"ץ פוסק פה אחד: בחורי ישיבות יתגייסו לצה"ל
פסק הדין של בית המשפט העליון בנושא גיוס בחורי הישיבות לצבא הוא אחד הנושאים החמים והמעוררים ויכוח בחברה הישראלית. לאחר דיונים ארוכים, הכריע בג"ץ פה אחד כי על בחורי הישיבות להתגייס לשירות צבאי, כמו שאר האזרחים. פסק הדין הזה צפוי להשפיע רבות על המציאות בישראל בשנים הקרובות.
בג"ץ נתן את הפסק דין, היום יום שלישי, בהרכב והסכמה של תשעה שופטי עליון בעד מחויבות לגיוס תלמידי הישיבות לצבא ושלא להעניק תמיכות למוסדות שבהם הם לומדים כל עוד לא חוקק חוק גיוס חדש. בראש ההרכב, מ"מ נשיא העליון עוזי פוגלמן, כתב כי "על המדינה לפעול לאכיפת הוראות חוק שירות ביטחון על תלמידי הישיבות".
הממשלה מצידה טוענת, כנראה משיקולים פוליטיים, כי אין עדיין צורך דחוף לגייס את כלל תלמידי הישיבות, ולמעשה לא מתחשבת בצרכי הביטחון הדחופים של הצבא ושל מערכת הביטחון.
בהחלטה של בג"ץ נכתב כי "לא נתונה למדינה הסמכות להורות על הימנעות גורפת מגיוס תלמידי הישיבות ולא ניתן להמשיך ולהעביר כספים לישיבות שתלמידיהן לא קיבלו פטור". העותרים בירכו על ההחלטה, ביהדות התורה זעמו: "פסיקה שמובילה ל-2 מדינות".
בבוקר 7 באוקטובר 2023 מדינת ישראל הותקפה במתקפת טרור אכזרית והחלה מלחמת "חרבות ברזל" . מאז, במשך תקופה של למעלה מ-8 חודשים, המדינה במלחמה נגד ארגוני טרור גם ברצועת עזה וגם בחזית הצפונית. מדינת ישראל איבדה מאות חיילים יקרים וצרכי הצבא בימי מלחמה, מן הסתם, גדלו משמעותית. האיומים בחזיתות רבות התרחבו והסכנה למדינה התעצמה. כמו כן חלק רחב מהעם דורש שיויון בנטל. מערכת הביטחון דורשת כוח אדם נוסף.
בעבר, בחורי ישיבות זכו לפטור משירות צבאי על מנת להמשיך בלימודי הקודש. עם השנים, נוצר מצב שבו אחוז גבוה מאוד של אוכלוסיית הגברים בישראל לא שירתו בצבא. זה יצר מתח חברתי וביקורת על הפטור הניתן לבחורי הישיבות. לאור זאת, הוגשו עתירות לבג"ץ שדרשו לבטל את הפטור ולחייב את כלל האוכלוסייה בשירות צבאי שווה
לאחר דיונים ארוכים, הכריע בג"ץ פה אחד כי על בחורי הישיבות להתגייס לצה"ל, כמו שאר האזרחים. השופטים קבעו כי הפטור הניתן לבחורי ישיבות אינו עומד בתנאי החוקתיות, ויוצר אפליה בלתי מוצדקת. בנוסף, הם ציינו שהמצב הנוכחי פוגע בשוויון ובצדק החברתי
פסק הדין של בג"ץ צפוי להשפיע רבות על המציאות בישראל בשנים הקרובות. ראשית, הוא יביא לשינוי משמעותי בהרכב הצבא, עם גיוס של אלפי בחורי ישיבות. זה יחזק את כוח הצבא ואת הייצוג של כלל האוכלוסייה בשירות הצבאי. בנוסף, הדבר צפוי להביא לשינויים חברתיים ופוליטיים, שכן קהילת בחורי הישיבות היוותה כוח פוליטי משמעותי בעבר.
פסק הדין עורר תגובות מעורבות בקרב הציבור. מצד אחד, רבים ברכו על ההחלטה והדגישו את חשיבותה לשוויון ולצדק החברתי. מצד שני, קהילת בחורי הישיבות והמפלגות החרדיות הביעו התנגדות נחרצת, וטענו שהדבר פוגע בזכות לחופש דת ולימוד התורה. צפויים עוד דיונים ומאבקים בנושא זה.
פסק הדין של בג"ץ בנושא גיוס בחורי הישיבות לצבא הוא אירוע משמעותי בחברה הישראלית. הוא יביא לשינויים מבניים בצבא ובחברה, ויעורר דיונים ומאבקים פוליטיים. על אף ההתנגדות מצד חלק מהציבור, פסק הדין מהווה צעד חשוב לקידום השוויון והצדק החברתי בישראל
התנועה לאיכות השלטון, שעתרה לבג"ץ, מברכת על החלטת בג"ץ, המהווה ניצחון היסטורי לשלטון החוק ולעקרון השוויון בנטל. "פסיקת בית המשפט העליון מחזקת את עמדתנו כי לא ניתן להמשיך במצב הקיים של אפליה בגיוס לצה"ל, וכי הגיע הזמן לשוויון בנטל. החלטת בית המשפט מחייבת את הממשלה ואת שר הביטחון לפעול באופן מיידי לגיוס תלמידי הישיבות בהתאם לחוק, תוך שמירה על
עקרון השוויון. אנו קוראים לממשלה ולשר הביטחון ליישם את ההחלטה ללא דיחוי, לקיים את פסיקת בג"ץ ולפעול באופן מיידי לגיוס תלמידי הישיבות"

בג"ץ פוסק פה אחד: בחורי ישיבות יתגייסו לצה"ל
פסק הדין של בית המשפט העליון בנושא גיוס בחורי הישיבות לצבא הוא אחד הנושאים החמים והמעוררים ויכוח בחברה הישראלית. לאחר דיונים ארוכים, הכריע בג"ץ פה אחד כי על בחורי הישיבות להתגייס לשירות צבאי, כמו שאר האזרחים. פסק הדין הזה צפוי להשפיע רבות על המציאות בישראל בשנים הקרובות.
בג"ץ נתן את הפסק דין, היום יום שלישי, בהרכב ובהסכמה של תשעה שופטי עליון בעד מחויבות לגיוס תלמידי הישיבות לצבא ושלא להעניק תמיכות למוסדות שבהם הם לומדים כל עוד לא חוקק חוק גיוס חדש. בראש ההרכב, מ"מ נשיא העליון עוזי פוגלמן, אמר כי "על המדינה לפעול לאכיפת הוראות חוק שירות ביטחון על תלמידי הישיבות".
הממשלה מצידה טוענת, כנראה משיקולים פוליטיים, כי אין עדיין צורך דחוף לגייס את כלל תלמידי הישיבות, ולמעשה לא מתחשבת בצרכי הביטחון הדחופים של הצבא ושל מערכת הביטחון.
בהחלטה של בג"ץ נכתב כי "לא נתונה למדינה הסמכות להורות על הימנעות גורפת מגיוס תלמידי הישיבות ולא ניתן להמשיך ולהעביר כספים לישיבות שתלמידיהן לא קיבלו פטור". העותרים בירכו על ההחלטה, ביהדות התורה זעמו: "פסיקה שמובילה ל-2 מדינות".
בבוקר 7 באוקטובר 2023 מדינת ישראל הותקפה במתקפת טרור אכזרית והחלה מלחמת "חרבות ברזל" . מאז, במשך תקופה של למעלה מ-8 חודשים, המדינה במלחמה נגד ארגוני טרור גם ברצועת עזה וגם בחזית הצפונית. מדינת ישראל איבדה מאות חיילים יקרים וצרכי הצבא בימי מלחמה, בעיקר כח אדם , גדלו משמעותית. האיומים בחזיתות רבות התרחבו והסכנה למדינה התעצמה. כמו כן חלק רחב מהעם דורש שיויון בנטל.
בעבר, בחורי ישיבות זכו לפטור משירות צבאי על מנת להמשיך בלימודי הקודש. עם השנים, נוצר מצב שבו אחוז גבוה מאוד של אוכלוסיית הגברים בישראל לא שירתו בצבא. זה יצר מתח חברתי וביקורת על הפטור הניתן לבחורי הישיבות. לאור זאת, הוגשו עתירות לבג"ץ שדרשו לבטל את הפטור ולחייב את כלל האוכלוסייה בשירות צבאי שווה
לאחר דיונים ארוכים, הכריע בג"ץ פה אחד כי על בחורי הישיבות להתגייס לצה"ל, כמו שאר האזרחים. השופטים קבעו כי הפטור הניתן לבחורי ישיבות אינו עומד בתנאי החוקתיות, ויוצר אפליה בלתי מוצדקת. בנוסף, הם ציינו שהמצב הנוכחי פוגע בשוויון ובצדק החברתי
פסק הדין של בג"ץ צפוי להשפיע רבות על המציאות בישראל בשנים הקרובות. ראשית, הוא יביא לשינוי משמעותי בהרכב הצבא, עם גיוס של אלפי בחורי ישיבות. זה יחזק את כוח הצבא ואת הייצוג של כלל האוכלוסייה בשירות הצבאי. בנוסף, הדבר צפוי להביא לשינויים חברתיים ופוליטיים, שכן קהילת בחורי הישיבות היוותה כוח פוליטי משמעותי בעבר.
פסק הדין עורר תגובות מעורבות בקרב הציבור. מצד אחד, רבים ברכו על ההחלטה והדגישו את חשיבותה לשוויון ולצדק החברתי. מצד שני, קהילת בחורי הישיבות והמפלגות החרדיות הביעו התנגדות נחרצת, וטענו שהדבר פוגע בזכות לחופש דת ולימוד התורה. צפויים עוד דיונים ומאבקים בנושא זה.
פסק הדין של בג"ץ בנושא גיוס בחורי הישיבות לצבא הוא אירוע משמעותי בחברה הישראלית. הוא יביא לשינויים מבניים בצבא ובחברה, ויעורר דיונים ומאבקים פוליטיים. על אף ההתנגדות מצד חלק מהציבור, פסק הדין מהווה צעד חשוב לקידום השוויון והצדק החברתי בישראל
התנועה לאיכות השלטון, שעתרה לבג"ץ, מברכת על החלטת בג"ץ, המהווה ניצחון היסטורי לשלטון החוק ולעקרון השוויון בנטל. "פסיקת בית המשפט העליון מחזקת את עמדתנו כי לא ניתן להמשיך במצב הקיים של אפליה בגיוס לצה"ל, וכי הגיע הזמן לשוויון בנטל. החלטת בית המשפט מחייבת את הממשלה ואת שר הביטחון לפעול באופן מיידי לגיוס תלמידי הישיבות בהתאם לחוק, תוך שמירה על
עקרון השוויון. אנו קוראים לממשלה ולשר הביטחון ליישם את ההחלטה ללא דיחוי, לקיים את פסיקת בג"ץ ולפעול באופן מיידי לגיוס תלמידי הישיבות"

‎הממשלה מקדמת את החוק להארכת שירות המילואים – שיאושר לקריאה ראשונה בכנסת

הדיון בנושא הארכת שירות המילואים בישראל מעורר גלים של מחלוקת והבנה שונה בקרב הציבור והממשלה. ההצעה, שעברה לדיון במליאת הכנסת לקריאה ראשונה, מציעה להאריך את שירות המילואים בשנה, כך שאנשי מילואים ימשיכו לשרת עד גיל 41, ואילו גיל הפטור לקצינים יעלה ל-46.

הרקע להצעת החוק

הצעת החוק המקורית נתקלה בהתנגדות נחרצת מצד היועץ המשפטי לממשלה, אשר הצביע על בעיות משפטיות ואתיות בהצעה. עם זאת, הממשלה החליטה להמשיך ולקדם את החוק, בתצורתו המתוקנת. במסגרת ההצעה, למשך שלושה חודשים תתאפשר הארכה של השירות בשנה נוספת.

התומכים והמתנגדים

הדיון בנושא הארכת שירות המילואים פונה לשני מחנות עיקריים: התומכים והמתנגדים. התומכים בהצעה טוענים כי הארכת השירות נחוצה על מנת לשמור על כשירות המילואים והכוח הלוחם של צה”ל. הם מציינים כי בשנים האחרונות יש ירידה במספר המתגייסים, ובכך פוגע היכולת של צה”ל להמשיך ולתפקד בצורה מיטבית.

מנגד, המתנגדים להצעה טוענים כי מדובר בפגיעה בזכויות האזרחים ובכפייה על אזרחים לשרת מעבר לשנות השירות המקובלות. הם מצביעים על כך שהארכת השירות פוגעת בתכנון האישי והמשפחתי של המשרתים במילואים, ומעלה את השאלה האם מדובר במעשה הוגן וצודק כלפי אלו שכבר נתנו מזמנם ומרצם לשירות הצבאי.

הפוליטיקה של ההחלטה

הדיון במליאת הכנסת בנוגע להארכת שירות המילואים אינו רק דיון טכני או ביטחוני, אלא נושא פוליטי במהותו. שר הביטחון, אביגדור ליברמן, הביע את התנגדותו להחלטה וציין כי “ביד אחת פוטרים משירות וביד השנייה מאריכים”. ליברמן מתייחס בכך למצב בו הממשלה פוטרת קבוצות מסוימות משירות, בעוד שעל אחרים מכבידה בהארכת השירות.

הביקורת מצד ליברמן ואחרים מעלה שאלות רבות בנוגע לעקרונות השוויון והצדק במדינה דמוקרטית. האם נכון להעמיס על כתפי המילואימניקים את עול השירות הנוסף בעוד שאחרים פטורים מכך?

השלכות ההצעה על החברה והכלכלה

השלכות ההצעה אינן מוגבלות רק לתחום הצבאי, אלא נוגעות גם להיבטים חברתיים וכלכליים. הארכת שירות המילואים עלולה לגרום לפגיעה בקריירה האישית של המשרתים, ובכך להשפיע על יכולתם להשתלב בשוק העבודה. חברות רבות מבינות את האתגר ונוטות להציע תמיכה למילואימניקים, אך לא תמיד מספיק.

בנוסף, ישנה פגיעה אפשרית במרקם המשפחתי, כאשר בני משפחה צריכים להתמודד עם היעדרויות נוספות של בן משפחה המשרת במילואים. ההשפעות עלולות להיות רחבות ומעמיקות, ולהשפיע על רמת הלחץ והמתח בתוך המשפחה.

הצעת החוק להארכת שירות המילואים מעלה גם שאלות אתיות ומשפטיות מורכבות. מהבחינה המשפטית, נדרש לבחון האם הארכת השירות עולה בקנה אחד עם החוקים והתקנות הקיימות. האם הארכת השירות היא בגדר סמכותה של הממשלה או שמא יש צורך בחקיקה ראשית שתעבור בכנסת? מהבחינה האתית, נשאלת השאלה האם זה נכון לכפות על אזרחים להמשיך ולשרת מעבר למה שסוכם עימם במקור.

היועץ המשפטי לממשלה הביע את התנגדותו להצעה המקורית, דבר שמציב את הממשלה במצב רגיש ומחייב לשקול היטב את הצעדים הבאים. כאשר חוקים והחלטות נתקלים בהתנגדות משפטית, יש צורך לבחון מחדש את הנחיצות שלהם ואת ההצדקות המשפטיות והאתיות שעומדות מאחוריהם.

השפעות על החוסן הלאומי

הארכת שירות המילואים עלולה להשפיע גם על החוסן הלאומי של המדינה. שירות מילואים ממושך יכול להוביל לשחיקה נפשית ופיזית של המשרתים, דבר שעלול לפגוע ביכולתם לתפקד בצורה מיטבית בזמן חירום. כמו כן, היחס כלפי המילואימניקים וההערכה הציבורית כלפיהם עשויים להשתנות אם ייחשב שהשירות נכפה עליהם מעבר לרצונם.

לעומת זאת, יש הסבורים כי הארכת השירות תתרום לחוסן הלאומי בכך שתשמור על כשירות המילואים ועל מוכנות צה”ל לכל תרחיש אפשרי. יכולת ההתמודדות עם מצבי חירום ועם איומים ביטחוניים תלויה במידה רבה בכשירות ובניסיון של הכוח המילואימי.

נקודת מבט אישית

באופן אישי, כל אחד מהמשרתים במילואים צריך להתמודד עם ההשלכות של ההארכה. מעבר להיבטים המשפטיים והביטחוניים, ישנם גם ההיבטים האישיים והמשפחתיים שיש להתחשב בהם. אנשים שמשרתים במילואים נאלצים לתמרן בין השירות לבין חייהם האישיים, דבר שמוביל לעיתים לתסכול ולתחושת חוסר הוגנות.

הכנסת נדרשת לשקול את כל הגורמים הללו בעת הדיון בהצעת החוק, ולהגיע להחלטה שתהיה מיטבית עבור כלל החברה הישראלית. ההחלטות שיתקבלו ישפיעו על חייהם של אלפי אזרחים, ולכן יש לבחון כל היבט בצורה מעמיקה ולשקול את כל ההשלכות האפשריות.

סיכום

הדיון בהצעת החוק להארכת שירות המילואים מציב דילמות מורכבות ועמוקות לגבי עקרונות השוויון, הצדק והצורך הביטחוני של המדינה. מצד אחד, ישנה חשיבות רבה לשמירה על כוח המילואים של צה”ל והבטחת כשירותו, ומצד שני, יש להתחשב בזכויות הפרט ובהשלכות החברתיות והכלכליות של ההחלטה.

בעת הזו, כאשר הכנסת מתכנסת לדון בהצעה לקריאה ראשונה, יש לזכור את חשיבות הדיון הציבורי והמשפטי בנוגע להחלטות מסוג זה. החלטות המשפיעות על חייהם של אזרחים רבים צריכות להתקבל תוך כדי שיקול דעת מעמיק והתחשבות במכלול ההיבטים וההשלכות.

