ייפול מתוך הקואליציה? שר הביטחון אמר שלא יתמוך בחוק ללא הסכמה רחבה, אדלשטיין הסביר שלא יתמוך בהצעה שלא עונה על צורכי הצבא – והם לא היחידים שצפויים לא להצביע בעד החלת דין הרציפות על החוק. הח"כים הערבים הודיעו שיצביעו נגד, באופוזיציה צפויה נוכחות מלאה. לשרים וח"כים נשלחו "זרי אבלות"
גורמים פוליטיים בכירים אומרים כי סימן שאלה מרחף מעל הצבעתם של חלק מחברי הליכוד שכבר התבטאו נגד החוק, והבהירו שיתקשו לתמוך בו במתכונת הנוכחית – ובהם שר הביטחון יואב גלנט, של-ynet נודע כי יצביע נגד, לאחר הפנייה אליו של יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, בנאום הפרישה.
סימן שאלה נוסף היה הצבעתם של חברי הכנסת הערבים – אך אמש הודיעו באופן רשמי ברע"מ ובחד"ש-תע"ל שיצביעו נגד ההצעה.
לקראת ההצבעה פורום "מתגייסים לאחדות", המורכב מהורים שכולים, משפחות חיילי מילואים ואנשי רוח, הניח "זרי לוויה" מטעם מה שכינו "הבאים בתור" בפתח ביתם של חברי קואליציה ובהם שר החוץ ישראל כ"ץ, שר הפנים משה ארבל, יולי אדלשטיין, חנוך מילביצקי, משה סעדה, טלי גוטליב ואחרים. "לצה"ל חסרים 7,000 חיילים, ותמיכה בחוק מסכנת את חיי אזרחי ישראל", נמסר מהפורום. "חסכנו לח"כים תומכי חוק הפטור את המאמץ והכנו עבורם את הזרים כדי שיוכלו להשתמש בהם באירוע הבא שבו ביטחון אזרחי ישראל יופר בגלל החלטתם לתמוך בחוק"
מחאה אחרת התקיימה גם מחוץ לביתו של השר ניר ברקת, שם הציב ארגון "אימהות בחזית" קיר זיכרון עם שמות חללי חרבות ברזל. עו"ד איילת השחר סיידוף, יו"ר הארגון: "ברקת ושאר הח"כים צריכים לזכור, עם אצבע רועדת, את כל הנופלים במלחמה – הם אלה המשרתים את העם ואלה שחולקים באמת בנטל. בכל בוקר נעיר חבר כנסת אחר, עד שכולם שם יתעוררו ויעשו את הדבר הנכון".
ההצבעה, נזכיר, היא טכנית בעיקרה – אך בעלת משמעויות רחבות להמשך. עניין גיוס החרדים, לפי שעה, הוא אחד האיומים הגדולים ביותר על הקואליציה בראשות נתניהו – גם אחרי פרישת יו"ר המחנה הממלכתי השר בני גנץ. אבל במפלגת השלטון מסרבים לפי שעה לצופף שורות וליישר קו, וח"כים ושרים סירבו להתחייב לאחרונה שיצביעו בעד החוק.
שר הביטחון גלנט כבר התבטא פעמים רבות נגד העברת חוק באופן חד-צדדי וללא הסכמה רחבה. גלנט ציין עוד לפני הפרישה של גנץ כי מפלגת אופוזיציה אחת גדולה לפחות צריכה לתמוך בחוק – ולפי שעה לא נראה שתהיה כזו. יו"ר ועדת חוץ וביטחון, יולי אדלשטיין, הודיע כי הנוסח הנוכחי של החוק לא מקובל עליו, משום שאינו תואם את צרכי הצבא. בכל מקרה, הבהיר אדלשטיין, כי אחרי שהחוק יגיע אליו לוועדה, הוא לא יישאר כמו שהוא.
מלבדם גם חברת הכנסת טלי גוטליב הודיעה שהיא מתנגדת לחוק, וכך גם חבר הכנסת דן אילוז, שהבהיר כי יצביע בעד דין הרציפות, אך ידרוש שינויים משמעותיים בהמשך. חברי כנסת נוספים – שחלקם לא הודו בכך פומבית – שוקלים לא להגיע להצבעה. בשבוע שעבר שיגרו ח"כ אילוז, משה סעדה והשר עמיחי שיקלי מכתב שבו ביקשו לבצע שינויים מהותיים בחוק הגיוס, כאלה שספק שהחרדים יסכימו להם, אחרת יתקשו לתמוך בו.
