במלחמה אותה אנחנו מנהלים ברצועת עזה ובזו אותה אנחנו מתכננים בלבנון ישנה התעלמות בעייתית מהדבר החשוב ביותר – השתנות טבע המלחמות. כבר לא מדובר על מלחמות בין מדינות ואפילו לא על מלחמות בין מדינות לבין ארגוני טרור "קלאסיים", שהתבססו על כמה אלפי לוחמים עם קלצ'ניקוב.
חמאס, חיזבאללה והחות'ים הם צבאות גדולים שנהנים ממיליארדים ששופכות עליהם איראן וקטאר. צבאות אלה סגרו בעשור האחרון את הפער העיקרי שהיה להם מול צבאות מערביים והוא – הנשק המדויק. יש להם שרידות גבוהה, בעיקר בשל שימוש במנהרות וגמישות מרבית המתבטאת בעצמאות מסגרות קטנות. צבאות ענקיים אלו נטמעים לחלוטין בתוך האוכלוסייה ולמעשה לא ניתן לפגוע בהם ביעילות מבלי לגרום לאזרחים הרוגים רבים. יתרה מכך, מקורות גיוס כוח האדם שלהם לא מוגבלים, שכן חמאס, חיזבאללה, החות'ים וגם המיליציות הפרו-איראניות בעיראק יודעים לתת כיום תנאים כספיים מפתים ששום גורם אחר בארצותיהם לא מסוגל להציע.
טבע המלחמה השתנה – וצריך להכיר בכך, מנהרה שאותרה ברצועת עזה | צילום:
דובר צה"ל
בשל כל אלה, ומשום שצבאות אלה לא כפופים לדיני המלחמה, הרי שלא ניתן לנצח אותם, בוודאי שלא מהר או במחיר נמוך. נקודת התורפה היחידה שלהם היא שהם למעשה מדינה, המתחמקת מאחריות מדינתית אבל שניתן לכפות עליהם אחריות זו. עזה הפכה בפועל למדינה ב-2005, ואילו לבנון היא מדינה שחיזבאללה שולט בה מאז שנת 2000.
הטעות הגדולה שלנו במלחמה בעזה היא אחת – הטלנו את כל יהבנו על הלחץ הצבאי. הדרך היעילה לנצח את מדינת עזה הייתה צריכה להתבסס על השתלטות על ציר "פילדלפי" כבר בהתחלה, ואחרי כך לייצר מצור מוחלט. כל הטענות כי הדבר עומד בסתירה לחוקי המלחמה הן מופרכות, אבל חבל כעת להרחיב בנוגע למה שנכון היה לעשות לפני שמונה חודשים.
נגד מי אנחנו נלחמים בצפון?
חשוב יותר לעשות כעת את הדבר הנכון בנוגע לצפון. ובכן, מצבה של ישראל דומה לזה של צפרדע שהכניסו אותה למים פושרים, ואז בכל שעה העלו את הטמפרטורה במעלה אחת. הצפרדע המשיכה ליהנות במים, מבלי שהיא חשה שלאט לאט היא נצלית. אירועי חג השבועות והיממה האחרונה רק מדגישים היבט זה.
המצב בצפון רק הולך ומחמיר, שרפות סמוך לצפת בעקבות שיגורים של חיזבאללה מלבנון | צילום:
מיכאל גלעדי, פלאש 90
אנחנו קרובים למלחמה מלאה בצפון. השאלה העיקרית עכשיו, שאלה שמשום מה לא נשאלת, היא – נגד מי נילחם? התשובה האוטומטית היא "נגד חיזבאללה". ובכן, זו תהיה טעות אסטרטגית קשה. ישראל לא יכולה לנצח את חיזבאללה בזמן סביר ובמחיר סביר. הדרך היחידה להצליח היא דרך מלחמה נגד מדינת לבנון. חיזבאללה, כמו חמאס, אינו מורתע מהרג לוחמיו או מפגיעה במשגרים שלו. את שני אלה הוא ידע להשלים במהירות. מצד שני, נסראללה מאוד חושש ממלחמה שתביא להרס מדינת לבנון, שכן, שהוא בנה את מעמדו בתור פטריוט לבנוני, ובתור ראש מפלגה שדואגת לא רק לעדה השיעית אלא לאזרחי לבנון בכלל. אם וכאשר תשתיות האנרגיה, התחבורה והתקשורת של לבנון ייהרסו, ואם מרכז ביירות יראה כמו מרכז העיר עזה, אזי יבין נסראללה כי עדיף לסיים את המלחמה. מבחינה צבאית, יעדים אלו קלים להשגה ולא דורשים מהלך קרקעי מסובך וסיכון מיותר של חיילים.
חושש ממלחמה שתגבה מחיר יקר מדי ממדינתו, נסראללה בלבנון | צילום:
רויטרס
ההסבר הצבאי הפשוט הזה היה צריך להינתן לאמריקנים כבר מזמן. הסיבה שהדבר לא נעשה עד כה הוא היהירות הישראלית. כאשר אנחנו אומרים כי יש בכוחנו להכריע את חיזבאללה, אזי קל לאמריקנים (וגם לצרפתים) לומר לנו כי אם נידרדר למלחמה מלאה בצפון אז עלינו לפעול רק נגד מטרות צבאיות של חיזבאללה, ושלא נעז לפגוע במדינת לבנון.
המטרה הישראלית קצרת הטווח לגזרת הצפון היא ליצור מצב שבו תושבי הצפון יכולים לחזור לבתיהם בביטחון ובתחושת ביטחון. מטרה זו יכולה להיות מושגת בהסכם טרם מלחמה או בהסכם אחרי מלחמה, אך הסיכוי להצליח מותנה בדבר עיקרי אחד: שכולם יבינו כי מלחמה תביא להרס נורא של מדינת לבנון, הרס שלא ניתן יהיה לשקמו במשך שנים רבות
הרס של תשתיות בלבנון לא יהיה "נזק אגבי", אלא תוצאה של פגיעה ישראלית מכוונת נגד מדינת אויב, שבפועל פתחה במלחמה נגד ישראל בשבעה באוקטובר.
אחרי שמטרה זו תושב, וכאשר המציאות הביטחונית תירגע, נכון יהיה לנסות ולשכנע את העולם החופשי כי שקט וביטחון במזרח התיכון, בעולם בכלל, לא יוכלו לשרור במקביל לקיומן של "מפלצות" בדמות המיליציות הפרו-איראניות השונות, שצברו יכולות של מדינות חזקות אך הן אינן כפופות לשום נורמה בין-לאומית. החות'ים בתימן, ובאופן שבו הם משבשים את הסחר הימי, מוכיחים כי זו אינה רק בעיה ישראלית.
>>> אלוף במיל' גיורא איילנד הוא ראש המל"ל לשעבר, ראש אגף מבצעים לשעבר