[23:47, 24.6.2024] ⁦+972 54-980-9049⁩: מהומות בלוס אנג'לס: תושבים יהודים מותחים ביקורת על התנהלות המשטרה

עימותים אלימים פרצו בלוס אנג'לס כאשר פעילים פרו-פלסטינים הפגינו מול בית כנסת בשכונת פיקו רוברטסון, שכונה בעלת אוכלוסייה יהודית גדולה. המפגינים נשאו שלטים עם כתובות פוגעניות ונקלעו לעימותים פיזיים עם תומכי ישראל. ראש העיר הבטיחה לפעול נגד האנטישמיות, אך תושבים יהודים מתלוננים על תגובה רכה מדי כלפי המפגינים: "עוצרים אותם רק לעיתים נדירות, וגם אז הם משתחררים מיד ללא ערבות. אין הרתעה".
יהודים וישראלים המתגוררים בשכונת פיקו רוברטסון בלוס אנג'לס, אחת השכונות היהודיות הגדולות בעיר, הביעו זעם ודאגה בעקבות העימותים האלימים שפרצו בלילה האחרון בין פעילים פרו-פלסטינים שהגיעו להפריע לכנס נדל"ן ישראלי לבין תומכי ישראל. "זה היה מפחיד מאוד", סיפרה ליאת מרוז, תושבת השכונה. "ביום-יום השכונה שלנו שקטה מאוד. רואים כאן יהודים הולכים לבית הכנסת וחוזרים, כל החנויות כאן יהודיות, וההרגשה היא כאילו פולשים לך לבית, למקום הכי פרטי שלך".
המהומות בפיקו רוברטסון החלו כאשר עשרות פעילים פרו-פלסטינים הגיעו למחות נגד כנס נדל"ן שבו הוצעו דירות לרכישה בישראל. הכנס, שנערך בבית הכנסת הדס תורה, הוכרז ברשתות החברתיות בקריאה למתנגדי ישראל להגיע למקום תחת הכותרת "האדמה שלנו לא למכירה". בפוסט ששותף נכתב כי מטרת הכנס היא "להמשיך ולכבוש את פלסטין" ושלא יקבלו מתנחלים גזענים בלוס אנג'לס.
נועם ניב, איש עסקים שהיה במקום, סיפר שהעימות פרץ לאחר שנער יהודי הותקף ופונה לבית החולים עם אף שבור. "אתה לא יכול להגיע לאזור הכי יהודי בלוס אנג'לס ולעשות פרובוקציות", אמר. "הפעילים הפרו-פלסטינים חסמו את הכניסה לבית הכנסת והניפו שלטים כמו 'ישראל נאצית'. היו שם פלסטינים, ערבים, אנשי שמאל קיצוני פרוגרסיבי ותלמידי קולג' שאין להם קשר לסכסוך אך מנצלים כל הזדמנות להשתתף בהפגנה".
ליאת מרוז תיארה כיצד הגיעה למקום במקרה: "המפגינים האלה הם קהל אלים מאוד שאין לו שום כבוד למשטרה. הם יוצאים מנקודת הנחה שלא יעשו להם כלום, ובאמת, גם אם יש מעצרים, הם משתחררים מיד, בלי דרישה לערבות".
בסרטונים שפורסמו ברשתות החברתיות נראו חילופי מהלומות בין המפגינים, וחלק מהפעילים הפרו-פלסטינים נראו אוחזים באלות. באזור היו שוטרים רבים, אך נראה כי עבר זמן רב עד שהם קיבלו הוראה להפריד בין המפגינים, שחלקם הפילו זה את זה לארץ. ראש העיר לוס אנג'לס, קארן באס, מסרה בעקבות התקרית: "אני רוצה שיהיה ברור שלוס אנג'לס לא תהיה מקום שבו מתאפשרות אנטישמיות ואלימות. האחראים למעשים האלה יימצאו וישאו באחריות".
דניאל סמואל, שמתפלל בבית הכנסת, אינו משוכנע שדבריה של באס ימנעו מהמפגינים הפרו-פלסטינים להמשיך להתפרע. לדבריו, כל עוד משטרת לוס אנג'לס והתובע המחוזי אינם עוצרים את הפעילים שתוקפים יהודים ומעמידים אותם לדין, לא תהיה הרתעה. "נוכחתי לראות עוד בזמן ההפגנות באוניברסיטת UCLA איזו יד רכה נוקטים כלפי המפגינים הפרו-פלסטינים. במשך חודשים סטודנטים יהודים היו נתונים להטרדות מילוליות ופיזיות, אבל אף אחד לא נעצר, ואפשרו למפגינים להקים אוהלים, להשחית בניינים ולהתעלל ביהודים". לדבריו הוא אינו מאשים את המשטרה, משום שזו מקבלת הוראה מלמעלה שלא להתערב.
תושבים יהודים רבים מסכימים עם סמואל. "משטרת לוס אנג'לס לא מבצעת מעצרים כי ממילא התובע המחוזי ג'ורג' גסקון לא מעוניין להעמיד אותם לדין", אומרת נטלי בן-שמעון. "גם אם מתבצע מעצר, החשוד משוחרר ללא ערבות ולא יעמוד לדין, הוא לכל היותר יקבל נזיפה קלה. יש הרגשה שחיי יהודים לא נחשבים".
גדעון כץ, אחד ממארגני כנס הנדל"ן, אומר כי אין זו הפעם הראשונה שבה מתקיימת הפגנה מחוץ לאולם שבו הוא עורך כנס. "מאז חודש מרץ זה קורה בכל פעם שאנחנו עורכים כנס נדל"ן. ביום חמישי האחרון המשטרה חסמה את הכביש שעתיים ולא הניחה לאנשים שביקשו להגיע לכנס להיכנס לאזור. היו הפגנות גם בניו יורק, בניו ג'רזי ובמונטריאול, אבל שם המשטרה לא אפשרה למפגינים להתקרב. כאן לעומת זאת הם היו ממש מחוץ לאולם, לא ברור לי למה".
למרות הניסיון של המפגינים למנוע את הכנס ולאיים על הבאים אליו שלא להיכנס, יותר מ-350 איש הצליחו להיכנס לאולם. רוב המשתתפים בכנס היו יהודים אמריקנים, ולדעת כץ העלייה באנטישמיות ומאורעות כאלה דווקא גורמים לרבים מהם לרצות לעזוב את ארה"ב ולעלות לישראל.
בציוץ ברשת X כתב הערב נשיא ארה"ב ג'ו ביידן: "אני מזועזע מהמראות מחוץ לבית הכנסת הדס תורה. הטלת אימה על אנשי הקהילה היהודית היא מעשה מסוכן, חסר מצפון, אנטישמי ולא-אמריקני".
[23:58, 24.6.2024] ⁦+972 54-980-9049⁩: מחבלים שרפו בתי כנסת ורצחו 20 שוטרים ואזרחים בדגסטן

במתקפה מתואמת בדגסטן, צפון הקווקז, מחבלים הציתו בתי כנסת וכנסיות, רצחו 20 איש, ביניהם שוטרים ואזרחים. בין הקורבנות גם כומר שנרצח באכזריות. שישה מהמחבלים נהרגו במהלך קרב שנמשך עד שעות הלילה, ואחרים נעצרו, ביניהם בניו של בכיר מקומי במפלגת השלטון. למרות שהחשד נופל על דאעש, הוא לא נטל אחריות עד כה, בעוד גורמים רוסים מצביעים על מעורבות אוקראינית.
רוסיה דיווחה כי 19 קורבנות נהרגו במתקפת טרור שהתרחשה אתמול בדגסטן שבצפון הקווקז, בה הותקפו מוסדות דת יהודיים ונוצריים. התושבים באזור הם ברובם מוסלמים, ודאעש נחשב לחשוד העיקרי בביצוע המתקפה.
הפיגוע גבה את חייהם של לפחות 15 שוטרים, והיתר הם אזרחים, ביניהם כומר שנרצח באכזריות בכנסייה. בנוסף, 46 אנשים נפצעו. הרשויות ברוסיה הודיעו כי שישה מחבלים נהרגו ואחרים נעצרו, אך לא פירטו את מספר המעורבים במתקפה.
המחבלים פשטו על כנסייה אורתודוקסית ובית כנסת בעיר דרבנט, חמושים ברובים אוטומטיים. הכומר בן ה-66 נרצח והכנסייה ובית הכנסת הועלו באש. במקביל, במחצ'קלה, תקפו המחבלים עמדת משטרה, כנסייה ובית כנסת עם בקבוקי תבערה, שהובילו לשריפתם.
בדרבנט, החמושים התבצרו באחד המבנים, ולאחר מספר שעות, נמסר כי הם חוסלו. במחצ'קלה, התפתח קרב יריות ממושך בין המחבלים לשוטרים, שנמשך לתוך הלילה. לבסוף, נמסר כי המחבלים חוסלו והאירוע הסתיים. סרטונים שפורסמו ברשתות החברתיות הראו תושבים נמלטים מהאזור בפחד.
מושל דגסטן, סרגיי מליקוב, ביקר בבית הכנסת שנשרף בדרבנט והצהיר כי זהו יום קשה לדגסטן ולמדינה כולה. הוא ציין שמעורבות של גורמים זרים בתכנון המתקפה, אך לא סיפק הוכחות לכך. "אנחנו מודעים לזהות האחראים ולמטרות שלהם," אמר המושל.
מליקוב רמז למעורבות אוקראינית במתקפה, בהקשר למלחמה המתנהלת באוקראינה: "המלחמה הגיעה גם לבתים שלנו. הרגשנו זאת היום, והתמודדנו עם זה." הוא הדגיש כי הרשויות מחפשות את כל חברי התאים הרדומים שתכננו את המתקפות, כולל אלו שנמצאים בחו"ל.
לאחר מתקפת הטרור במוסקבה בחודש מרץ, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין רמז למעורבות אוקראינית, על אף שלא היו הוכחות לכך ודאעש לקח אחריות. בדומה למליקוב, חבר הפרלמנט הרוסי עבד אל-חכים ג'דזייב גם הואש את אוקראינה ושירותי המודיעין שלה, אך לא הציג הוכחות.
דאעש באפגניסטן לקח אחריות על מתקפת הטרור במוסקבה, ואתמול בירך על הפיגוע בדגסטן, אך לא טען כי הוא אחראי לביצועו. בהודעתם נמסר כי המתקפה בוצעה על ידי "אחינו בקווקז, שהראו שהם עדיין חזקים." מכון מחקר אמריקני העריך כי השלוחה של דאעש בצפון הקווקז אחראית לפיגוע.
בין העצורים נמצאים שני בניו ואחיינו של מגמוד אומרוב, ראש נפת סרגוקאלה בדגסטן ובכיר במפלגת השלטון "רוסיה המאוחדת". אומרוב נעצר לאחר שהתעורר חשד שבניו מעורבים בפיגוע, והוא הודה שידע שהם מחזיקים בעמדות קיצוניות.
בעיר דרבנט, שבה הותקף בית הכנסת, חיה קהילה יהודית עתיקה. בשנת 2013, שליח חב"ד לעיר, הרב עובדיה איסקוב, נפצע קשה מירי. כחודשיים לאחר מכן, רוסיה הודיעה כי חיסלה חמישה חשודים בטרור, בהם שריף אחמדוב, שנחשד בירי באיסקוב.
חבל דגסטן, שבו 90% מהאוכלוסייה מוסלמית, חווה התנכלויות ליהודים ולישראלים מאז פרוץ המלחמה בעזה. תקרית זכורה במיוחד התרחשה בסוף אוקטובר, כשמאות מוסלמים התפרעו בשדה התעופה במחצ'קלה בניסיון לפגוע בישראלים שנחתו שם.

[19:24, 24.6.2024] ⁦+972 58-325-1401⁩: ריביות הן נושא מרכזי בכלכלה ובפיננסים, ויש להן השפעה מכרעת על המשק ועל חיי היום-יום של האזרחים. במדינת ישראל, כמו בכל מדינה אחרת, שיעור הריבית נקבע על ידי הבנק המרכזי – בנק ישראל. לבנק ישראל תפקיד חשוב בקביעת הריבית, שכן זו מהווה כלי מרכזי להשגת מטרות כלכליות שונות כמו יציבות מחירים, צמיחה כלכלית ותעסוקה מלאה.

במהלך השנים האחרונות, חלו שינויים משמעותיים במדיניות הריבית של בנק ישראל. בשנים האחרונות, בעקבות משבר הקורונה והאתגרים הכלכליים הנלווים אליו, הבנק המרכזי נקט במדיניות של ריבית נמוכה מאוד, קרובה לאפס, במטרה לתמוך במשק ולעודד פעילות כלכלית. הריבית הנמוכה עודדה השקעות, הלוואות וצריכה פרטית, אך מנגד היא גם גרמה לחששות מעלייה ברמות החוב והיווצרות בועות פיננסיות בשווקים שונים, כגון שוק הנדל"ן.

ריבית נמוכה משפיעה על מגוון רחב של תחומים במשק. לדוגמה, עבור בעלי המשכנתאות, הריבית הנמוכה היא בשורה טובה שכן היא מוזילה את עלות ההלוואות ומאפשרת החזר חודשי נמוך יותר. עם זאת, עליות מחירים בשוק הנדל"ן מגבירות את הקושי לרכוש דירה חדשה. מצד שני, עבור חוסכים ופנסיונרים, הריבית הנמוכה מציבה אתגר, שכן היא מקטינה את התשואה על החסכונות וההשקעות הבטוחות כמו אגרות חוב ממשלתיות ופיקדונות בנקאיים.

בנוסף להשפעתה על המשכנתאות והחסכונות, הריבית משפיעה גם על שערי המטבע ועל סחר החוץ. ריבית נמוכה יכולה להחליש את המטבע המקומי מול מטבעות אחרים, מה שמוזיל את היצוא אך מייקר את היבוא. במצב כזה, התעשיינים המקומיים נהנים מתחרותיות גבוהה יותר בשווקים הבינלאומיים, אך הצרכנים משלמים יותר עבור מוצרים מיובאים.

מדיניות הריבית של בנק ישראל מושפעת גם מהתפתחויות כלכליות עולמיות. בתקופה האחרונה, העולם מתמודד עם לחצים אינפלציוניים גוברים שנגרמים מהתאוששות מהירה מהקורונה, עלייה במחירי האנרגיה והסחורות, ושיבושים בשרשראות האספקה. האינפלציה גורמת לבנקים מרכזיים ברחבי העולם להעלות את הריבית, ובנק ישראל אינו יוצא דופן. בתקופה האחרונה, הבנק החל בהעלאת הריבית כדי להתמודד עם האינפלציה ולשמור על יציבות מחירים.

העלאת הריבית נועדה להאט את הביקושים ולצנן את הפעילות הכלכלית, אך היא גם מלווה בסיכונים. העלאת ריבית עלולה להכביד על הלווים ולגרום לירידה בצריכה ובהשקעות. עבור עסקים, הריבית הגבוהה מייקרת את עלויות המימון ועלולה להוביל לירידה ברווחיות ולעיכוב בהתרחבות עסקית. בנוסף, עליית הריבית משפיעה על שוק ההון ועל מחירי הנכסים הפיננסיים, שכן היא גורמת למשקיעים לדרוש תשואה גבוהה יותר על השקעותיהם.

באופן כללי, ניהול הריבית הוא תהליך מורכב ודינמי, הדורש איזון עדין בין יעדים כלכליים שונים ולעיתים אף סותרים. בנק ישראל נמצא בפני אתגר מתמיד: מצד אחד, עליו לשמור על יציבות מחירים ולמנוע אינפלציה גבוהה, ומצד שני, עליו לתמוך בצמיחה כלכלית ובתעסוקה. לשם כך, הבנק נדרש לבצע הערכות מצב שוטפות ולהגיב במהירות לשינויים כלכליים גלובליים ומקומיים.

בשנים הקרובות, צפויה המדיניות המוניטרית בישראל להמשיך ולהיות מושפעת מגורמים חיצוניים ופנימיים כאחד. בין היתר, יש להתחשב בהתפתחויות בשוק העבודה, בהיקף הצמיחה הכלכלית, ובשינויים במדיניות הכלכלית של מדינות אחרות, במיוחד ארצות הברית ואירופה. במקביל, הבנק המרכזי ימשיך לעקוב אחר מגמות האינפלציה ולבצע את ההתאמות הנדרשות במדיניות הריבית כדי להשיג את יעדיו הכלכליים.

לסיכום, שיעור הריבית הוא כלי מרכזי ומשמעותי בכלכלה הישראלית, ויש לו השפעה רחבה על מגוון תחומים במשק. המדיניות הריבית של בנק ישראל נועדה להתמודד עם אתגרים כלכליים שונים ולהבטיח את יציבות המשק. בתקופה האחרונה, התמודד הבנק עם אתגרים כמו משבר הקורונה ולחצים אינפלציוניים, וביצע התאמות במדיניותו בהתאם. בעתיד, יידרש הבנק להמשיך ולבצע הערכות מצב מדויקות ולהגיב לשינויים כלכליים כדי להשיג את יעדיו ולהבטיח את יציבות המשק ואת רווחת האזרחים.
[19:27, 24.6.2024] ⁦+972 58-325-1401⁩: המלחמה בעזה, אחת הסוגיות המרכזיות והמתמשכות במזרח התיכון, מהווה נושא רב-חשיבות המשפיע על ישראל, הפלסטינים, והאזור כולו. הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אשר שורשיו נעוצים בתחילת המאה ה-20, התפתח עם השנים למספר סבבי לחימה עזים, כשעזה הייתה זירה מרכזית בעימותים אלו.

### הרקע להחרפת הסכסוך

רצועת עזה, שטח צר הממוקם לחוף הים התיכון, נמצאת תחת שליטת חמאס מאז 2007. חמאס, ארגון פלסטיני אסלאמי, עלה לשלטון בבחירות דמוקרטיות, אך המהלך הוביל לסנקציות מצד ישראל והקהילה הבינלאומית, שנחשו את חמאס כארגון טרור. השליטה של חמאס ברצועה והמתחים הפוליטיים עם הרשות הפלסטינית בגדה המערבית החריפו את המצב, והביאו לסדרת עימותים עם ישראל.

### מבצעי הלחימה העיקריים

מאז השתלטות חמאס על עזה, התרחשו מספר מבצעי לחימה משמעותיים בין ישראל לחמאס. בין המבצעים המרכזיים ניתן לציין את מבצע "עופרת יצוקה" (2008-2009), "עמוד ענן" (2012), "צוק איתן" (2014) ו"מגן וחץ" (2021). כל אחד מהמבצעים הללו נבע מהתעצמות הירי הרקטי מרצועת עזה לעבר ישובים ישראליים, שהפכו לחלק משגרת חייהם של תושבי הדרום.

### הגורמים לעימותים החוזרים

העימותים החוזרים ונשנים בין ישראל לחמאס נובעים ממספר גורמים מרכזיים. ראשית, הירי הרקטי המתמשך מרצועת עזה לעבר ערי הדרום יוצר מצב בלתי נסבל עבור אזרחי ישראל. שנית, הניסיונות החוזרים ונשנים של חמאס להתחמש ולהעצים את יכולותיו הצבאיות מהווים איום ישיר על ביטחון המדינה. לבסוף, הסגר הישראלי על עזה, המוטל מאז עליית חמאס לשלטון, מעורר מתיחות רבה בקרב האוכלוסייה הפלסטינית ומוביל לפעולות תגמול מצד ארגוני הטרור.

### ההשפעות על האזרחים

מלחמה בעזה גובה מחיר כבד משני הצדדים. בעזה, התשתיות הפיזיות נפגעות קשות בכל סבב לחימה, והאוכלוסייה האזרחית סובלת ממחסור במים, חשמל, תרופות ומזון. מאות אלפי פלסטינים נאלצים לעזוב את בתיהם ולהתמודד עם טראומות נפשיות ופיזיות. בישראל, התושבים בדרום חיים תחת איום מתמיד של ירי רקטי, מה שמוביל לאובדן חיים, פציעות ולחצים נפשיים חמורים.

### המאמצים הבינלאומיים להפסקת האש

בכל סבב לחימה בעזה, הקהילה הבינלאומית מתגייסת לנסות ולהביא להפסקת אש ולרגיעה. מדינות כמו מצרים וקטאר משחקות תפקיד מרכזי בתיווך בין הצדדים, לצד מעורבות האו"ם וארצות הברית. עם זאת, הפסקות האש המושגות בדרך כלל אינן מחזיקות מעמד לאורך זמן, והעימות מתחדש שוב ושוב.

### התגובות המדיניות בישראל

המדיניות הישראלית כלפי עזה מגוונת ומשתנה בהתאם לממשלות השונות ולהתפתחויות בשטח. הממשלה הנוכחית, בראשות בנימין נתניהו, מתמקדת במדיניות של הרתעה, תוך הפעלת כוח צבאי משמעותי בכל עימות. במקביל, נשמעים קולות בתוך ישראל הקוראים למציאת פתרון דיפלומטי כולל, שיכלול שיקום כלכלי של עזה והסרת הסגר, בתמורה לפירוז הרצועה והפסקת הירי.

### הפתרונות האפשריים לסכסוך

הפתרון לסכסוך בעזה מחייב שינוי מהותי במדיניות ובחשיבה משני הצדדים. אחד הפתרונות המוצעים הוא הסכם כולל בין ישראל לחמאס, שיכלול התחייבות להפסקת הירי ופירוז עזה בתמורה לפתיחת הרצועה ושיקום התשתיות. פתרון נוסף הוא מעורבות בינלאומית נרחבת יותר, שתספק ערבויות ביטחוניות לישראל ותשקם את עזה כלכלית.

### המצב הנוכחי והעתיד הצפוי

נכון להיום, המצב בעזה נשאר נפיץ ובלתי יציב. הירי הרקטי נמשך מדי פעם, וישראל מגיבה בפעולות צבאיות נקודתיות. חמאס ממשיך להתחמש ולהתעצם, והסבל של האוכלוסייה האזרחית משני הצדדים נמשך. האתגר העיקרי הוא למצוא דרך לשבור את מעגל האלימות המתמשך ולהגיע להסדר שיבטיח חיים בטוחים ויציבים יותר לכלל התושבים.

### סיכום

המלחמה בעזה היא נושא מורכב ורב-פנים, המשלב בתוכו היבטים צבאיים, פוליטיים והומניטריים. המצב המתמשך מחייב את שני הצדדים לחשיבה מחודשת על הדרך להשגת שלום ויציבות. למרות האתגרים הרבים, יש צורך דחוף במציאת פתרונות שיביאו לרגיעה ארוכת טווח ולשיפור התנאים עבור האזרחים הנפגעים מהסכסוך. הקהילה הבינלאומית, לצד ההנהגות המקומיות, חייבות לעבוד יחד כדי לשים קץ לסבל ולהוביל לעתיד טוב יותר עבור כל המעורבים.