מנגד, באופוזיציה מצופפים שורות בהצבעה שסומנה כדרמטית – וצפויה להירשם נוכחות מלאה של חבריה בכנסת. כך למשל, חבר הכנסת עודד פורר יגיע במיוחד להצבעה מהשבעה של אחיו.
יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, שהודיע אמש על פרישתו מהממשלה, צפוי להתנגד לחוק שממנו התריע כי העברתו עלולה לפרק את החברה הישראלית. על החוק שאושר בכנסת הקודמת אמר אז כי לא מדובר בהסדר סופי: "זה צעד ראשון בדרך למתווה השירות הכולל שבכוונתי לקדם, שיענה על הצרכים הביטחוניים והחברתיים של מדינת ישראל עשורים קדימה".
אמש התייחס גנץ לחוק בנאום הפרישה שנשא: "ניצחון אמיתי – זה לשנות את סדרי העדיפויות הלאומיים, להרחיב את מעגל השירות והמשרתים, ולוודא שישראל תוכל לאתגרים העומדים בפנייה – ולא להביא מחר למליאה, חוק שפוגע בביטחון המדינה בזמן מלחמה, בגלל חוב פוליטי".
החוק שמובא היום הוא למעשה חוק הגיוס שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת ביוזמת גנץ – בתרגיל שעשה נתניהו למי שהיה שותפו לקבינט המלחמה עד אמש. מטעמו של ראש הממשלה נמסר כי ההחלטה התקבלה "כדי לגשר על המחלוקות ולהביא להסכמה רחבה". גנץ, מנגד, הבהיר כי מדובר בחוק שהובא מראש כפתרון זמני שטוב לשעתו – ואינו מתאים לצורכי הצבא במלחמה שנפתחה הרבה לאחר מכן. "ישראל זקוקה לחיילים, ולא לתרגילים פוליטיים", תקף אז.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה התנגדה בחוות דעת לחוק, וקבעה שלא ניתן להחיל על ההצעה דין רציפות משום שתשתית החוק "איננה עדכנית". על אף ההתנגדות, ועדת השרים אישרה אז פה אחד את המשך החקיקה, בעוד נציגי המפלגות החרדיות נעדרו.
עם כל זה לא מספיק, מתווספת עמדתה של היועצת המשפטית של הכנסת עו"ד שגית אפיק, שמורה לקואליציה להביא את ההצעה לוועדת חוץ וביטחון. במכתבה שנשלח היום לכל חברי הכנסת כתבה: "ככל שהכנסת תחליט להחיל דין רציפות על הצעת החוק, הדיון בה ימשיך בוועדת החוץ והביטחון, שדנה בה בכנסת היוצאת".
"לזהותה של הוועדה הדנה בהצעת החוק השפעה רבה על עיצוב תוכנו של החוק. אף שהתקנון מאפשר בתנאים מסוימים להעביר הצעת חוק שהוחל עליה דין רציפות מהוועדה שדנה בה בכנסת היוצאת לוועדה אחרת, לנוכח הצורך בהליך חקיקה נאות, בהיעדר הצדקה אובייקטיבית משמעותית (ונכון לעכשיו, איני מכירה כזו), אין להעביר את הצעת חוק שירות הביטחון לוועדה שאינה ועדת חוץ וביטחון זאת לאור מומחיותה של ועדת החוץ והביטחון בנושאי הצעת החוק והסדרי גיוס לאורך השנים ולאור העובדה שהוועדה קיימה את הדיונים בהצעת החוק בכנסת היוצאת". בנוסף מזהירה היועצת המשפטית לכנסת כי אם הליך החקיקה ידלג על הקריאה הראשונה ויובא ישירות לסיומו בקריאה השנייה והשלישית הדבר יעורר קושי ממשי.
בשבוע שעבר בג"ץ התכנס בהרכב של תשעה שופטים כדי לדון בעתירות הדורשות לחייב לגייס את תלמידי הישיבות. נציג הממשלה, עו"ד דורון טאובמן, אמר כי הממשלה לא מסכימה לגייס 3,000 תלמידי ישיבות, והשופט השמרן נעם סולברג השיב: "בעיצומה של המלחמה אי-אפשר לעמוד ביעדים? זה צעד ראשון, בסיסי ומינימלי". נציג היועמ"שית הבהיר שגיוס 3,000 זה רק "תגובה מיידית", צעקות נשמעו במהלך הדיון, ולקראת סופו חסמו חרדים מהפלג הירושלמי כבישים באזור בני ברק וירושלים.
