רן דנקר נושא בשיחתו את התגובות לשירו החדש "בבל" ומתייחס לביקורות שקיבל על הטקסט שלו. השיר מעמיד מול המאזנים את התפוררות החברה הישראלית ומזהיר מהשלכות הקרע הפנימי, דומה לסיפור המקראי של "בבל".
"רציתי להגיד משהו על 'בבל'. כל מיני אנשים שואלים 'איפה התקווה בשיר?'. קיבלתי גם איזה מן ווייב מאיזו תחנת רדיו שאמרו 'אנחנו מאוד אוהבים את השיר, רוצים להשמיע אותו, אבל אתה חושב שיש בו תקווה?'. אז קודם כל אמנות לא חייבת להיות תמיד רק עם תקווה. לפעמים היא יכולה לתת איזו מראה מורכבת", אמר דנקר.
מבחינתו, השיר מהווה גם שיר של תקווה, כשהוא מדבר על אובדן השפה המשותפת והקלואים הפנימיים בחברה. בעיניו, הוא מצביע על התעוררות ועל צורך למצוא שפה משותפת חדשה בין האזרחים. דנקר מדגיש שלמרות התפרקות החברה הנוכחית, עדיין יש לראות בזה את הזדמנות לשיפור.
"אני אומר 'בואו נמצא את השפה החדשה של בבל, שלנו'. זו הכוונה שלי. משם אני שר את השיר הזה. זה לא שיר של 'שמעו, זה מה יש, הכל נופל ומתרסק'. כן, הכל נופל, כן, אנחנו מתמוטטים לאט לאט, אבל זה הרגע להתעורר ולהתאפס על עצמנו ולעשות פה טוב", הוסיף.
לסיום, דנקר הזהיר מפני הקיצוניים בשיח החברתי והציע להזיז אותם הצידה, כדי ליצור יותר אחדות בחברה הישראלית