[15:57, 24.6.2024] ⁦+972 54-677-6399⁩: כתבה 26 -ביטחוני/בית כלא על המים, חלום או מציאות?
כותרת: "קמב"ץ הגבעות: בין שליחות לסכנת הרחקה במאחזים בבנימין"

הקדמה:
במרחב הפוליטי והחברתי המורכב של יהודה ושומרון, פועלים אינספור מאחזים המנסים לבסס נוכחות יהודית באזורים שונים. במרכז העשייה עומד "קמב"ץ הגבעות" תפקיד המאגד את כלל הפעילות הבטחונית והלוגיסטית של מאחזים אלה. לאחרונה, קמב"ץ הגבעות של אחד המאחזים בבנימין עומד בפני סכנת הרחקה, והדבר מעורר סערה רבה בקרב המתיישבים והתומכים.

רקע על הקמב"ץ:
תפקידו של קמב"ץ הגבעות הוא אחד מהמורכבים והמאתגרים ביותר במערך האזרחי-בטחוני של ההתיישבות. הקמב"ץ, המורכב בדרך כלל מאדם עם ניסיון בטחוני משמעותי, אחראי על אבטחת התושבים, תכנון והוצאה לפועל של פעילויות הגנה והתקפה, וכן תיאום עם כוחות הביטחון הרשמיים. תפקידו כולל גם את הטיפול במצבי חירום והכנת התושבים להתמודדות עם איומים שונים.

המאחזים והאתגר המשפטי:
מאחזים רבים, כולל אלה שבאזור בנימין, נמצאים במצב משפטי מורכב. חלקם לא זכו להכרה רשמית מצד המדינה, ולעיתים קרובות עומדים בפני צווי הריסה והרחקה. במצב כזה, הקמב"ץ הופך לדמות מרכזית בהגנה על המאחז ועל תושביו, כאשר עליו להתמודד עם מציאות יומיומית של איום והטרדה.

המקרה האחרון:
בימים האחרונים התעורר מאבק ציבורי ומשפטי בעקבות החלטת גורמים בטחוניים להרחיק את קמב"ץ הגבעות של אחד המאחזים בבנימין. הסיבות להחלטה כוללות טענות על פעילות לא חוקית ושיתוף פעולה עם גורמים קיצוניים. התושבים, מצדם, טוענים כי מדובר בהאשמות שווא שנועדו להחליש את המאחז ולהוביל לפירוקו.

השלכות ההרחקה:
החלטה להרחיק את קמב"ץ הגבעות עלולה לגרום לנזקים רבים למאחז. ראשית, תהיה פגיעה משמעותית בביטחון התושבים, שכן הקמב"ץ הוא הדמות המובילה בהגנה עליהם. שנית, הרחקתו עשויה להוביל לחוסר יציבות ולהורדת המורל בקרב המתיישבים. במצב כזה, האמון בין התושבים לגורמי הביטחון עלול להיפגע, מה שעלול להקשות על שיתוף הפעולה בעתיד.

התגובות הציבוריות:
המאבק על הקמב"ץ עורר תגובות רבות מכל קצוות הקשת הפוליטית. תומכי המאחזים רואים בהחלטה נסיון של המדינה להחליש את ההתיישבות ולהכפיף אותה למרות הכוחות הבינלאומיים הלוחצים לסיים את הכיבוש. מנגד, מתנגדי המאחזים רואים בכך צעד חשוב לשמירת הסדר והחוק, וכן לחיזוק הלגיטימציה של מדינת ישראל בזירה הבינלאומית.

הרחבה:

המאחזים בבנימין ובאזורים אחרים ביהודה ושומרון הם חלק בלתי נפרד מהמציאות הפוליטית והחברתית של מדינת ישראל. המאחזים הללו הוקמו מתוך אידיאולוגיה ציונית-דתית, הרואה את ההתיישבות באזורים אלה כחלק מהחזון ההיסטורי של שיבת ציון והגשמת הריבונות היהודית בכל חלקי ארץ ישראל. הקמתם עוררה מאז ומתמיד מחלוקות עזות בתוך החברה הישראלית ובזירה הבינלאומית.

תפקידו של קמב"ץ הגבעות אינו מסתכם רק בתפקידי אבטחה והגנה. מדובר במנהיג מקומי, שמוביל את התושבים במצבים של מתח ומאבק. תפקידו כולל גם ארגון ותיאום פעולות אזרחיות, כגון בנייה ותשתיות, סיוע במצבי חירום רפואיים, וכן טיפוח הקשר עם הקהילות הסמוכות והנהגת החינוך המקומי. במקרים רבים, קמב"ץ הגבעות משמש גם כמתווך בין התושבים לבין הרשויות, מייצג את המאחז בפני גופים ממשלתיים ובינלאומיים.

ההחלטה להרחיק את קמב"ץ הגבעות אינה רק צעד טכני או ביטחוני, אלא מהווה סימן למדיניות כוללת. מדיניות זו מבקשת לאזן בין הרצון לשמור על ביטחון האזרחים לבין הצורך לשמור על חוק וסדר ולכבד הסכמים בינלאומיים. התושבים, מנגד, רואים בהחלטה זו איום על חירותם ועל זכותם להמשיך ולהתיישב בכל חלקי הארץ שהם רואים כחלק בלתי נפרד מהמולדת.

מנגד, ישנם גורמים בממשלה ובמערכת הביטחון הרואים את הצורך להרחיק את קמב"ץ הגבעות כצעד חיוני לשמירה על הסדר הציבורי ולמניעת הסלמה. יש הטוענים כי פעילויות מסוימות של קמב"ץ הגבעות והמאחזים בהם הוא פועל חורגות מגבולות החוק, וכוללות גם עימותים עם כוחות הביטחון והפרות סדר. לטענתם, הרחקת קמב"ץ הגבעות תסייע להחזיר את השליטה והפיקוח על האזור, ותאפשר גישה משפטית ואזרחית יותר.

ההשלכות האפשריות של הרחקת קמב"ץ הגבעות הן מרחיקות לכת. במידה והחלטה זו תתממש, תיתכן פגיעה חמורה בביטחון האישי של התושבים, שכן הקמב"ץ מהווה את עמוד התווך בהגנה עליהם. בנוסף, הרחקתו עשויה לגרום לתסיסה בקרב התושבים ולהגברת תחושת הניכור כלפי הממשלה והרשויות. מצב זה עלול להוביל להגברת המתח ולשבירת האמון ההדדי, דבר שעשוי להקשות על המשך הקיום היומיומי של המאחזים.

התגובות הציבוריות להחלטה זו מגוונות. בקרב תומכי המאחזים, נשמעת ביקורת חריפה כלפי הממשלה והרשויות הביטחוניות, בטענה כי הן פועלות משיקולים פוליטיים ולא מתוך דאגה אמיתית לביטחון התושבים. ישנם

המאבק על מעמדו של קמב"ץ הגבעות במאחזים בבנימין מגלם בתוכו את המורכבות הרבה של ההתיישבות היהודית בשטחים. מדובר במאבק על זהות, ביטחון ועתיד ההתיישבות, כאשר כל צד מציג את האידיאולוגיה והאינטרסים שלו. בזמן שהמדינה מנסה לשמור על שלטון החוק ולהתמודד עם לחצים בינלאומיים, התושבים במאחזים חווים תחושת ניכור ופגיעה בביטחונם האישי. ההחלטות שיתקבלו בעתיד הקרוב עשויות להשפיע רבות על פני ההתיישבות ועל היחסים בין התושבים לבין המדינה.
מתחילת תחילת מלחמת 'חרבות ברזל', כוחות הביטחון עצרו וכלאו כחמשת אלפים אסירים שהיו קשורים לארגוני הטרור בעזה ופעלו נגד ישראל.
בין המחבלים הרבים שנעצרו יש גם מחבלי נוח'בה שלקחו חלק במתקפה בשמחת תורה. בנוסף, מפרוץ המלחמה נעשו מבצעים רבים ברחבי יהודה ושומרון, מזרח ירושלים וג'נין ובהם נתפסו מחבלים רבים שהוכנסו לבתי הכלא..
לפני כחודשיים עידכן שירות בתי הסוהר (שב"ס), כי בעוד שתקן הכליאה עומד על 14,500 כלואים, מספר הכלואים כרגע הגיע ליותר מ־21 אלף אסירים. ארגון שב"ס הצהיר כי מדובר במספר ימים אשר מהם לא נוכל לקלוט אסירים ביטחוניים נוספים.".
כעת בעקבות המצוקה הגדול שיש בשירות בתי הסוהר בודקים פתרונות כליאה יצירתיים כדי לספק פתרון לבעיה הקיימת.
אחד הפתרונות שבוחנים בשירות בתי הסוהר הינו הבאה של אוניית מארה"ב אשר שימשה את ארצות הברית בעבר ככלא וכרגע היא לא בשימוש. אונייה זו יכולה לאכלס בערך כ- 870 אסירים. התכנון הוא שאוניה זו תעגון מול חופי ישראל ותפחית את העומס על בתי הכלא הבנויים בישראל.
האונייה אשר נקראת בשם, "וורנון סי. ביין", היא אוניית הכלא האחרונה בארה"ב, שיצאה משימוש בשנה שעברה לאחר שמחלקת הכליאה של העיר ניו יורק החליטה לפזר את האסירים והעצורים על פני מתקנאי כליאה קטנים אחרים שנמצאים ביבשה. מאז, נמצאת האונייה ללא כל שימוש..
בסופו של דבר, לפי הדיווח בגלובס, כרגע במדינת ניו יורק סירבו לרעיון להעביר או למכור את הספינה לישראל וייתכן שהסיבה היא פוליטית מאחר שהאמריקאים לא רוצים להיתפס כסייענים למערכת המשפט והכליאה בישראל נגד הפלשתינים ולקחת בכך עוד צד בסכסוכך הישראלי פלסטיני. עם זאת, ישנם גם גורמים המכירים את פרטי ההצעה וטוענים כי הסיבה לביטול הרעיון המסוים הזה היא העובדה שהספינה בכלל לא ראויה לשימוש ולכן ישנה סיבה מדוע בני יורק החליטו לפזר את האסירים שהיו כלואים בה אל בתי הכלא היבשתיים.
שירות בתי הסוהר מסר כי בעקבות מצב החירום הכליאתי בשל מלחמת חרבות ברזל, נבחנים בכל עת פתרונות יצירתיים במגוון אופנים ובהם הייתה רק פנייה עבור קבלת מידע על אודות כלא צף. לכן כל טיעון כי מדינת ניו יורק סירבה לתת סיוע כרגע נחשב למופרך.
[16:41, 24.6.2024] ⁦+972 54-677-6399⁩: כתבה 27- אופנה וסטיילינג/פתרונות אחסון חכמים למיצוי החללים הקטנטנים
גרים ביחידת דיור? דירת סטודיו? דירה לזוג צעיר? מגורים בדירה עם שטח קטן מצריכה גישה אסטרטגית לאחסון כלי הבית כדי להפיק את מירב השטח ולייעל את המחיה בו. אחסון בדירה, במיוחד בדירות קטנות, יכול להוות אתגר משמעותי, אך ישנם פתרונות יצירתיים ומעשיים שיכולים לעזור למקסם את השטח הפנוי ולהפוך את הדירה לארגונית ונוחה יותר.
1. ריהוט רב תכליתי- לחללים קטנים ריהוט שבו ניתן להשתמש לפונקציות רבות הוא הכלי לחיסכון במקום. לדוגמה ספה שיכולה להיסגר ולשמש כמיטה ואפילו עם ארגז מצעים. ארגז מצעים הוא מכרה זהב לאחסון, בו ניתן לאכסן דברים שהם פחות שימושיים ויכולים לתפוס הרבה מקום כמו בגדים עונתיים, שמיכות חורף, מצעים וכדומה. במידה ולא קיים ארגז מצעים ניתן לקנות קופסאות דקורטיביות ועדיין למלא את שטח החלל הריק שנמצא מתחת למיטה. ארגון זה מציע אחסון סמוי, עוזר לשמור על עודף רהיטים ועוזר לחיסכון כלכלי בקניית מוצר אחד למגוןן מטרות. 2.ריהוט מתקפל- זהו ריהוט מתכוון ומתקפל שיכול לתת מראה גדול ומרווח לדירה. רק כאשר יש בו צורך ניתן לפתוח אותו ובמידה ולא זה יכול לפנות שטח רצפה יקר. לדוגמה שולחנות מסתור שיכולים להתקפל ולהיפתח בקלות. בשיטה זו ניתן לקבל את הפונקציונליות שלה אנו זקוקים מבלים להקריב שטח גדול.
3.ניצול שטח אנכי- מדפים צמודי קיר, ארונות ומדפים גבוהים יכולים לתת שימוש פונקציונלי לאזור בבית שהיינו יכולים להחשיב אותם "כמתים". זה גורם למשיכת העין כלפי מעלה ויוצר אשליה אופטית של חלל גדול בהרבה יותר. 4.אחסון תלוי- בשיטה זו תוכלו למקסם את שטח הקיר שלכם עם פתרונות של אחסון תלויים כמו ווים, מתלים וכדומה. עליהם ניתן לתלות מעילים, ז'קטים, לבוש מזדמן, תיקים וכובעים. במידה ומדובר במלים קטנים אפשר גם לתלות מפתחות ומשקפיים שנוטים לאבד באופן קבוע ושוכחים היכן מניחים אותם. בנוסף, ניתן לאחסן חפצים שלא בשימוש יומיומי במקומות גבוהים, ולפנות מקום על הרצפה. לדוגמה, מדפים מעל דלתות או ארונות מטבח עד התקרה 5.שימוש בתיבות וסלים לאחסון יכול גם כן להועיל בארגון החלל. ניתן לאחסן בהם חפצים קטנים, משחקים, ספרים ואפילו בגדים. תיבות שקופות או מסומנות מאפשרות לראות את תכולתן בקלות. ניצול חכם של פינות יכול להוסיף שטחי אחסון נוספים. פינות חדרים שנשארות בדרך כלל ריקות יכולות להכיל כונניות זוויתיות, מדפים פינתיים או שולחנות קטנים עם מגירות.
6.פינוי דיגיטלי- השתדלו להפחית את כמות המסמכים שאתם מאכסנים בבית, ניתן לסרוק את המחשב ולהעלות קבצים למחשב או לשמור בדיסק און קי או כוננים קשיחים דומים. בעזרתם כלים אלו ניתן לצמצם את האחסון שלהם ולפנות מדפים בבית לטובת מטרות אחרות נצרכות יותר. כדאי לבצע סידור תקופתי ולמיין חפצים שאינם בשימוש. תרומת בגדים או חפצים מיותרים יכולה לשחרר מקום ולהפוך את הדירה למרווחת יותר. באמצעות שילוב של פתרונות אלו, ניתן ליצור מערכת אחסון יעילה ונעימה לדירה בכל גודל.

[14:41, 24.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: אדלשטיין בדיון על חוק הגיוס: "לא אהיה ילד כאפות של אף אחד"
בדיון שנערך היום (שני) בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין הביע את עמדתו בנוגע לחוק הגיוס ושילוב החרדים בצה"ל, חוק שמקדמת הקואליציה. אדלשטיין הצהיר כי "אני לא הולך להיות ילד כאפות של אף אחד". הוא הבהיר שלא יתמוך בחוק מתוך שיקולים פוליטיים בלבד, אלא יפעל כדי לקדם חוק שיהיה אפקטיבי. הדיון התקיים לאחר שהממשלה אישרה את העלאת גיל הפטור ממילואים.

בדיון השתתף הרב תמיר גרנות, שאיבד את בנו במלחמה. הוא הביע את חששו שהחברה החרדית מנסה למנוע מגברים צעירים להתגייס לצה"ל, למרות הכתוב בתורה "לא תעמוד על דם רעך". הוא ציין כי החשש המרכזי של החברה החרדית הוא שהעולם התורני ייפגע אם החרדים יתגייסו. הרב גרנות הציע לקרוא לחוק החדש "חוק לימוד התורה" ולא "חוק הגיוס" כדי להקל על החרדים לקבל אותו.

ח"כ אורית פרקש הכהן מהמחנה הממלכתי ציינה כי אף חבר כנסת מהחרדים לא השתתף בדיון מהתחלתו, וטענה שמדובר בהצעת חוק פוליטית שנועדה לשמור על יציבות הממשלה. היא הביעה ספק בנוגע לרצינות הכוונות של הממשלה לשנות את המצב הקיים וליצור שוויון בנטל השירות הצבאי. ח"כ אלעזר שטרן מיש עתיד הוסיף כי יש לוודא שחברי הכנסת החרדים ישתתפו בדיונים הבאים של הוועדה.

אדלשטיין השיב לשטרן ואמר כי לא ירוץ אחרי אף אחד וכי החרדים אינם הרוב בכנסת. הוא ציין שהוועדה נמצאת בפני הזדמנות היסטורית ושצריך להימנע ממלחמות אידיאולוגיות שעלולות להחריף את המצב. הוא הדגיש כי אם הכוונה היא להפוך את כל החרדים לפלג הירושלמי, אין סיכוי להצליח.

ח"כ סימון דוידסון מיש עתיד תקף את חברי הכנסת מהליכוד וכינה אותם פחדנים, בטענה שהם לא יצביעו בעד מדינת ישראל. ח"כ דן אילוז מהליכוד הציע להטיל עיצומים אישיים על אנשים שאינם מתגייסים, ולא על המוסדות שבהם הם לומדים, כדי להבטיח שהאחריות תהיה אישית ולא מוסדית.

לאחר מכן, נכנסו לישיבה חברי הכנסת אברהם בצלאל מש"ס ומשה רוט מיהדות התורה, מה שגרר תגובות נוספות מצד חברי האופוזיציה. יוסי פוקס, מזכיר הממשלה, ציין כי יש פער גדול בין הרצוי למצוי ושמטרת החוק היא להעלות את שיעור המתגייסים מקרב הציבור החרדי. הוא הדגיש שהצעת החוק היא הפלטפורמה הכי מקיפה שנבנתה על-ידי מערכת הביטחון, ומיועדת לתת מענה לצורך הביטחוני של המדינה.

בהמשך הדיון, המשנה ליועמ"שית עו"ד גיל לימון ציין כי המצב המשפטי הנוכחי מחייב גיוס של הציבור החרדי, והצעת החוק החדשה אינה נותנת מענה לשוויון בנטל. הוא הדגיש כי ההצעה לא מבוססת על תשתית עובדתית עדכנית ולא תעמוד באמות המידה החוקיות.

במקביל לדיון בוועדה, אישרו השרים בישיבת הממשלה את העלאת גיל הפטור למשרתי המילואים. לפי ההחלטה החדשה, גיל הפטור ללוחמים שאינם קצינים יעלה ל-41 שנים במקום 40, וגיל הפטור לקצינים יעלה ל-46 במקום 45. לוחמים ביחידות מיוחדות יוכלו לשרת עד גיל 50 במקום 49. הממשלה גם אישרה את גיוסם של עוד 6,700 אנשי מילואים.

לסיכום, הדיון בוועדת חוץ וביטחון חושף את המחלוקות העמוקות בנוגע לחוק הגיוס ושילוב החרדים בצה"ל. בעוד שהממשלה מנסה לקדם חוק שישפיע על מבנה השירות הצבאי, האופוזיציה מבקרת את החוק בטענה שהוא נועד לצרכים פוליטיים בלבד. יולי אדלשטיין מבטיח להמשיך לפעול מתוך שיקולים ענייניים וללא התפשרות על עקרונותיו.
[15:33, 24.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: יחטוף מקלחת קרה? גלנט מבקר בארה"ב בצל הזעם על נתניהו
שר הביטחון יואב גלנט מבקר בארצות הברית בימים אלו, כשהוא צפוי להיפגש עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן ועם מקבילו האמריקאי לויד אוסטין. ביקור זה מתקיים בזמן שהיחסים בין ממשלת ישראל לבין הממשל האמריקאי מתוחים במיוחד, על רקע ביקורת מתמשכת מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו כלפי ארצות הברית בשל עיכוב במשלוחי החימושים לישראל.

