פרישתו של בני גנץ מממשלת ה־64 לא מבשרת על סיום המלחמה או על האתגרים הביטחוניים לפתחה של ישראל, להפך.
מבחינות רבות, ההכרעה בצמתים מרכזיים מתקרבת במהירות – בשאלת עזה ובשאלת השבת החטופים, אל מול איראן בזירה הרחוקה והפרוקסי שלה חיזבאללה על גבולנו הצפוני. מי שהצטרף לממשלה כדי להטות שכם בשעתה הקשה של המדינה פורש ממנה בעיתוי קריטי, ומותיר את ישראל חשופה פעמיים: פעם אחת בזירה הפנימית – כאשר לא ממשלה רחבה היא ששולחת את חיילי צה"ל למלחמה, כי אם ממשלה ששליש מחבריה מייצגים ציבור לא משרת; ופעם שנייה בזירה הבינלאומית – כאשר בישראל אין חזית רחבה תומכת מלחמה, בזירה הבינלאומית יהיה קשה יותר לשכנע בצדקת הדרך והמאבק.
פרישת גנץ אמנם מותירה את ממשלת הימין מעל לרף ה־61 הנדרש לקיום קואליציוני, אך כעת יידרש נתניהו למאמצי שימור פוליטיים בד בבד עם המאמצים הביטחוניים. עיקר המאמץ יופנה אל מול האצבעות המתנדנדות במפלגתו באתגר הראשון לפתחה של הקואליציה – חוק הגיוס. שם יידרש נתניהו לבדוק כל העת ששר הביטחון גלנט איתו, וכך גם חברי כנסת שמתקשים לתמוך בחוק – שלא ייתן מענה על צורכי הצבא בעת הזו. בדיוק מהצד השני יידרש נתניהו לשמור על המפלגה החרדית האשכנזית, שם נוטים לפעולות בפזיזות אל מול מה שמכונה גזירות בתחום הכלכלי או האמוני.
אם עד עתה תלה נתניהו את מאמצי התמרון בין דרישות מערכת הביטחון לדרישות הימין, בשותפים מהמחנה הממלכתי – כעת יידרש נתניהו להימצא בעמדה הלא נוחה לו כמי שאומר לאו למאוויי שותפיו בימין (מישהו הזכיר התיישבות בעזה?). בעוד הוא עשוי לראות ביו"ר הציונות הדתית סמוטריץ' שותף פרגמטי, הוא ימצא מולו את יו"ר עוצמה יהודית, איתמר בן גביר, שבאמתחתו סקרים מחמיאים ויכולת להוביל אותו לבחירות בכל רגע נתון ובכל גחמה שהיא. נתניהו צריך תחילה "רק" לעבור את כנס הקיץ בשלום עד לחודש יולי.
לצד התמרונים הפוליטיים שנתניהו יידרש להם כדי לתחזק את הקואליציה ולהגיע בשלום אל מה שנראה כמו נקודת היעד: בחירות בארה"ב ואולי חילופי שלטון בבית הלבן, במגרש הביטחוני ישוב נתניהו לנהל את המלחמה במטבחון מצומצם כשלצידו שר הביטחון, דרמר ואולי גם אריה דרעי. הקבינט המדיני־ביטחוני יקבל לדיון רק הכרעות "מבושלות", אלא שהפעם הן לא יעברו דרך מה שכונה עד כה קבינט המלחמה, אלא בהתייעצויות מצומצמות יותר, של נתניהו, גורמי המקצוע ושרים ממקורביו.
כבר הבוקר יקום נתניהו למציאות החדשה כשעל פתח דלתו ידפוק מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן, שישוב ללחוץ את ישראל לעסקת חטופים בכל מחיר – שתכליתה לספק שקט בארה"ב לקראת הבחירות המתקרבות שם. גנץ ישוב לספסלי האופוזיציה ולמקהלה הדורשת בחירות תחילה. לפני החזרת החטופים. לפני החזית בלבנון. לפני הכרעה בעזה. הפעם, כמו במבצע הנועז לשחרור החטופים, רק שניים יאחזו במושכות: נתניהו וגלנט.