הביקור של גלנט מתרחש על רקע התרשמות בצד הישראלי כי בכירי הממשל האמריקאי אינם מרוצים מהביקורת של נתניהו. בשבועות האחרונים, ראש הממשלה נתניהו האשים בפומבי את וושינגטון כי אספקת הנשק לישראל הצטמצמה באופן משמעותי. לדבריו, למרות התמיכה הברורה של הנשיא ביידן והממשל האמריקאי בישראל מאז תחילת המלחמה, חלה ירידה דרמטית באספקת החימושים שהגיעו מארצות הברית לישראל לפני כארבעה חודשים.

נתניהו ציין כי במשך שבועות ארוכים פנתה ישראל לידידיה האמריקאים בבקשה להאיץ את משלוחי החימושים. הפניות נעשו בדרגים הגבוהים ובכל הדרגים, תוך ניסיון לשמור על הדיאלוג בחדרי חדרים. נתניהו טען כי קיבלו הסברים שונים, אך המצב הבסיסי לא השתנה והמשלוחים הגיעו בטפטוף, במקום בכמות המסיבית הנדרשת. לדבריו, לאחר חודשים של חוסר שינוי, החליט נתניהו להביע את תסכולו באופן פומבי, מתוך ניסיון לשחרר את ה"פקק" ולהשיג שינוי במדיניות האספקה האמריקאית.

נתניהו התייחס לניסיונו בעבר לצאת נגד מדיניות אמריקאית, כמו במקרה של הסכם הגרעין עם איראן, התנגדותו להקמת מדינת טרור פלסטינית, ועכשיו ההתנגדות לסיום המלחמה תוך השארת החמאס על כנו. הוא ציין כי הוא מוכן לספוג התקפות אישיות למען ביטחון ישראל, והדגיש כי צעדו הפומבי נובע מהצורך הקריטי בשינוי המצב הנוכחי.

במהלך ביקורו, גלנט צפוי לקיים דיונים חשובים בנושאים שונים. אחד הנושאים המרכזיים שבהם מתמקד הוא נושא החימושים, לצד הדיונים לקראת המעבר לשלב השלישי בלחימה בעזה ועסקת החטופים. בנוסף, יעסוק גלנט בניסיונות לבלום מלחמה בחזית הצפונית ובנושא האיראני.

הנושא האיראני נמצא במרכז תשומת הלב הבינלאומית, וישראל ממשיכה להדגיש את החשיבות של שיתוף פעולה עם ארצות הברית במאבק נגד התגרענות איראן. בגלנט מודגש הצורך לשמור על הלחץ הבינלאומי על איראן ולמנוע ממנה להגיע למעמד של מדינה גרעינית.

הביקור של גלנט בוושינגטון מהווה הזדמנות עבור ישראל לחזק את קשריה עם ארצות הברית ולהדגיש את הצרכים הביטחוניים הדחופים שלה. על רקע המתחים והביקורת הפומבית של נתניהו, גלנט יצטרך לנווט את הפגישות שלו בזהירות, מתוך ניסיון לשמור על יחסים טובים עם הממשל האמריקאי ולהשיג את המטרות הביטחוניות של ישראל.

בצל הביקור, ייתכן וגלנט יזכה למקלחת קרה מצידם של בכירי הממשל האמריקאי, אך הוא ינסה לנצל את ההזדמנות לקידום האינטרסים הביטחוניים של ישראל ולשמור על תמיכה רחבה מארצות הברית. הביקור של גלנט מהווה מבחן ליכולת של ישראל לנהל את יחסיה עם הממשל האמריקאי בתקופה של מתיחות ולחצים, מתוך תקווה להשיג את התמיכה הנדרשת ולשמור על ביטחון המדינה.
[15:43, 24.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: לפיד מתנער מממשלת השינוי: "רע"מ לא תהיה המנדט ה-61"
ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, כינס היום (שני) את ישיבת הסיעה של מפלגתו ובמהלכה תקף את התנהלות הממשלה וקרא ללכת לבחירות. בתחילת הישיבה, נשאל לפיד על דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו אתמול בערוץ 14, שטען שהממשלה יציבה על אף העימותים האחרונים בין השרים. לפיד ענה לשאלת 'מעריב' ואמר: "אם ראש הממשלה מתחיל לדבר על זה שהקואליציה יציבה, אז זה סימן לכך שהקואליציה לא יציבה. החמ"ל שלנו פועל, נתניהו יודע זאת ובדיוק לכן הוא טוען כי איש בקואליציה לא מעוניין בבחירות".

יו"ר האופוזיציה המשיך והסביר את עמדתו בנוגע למצב הפוליטי הנוכחי. "החמ"ל שלנו פועל בכל הכוח, אנחנו לא מתכוונים להרפות עד שנשיג את המטרה שלנו – בחירות חדשות", אמר לפיד. "הממשלה הנוכחית נכשלה בניהול המדינה, והגיעה העת להחזיר את המנדט לציבור ולתת להם להחליט על עתידם".

לפיד לא הסתפק בביקורת על יציבות הקואליציה והמשיך למתוח ביקורת על הממשלה גם בנוגע לטיפול בנושאים ביטחוניים וכלכליים. "הממשלה הנוכחית לא מצליחה להתמודד עם האתגרים הביטחוניים שמציבים בפנינו האיומים האזוריים. היא לא מסוגלת להבטיח ביטחון לאזרחי המדינה, והכלכלה מתדרדרת תחת ניהולה הכושל. עלינו לפעול במרץ כדי לשנות את המצב הזה ולתת לישראל הנהגה אחראית ויציבה".

הפתעה נוספת שעלתה מדבריו של לפיד הייתה הכרזתו כי מפלגת רע"מ לא תוכל להיות המנדט ה-61 של הממשלה הבאה. "אי אפשר להיות בממשלה הנשענת עליהם", אמר לפיד. "גם החברה הערבית לא יכולה לעמוד בזה. המנדט ה-61 לא יכול להיות תלוי במפלגה שלא מחויבת לערכים הדמוקרטיים של מדינת ישראל". ההודעה הזו מפתיעה למדי, במיוחד לאחר שלאורך השנים האחרונות ובמיוחד מאז הקמת ממשלתו עם נפתלי בנט לפני שלוש שנים, עמד לפיד על עמדתו בשילוב מפלגת רע"מ בתוך הממשלה. רע"מ הייתה חברה בממשלתו הקודמת, והמהלך הזה נראה כמפנה משמעותי בעמדתו של לפיד כלפי המפלגה.

לפיד הסביר את שינוי עמדתו ואמר: "הממשלה הבאה צריכה להיות מבוססת על שותפויות יציבות שמחויבות לערכי היסוד של המדינה. אין מקום למפלגות שלא חולקות את הערכים האלה בתוך קואליציה שצריכה להוביל את המדינה קדימה". הוא הוסיף כי המטרה המרכזית היא ליצור קואליציה יציבה וחזקה שתוכל להתמודד עם האתגרים העומדים בפני המדינה.

כינוס ישיבת הסיעה של יש עתיד והשיח הביקורתי של לפיד כלפי הממשלה הנוכחית מצביעים על כך שהאופוזיציה מתכוננת במרץ לבחירות הבאות. השינויים בעמדותיו של לפיד כלפי שותפים אפשריים לקואליציה הבאה משקפים את המורכבות הפוליטית שבה מצויה המדינה ואת הצורך ביצירת קואליציה שתוכל להוביל את המדינה בתקופה המאתגרת הזו. מהלכיו של לפיד עשויים להשפיע על המפה הפוליטית ולשנות את מאזן הכוחות לקראת הבחירות הבאות, ובכך להכתיב את עתידה של ממשלת ישראל.
[16:19, 24.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: יעלון תוקף את נתניהו בעקבות אזהרת ועדת הצוללות: "כיבוד הדמוקרטיה ומוסדותיה גם כשזה פחות נוח"
שר הביטחון לשעבר, משה (בוגי) יעלון, הגיב ביום ראשון לאזהרה שהתקבלה מוועדת הצוללות, ובה תקף את ראש הממשלה בנימין נתניהו. בפתח דבריו, הדגיש יעלון את החשיבות של לקיחת אחריות, מתן דוגמא אישית וממלכתיות. לדבריו, "המשמעות של לקיחת אחריות, מתן דוגמא אישית וממלכתיות, היא לכבד את הדמוקרטיה הישראלית ומוסדותיה, ולא להתנגח בהן, גם כשזה פחות נוח".

יעלון הוסיף כי כמי שנאבק שנים להקמת ועדת החקירה הממלכתית לחקר פרשת רכש כלי השייט והצוללות, שהיא בעיניו פרשת השחיתות הביטחונית החמורה ביותר מקום המדינה, הוא כמובן מכבד את הוועדה וימלא אחר דרישותיה והנחיותיה באמון מלא וביושרה. "מי שטענו כי הוועדה אשר מונתה על ידי 'ממשלת השינוי' מוטה ומגמתית מיסודה, יכולים לשוב ולתת בה אמון היות שמצאה לנכון להזהיר גם את מי שפעל בכל כוחו להקמתה," הוסיף.

יעלון ציין כי מה שמצוטט מהמכתב ששלחה הוועדה לנתניהו מאשש לחלוטין את טענותיו לגביו וסביבתו, שרבים מתוכה כבר הואשמו בדין בפרשה. "אני שלם עם כל מהלכיי, מאמין שלא נפל בהם כל רבב, ואציג בפני הוועדה את תשובותיי בבוא העת. ועדות חקירה ממלכתיות הן כלי חיוני ורם דרג, ויש לוודא כי מסקנותיהן והנחיותיהן מכובדות וגם מיושמות," הדגיש יעלון.

כמו כן, יעלון התייחס להמלצות ועדת החקירה בעניין אסון מירון שטרם יושמו, והביע תקווה שלא כך יהיו פני הדברים לכשתקום ועדת החקירה הממלכתית החשובה וההכרחית לחקר אירועי מחדל ה-7.10. "יש להקים אותה בהקדם האפשרי," אמר.

בחקירה הנוכחית, ועדת הצוללות מצאה כי בנושאים הנחקרים – יוזמות בניין כוח הועלו על ידי הדרג המדיני והמל"ל ללא בחינה של צרכי הביטחון ובהתעלם ממגבלות תקציביות. יוזמות אלה התעלמו מההשלכות על המוכנות הצבאית להתמודדות עם אתגרים ביטחוניים בטווח הזמן הקצר והארוך ומצרכים אחרים של מדינת ישראל. הוועדה גם מצאה כי המל"ל הפך מגוף מטה לזרוע ביצועית של ראש הממשלה ופעל במקביל ובסתירה למשרד הביטחון ובתחומי האחריות והמומחיות של משרד הביטחון.

פרשת הצוללות, שגרמה לזעזוע בציבור ובמערכת הביטחון, ממשיכה להעסיק את המדינה. מדובר בפרשה שבה נרכשו כלי שייט וצוללות ממדינה זרה, תחת חשדות לשחיתות והטיית מכרזים. בעיני רבים, היא מהווה נקודת שבר אמון בין הציבור למערכת הביטחון והמדינה. הוועדה, שנועדה לחקור את המחדלים וההחלטות השנויות במחלוקת במסגרת הפרשה, מבקשת לחשוף את האמת ולהסיק מסקנות שיובילו לשיפור ההתנהלות בעתיד.

התגובות של נתניהו ומקורביו לפרשה והתנהלותם תחת חקירת הוועדה, כולל הניסיון להטיל ספק ביושרה של הוועדה והטענות למוטיבציה פוליטית, מעוררות ביקורת נוקבת בקרב הציבור והפוליטיקאים. נתניהו מצדו, הכחיש את כל ההאשמות והביע אמון מלא בצוותו.

בינתיים, עם המשך החקירה והגילויים החדשים, פרשת הצוללות ממשיכה להטיל צל כבד על הממשלה ומערכת הביטחון. עיני הציבור נשואות לעבר תוצאות החקירה והשלכותיה הפוליטיות והמשפטיות, בתקווה שהפרשה תוביל לשינוי משמעותי במערכת השלטונית והביטחונית בישראל.
[16:27, 24.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: המסר של גלנט לארה"ב: "המעבר לשלב ג' ישפיע על כלל הגזרות, נערכים גם צבאית"
שר הביטחון יואב גלנט נפגש היום (שני) עם השליח האמריקני למו"מ בין ישראל ללבנון, עמוס הוכשטיין, והבהיר כי המעבר לשלב ג' ברצועת עזה ישפיע על כלל הגזרות. הוא הדגיש כי ישראל נערכת לכל אפשרות, הן צבאית והן מדינית.

גלנט הבהיר להוכשטיין שהשלב הבא בלחימה ברצועת עזה, המכונה שלב ג', צפוי להשפיע על כלל הגזרות, לרבות הצפון. המעבר לשלב ג' יאפשר לישראל להפנות משאבים וכוחות לטובת התמודדות עם איומים בגבול הצפון, במיוחד מול חיזבאללה בלבנון.

הצהרת גלנט מגיעה לאחר דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהודיע כי תוך חודש תסתיים הפעולה האינטנסיבית ברפיח וישראל תעבור לשלב ג' ברחבי רצועת עזה. המשמעות היא מעבר מתמרון קרקעי נרחב לפשיטות ממוקדות על יעדי חמאס, מה שיאפשר לצה"ל לפנות כוחות מהרצועה ולהיערך טוב יותר לאיומים מצפון.

דבריו של גלנט נאמרים על רקע אזהרתו של ראש המטות המשולבים של צבא ארה"ב, גנרל צ'רלס בראון. בראון הזהיר כי ארה"ב כנראה לא תוכל לסייע לישראל במלחמה רחבה מול חיזבאללה כפי שעשתה במתקפה האיראנית באפריל. לדבריו, אחת הסיבות לכך היא שהרקטות קצרות הטווח שחיזבאללה משגר הן קשות יותר להתמודדות ביחס לירי האיראני, שהגיע ממרחק של כ-1,500 ק"מ.

בראון גם הזהיר כי מתקפה ישראלית על לבנון עלולה להתפתח למלחמה אזורית כוללת, שאליה תיכנס איראן והמיליציות הנאמנות לה. הוא ציין שהיכולת הכוללת של חיזבאללה גבוהה מזו של חמאס, הן מבחינת מספר הרקטות והן במגוון האיומים. "הייתי מאמין שאיראן תיטה לספק תמיכה גדולה יותר לחיזבאללה", אמר בראון בביקורו באפריקה.

הערכתו של בראון מאוששת את ההערכות שהשמיעו גורמים מודיעיניים מערביים. לפני כשבוע וחצי פרסם הפרשן נדב איל כי גורמי מודיעין מערביים מעריכים שאיראן תיטה להצטרף למלחמה רחבה עם חיזבאללה אם ישראל תתקוף את הארגון בעומק לבנון. "אם ההנחה עד כה הייתה שחיזבאללה יצטרף אם נתקוף את איראן, ההערכה המעודכנת היא שאיראן תצטרף אם ישראל תתקוף עמוקות את חיזבאללה", אמרו.

בביקורו בוושינגטון, צפוי גלנט לקיים פגישות נוספות בנוגע לעסקת החטופים, המצב ביום שאחרי הלחימה ומשבר החימושים. גלנט ייפגש עם מזכיר ההגנה לויד אוסטין, ראש ה-CIA ביל ברנס, היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן ויועצו של ביידן ברט מקגורק. "יש לפגישות הללו חשיבות מכרעת לעתיד המלחמה", אמר גלנט לפני המראתו. "אנחנו ערוכים לכל פעולה שתידרש, גם בלבנון".

דבריו של גלנט משקפים את ההכנות המורכבות וההתמודדות עם האתגרים הביטחוניים שישראל ניצבת מולם. המעבר לשלב ג' בלחימה ברצועת עזה וההתמקדות במאבק מול חיזבאללה מצפון מציבים את ישראל בפני החלטות קריטיות בשמירה על ביטחונה הלאומי.
[16:32, 24.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: בכיר ישראלי: אם ניכנס לדרום לבנון – נצא רק בתנאי הבא
המתיחות הגבוהה בצפון ישראל נמשכת, בעיקר מאז חיסולו של אימן ע'טמה בבקעת הלבנון. מקור ישראלי בכיר התראיין לערוץ החדשות הבריטי "סקיי ניוז" בערבית והתייחס למצב המתוח ולמדיניות הישראלית מול חיזבאללה. הוא הבהיר כי "נמשיך להתיש את חיזבאללה עד שהחזית הצפונית תהפוך לחזית הראשית, והמלחמה תגרום להם לשלם מחיר פנימי כבד שיגרום להם לחשוב מאה פעמים לפני שתתעמת איתנו שוב".

המקור הדגיש את החשיבות הרבה של הכנות צה"ל למקרה של עימות רחב היקף עם חיזבאללה. לדבריו, חיזבאללה אמנם מחזיק ביכולות צבאיות משמעותיות, אך ישראל ערוכה לכך עם יכולות משלה. "החזית הצפונית נחשבת כיום לחזית משנית, בעוד שעזה היא החזית המרכזית. לאחר הנסיגה של כוח רדואן מקו הגבול, חיזבאללה כבר לא מסוגל לבצע מתקפות פתע כפי שקרה ב-7 באוקטובר. הכוחות שלנו על הגבול עם לבנון גדלו פי ארבעה מאז אותו תאריך", אמר המקור.

המקור הישראלי הסביר כי התמודדות עם חיזבאללה משמעותה עימות רחב, ולא רק מול הארגון אלא מול לבנון כמדינה. "מלחמה עם חיזבאללה היא גם מלחמה עם לבנון. אם ניכנס לדרום לבנון, לא נצא לפני שנגיע להסכם. לבנון כמדינה תצטרך לשלם על כך מחיר. ממשלת לבנון חייבת לפעול לשינוי המציאות בדרום המדינה אם היא רוצה להיות ריבון על כל אדמותיה", הבהיר המקור.

בנוסף, המקור ציין כי מלחמה עם חיזבאללה תגרום לצמצום ההשפעה האיראנית באזור. "אנחנו מעריכים שהמלחמה תכלול את כל החזיתות, כולל מתקפות מסוריה על ידי חיזבאללה ומיליציות איראניות. הכנות אלו מחייבות אותנו להיות מוכנים לכל תרחיש, כולל התמודדות עם רקטות קצרות טווח", אמר.

מוקדם יותר היום, יושב ראש המטות המשולבים של ארה"ב, גנרל צ'ארלס בראון, התייחס לעוצמתו של חיזבאללה בהשוואה לחמאס. "חיזבאללה חזק יותר מחמאס בכל הנוגע ליכולת הכוללת ולמספר הרקטות. איראן נוטה לספק תמיכה גדולה יותר לחיזבאללה", אמר בראון, והוסיף כי ארצות הברית מוגבלת ביכולתה להגן על ישראל מפני התקפות חיזבאללה בשל הקרבה הגיאוגרפית בין לבנון לישראל. "קשה לנו יותר לספק תמיכה כמו שעשינו באפריל", ציין בהתייחסו למתקפה האיראנית על ישראל.

המקור הישראלי התייחס גם לאפשרות של השגת הסכם עם חיזבאללה ולבנון. "אנחנו יודעים שמלחמה עם חיזבאללה תסתיים בהסכם, אך אפשרות של השגת הסכם ללא מלחמה הולכת ופוחתת עם הזמן. כל הסכם חייב להבטיח שחיזבאללה יורחק מהגבולות, והכי חשוב שההסכם ייושם בפועל", אמר המקור.

הדברים המובאים כאן מציגים תמונה מורכבת של המצב בצפון ישראל, ואת הצורך בהיערכות מקיפה ומדויקת למקרה של עימות רחב היקף עם חיזבאללה. ההתמודדות מול הארגון אינה רק עניין צבאי, אלא גם דיפלומטי ואסטרטגי, הדורש תיאום ושיתוף פעולה עם הקהילה הבינלאומית, ובעיקר עם ארצות הברית.

גם האמריקאים מבינים: "המתקפות של רה"מ נועדו לצרכים פוליטיים"

בשיחה עם מעריב פרש ד"ר שי הר צבי, מומחה לארצות הברית, את משנתו בנוגע ליחסים המתוחים בין ישראל לארה"ב, זאת על רקע התבטאויותיו האחרונות של ראש הממשלה נתניהו.

על רקע ביקורו של שר הביטחון גלנט בוושינגטון, ד"ר הר צבי, מומחה לארצות הברית, הביע את דעתו בנוגע למשמעויות דברי הרמטכ"ל האמריקאי שאמר כי מתקפה ישראלית בלבנון עלולה להגדיל את הסיכון להתערבות איראנית ולהרחיב את המלחמה. ד"ר הר צבי הסביר: "בממשל האמריקני גובר החשש כי כתוצאה מכישלון המו"מ להחזרת החטופים והחטופות גובר הסיכון להתלקחות בצפון. זאת, בשל הזיקה שנסראללה יצר בין הזירות והסבירות כי הוא לא יסכים לכל הסדרה כל עוד נמשכת המלחמה בעזה. בראיית הממשל, עליית המדרגה בחילופי האיומים ההדדיים בין ישראל לחיזבאללה, לצד המשך הירי, מגבירים את הסיכון למיס-קלקולציה שתוביל להידרדרות מהירה."

הר צבי הוסיף כי בתפיסת הממשל, בתרחיש של מלחמה מול חיזבאללה, קיימת סבירות גבוהה שאיראן תהיה מעורבת ישירות בלחימה, ולא רק בעקיפין באמצעות שלוחיה במרחב. זאת במידה רבה בשל הביטחון העצמי הגובר בטהראן והעובדה שהיא חצתה את הרוביקון במתקפת הטילים והמל"טים נגד ישראל לפני כחודשיים.

דבריו של הרמטכ"ל האמריקאי נועדו להעביר מסר לישראל שעליה להבין את כלל המשמעויות של עימות רחב בשל היקפי הירי הצפויים מצד חיזבאללה, איראן והמליציות בעיראק, סוריה ותימן. ישראל לא יכולה להסתמך על חומת ההגנה שקיבלה בבלימת המתקפה האיראנית. למעשה, הממשל רוצה למנוע בכל מחיר הידרדרות שתוביל להסלמה אזורית רחבה, העלולה לגרור את ארה"ב למעורבות ישירה ולהשפיע גם על בעלות בריתה במרחב. זאת בהתאם למדיניות שמוביל הנשיא ביידן, במיוחד חודשים ספורים לפני הבחירות לנשיאות בארה"ב.

ד"ר הר צבי גם התייחס לשאלה כיצד הממשל האמריקני תופס את המתקפות של נתניהו. "בראיית הממשל, המתקפות של רה"מ, דווקא סביב ביקורו של שר הביטחון גלנט בארה"ב, נועדו לצרכים פוליטיים. דוברי הממשל הבהירו שאינם מתכוונים להתייחס לדברים. לתפיסתם, נתניהו משתמש במחלוקת על העברת החימושים כדי לקצור קופון פוליטי: אם גלנט יצליח לפתור את המשבר, נתניהו יוכל לטעון שזה בזכותו; ואם המשבר יימשך, גלנט ייחשב ככושל. מכל מקום, העימות הנוכחי שב וממחיש את מערכת היחסים המעורערת והמתוחה בין ביידן לנתניהו בשנה וחצי האחרונות, כפי שבאה לידי ביטוי בעובדה שביידן נמנע עד כה מלזמן את רה"מ לביקור בבית הלבן."

על פי ד"ר הר צבי, ראש הממשלה נתניהו צריך להפסיק את ההשתלחויות הפומביות בממשל האמריקני. הדרך היחידה לפתור את חילוקי הדעות היא בשיח דיסקרטי מאחורי הקלעים. הברית האסטרטגית עם ארה"ב היא עמוד תווך מרכזי בביטחון ובחוסן הלאומי של ישראל בעשרות השנים האחרונות, ובמיוחד בעת הנוכחית ישראל צריכה לעשות הכל כדי לשמר את היחסים האסטרטגיים נוכח מכלול האיומים החיצוניים. בהקשר זה, ישנם סימני שאלה רבים לגבי נאומו הצפוי של נתניהו בקונגרס בסוף יולי, והאפשרות שהוא עלול להוביל להחרפה נוספת במערכת היחסים הטעונה ממילא עם ממשל ביידן.

לסיכום, ד"ר הר צבי מדגיש את חשיבותה של הברית האסטרטגית בין ישראל לארה"ב, במיוחד בעיתות משבר. הוא קורא לנתניהו לנהוג באחריות ובחכמה, תוך ניהול דיאלוג מאחורי הקלעים, כדי לשמור על היחסים החיוניים הללו למען ביטחונה ויציבותה של ישראל.

[13:37, 24.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: נתניהו וכהן ייפגעו באופן אישי? משמעות ההחלטה בוועדת הצוללות
בשיחה עם עיתון מעריב, עו״ד גיא שנער, מומחה בעבירות צווארון לבן ויו״ר ועדת הסגרות ופשיעה בינלאומית בלשכת עורכי הדין, הסביר את מסקנות הביניים של ועדת הצוללות שפרסמה היום אזהרות לראש הממשלה בנימין נתניהו ולאישים נוספים.

לדבריו, ועדת החקירה הממלכתית לעניין הצוללות, בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס, הפרופ' אשר גרוניס, שלחה אזהרות לפי סעיף 15 לחוק ועדות חקירה לראש הממשלה בנימין נתניהו, לראש המוסד לשעבר יוסי כהן (בעת ששימש כראש המל"ל והיועץ לביטחון לאומי), ולשר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון.

עו"ד שנער הסביר את החוק לעניין צוות ההגנה: "סעיף 15 לחוק ועדות חקירה ממצה את זכות הטיעון והייצוג, אשר נתונה למי שעלול להיפגע מתוצאות החקירה, או אף מן החקירה עצמה". הוא הבהיר כי ההודעה אותה קיבלו המוזהרים מבהירה את היקף הפגיעה הצפוי, ומפרטת את המעשים או המחדלים אשר הוועדה סבורה שאותם מוזהרים נמצאו אחראים להם.

האזהרה מקנה את זכות הטיעון בפני הוועדה והיא ניתנת לאחר שנשמעו עדויות רבות בפני הוועדה. לפי התרשמות הוועדה, נתניהו, כהן ויעלון עלולים להיפגע מתוצאות החקירה באופן אישי.

בעניין נתניהו, עו"ד שנער הסביר: "נתניהו מוזהר כי הוא עלול להיפגע אם הוועדה תגיע למסקנה כי בתפקידו כראש הממשלה בין השנים 2009-2016, קיבל החלטות שלהן השלכות משמעותיות על ביטחון המדינה ובניין הכוח של צה"ל, ללא תהליך סדור של קבלת החלטות. הוא הגיע לסיכומים עם גרמניה בשורה של סוגיות מדיניות, ביטחוניות וכלכליות ללא תיעוד ותוך עקיפת הממשלה, והפך את המל"ל לגוף ביצוע של ראש הממשלה, שפעל במקביל ובסתירה למשרד הביטחון בתחומי האחריות והמומחיות של משרד הביטחון".

עו"ד שנער הוסיף: "עוד כוללת האזהרה המפורטת לנתניהו, כי הוביל לרכש צוללת שישית על יסוד הנחות בלתי מבוססות, בניגוד לצרכים אותם קבעה הממשלה, ניסיון לקידום רכש ספינות סער 6 נגד צוללות מגרמניה, ללא מעורבות מערכת הביטחון (מהלך שנבלם בהמשך), והסכמת נתניהו למכירת צוללות מגרמניה למצרים, החלטה בשאלה מדינית-ביטחונית רגישה תוך הדרת הגורמים הביטחוניים הרלוונטיים".

המשמעויות של האזהרות הללו הן רחבות ומשפיעות על מספר תחומים. המוזהרים עלולים להיפגע לא רק מבחינת הקריירה הפוליטית שלהם, אלא גם מבחינת המוניטין והאמון הציבורי. הוועדה לא מביאה רק לבחינת המקרים המדוברים, אלא גם לשיפור התהליכים והמנגנונים הפנימיים בממשלה ובמערכת הביטחון.

בנוסף, תהליך החקירה יכול להביא להשלכות משפטיות משמעותיות. אם הוועדה תמצא כי היו פעולות בלתי חוקיות או שנעשו טעויות חמורות, הדבר עשוי להוביל להליכים משפטיים נוספים ואף לתביעות פליליות. הוועדה עשויה להמליץ על שינויים במדיניות ובחקיקה על מנת למנוע מקרים דומים בעתיד.

בסיכומו של דבר, האזהרות שפרסמה ועדת הצוללות מסמנות את תחילתו של שלב חדש בחקירה ובבחינת המהלכים שהובילו להחלטות הרכש של הצוללות. התהליך עשוי לחשוף ליקויים וטעויות אשר בוצעו ולשפר את תהליכי קבלת ההחלטות בעתיד, תוך שמירה על ביטחון המדינה ואינטרסים לאומיים.
[13:47, 24.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: הממשלה לתושבי הצפון: "אתם לא בסדרי העדיפויות שלנו"
בכנס חירום שדן בעתיד הצעירים בצפון הארץ שנערך היום (שני) בכנסת, נמתחה ביקורת חריפה על התנהלות הממשלה בנושא יישובי הצפון. ח"כ יוראי להב הרצנו, יו"ר שדולת הצעירים בכנסת, השמיע דברים נוקבים על המצב הקשה שבו מצויים התושבים, והתייחס להתנהלות הדרג המדיני בהקשר זה.

להב הרצנו פתח את דבריו בשאלה רטורית מכוונת לממשלת ישראל: "בוקר טוב לממשלת ישראל. איך ישנתם הלילה? האם ירו על הילדים שלכם טילים? האם אתם יודעים איפה הם יפתחו את שנת הלימודים הקרובה? יש לי חדשות ישנות עבורכם – תושבי קו העימות לא גרים ברמת גן או פתח תקווה או כפר סבא. אז תפסיקו להתייחס אליהם ככאלה". הוא ביקש להדגיש שהמציאות היום-יומית של תושבי הצפון רחוקה מהנורמה במרכז הארץ, והתחושה היא שהממשלה פשוט לא מבינה את המצוקה האמיתית של תושבי האזור.

ח"כ להב הרצנו המשיך ואמר: "אני מסתובב הרבה בצפון, שהוא חבל הארץ הכי יפה עם האנשים הכי חזקים שפגשתי. מה שהם אומרים לי זה שהם מסוגלים לעמוד במצב הביטחוני, מה ששובר אותם זאת ההתעלמות של הממשלה. ההתעלמות מהם, ההתעלמות מהילדים שלהם. שלא רואים אותם. היעדר האופק. היעדר האומץ להגיד לאנשים מה יהיה עם החיים שלהם בהמשך".

בכנס הוצגה ביקורת חריפה על חוסר המעש של הממשלה, ונטען כי המדינה למעשה ויתרה על הצפון. "הממשלה אומרת לתושבי הצפון – אתם לא בסדרי העדיפויות שלנו. כאילו המדינה ויתרה על הצפון. ובלי הצפון אין מדינת ישראל", הדגיש להב הרצנו. הוא קרא לממשלה לפעול באופן מיידי ולהבטיח ששנת הלימודים הקרובה תיפתח כסדרה ב-1 בספטמבר בצפון. "עדיין לא מאוחר, הממשלה יכולה וצריכה לקבוע שב-1 בספטמבר שנת הלימודים נפתחת בצפון".

ח"כ להב הרצנו התייחס גם לאמירתו של ראש הממשלה, שאם התושבים לא יחזרו ב-1 בספטמבר, הם יחזרו בנובמבר, וכינה אותה "מנותקת ותלושה מהמציאות". הוא הבהיר שחשוב להבין כי מסגרות החינוך הן מרכז החיים. אם הילדים יתחילו ללמוד במקום אחר, ההורים ישתלבו במקומות עבודה חדשים בקרבת מקום, ומרכז החיים יזוז בהתאם. "ה-1 בספטמבר היא נקודת אל-חזור", סיכם להב הרצנו.

חגית אוסקר רז, מורה מהצפון, סיפרה על הקשיים שהיא וחברותיה מתמודדות איתם: "אני, ומורות נוספות רבות במצבי, לא יכולות, נכון לעכשיו, לחזור הביתה לתחילת שנת הלימודים הבאה. ביולי אנחנו עוברים למקום פינוי אחר. איפה לחפש עבודה? באיזה בית ספר? האם בית ספר יקבל אותי לעבודה בידיעה שייתכן ובאמצע השנה אעזוב? איך מתחילים לבנות תהליכי חינוך והוראה כשאין מושג כמה זמן עומד לרשותי?"

רז הוסיפה ושאלה, "נניח שמצאתי עבודה ובדצמבר יגידו לנו שאפשר לחזור הביתה – איפה אעבוד? האם בית הספר שבו עבדתי יהיה חייב לקבל אותי בחזרה? האם אוכל לצאת לחל"ת באמצע השנה? אחרי שנה שלמה הרגשת השייכות לבית הספר שבו עבדתי שנים רבות, היא מאוד קטנה. האם ארצה בכלל לחזור אליו?"

הדברים שהושמעו בכנס מבהירים את הצורך הדחוף במעורבות ממשלתית ובהצגת פתרונות מעשיים ומידיים למען תושבי הצפון, במיוחד הצעירים שבהם, המרגישים כי נזנחו ונשכחו מאחור. רק באמצעות פעולה ממשית ומחויבות אמיתית ניתן יהיה להשיב את תחושת הביטחון והיציבות לתושבי הצפון ולהבטיח את עתידם.
[14:19, 24.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: הממשלה ניצלה מפירוק? הצעד הדרמטי של החרדים בעניין הגיוס
בכירי הליכוד שניהלו שיחות עם בכירי יהדות התורה מדווחים כי בקרב ההנהגה החרדית הולכת ומתחזקת ההבנה כי חוק גיוס בהסכמה עדיף על בחירות, גם אם יעדי הגיוס יהיו יותר מ-3,000 צעירים חרדים בשנה.

משבר חוק הגיוס: התפתחות חדשה
בכירי הליכוד ששוחחו עם בכירי יהדות התורה שמעו מהם כי בקרב ההנהגה החרדית ישנה הפנמה כי יש צורך להתפשר בנושא חוק הגיוס. הם מדגישים כי חוק בהסכמה עדיף על הליכה לבחירות. המסקנה ברורה: החרדים יהיו מוכנים לחיות עם יעדי גיוס גבוהים יותר, גם אם יעברו את 3,000 הצעירים בשנה. חשוב לציין שההנהגה החרדית אינה רואה בעיה אידיאולוגית בגיוסם של צעירים חרדים שאינם לומדים בישיבות, בתנאי שצה"ל יקים מסגרות ייחודיות שתואמות את אורח החיים החרדי עבורם.

היבטים פוליטיים וכלכליים
בכיר חרדי אמר ל"מעריב" מוקדם יותר היום כי אין לחרדים אינטרס להפיל את הממשלה. לדבריו, הטוענים אחרת אינם מסוגלים להסביר מדוע חלופות פוליטיות אחרות יהיו טובות יותר לחרדים. הוא הוסיף שאם בארצות הברית יגוייס סכום נכבד עבור הישיבות שיכסה את הפער שיווצר בעקבות הפסקת מימון המדינה, החרדים לא ימהרו להפיל את הממשלה ויחזיקו בה כל עוד אפשרי.

ציפייה להחלטת בג"ץ
בימים הקרובים צפוי בג"ץ לפרסם את החלטתו בנוגע לעתירות שהוגשו נגד המשך המימון של בני הישיבות בשל היעדר פתרון גיוס. בהנהגה החרדית הוחלט להמתין לפסיקת בג"ץ ולגבש צעדים בהתאם להחלטה. אם המימון לא יופסק, האיום המיידי על יציבות הממשלה עשוי לחלוף. גם אם דיוני הגיוס בוועדת חוץ וביטחון יימשכו ולא יבשילו לכדי אישור חוק מתוקן, הכנסת תצא לפגרת הקיץ והמימון יימשך באופן אוטומטי. המצב יהיה קשה יותר אם המימון ייפסק בהחלטת השופטים, אך גם בתסריט זה לא נראה שהממשלה תתפרק מיד.

נתוני דוח משרד הביטחון
דוח של צוות ועדה של משרד הביטחון, שבחנה את שילובם של צעירים חרדים לגיוס לצה"ל, מצא כי רק פחות משליש מהצעירים החרדים בגיל גיוס עומדים בקריטריונים של "תורתם אומנותם" ומקיימים שלושה סדרים ביום. עוד נמצא כי 13% מהצעירים החרדים בגיל גיוס לא לומדים ולא עובדים, 39% רק עובדים, 19% עובדים ולומדים, ורק 29% מהצעירים החרדים לומדים בישיבות כל היום ועומדים בהגדרה של "תורתם אומנותם".

סיכום
המשבר סביב חוק הגיוס ממשיך להעסיק את המערכת הפוליטית, אך נראה כי הנהגת החברה החרדית מבינה את הצורך בפשרה ומעדיפה להגיע להסכמה מאשר לפנות לבחירות. החלטת בג"ץ הקרובה עשויה להשפיע על היציבות הפוליטית, אך כרגע נראה שהממשלה תצליח להימנע מפירוק ולמצוא פתרון מוסכם לנושא הגיוס של הצעירים החרדים.

ח"כ אחמד טיבי באמירה נחרצת: "העמדה שלנו היא נגד גיוס ערבים לצה"ל"
חבר הכנסת אחמד טיבי ממפלגת חד"ש-תע"ל התראיין היום (ראשון) בתוכנית "איפה הכסף" של ענת דוידוב ברדיו 103FM והתייחס למספר נושאים חשובים הנמצאים על סדר היום הציבורי. במהלך הראיון, הוא הביע בצורה נחרצת את התנגדותו לחובת גיוס ערבים לצה"ל והדגיש את עמדתו הברורה של המגזר הערבי בנושא זה.

טיבי פתח את הראיון בהתייחסות לנושא מענקי האיזון לשנת 2024, שיועדו לציבור הערבי. לדבריו, "הרשויות הערביות נמצאות במצוקה תקציבית קשה. מענקי האיזון הם כלי חשוב שנועד לסייע לרשויות אלה במגוון תחומים, כמו פרויקטים, תשתיות ותשלום משכורות. המענקים עזרו לרשויות להישאר במצב של יציבות יחסית ולהשאיר את הראש מעל המים". טיבי הזכיר גם את הקשיים שהיו בעבר בנושא זה: "גם לפני חצי שנה או יותר הייתה סאגה ארוכה, שבה שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ניסה למנוע את העברת הכספים הללו. בסופו של דבר, שר הפנים משה ארבל העביר את הסכום של 200 מיליון שקל".

טיבי הוסיף ביקורת חריפה על סמוטריץ' ואמר: "רצוי שסמוטריץ' לא יטיף מוסר לראשי הרשויות הערביות. הוא פועל מתוך אידיאולוגיה שמטרתה לפגוע בחברה הערבית. שר האוצר חושב שלא צריך להעביר לערבים כסף בכלל, לא לערבים בארץ ישראל ולא לערבים ברשות הפלסטינית. זו אג'נדה גזענית שתוביל לקריסת הרשויות המקומיות". טיבי הבהיר כי התנהלותו של סמוטריץ' מהווה ניסיון להרוס את השלטון המקומי הערבי ולהקריס את השירותים החברתיים והמוניציפליים בחברה הערבית. "לכן ראשי הרשויות הערביות פנו בצדק לבג"ץ, וזה בדיוק מה שהיה צריך לעשות", הוסיף טיבי.

בעניין גיוס ערבים לצה"ל, טיבי הביע את עמדתו הנחרצת: "האזרחים הערבים תורמים כל הזמן לחברה הישראלית בדרכים שונות. הם עובדים בבתי חולים, בתחבורה ובתשתיות, הם מתנדבים ביישובים שלהם ומשלמים מסים כמו כל אזרח אחר. העמדה שלנו היא נגד גיוס ערבים לצה"ל. אנחנו רואים את התרומה של האזרחים הערבים בדרכים אחרות, ואין צורך לכפות עליהם גיוס צבאי".

טיבי סיכם את דבריו בהדגשה כי נקודת הזינוק של החברה הערבית במצב הכלכלי היא הרבה יותר נמוכה מזו של האזרחים היהודים במדינה. "אי אפשר לצמצם את הפער באמצעות עבודה של שנים או תקציבים בלבד", אמר. "אנחנו נמצאים בעמדת נחיתות, גם תקציבית וגם חברתית, והמדיניות הנוכחית רק מרעה את המצב הזה. יש צורך במאמץ מתמשך ומתוקצב היטב לצמצם את הפערים הללו ולשפר את מצב החברה הערבית בישראל".

בסיכום דבריו, טיבי הדגיש כי הפערים התקציביים והחברתיים בין החברה הערבית ליהודית הם עמוקים ומושרשים, וכי יש צורך במאמץ מתמשך ומתוקצב היטב לצמצם את הפערים הללו. לדבריו, צעדים כמו הקיצוצים שמוביל סמוטריץ' רק מרעים את המצב ומקשים עוד יותר על החברה הערבית להשתקם ולהתקדם. "אנחנו לא נשתוק על הפגיעות הללו ונמשיך להיאבק למען זכויות החברה הערבית", סיכם טיבי בהחלטיות.

ביקורת בקבינט: אדלשטיין ואייזנקוט נגד אמירת נתניהו על "עסקה חלקית"

בדיון שנערך בוועדת החוץ והביטחון, חברי הכנסת גדי אייזנקוט ויולי אדלשטיין מתחו ביקורת על דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בנוגע ל"עסקה חלקית" להחזרת חלק מהחטופים. אייזנקוט ואדלשטיין טענו כי הדברים שאמר נתניהו מנוגדים להחלטת הקבינט שהצביעה בנושא. אייזנקוט אמר: "כמי שישב בקבינט המלחמה עד לפני שבועיים – בכל הדיונים בקבינט עמדו שתי חלופות בלבד: עסקה בשלב אחד, הכול תמורת הכול, או עסקה כוללת בשלושה שלבים. הקבינט הצביע פה אחד ולכן האמירה של ראש הממשלה על עסקה חלקית היא בניגוד להחלטת קבינט המלחמה". הוא הוסיף כי הדברים מחייבים הבהרה, לאור סערת הנפש שהם גורמים למשפחות החטופים.

בריאיון לערוץ 14, ראש הממשלה הצהיר כי יהיה מוכן ל"עסקה חלקית" שתשיב חלק מהחטופים, ללא סיום המלחמה. אייזנקוט ציין כי ייתכן שמדובר בפליטת פה או מחשבה, ולכן לדבריו: "אני חושב שזה מחייב הבהרה לאור סערת הנפש שזה עושה למשפחות החטופים". המשפחות הגיבו כי הוא צודק והדגישו שמדובר במטרת מלחמה ובפגיעה בחוסן הלאומי של מדינת ישראל. "יש חיילים שנלחמים כשהשבת החטופים היא אחת ממטרות המלחמה שלהם", אמרו.

חבר הכנסת יולי אדלשטיין, יושב ראש ועדת חוץ וביטחון מהליכוד, אישר את דברי אייזנקוט ואמר כי גם מה שהוועדה מכירה אלו הדברים שעליהם דיבר אייזנקוט. "השאר נאמר בריאיון תקשורתי כזה או אחר – ואני לא יודע מה הבסיס לדברים האלו", הוסיף.

גם שרון שרעבי, אחיהם של יוסי שרעבי שנרצח בשבי ושל אלי שרעבי שעדיין בעזה, סיפר כי כשנפגש עם ראש הממשלה, הוא לא הזכיר את הדברים. "בתוך הישיבה עם המשפחות רה"מ אמר שצה"ל יישאר ברצועת עזה עד השבת אחרון החטופים. זאת הייתה אמירה ברורה. הוא לא דיבר על עסקה חלקית", סיפר. שרעבי הוסיף כי נתניהו צריך להבהיר מה זה "חלקי": "האם זה מתווה שיש לו שלבים? חשוב לי לקבל ממנו את ההבהרות".

שרעבי ציין שנפגש עם נתניהו והציע מתווה שונה: "אם יותר קל לו לגייס מבית את הימין הקיצוני כדי שלא יתנגד לעסקה, אולי שווה להתחיל עם חטופים חללים. אולי סינוואר כן יתרצה במהלך שלא ישנה את פני השטח ויעיד על הפסד", שיתף.

עסקת החטופים עומדת כעת במבוי סתום. לפי דיווח של ירון אברהם בחדשות 12, בישראל מודים כי המגעים לעסקה הגיעו למבוי סתום. גורם מדיני בכיר אמר: "הכדור במגרש של חמאס, הוא חייב לתת תשובות ברורות. אם חמאס יעשה את חלקו, ישראל תפסיק את המלחמה בזמן שנקבע בהסכם בכפוף להחזרת כל החטופים".

ארה"ב תתקשה לסייע לישראל במלחמה נגד חיזבאללה
ארצות הברית, בת-בריתה האסטרטגית של ישראל, הודיעה לאחרונה כי תתקשה לסייע למדינה במלחמה נגד חיזבאללה. הודעה זו
מהווה מכה קשה לישראל, אשר הסתמכה על תמיכה אמריקאית בהתמודדות עם האיום הלבנוני.
החלטת ארה"ב מהווה אתגר משמעותי עבור ישראל. ללא סיוע אמריקאי, תידרש ישראל להתמודד לבדה עם האיום של חיזבאללה,
אשר נחשב לאחד הארגונים הטרוריסטים החזקים והמאורגנים באזור. הדבר עלול להוביל להסלמה צבאית ולהרחבת המלחמה לאזורים נוספים
האמריקנים הוציאו הודעה שכנראה לא יוכלו לסייע לישראל להגן על עצמה במלחמה רחבה עם חיזבאללה. הרמטכ"ל האמריקני מזהיר כי מתקפה ישראלית על לבנון עלולה להתפתח למלחמה אזורית כוללת , איראן תתערב, במיוחד אם ישראל תפגע נואשות בחיזבאללה.
צבא ארה"ב לא יוכל לסייע לישראל כמו שסייעה לישראל במתקפה של איראן בחודש אפריל.
אחת הסיבות היא שקשה להתמודד עם רקטות קצרות טווח שאותן משגר חיזבאללה ואילו הירי מאירן הגיע ממרחק רב של מאות קילומטרים. איראן תספק תמיכה גדולה יותר לחיזבאללה מאז אפריל האחרון שבו תקפה את ישראל .
גם גורמי מודיעין מערביים מעריכים שאיראן תצטרף למלחמה ותתקוף את ישראל במלחמה רחבה עם חיזבאללה.
אתמול המריא לארה"ב שר הביטחון יואב גלנט, על מנת לקיים סדרת פגישות על עסקת החטופים, היום שאחרי, משבר החימושים – וגם ההסלמה בצפון.
במהלך המתקפה האיראנית בחודש אפריל הטילים והכטב"מים האיראניים יורטו מהרגע ששוגרו, בתמיכת ארה"ב שניטרלה אותם. כאשר המל"טים האיראניים התקרבו, הם הופלו, בעיקר על-ידי כוחות מישראל ומארה"ב. מקצתם יורטו על-ידי מטוסי קרב בריטיים, צרפתיים וירדניים". יותר מ-100 טילים איראניים היו בדרכם לישראל בו-זמנית. גורם רשמי אמריקני ציין כי הרוב המכריע יורט על-ידי מערכות ההגנה האווירית הישראליות במרחב האווירי הישראלי ומחוצה לו. מטוסים אמריקניים יירטו יותר מ-70 כטב"מים, ושתי משחתות טילים מונחים אמריקניות במזרח הים התיכון יירטו עד שישה טילים. מערכת ההגנה האווירית האמריקנית פטריוט יירטה בהצלחה טיל בליסטי איראני בדרכו לישראל. בסך הכול, רק מספר קטן של טילים נחתו בישראל – וגרמו נזק קל.
עוד דווח כי אלפים מאנשי המיליציות הפרו-איראניות ברחבי המזרח התיכון מוכנים להצטרף למחבלי חיזבאללה בקרבות כנגד ישראל , במידה והמצב יסלים לכדי מלחמה רצינית באזור. המיליציות כוללות אנשים מלבנון, עיראק, אפגניסטן ופקיסטן .
אלפים מהם נמצאים בסוריה ויכולים בקלות לחצות את הגבול הכמעט ולא קיים בין סוריה ללבנון. כבר עכשיו נמצאים בלבנון "יועצים" מעיראק שעוסקים בנושא. כמו כן, המיליציות יפתחו חזית ישירה מתוך סוריה, בשימוש כטב"מים וטילים נגד מטרות ישראליות – אם המלחמה תחריף.
בינתיים, בעולם ממשיכים לעסוק באיומי מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה על קפריסין. "האיום של חיזבאללה על קפריסין, מדינה חברה באיחוד האירופי, הוא בלתי מתקבל על הדעת, והאיחוד יתמוך במדינות חברות הנמצאות תחת איום. אנחנו עומדים לצד קפריסין וניאבק יחד נגד כל סוג של איום מצד ארגוני טרור". כך אמר שר החוץ של יוון.

[11:24, 24.6.2024] ⁦+972 50-488-9034⁩: ‎"זו הפעם הראשונה שלי": מה לבשו הכוכבות בטקס פרסי איגוד השחקנים?

הטקס השנתי של פרסי איגוד השחקנים (SAG Awards) מהווה הזדמנות לכוכבות ולכוכבים של הוליווד להציג לא רק את כשרונם אלא גם את חוש האופנה שלהם. האירוע, המתקיים מדי שנה בלוס אנג’לס, נחשב לאחד מהאירועים המרכזיים בלוח השנה של התעשייה, ולמעשה מהווה הצצה מקדימה לאופנה שתככב בטקסי הפרסים הבאים, כולל האוסקר. השנה, כמו בכל שנה, הכוכבות לא אכזבו, והביאו איתן לשטיח האדום מגוון רחב של סגנונות, גוונים וחומרי גלם.

מגוונים ועדינים: משחקי הצבעים של הכוכבות

טקס ה-SAG Awards השנה הצטיין במגוון רחב של צבעים, שהוסיף תחושה של רעננות וחדשנות לשטיח האדום. השחקנית מרגו רובי בחרה ללבוש שמלת משי בצבע ורוד עתיק, שעוצבה על ידי בית האופנה היוקרתי שאנל. השמלה, שהייתה מעוטרת בפרטים עדינים ועם גזרה פשוטה אך מחמיאה, העניקה לה מראה קלאסי ונשי.

מצד שני, השחקנית ויולה דייוויס בחרה להעז עם שמלה בצבע צהוב זוהר מבית ורסאצ’ה. השמלה הזו, שנשלטת על ידי גוונים חזקים וניגודיים, לא רק שהבליטה את נוכחותה על השטיח האדום, אלא גם שידרה תחושה של עוצמה וביטחון.

היוקרה שבפרטים: העיצובים המורכבים

בין אם מדובר בפרטים קטנים ובין אם מדובר בעיצובים מורכבים, הטקס השנה היה מלא ביוקרה. השחקנית זנדאיה הגיעה לשטיח האדום בשמלת ערב מעוטרת באבני חן מבית האופנה ארמני פריבה. השמלה, שהייתה עשירה בפרטים קטנים והציגה עבודת יד מדהימה, משכה תשומת לב רבה וזכתה לשבחים מכל כיוון.

בנוסף, השחקנית אמה קורין, הידועה בסגנונה הייחודי, הגיעה בלבוש שנראה כאילו נשלף מעולם אחר. שמלתה השחורה-לבנה, שעוצבה על ידי בית האופנה דיור, כללה חצאית מתפשטת וקורסט מעוטר באבני חן. השמלה הזו שידרה תחושה של דרמה וחדשנות, והוכיחה פעם נוספת כי קורין אינה חוששת לקחת סיכונים אופנתיים.

הקלאסיקה הנצחית: מחוות לעבר

למרות החדשנות והעזות, רבות מהכוכבות בחרו להתרפק על הקלאסיקות של העבר. השחקנית ניקול קידמן, למשל, בחרה בשמלת סאטן לבנה מבית האופנה ולנטינו. השמלה, שהזכירה את סגנון הוליווד של שנות ה-50, כללה גזרה מחמיאה ונקייה עם נגיעות של תחרה עדינה.

גם השחקנית ג’ניפר אניסטון בחרה בסגנון קלאסי, כשהיא הופיעה בשמלת שחורה פשוטה ואלגנטית מבית האופנה איב סן לורן. שמלה זו, שהייתה ללא קישוטים מיותרים, הדגישה את היופי הטבעי של אניסטון והציגה את גישתה המינימליסטית לאופנה.

אין ספק שטקס פרסי איגוד השחקנים השנה היה לא רק חגיגה של כישרון משחק אלא גם של אופנה משובחת. מהשמלה הוורודה של מרגו רובי ועד השמלה המורכבת של זנדאיה, כל כוכבת הביאה לשטיח האדום את האישיות והסגנון הייחודי שלה. הטקס הוכיח שוב כי השטיח האדום הוא המקום שבו האופנה והקולנוע נפגשים בצורה הטובה ביותר, ויוצרים יחד ערב בלתי נשכח של יופי ויוקרה.
[11:32, 24.6.2024] ⁦+972 50-488-9034⁩: ‎אישור העלאת גיל הפטור ממילואים – ושוב מתקפה על נציגי צה"ל | הציטוטים מישיבת הממשלה

בישיבת הממשלה האחרונה אושר חוק העלאת גיל הפטור משירות מילואים, שנעשה במסגרת הוראת שעה, לאור הצרכים החריגים של צה”ל במצב הלחימה הנוכחי. ההחלטה, שהתקבלה על רקע הלחימה במספר זירות, עוררה דיון ציבורי נרחב והתנגדות מצד גורמים שונים, כולל נציגי צה”ל עצמם.

החוק החדש מעלה את גיל הפטור משירות מילואים בשנה נוספת: חיילים שאינם קצינים ישוחררו בגיל 41 במקום 40, קצינים ישוחררו בגיל 46 במקום 45, ובמקצועות מיוחדים כמו רפואה או צוותי אוויר – הפטור יינתן בגיל 50 במקום 49 המטרה היא להגדיל את סדר הכוחות הזמינים לצה”ל, על רקע האתגרים הביטחוניים הנוכחיים והעלייה בכמות הנפגעים בלחימה .

המהלך זכה לתמיכה רחבה בממשלה, אך גם עורר התנגדות רבה. רבים ממשרתי המילואים רואים במהלך זה “בגידה בלתי נסבלת”, כפי שהגדירו זאת חלק מהמילואימניקים, וטענו כי מדובר בניצול שלהם באופן בלתי הוגן בנוסף, הועלתה ביקורת על כך שצה”ל אינו מסתמך מספיק על מתנדבים ועל צעדים נוספים להגדלת הכוח, כמו החזרת משרתים שכבר הופטרו

שר הביטחון וראש הממשלה הגיבו לביקורת בכך שהצעדים ננקטו כדי להתמודד עם מציאות ביטחונית מורכבת, בה לא ניתן להסתמך רק על מתנדבים, וכי המצב דורש כוח אדם מקצועי ומנוסה הם ציינו גם כי מדובר בצעד זמני בלבד, שנועד לתת מענה מיידי לצרכים הדחופים של צה”ל, ושיתקיים עד 30 ביוני 2024

לסיכום, העלאת גיל הפטור ממילואים מעידה על המצוקה הביטחונית והכוח האדם שצה”ל מתמודד עימם, אך גם מעלה שאלות כבדות על האיזון בין צורכי הביטחון לבין ההתחייבויות כלפי משרתי המילואים. הציבור ומשרתי המילואים ימשיכו לעקוב מקרוב אחר התפתחות הנושא והשפעותיו בשטח.

[7:07, 24.6.2024] ⁦+972 54-571-7384⁩: לא תאמינו כמה מיליונים שילם עמוס לוזון עבור חתונת בנו בסוף השבוע האחרון התקיים אירוע משמעותי עבור עומרי לוזון, שחקן כדורגל פעיל ובנו של איש העסקים עמוס לוזון. עומרי התחתן, והחתונה שלו הייתה אירוע מיוחד שלא ניתן היה להתעלם ממנו. עם רקע כזה ופרופיל משפחתי גבוה, האירוע הפך במהרה לשיחת היום.הכדורגלן עומרי לוזון, בנו של איש העסקים עמוס לוזון, התחתן בסוף השבוע עם בחירת ליבו מעיין באשי. האירוע נערך בהפקת ענק שארגן מפיק האירועים אילן אשר. רבים תוהים אם הפקת החתונה הייתה נראית אחרת לו נערכה לפני שנתיים, אז מי שהייתה עשויה להרים את החגיגה היא מפיקת האירועים אירית רחמים. מאז, כמובן, הרבה דברים השתנו.בחתונה המפוארת של עומרי לוזון ומעיין באשי, שנערכה בהפקת אילן אשר, נהנו האורחים מהופעות של אודיה, ליאור נרקיס ועומר אדם. הקייטרינג היה של פילפל, שסיפק מנות משובחות לאורחים. בין האורחים המפורסמים שהשתתפו באירוע נצפו בר רפאלי ועדי עזרא, מיקי בוגנים, אן זיוי, שונית ותומר חמד, ואדל בספלוב.מי שעניין במיוחד את הנוכחים באירוע הייתה דווקא מירי פרידלן, בת זוגו החדשה של עומרי לוזון. למרות שהיא פחות מפורסמת, פרידלן הצליחה למשוך תשומת לב רבה. לפי עדויות מהאירוע ולפי התמונות, נראה שהזוג המאוהב נהנה מכל רגע ומציג אהבה צעירה ותוססת. אמנם היא עדיין לא רשמית חלק ממשפחת לוזון, אך ללא ספק היא רכשה את לבם של רבים מהנוכחים.אם ניסיתם לדמיין או להעריך את העלות של חתונה מפוארת כמו זו של עומרי לוזון ומעיין באשי, עם הופעות של זמרים מפורסמים, כמות גדולה של מוזמנים ועיצוב מרהיב כמו באגדה של סינדרלה, אפשר להסתמך על הערכות של מפיקים מנוסים. לפי דעתם, מדובר בהשקעה משמעותית של כ-6 מיליון שקלים.החתונה של עומרי לוזון ומעיין באשי הייתה אירוע מרשים במיוחד, שהפך לשיחת היום בעולם האירועים והבידור. הנה כמה פרטים נוספים על החתונה:

1. *מיקום והפקה*: האירוע התקיים במקום יוקרתי, ועיצובו נבנה בהשראת סיפור אגדה, כולל תפאורה מושקעת, תאורה מיוחדת, וסידורי פרחים מרהיבים. על ההפקה ניצח אילן אשר, מהמפיקים המובילים בתחום.

2. *הופעות*: במהלך הערב הופיעו מספר אמנים מפורסמים, כולל אודיה, ליאור נרקיס ועומר אדם, שתרמו לאווירה החגיגית והרימו את המורל של האורחים.

3. *קייטרינג*: חברת הקייטרינג פילפל סיפקה את האוכל, שהוגש במנות גורמה ומבחר רחב של מאכלים יוקרתיים.

4. *אורחים מפורסמים*: האירוע משך אליו קהל של דמויות בולטות ומפורסמות, ביניהם בר רפאלי ועדי עזרא, מיקי בוגנים, אן זיוי, שונית ותומר חמד, ואדל בספלוב.

5. *עלויות*: ההערכה היא שההשקעה באירוע הגיעה לכ-6 מיליון שקלים. סכום זה כולל את עלות ההפקה, ההופעות, הקייטרינג, העיצוב ושאר מרכיבי החתונה.

6. *רומן חדש*: מירי פרידלן, בת זוגו החדשה של עומרי לוזון, זכתה לתשומת לב רבה באירוע. השניים נראו מאוהבים ומאושרים, והנוכחים באירוע התרשמו מהכימיה ביניהם.

חתונה זו משקפת את הסגנון היוקרתי והגרנדיוזי שמאפיין את משפחת לוזון, ומשאירה חותם בזיכרון של כל מי שנכח בה.החתונה של עומרי לוזון ומעיין באשי הייתה אירוע בלתי נשכח, מהמרשימים שראינו לאחרונה. עומרי לוזון, כדורגלן פעיל ובנו של איש העסקים המוכר עמוס לוזון, נישא למעיין באשי בהפקת ענק שנוהלה על ידי המפיק הידוע אילן אשר. האירוע התקיים בסוף השבוע האחרון והשאיר רושם רב על כל הנוכחים.

האירוע נערך במקום יוקרתי ומרשים, והעיצוב היה בהשראת סיפורי אגדה, עם תפאורה מרהיבה, תאורה מיוחדת וסידורי פרחים מרהיבים. הפרטים הקטנים בעיצוב לא נעלמו מעיני האורחים, שהתרשמו מהיוקרה וההשקעה שניכרה בכל פינה. זה לא היה אירוע רגיל, אלא הפקה מושקעת ומדויקת שהראתה את כוחה של הפקה מקצועית וראוותנית.

האירוע כלל הופעות של מספר אמנים מפורסמים, שהפכו את הערב לחגיגה מוזיקלית אמיתית. בין היתר, הופיעו הזמרים אודיה, ליאור נרקיס ועומר אדם, שתרמו לאווירה החגיגית והרימו את מצב הרוח של האורחים. ההופעות היו מלאות אנרגיה ושמחה, והקהל נהנה מכל רגע. המוזיקה החיה הייתה אחד מהשיאים של הערב, והופעותיהם של האמנים המוכרים הפכו את החתונה לחגיגה אמיתית.

הקייטרינג שסופק על ידי חברת פילפל היה ברמה גבוהה ביותר, עם מבחר רחב של מאכלים יוקרתיים ומנות גורמה שהוגשו לאורחים. האוכל היה חלק מרכזי מהאירוע, והוגש בצורה אסתטית ומוקפדת שהותירה רושם חיובי על כל המשתתפים. הקייטרינג היוקרתי הוסיף לחוויית האירוח והפך את הערב למיוחד עוד יותר.

החתונה משכה אליה קהל מגוון של דמויות בולטות ומפורסמות, ביניהם ניתן היה לראות את בר רפאלי ועדי…
[11:29, 24.6.2024] ⁦+972 54-571-7384⁩: לא תאמינו היכן אביב גפן בחר להתחתן בפעם השלישית נראה שאביב גפן ושרון קאופמן החליטו להפתיע את הציבור ולארגן את חתונתם בחו"ל במקום בישראל, כפי שנדמה לפי המידע שסופק בפוסט שלך. כדי להגות על פרטים נוספים כמו המקום המדויק והתאריך, כדאי לעקוב אחרי עדכונים בתקשורת הרשמית או בפרסומים נוספים של וואלה סלבס או ברשתות החברתיות של גפן על החתונה המצפה להתקיים של אביב גפן ושרון קאופמן.

אביב גפן ושרון קאופמן, שנכרכים בקשר רומנטי מזה שנים, החליטו לקחת את קשרם הנפלא לשלב הבא ולהתחתן לפעם השלישית. הבן לזוג עצמם את החתונה לביצוע על כפכפים, אך סיפורי שקרים הם אפילו מדוייק ו מסווגים ל כזה בהחלט! הנה מידע נוסף חתונתם של אביב גפן ושרון קאופמן:

אחרי שנים ארוכות של קשר רומנטי ושני נישואין קודמים, הזמר והיוצר אביב גפן ובת הזוג שלו, שרון קאופמן, החליטו להגיש עוד פעם את האהבה שלהם בפני העולם. השניים החליטו להתחתן לפעם השלישית, והפעם החליטו לערוך את האירוע בחו"ל.

למרות הדיווחים הראשוניים שהחתונה תתקיים בישראל, גפן וקאופמן החליטו להפתיע ולבחור מיקום בחו"ל לחגיגת האהבה שלהם. דיווחים בתקשורת ציווים כי הם שקפו שהיום שבו ייקיים האירוע יקודש לאהבתם, אך בתחילה, התפרסם שהחתונה של אביב גפן ושרון קאופמן תתקיים בישראל, אך הם החליטו לשנות את התכניות ולארגן את האירוע בחו"ל. ההחלטה הזו הובילה להפתעה לקרוביהם ולעוקבים של הזוג, שציפו לחתונה במדינתם. גפן, שנודע גם כשחקן וכיוצר, וקאופמן, אשר כעת ממליצה ההחלטה של אביב גפן ושרון קאופמן לארגן את החתונה בחו"ל הובילה לדיונים רבים בתקשורת וברשתות החברתיות. הזוג בחר לשמור על פרטיות סביב האירוע, אך דיווחים בתקשורת ובאתרי אינטרנט הביעו השקפות שונות על הבחירה שלהם.

בעקבות הפרסום הראשוני, שאראל לעניינים פנסהאז לכל אלו שמחשיבים עצמם קרובים מאד לזוג כדאי שתארזו בגדי ים וצלחות לשבירה, ויותר מזה – תבדקו שהדרכון שלכם בתוקף, כי הלוקיישן שהשניים בחרו לחגוג את אהבתם ולהישבע אמונים זה לזו הוא אי יווני אליו יטוסו יחד עם קרובי משפחתם ועשרות המוזמנים.
מזלללל טוב ענקי לזוג. שיהיו מאושרים ובעיקר שיהנו מהדרך יחדיו. ומחכה להזמנה.

היא רווקה ללא ילדים, בשנה הבאה עוד אומן ייוולד למשפחת גפן

אני לא מאמין לא אמר לי שהוא מתחתן ביוון גם לא. קיבלתי הזמנה
מזל טוב רב על החתונה של אביב גפן ושרון קאופמן! מקווים שיהיו מאושרים ושיהנו מכל רגע בדרך החדשה שלהם יחד. אני מבין שיש קצת בלבלות בקשר למיקום החתונה, אך אני כאן לסייע.

אם קיבלת הזמנה לחתונתם, זה כנראה אומר שהם ביטחו בכם נראה שאביב גפן ושרון קאופמן, לאור הדיווחים האחרונים, החליטו לארגן את החתונה שלהם בחו"ל במקום בישראל. למרות שקיווו סיפורי בישול

ראש הממשלה בנימין נתניהו הופיע אמש בתכנית "פטריוטים" בריאיון נרחב
נתניהו התארח באולפן התוכנית הפופולרית “הפטריוטים” עם ינון מגל והשיב על מגוון שאלות וכמובן על מצב המלחמה בצפון ובדרום , עסקה עם החמאס לשחרור החטופים, מצב היחסים מול ארצות הברית וממשל ביידן, ונושאים רבים נוספים.
בכניסתו לאולפן התקבל נתניהו בסבר פנים יפות מהקהל אשר מחא לו כפיים ונתניהו אמר: “אני מאד מודה לכם על מחיאות הכפיים האלה, אבל הן מגיעות ללוחמים הגיבורים שלנו, לפצועים שלנו, למילואמינקים, לאמהות ולאבות, למשפחות החטופים, לעם ישראל שמאוחד למטרה אחת – לניצחון. על זה צריך למחוא כפיים.
נתניהו נשאל לשלומו ועל חסונו האישי למול מלחמה בכמה חזיתות והאם הוא מספיק חזק כדי לסיים את האירוע ולהגיע לניצחון מוחלט
נתניהו השיב שהוא חזק משום שעם ישראל חזק והוא השליח של העם . " אנחנו במלחמה מול 7 חזיתות, החמאס, חיזבאללה, החות’ים , עיראק, ואיראן". נתניהו הוסיף שהוא מאמין גם ביכולות שלנו. ושאנו צריכים להשקיע הרבה יותר בביטחון ולהשקיע בייצור עצמי של נשק ותחמושת.
אבל לפני הכל – אנחנו צריכים לנצח את הזרוע הזאת שביצעה בנו את הטבח הזה. לא רק כדי לחסל אותם, גם כדי להבהיר שככה יעשה למי שטובח בעם ישראל ועושה לנו כדבר הזה. רוב גדול בעם רוצה את זה ואני בטוח שנעשה את זה
נתניהו נשאל לאן אנחנו הולכים אחרי המבצע ברפיח?
נתניהו השיב שיש מטרות מלחמה . היעד הראשון הוא לשחרר את כל החטופים. היעד השני – לחסל את היכולות השלטוניות והצבאיות של חמאס. לא נוותר על היעדים האלה.
אחרי סיום השלב העצים אנחנו נעבור צפונה. גם למטרות הגנה אבל גם להחזיר את כל תושבי הצפון הביתה. סיום השלב העצים ברצועה – בקרוב מאד. אם יהיה הסכם בצפון – הוא יהיה בתנאים שלנו. גם בדרום. ראש הממשלה לא מוכן להפסיק את המלחמה ולהשאיר את החמאס על כנו, תתבצע עסקה אבל נשלים את היעד של השמדת החמאס
הגענו לרפיח, וצה”ל בא ואמר שיש לנו כאן מערך תת קרקעי ענק שאנחנו צריכים לחסל אותו. אנחנו צריכים לחסל את כל הגדודים של חמאס, ועכשיו אנחנו ברפיח ואנחנו עומדים לגמור את השלב הזה ואני לא מתכוון לעצור באמצע, הוסיף נתניהו.
אנחנו גם ערוכים לאפשרות של פגיעה במתקני החשמל ואני לא יכול לפרט על זה. ישראל לא תהיה בקטסטרופה, כך השיב לשאלה האם ישראל תהיה בעלטה.
בצפון – ההסכם הוא לא יהיה הסכם על הנייר. הוא יכלול הרחקה פיזית של חיזבאללה מהגבול ונצטרך לאכוף אותו. אנחנו נבחן את זה, אבל אנחנו נערכים. אני אומר לאזרחי ישראל: אנחנו מחוייבים להחזיר את תושבי הצפון הביתה”.
? עוד נשאל ראש הממשלה למה אזרחי ישראל צריכים להיות ערוכים במקרה של מלחמה עם חיזבאללה
"אני לא בא לתאר כרגע את התוכניות שלנו ואת מה שנעשה. אנחנו נעשה מה שצריך. אנחנו יכולים להילחם בכמה חזיתות, גם באיראן יש לנו הרבה כלי נשק ודרכים לפעול, הדבר הכי חשוב – הרוח והלכידות של אזרחי ישראל.
נתניהו נשאל על ההפגנות הרבות והכואבות נגדו ונגד הממשלה שלו והוא השיב:
אני אומר למפגינים – תתעשתו. זה הזמן לאחדות, זה הזמן לגדלות. המטרה שלהם זה להפיל את הממשלה וכל פעם התירוץ הוא אחר. אני לא חושב שזה משקף את הרוב בעם. אני פונה לרוב בעם ואומר – זה הזמן לאחדות
הפירוז של רצועת עזה והקמת ממשל ברצועה בניהול של מדינות מתונות באזור, זאת דעתו לגבי מדיניות בעזה. לגבי התיישבות יהודית בעזה, טוען שזה לא ריאלי לקחת שטח ברצועת עזה ולהתיישב בו, אלא צריך שליטה צבאית בלבד ברצועה.

כתבה 25 -מדיני/נאום נתניהו/התייחסות להתרחשויות בישראל
ראש הממשלה, נתניהו התראיין לערוץ 14 בתכניתו של ינון מרגל לראיון עמוס וגדוש והתייחס למגוון נושאים מדינים, פוליטיים וצבאיים האופפים את המדינה.
הציג כי כרגע ישראל נלחמה מול שבע זירות פתוחות בתוך הארץ, בגבולותיה ומהעולם גם כן. זוהי שעה שמדינת ישראל עדיין לא נתקלה בה – מלחמה ארוכה וכואבת. נתניהו הציג את מטרות הלחימה הבאות:
1. שחרור כל החטופים
2. חיסול יכולות החמאס ומניעת עלייתו לשלטון בסוף המלחמה
3. סיום המלחמה בעזה ועלייה לצפון
נתניהו התייחס ליכולת של ישראל לחסל את היכולות של חמאס והביע נכונות להשמיד את חמאס עד תום. הוא הציג את הקושי במטרה זו מפני שחמאס זה לא מדינה שניתן לחבל את היכולות שלה אלא ארגון טרור לא מסודר ומעוגן חוקית. המדיניות של נתניהו הינה לגדוע את החמאס על ידי הריגת המחבלים ובנוסף הדרך להגעת הסכמים או לעסקה לשחרור החטופים לוקה בחסר וכמעט בלתי אפשרית.
נתניהו התייחס להסכם לבנון ואמר כי הוא לא סבור שהוא יתקיים אך התחייב לא להשאיר את המצב הקיים והעגום בצפון בו אלפי משפחות נאלצו לעזור את בתיהם שמופצצים מידי יום, אזעקות בלתי פוסקות וביטול שגרה יומית של המפונים.
נתניהו הצהיר כי ישראל עיכבה את איראן למשך שנים רבות אך לא בלמה אותה עדיין לחלוטין. הוסיף ואמר כי ישנם דברים שעדין אל ניתן לפרסם אך ישראל הצליחה להשיג מידע מודיעני שישמש אותה מול איראן.
נתניהו התייחס גם ליום שאחרי בעזה ואמר כי ברור ששליטה צבאית בטווח הנראה לעין תהיה של ישראל. בנוסף, המטרה היא לייצר מנהל אזרחי פנימי שינהל את החלוקה ההומניטרית ובהמשך את הניהול האזרחי של הרצועה. הוא הביעה התנגדות לתת את עזה לרשום הפלסטינית כדי להקים מדינה פלסטינית. מאידך, טען שזה לא ריאלי ליצור התיישבות בעזה.
נתניהו טען כי ישראל צריכה למצוא מקורות אחרים לשימוש מעבר לעזרת ארצות הברית ואף לייצר חלק מהתחמושת בארץ כדי להשתחרר מתלות בגורמים זרים. לטענתו, ישראל יכולה להמשיך ולהילחם ללא תחמושת אמריקאית.
בקשר למחדלי מתקפת הפתע- ראשת הממשלה אמר שעדיין לא הגיע הזמן לדון בסוגייה סבוכה זו ויהיה לכך מספיק זמן בסוף המלחמה. כל מי שנושאר בתפקיד ישא באחריות .
ראש הממשלה תקף בחריפות את עזיבת גנץ ואיזנקוט מהממשלה באמצע מהלך המלחמה מול חמאס. נתניהו הדגיש כי הוא נבחר על ידי הציבור והוא לא דיטקטור ולכן הסתתם של גנץ ואיזנקוט לא מתקבלת, כיצד ניתן בתקופה כה קשה לפלג עוד יותר את העם ולהתעלם מניהול המלחמה. נתניהו הציג את ההסתה כנגדו שפוגעת בבני משפחתו שאין זה מקומה וזוהי התנהגות כמובן לא מקובלת כלל להבעת מחאה.
נתניהו התייחס לתיאוריית הקונספירציה שיכול להיות שיש ריגול ובגידה מבפנים ואמר שהוא לא קונה את זה אך יש דברים אחרים שצריך לבדוק אותם.
הוא סיים ואמר שהוא מבין וחווה את הצער של המשפחות השקולות כראש ממשלה וכבן למשפחה שקולה, הביע את צערו וסיים ברוח מורלית.

[13:00, 24.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: חדשות 12 נגד המשטרה: דרישה לערוך בירור על תקיפת הכתבת יולן כהן
חדשות 12 פרסמו תגובה נחרצת בעקבות סרטון שבו נצפה שוטר דוחף בחוזקה את כתבתם, יולן כהן, במהלך סיקור המחאה ברחוב קינג ג'ורג' בתל אביב. "אנו מגנים את התקיפה של כתבתנו ודורשים מהמשטרה לערוך בירור לנסיבות המקרה," נכתב בתגובתם הרשמית. האירוע התרחש בעת שפעלה המשטרה לשמירה על הסדר הציבורי במהלך הפגנה שהתקיימה במקום.

המשטרה הצרה על האירוע והודיעה כי תפעל למניעת מקרים דומים בעתיד. בהודעת המשטרה נמסר: "בשעה האחרונה המשטרה פועלת לשמירה על הסדר הציבורי ברחוב קינג ג'ורג' בתל אביב. במסגרת פינוי מפירי הסדר נהדפה כתבת חדשות 12 יולן כהן שנמצאת במקום ומבצעת סיקור של האירועים בשטח. משטרת ישראל מצרה על האירוע שהתרחש בלהט פינוי הציר. עבודת העיתונאים ראויה להערכה וחשובה לסיקור האירועים, נפעל לאפשר להם לבצע את עבודתם בבטחה ולמנוע הישנות מקרים דומים בעתיד."

כתב "הצינור", בר שם אור, הזכיר בתגובה כי בשבוע שעבר נעצר באלימות צלם העיתונות של "הארץ", איתי רון, על ידי קצין משטרה. "יש כאן סקוריטטה שהחליט לצאת למלחמה נגד העיתונות החופשית," צייץ שם אור ברשת החברתית, והביע ביקורת חריפה כלפי הנהגת המשטרה, המפכ"ל, השר וראש הממשלה.

חברת הכנסת נעמה לזימי נצפתה בסרטון נוסף שבו היא מתעמתת עם שוטר במהלך ההפגנה. "הוא אמר לי שאת העונש שלי אני אחטוף מלמעלה," טענה לזימי, כפי שדווח ברשת ה-X על ידי בר שם אור. ההפגנה ברחוב קינג ג'ורג' לוותה באירועים נוספים של אלימות והפרת סדר, ומשטרת ישראל הודיעה כי שלושה מפגינים נעצרו.

במקביל, בירושלים נערכה הפגנה של מפוני "נלחמים על הצפון" שבה דווח על ניסיון דריסה מצד נהג אגד כלפי מפגינים שחסמו את הכביש ושרפו דגלי לבנון וחיזבאללה. כוחות מג"ב פינו את החוסמים והמפונים הציבו מיצב מחאה שכלל אוהל עם דגלי חיזבאללה ולבנון, תוך שהם מביעים את מצוקתם: "זה מה שנשאר מהבית שלנו, אסור לאבד את הצפון."

בהודעת המשטרה נכתב: "לצערנו הרב הערב שוב אנו רואים קומץ של מפגינים שהחלו בהפגנה בלתי חוקית, תוך הפרת הסדר ואלימות שהופנתה כלפי השוטרים שפעלו לשמור על הסדר הציבורי. בתוך כך, מפירי הסדר שלא נשמעו להוראות השוטרים, המשיכו בחסימת הכביש וזאת גם לאחר הוראת פיזור שניתנה על ידי קצין משטרה. בשלב זה, המשטרה נאלצה להפעיל כוח סביר תוך שימוש באמצעים לפיזור ההפגנה הבלתי חוקית ופינוי המפגינים. השוטרים עצרו שלושה מפירי סדר ותקיפת שוטרים."

המשטרה הוסיפה והדגישה כי היא רואה בזכות המחאה כאבן יסוד במדינה דמוקרטית ותאפשר מחאות כל עוד הן מתקיימות במסגרת החוק, אך לא תאפשר הפרות סדר מכל סוג או פגיעה בחופש התנועה והתנהגות העלולה לסכן את שלומו של הציבור.

סיכום
האירועים במרכז תל אביב ובירושלים מעוררים ביקורת ציבורית רחבה על התנהלות המשטרה כלפי עיתונאים ומפגינים. התגובות הנוקבות של חדשות 12 ושל גורמים נוספים מצביעות על מתיחות גוברת בין כוחות הביטחון לבין כלי התקשורת והמפגינים, תוך דרישה לבדיקת המקרים ולשמירה על חופש העיתונות וזכויות המחאה.
[13:00, 24.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: השר אלי כהן: "הסיכוי לתרחיש עלטה הוא נמוך מאוד"
שר האנרגיה, אלי כהן, התראיין ברדיו 103FM ושוחח עם ענת דוידוב ואודי סגל בנוגע למוכנות של ישראל לאספקת חשמל במצבי חירום, כולל תרחיש של מלחמה כוללת מול חיזבאללה. כהן הדגיש כי הסיכוי לתרחיש של עלטה, שבו יותר מ־60 אחוז ממשקי הבית בישראל יהיו בהפסקות חשמל למשך מספר ימים, הוא נמוך מאוד.

מוכנות אנרגטית וביטחון מתקני החשמל
השר כהן הסביר כי מדינת ישראל מייצרת חשמל ממגוון רחב של מקורות: גז, סולר, פחם ואנרגיה סולארית, דבר המקטין את התלות בתחנות כוח ספציפיות כמו אלו באשקלון ובחדרה. "יש לנו פריסה רחבה מאוד של תחנות כוח," ציין. הוא הוסיף שמתקני האנרגיה מאוימים מפני שהם אסטרטגיים, אך המדינה פועלת יחד עם צה"ל והמשטרה להגנתם. "כבר פעלנו למיגון, קיימנו דיונים רבים, רכשנו מלאים עד הקצה ויש לנו בונקרים. לכן, אני חושב שאין מקום לפאניקה," אמר כהן.

תגובה לאמירות על הפסקות חשמל ארוכות
בנוגע לדבריו של מנכ"ל ניהול מערכת החשמל, שאול גולדשטיין, שאמר כי "אחרי 72 שעות בלי חשמל אי אפשר יהיה לגור כאן," השר כהן הבהיר: "אני יכול להגיד באופן אישי שלא רכשתי גנרטור. גולדשטיין חזר בו מהדברים שהוא אמר. יש מגוון גדול של תרחישים וגיבויים. הסיכוי לתרחיש עלטה הוא נמוך מאוד." כהן הדגיש כי משק האנרגיה מתפקד בצורה מלאה מאז ה-7 באוקטובר והוסיף כי מתקני האנרגיה יכולים להיפגע, אך המדינה נערכה לתת מענה במקרה הצורך.

היחסים עם ארה"ב והנאום המתקרב בקונגרס
כהן התייחס גם לסרטון שהפיץ ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבו תקף את ממשל ביידן בנוגע להאטה במשלוחי הנשק לישראל. "הייתה האטה בקבלת משלוחי הנשק. התקיימו שיחות בחדרים סגורים לא מעט זמן וראש הממשלה חשב שנכון גם להגיד את זה באופן פומבי, במטרה להפעיל לחץ על דעת הקהל בארה"ב," הסביר כהן. הוא הדגיש את חשיבות הקשרים עם ארה"ב וציין כי אין מקום להאטה במשלוחי הנשק, במיוחד בהתמודדות של ישראל מול ארגון שהנשיא ביידן הגדיר כגרוע מדאעש.

המלצות לנאום בקונגרס האמריקאי
בנוגע לנאום המסתמן של נתניהו בקונגרס האמריקאי, כהן, ששימש כשר החוץ עד לא מזמן, אמר: "אני חושב שזה מהלך חשוב מאוד. אני המלצתי לראש הממשלה לנסוע לארה"ב וגם לבריטניה, צרפת וגרמניה. הנאום לא צריך להיות מתריס, להיפך – מטרת הנאום היא לרתום את דעת הקהל למאבק שלנו. מדינת ישראל היא המדינה האחרונה במערב שעומדת לא רק מול החמאס, אלא מול איראן. אנחנו בהחלט נמצאים בצד הצודק ומצפים מכולם שיתמכו בצורה נחרצת בישראל."

סיכום
השר אלי כהן שרטט תמונה מרגיעה לגבי מוכנות האנרגיה של ישראל במצבי חירום, והדגיש את שיתוף הפעולה בין גורמי הביטחון לשמירה על מתקני האנרגיה. במקביל, הוא התייחס למתחים ביחסים עם ארה"ב ולנאום המסתמן של נתניהו בקונגרס, תוך הדגשת חשיבות החיזוק של תמיכת הקהילה הבינלאומית בישראל. לדברי כהן, יש להתמקד בהעברת מסרים חזקים אך מאוחדים במאבק של ישראל מול אויבים חיצוניים, ולהבטיח את יציבותה וביטחונה של המדינה.
[13:01, 24.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: יו"ר הליכוד בבני ברק: "סוגיית הגיוס אינה נושא משפטי בשום צורה"
על רקע סערת חוק הגיוס, שוחח כתבנו מתן וסרמן עם יעקב וידר, יו"ר הליכוד בבני ברק, חבר מועצת העיר וראש המטה החרדי בליכוד. וידר שיתף כיצד הוא רואה את הסערה סביב נושא זה והדגיש את החשיבות של התנהלות חכמה וסבלנית בנושא.

תחושת הציבור החרדי
וידר התייחס לרגשות הציבור החרדי לאור המתח סביב חוק הגיוס ואמר: "יש כעס גדול על הצביעות המקוממת בכל הטיפול בנושא. הציבור החרדי חש שהוא עוד קרבן לרצון של מפלגות השמאל ובג"ץ להפיל את הממשלה. רק לאחרונה הייתה כאן ממשלה אחרת והצבא לא פשט על ישיבות פונוביז', ויז'ניץ וסלבודקה. אם זהו נושא הראשון במעלה, מדוע זה לא היה הנושא הראשון שפעלה בו הממשלה?" הוא גם ציין כי חוסר השוויון מול הציבור הערבי אינו מעורר זעקה דומה.

סוגיית הגיוס כבעיה פוליטית
וידר הדגיש כי סוגיית הגיוס אינה נושא משפטי אלא פוליטי. "זהו נושא פוליטי שהציבור ורק הוא אמור להכריע בו, ולא לובשי גלימות מורמים מעל ומעם שלקחו לעצמם סמכות שאין בשום מדינה דמוקרטית ובלי שום אחריות," טען. לדבריו, הטיעונים הבוטים משתנים, אך המטרה נשארת זהה – ליצור דורסנות משפטית נגד הממשלה.

תרומת הציבור החרדי
וידר הודה בבעיה של הנטל הגדל על הציבור הכללי ואמר: "מסכים, ולכן אני כל כך מאוכזב מההתנהלות הדורסנית שהסיגה אחרונית את השינויים המבורכים בחברה החרדית וחיזקה את הקיצוניים ביותר." הוא סיפר על פעולותיו לעידוד גיוס צעירים חרדים שאינם מוצאים את עצמם בישיבה והשתלבותם בשוק העבודה. בין היתר, הוא העביר החלטה היסטורית במועצת העיר בני ברק למתן הנחה למשרתי מילואים ושיתף פעולה עם יו"ר פורום משרתי המילואים בעיר לקידום הנחות ללומדים באקדמיה.

הצמיחה בקרב הלומדים החרדים
וידר התייחס לצמיחה המהירה בקרב הלומדים החרדים באקדמיה ואמר: "קצב הצמיחה בקרב הלומדים החרדים באקדמיה הוא במספרים שאין דומה להם בשום מגזר בעולם. רבים מהילדים של אותם לומדים ישרתו בצה"ל." הוא גם ציין את המאבק נגד הסרת ההפרדה בכיתות, דבר שלדבריו יביא לירידה במספר הלומדים.

הקצנה במסרים של הפוליטיקאים החרדים
וידר התייחס להקצנה במסרים של הפוליטיקאים במפלגות החרדיות, להפגנות ולחסימות כבישים. "ההתנהלות הדורסנית מחזקת את הקיצונים ומפיחה בהם רוח חיים. הם זועקים – 'הנה אמרנו לכם, הם רוצים להטיל על כולנו שמד,'" אמר וידר. לדבריו, יש אינטרס משותף לפוליטיקאים כמו יאיר לפיד, בני גנץ ויאיר גולן עם הקיצוניים בחברה החרדית להצית את הרחובות וליצור כעס ופחד.

קריאה לפעולה משותפת
וידר סיים בקריאה לפעול בנחישות ובשכל: "אני פועל בכל כוחי לניצחון הרוב השפוי וקורא לכולם לפעול כך. בליכוד עשיתי חריש עמוק בעניין וההבנה הרווחת היא שחייבים לקדם גיוס בהבנה ובחיבוק, ועם הרבה סבלנות ואורח רוח. הציבור החרדי הוא ציבור נפלא שמתנדב רבות במד"א, איחוד והצלה וזק"א. זהו ציבור שאוהב לתרום יותר מכולם ולא רק שלוש שנים. חייבים להתנהל בחוכמה ובסבלנות ונראה בעזרת השם עוד ועוד חרדים לובשי מדים ולא רק בצה"ל."
[13:01, 24.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: חוק הגיוס והמשבר הפוליטי: האם החרדים יפרשו מהממשלה?
ההבנה בקרב המפלגות החרדיות היא שהמצב השתנה בצורה דרמטית מאז ה-7 באוקטובר, וכי לא ניתן להמשיך להסדיר את נושא הגיוס כפי שנעשה במשך שנים רבות. עם זאת, החרדים עדיין לא מראים סימני התגמשות משמעותיים בנוגע לנושא.

בצלאל סמוטריץ' על הזדמנויות וחוק הגיוס
בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, התייחס לחוק הגיוס ואמר: "אנחנו בהזדמנות גדולה, אסור לפספס אותה". השבוע הפוליטי האחרון היה סוער ומלא במשברים, אמיתיים ומדומים כאחד, אך השבוע הנוכחי מבטיח להיות שקט יותר. דיוני הגיוס בוועדת חוץ וביטחון צפויים להימשך, אך לא צפויות בשורות גדולות בקרוב. מספר חברי הוועדה הצהירו בגלוי כי לא יתמכו בחוק במתכונתו הנוכחית אלא אם כן ישונה בצורה משמעותית לצורכי צה"ל.

עמדת החרדים והשפעת החלטות בג"ץ
החרדים, מצידם, לא מראים סימני התגמשות אלא יותר הפנמה של המצב הנוכחי. ההבנה כי אחרי ה-7 באוקטובר הזמנים השתנו ואין אפשרות להסדיר את נושא הגיוס כפי שהיה נהוג בעבר. היום השאלה מבחינת החרדים אינה "האם נקבל חוק גיוס שנוכל לחיות איתו" אלא "מה עושים בעקבות כך". השאלה היא האם המפלגות החרדיות ימשיכו לתמוך בממשלה שמקדמת חוק גיוס "רע" בעיניי ציבורם, או שיחליטו לפרוש ממנה.

המתנה להחלטת בג"ץ
החרדים נמנעים מלהתבטא לאן פניהם מועדות, וממתינים להחלטת בג"ץ בנוגע לעתירות שהוגשו נגד המשך המימון של בני הישיבות על רקע היעדר פתרון הגיוס. ההנהגה החרדית החליטה להמתין לפסיקת בג"ץ ובהתאם לה לגבש את הצעדים הבאים. אם המימון לא יופסק, האיום המיידי על יציבות הממשלה יחלוף, גם אם דיוני הגיוס יימשכו ולא יבשילו לכדי אישור חוק מתוקן. הכנסת תצא לפגרת הקיץ ומימון הישיבות יימשך "על אוטומט". המצב יהיה קשה יותר אם המימון ייפסק בהחלטת השופטים, אך גם תסריט זה כבר לא נראה כסוף המוחלט של הממשלה.

גיוס כספים בארצות הברית
בלילה האחרון קבוצה של רבנים חרדים בולטים יצאה למסע גיוס כספים בארצות הברית לטובת הישיבות. היעד: 116 מיליון דולר לקרן "עולם התורה", שהוקמה לאחר החלטת בג"ץ על מנת לסייע למוסדות החינוך החרדיים. לדברי בכיר חרדי ל'מעריב': "אין לחרדים אינטרס להפיל את הממשלה, מי שטוען כך, לא מסוגל להסביר מדוע החלופות טובות לנו יותר. אם בארצות הברית יגויס סכום מכובד שיכסה את הפער שיווצר לאחר הפסקת מימון המדינה, לא נמהר להפיל את הממשלה, ונחזיק כמה שאפשר".

הסיכוי לפרישת החרדים מהממשלה
אם המימון לישיבות יימשך והכספים מארצות הברית יזרמו, החרדים עשויים להמשיך לתמוך בממשלה הנוכחית למרות הקשיים בחוק הגיוס. עם זאת, אם המימון ייפסק והתרומות לא יכסו את הפער, הלחץ על המפלגות החרדיות לפרוש מהממשלה יגבר. במצב כזה, ההנהגה החרדית תידרש לקבל החלטות קשות בנוגע לעתידם הפוליטי ולתמיכתם בממשלה הנוכחית.

סיכום
החרדים נמצאים בפני בחירה קשה בין המשך תמיכה בממשלה לבין שמירה על ערכי ציבורם. ההחלטות שיתקבלו בשבועות הקרובים יהיו קריטיות לעתיד הפוליטי של המפלגות החרדיות וליציבות הממשלה. המפתח לפתרון המשבר טמון בהחלטת בג"ץ ובהצלחת מסע גיוס הכספים בארצות הברית. האם החרדים ימשיכו להיות חלק מהממשלה או שיחליטו לפרוש? ימים יגידו.
[13:02, 24.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: נתניהו ממשיך להאשים: "חלה ירידה דרמטית באספקת החימושים מארה"ב לישראל"
ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס היום במהלך ישיבת הממשלה למינויי פרויקטורים לשיקום הדרום והצפון לאחר המלחמה, והאשים את ארה"ב בצמצום משמעותי של משלוחי הנשק לישראל. "אנחנו מחויבים להשיב את תושבי הדרום והצפון בבטחה לבתיהם", אמר בפתח דבריו. "אנחנו מחויבים לבנות את היישובים, לשקם את הקהילות ולהזניק את האזורים קדימה בכל התחומים. לשם כך, החלטתי למנות את האלוף במילואים יפתח רון-טל לתפקיד ראש מנהלת תקומה בדרום, ואת האלוף במילואים אליעזר מרום (צ'ייני) לראש מנהלת הצפון. אני בטוח ששניהם יעשו עבודה מצוינת, ואני גם בטוח שכל שרות ושרי הממשלה יתנו להם גב מלא בעבודתם החשובה".

נתניהו ציין את התמיכה של ארה"ב בישראל מאז תחילת המלחמה, אך טען כי לפני ארבעה חודשים חלה ירידה דרמטית באספקת החימושים שהגיעו מארה"ב. "במשך שבועות ארוכים פנינו לידידינו האמריקאים בבקשה להאיץ את המשלוחים. עשינו זאת פעם אחר פעם בדרגים הגבוהים, ובכל הדרגים, ובחדרי חדרים. קיבלנו כל מיני הסברים, אבל דבר אחד לא קיבלנו: המצב הבסיסי לא השתנה. פריטים מסוימים הגיעו בטפטוף, אך המאסה הגדולה של החימושים נשארה מאחור".

נתניהו הסביר כי בעקבות היעדר שינוי במצב, החליט לפנות בפומבי. "עשיתי זאת מתוך ניסיון של שנים, וידיעה שצעד זה חיוני לחלץ את הפקק. צפיתי שזה יהיה כרוך בהתקפות אישיות נגדי מבית ומבחוץ, כפי שקרה כשיצאתי נגד הסכם הגרעין עם איראן, וכפי שקורה כשאני מתנגד לסיום המלחמה תוך השארת החמאס על כנו. אבל אני מוכן לספוג התקפות אישיות למען ביטחון ישראל".

ראש הממשלה הדגיש כי תפקידו להבטיח שלוחמי צה"ל יקבלו את מיטב אמצעי הלחימה. "אני מקווה ומאמין שהנושא הזה יגיע לפתרון בזמן הקרוב. אבל אני מבקש להדגיש, ואמרתי זאת גם לידידינו האמריקאים – אמצעי אחד יש לנו והוא תמיד הכריע את הכף: הגבורה והנחישות של הלוחמים שלנו – ועם הנשק הזה אנחנו ננצח".

כזכור, בשבוע שעבר פרסם נתניהו סרטון שעורר מהומה בבית הלבן ובו האשים את ארה"ב כי "בחודשים האחרונים הממשל מנע מישראל נשק ותחמושת". "ישראל, בעלת הברית הקרובה ביותר של אמריקה, נלחמת על חייה נגד איראן ושאר אויבינו המשותפים. בלינקן הבטיח לי שהממשל עובד יום ולילה כדי להסיר את צווארי הבקבוק הללו. במהלך מלחמת העולם השנייה, צ'רצ'יל אמר לארצות הברית, 'תן לנו את הכלים ואנחנו נעשה את העבודה'. ואני אומר, תן לנו את הכלים ונסיים את העבודה הרבה יותר מהר".

בתגובה, דוברת הבית הלבן קארין ז'אן-פייר ציינה כי רק משלוח נשק אחד הושהה מאז תחילת המלחמה, בעוד משלוחי נשקים בשווי מיליארדי דולרים זרמו ללא הפרעה. "אנחנו באמת לא יודעים על מה הוא מדבר", אמרה. כמו כן, בתגובה לסרטון ביטל הבית הלבן את כינוס הפורום האסטרטגי בנושא איראן בוושינגטון.
[13:02, 24.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: ליברמן במתקפה חריפה נגד הקואליציה: "ממשלה של גנבים בלילה"
יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, שוחח היום (ראשון) עם בן כספית ופרופ' אריה אלדד ברדיו 103fm, והתייחס למשבר עם ארה"ב ולהתנהלות הממשלה במהלך המלחמה. ליברמן הצביע על החשש שמועצת הביטחון של האו"ם תטיל עיצומים על ישראל במידה וארה"ב לא תשתמש בזכות הווטו שלה, דבר שיפגע ביחסים הבין-לאומיים ובמצב הביטחוני של ישראל.

לדבריו, היחסים עם ארה"ב מנוצלים לצרכים פנימיים של הממשלה הנוכחית, דבר שמעולם לא קרה בעבר, גם לא בתקופות המתוחות עם ממשל אובמה. הוא ציין כי הנשיא ביידן היה הראשון שהגיע לישראל והעניק תמיכה פוליטית וביטחונית, ולכן יש להיזהר בהתנהלות מולו ולהיות חכמים ולא רק צודקים. "כל מנהיג מחויב להיות חכם בעיתוי כזה," אמר ליברמן.

ליברמן תקף את התנהלות הממשלה הנוכחית, כינה אותה "ממשלה של גנבים בלילה," והאשים אותה בהעברת חוקים באופן חפוז ובניסיון לפטור קבוצות שלמות מחובות כלפי המדינה, תוך הארכת שירות המילואים לאלה שכבר נשאו בנטל. הוא התייחס לסדר היום של ועדת הכספים כ"ביזה לאור היום" והאשים את הממשלה בשוד כספים. "הם מתנהגים כמו בימים האחרונים של פומפיי," אמר.

ביקורתו של ליברמן כללה גם את היעדר התקשורת בין ראש הממשלה לשר הביטחון. הוא תיאר מצב שבו ראש הממשלה מקדם חוקים להארכת ימי המילואים בזמן ששר הביטחון נמצא בחו"ל, כאילו שני אנשים בשני מחנות נפרדים. "אני לא מבין איך אפשר לנהל ככה ממשלה," הוסיף.

ליברמן דיבר גם על חוק הגיוס ושירות לאומי, והציע להגדיל את כוח האדם בכבאות ובמשטרה. הוא טען כי כ-80% מהאוכלוסייה החרדית תתגייס לשירות אזרחי אם ינהלו זאת באופן נכון. "איבדנו יותר מחטיבה עם חיילים הרוגים ופצועים קשה שלא יחזרו לשירות," אמר.

הוא הדגיש את תמיכתו בהקמת ממשלת חירום ואת העובדה שנתן תמיכה בלתי מסויגת למרות שראש הממשלה סירב לצרף אותו לקבינט. ליברמן טען כי נתניהו מחפש תמיד להטיל אשמה על אחרים, ולכן יש לשלוח אותו הביתה. "הכול שרידות הקואליציה, ולא משנה את נצטרף," אמר.

לסיום, ליברמן הביע תמיכתו בקיום בחירות חדשות כאלטרנטיבה הפחות גרועה להמשך הממשלה הנוכחית. הוא ציין כי יש לבצע עבודה מדויקת כדי לשנות את הכיוון הפוליטי בצורה דרמטית. "מה שחשוב הוא להחליף את ממשלת האסון," סיכם ליברמן. "קודם עושים מאמץ להביא לבחירות מהר ככל האפשר. על פי הסקרים הגוש שלנו ללא החרדים יכול להגיע ל-63 חברים. אנחנו לא נוותר על חוק גיוס אחד לכולם ולא נוותר על לימודי ליב"ה."
[13:02, 24.6.2024] ⁦+972 53-221-9647⁩: בן גביר התנגד לחוק של ח"כ מטעמו? ההסבר לשינוי בעמדת המפלגה
ח"כ יצחק קרויזר, יו"ר סיעת עוצמה יהודית, היה חתום על הצעת "חוק החשמל" שמאפשרת חיבור אספקת חשמל לבתים לא חוקיים. חוק זה עורר התנגדות בקרב חלקים מסיעות הימין, והוביל את השר איתמר בן גביר להוציא הודעה נגד קידום החוק. עם זאת, מתברר כי קרויזר, יוזם החוק, תמך בו במתכונתו המקורית שנועדה לסייע למשרתי מילואים עם בעיות חיבור לחשמל באזורים מסוימים.

לאחר שהחוק אושר בקריאה טרומית והגיע לוועדה בכנסת, הנוסח השתנה בעקבות לחצים של הייעוץ המשפטי, ושם החוק לא שיקף עוד את הייעוד המקורי. בעקבות זאת, קרויזר הסיר את שמו מהיוזמה וגרם לבן גביר להצטרף להתנגדות יחד עם שר האוצר בצלאל סמוט