באופוזיציה וגם בקואליציה מתחו ביקורת על שובה של הצעת החוק שתעניק לשר הדתות ולרבנות שליטה במינוי רבנים על חשבון הרשויות המקומיות. מה בדיוק קובע החוק מהמהפכה המשפטית וכיצד הוא מעקר את השפעת היישובים?
ההצעה שזכתה לכינוי "חוק הרבנים" שוב מעוררת סערה. הבוקר (ראשון) פורסם כי אחרי שנזנחה כמו הצעות רבות מהמהפכה המשפטית – השבוע תדון ועדת החוקה של הכנסת בהכנת החוק לקריאה ראשונה. מדובר למעשה בחובה על כל רשות מקומית או אזורית לבחור רב – מצב שהיום אינו מתקיים, ובשורת ערים ויישובים לא מתרחש אף שיש תקן לתפקיד רב.
החוק קובע כי בכל עיר ייבחר רב על-ידי אסיפה בוחרת באופן חשאי, ברשות מקומית שמספר תושביה אינו עולה על 10,000 יקבע השר, בהסכמת ראש הרשות המקומית, את היקף משרתו של הרב. בהיעדר הסכמה – יועסק הרב בחצי משרה. בערים ירושלים, חיפה, תל אביב ובאר שבע יכהנו שני רבנים במשרה מלאה, אחד ספרדי ואחד אשכנזי. בערים נוספות עם אוכלוסייה שעולה על 50 אלף תושבים יוכל שר הפנים בהסכמת ראש עיר לקבוע כי במקום יהיה תקן לרב נוסף.החוק מבקש למנוע מצב שבו רשות מקומית נותרת ללא רב מכהן במשך תקופה, כמו המצב כיום בגבעתיים, בתל אביב ובערים נוספות. לכן, על פי החוק המוצע מרגע שרב העיר אינו מכהן יותר או עתיד לפרוש ב-12 החודשים הקרובים או גילו חצה את ה-80, "רשאי השר להודיע למועצת הרשות המקומית הנוגעת בעניין ולמועצת הרבנות הראשית כי עליהן לבחור נציגים לוועדת בחירות לבחירת רב עיר".
בראש הוועדה יעמוד דיין מכהן או בדימוס, והוא ייבחר בהתייעצות בין ראש העיר והרבנים הראשיים לישראל. מנכ"ל המשרד לשירותי דת ינהל את ענייני הוועדה, כמו כן ימונה רב עיר אחר שבחרה מועצת הרבנות הראשית להיות חלק מאותה ועדה וכן יהיו בה גם שני נציגי הרשות המקומית. נוסף על שני הנציגים יכהן ראש העיר בעצמו או אחד מעובדי המועצה מטעמו כחבר בוועדה, וגם נציג האופוזיציה יהיה חבר בה. מועצת הרשות המקומית תוכל למנות נציג נוסף, כך שלמעשה באסיפה שתבחר את רב העיר – יהיה רוב למועצה המקומית.
כמו כן קובעת הצעת החוק כי שליש מחברי האסיפה הבוחרת את רב העיר יהיו נשים, ועוד נקבע כי אם לא היו מספיק נשים – השר הממונה והרשות המקומית ימנו מטעמם נשים לגוף הבוחר כך שלכל הפחות שליש מהמצביעים יהיו כאמור נשים.תומכי החוק טוענים כי ההצעה מתבקשת. לדבריהם, מצב שבו משרות רב מקומי אינן מאוישות מביא לפגיעה בשירותי דת כמו חתימה על תעודות כשרות או תקנות בנוגע לשבת ונושאים נוספים.
המצב כיום משאיר את כלל הכוח בידי הרשות המקומית ורב עיר נבחר על-ידי אסיפה אשר מורכבת מנציגים מקומיים. לפי התקנות כיום, 50% מחברי האסיפה הבוחרת הם חברי מועצת הרשות המקומית, והיתר הם מנכ"ל הרשות המקומית ונציגים מקומיים שמחציתם מתמנים על ידי מועצת הרשות המקומית ומחציתם מתמנים על ידי השר לשירותי דת – מה שמעניק בסך הכול רוב מוחץ לתושבי הרשות המקומית. כיום, רשות מקומית שאיננה מעוניינת במינוי רב יכולה פשוט להקפיא את התהליך, דבר שהחוק החדש עשוי לא לאפשר.
מתנגדי החקיקה חוששים ממצב שבו הכוח נמצא בידי השר הממונה והרבנות הראשית, אשר גם יעורבו בהליך הבחירה, גם ינהלו את סדר הדברים וגם יכולים לבחור את העיתוי – מה שבהכרח נותן להם כוח במה שאמור להיות עניינה של הרשות המקומית בלבד.
מרכז השלטון המקומי הביע ביקורת חריפה על החזרת "חוק הרבנים" לחקיקה: ״נדהמנו לגלות שדווקא בימים אלו בעת מלחמה, תושבים מפונים, והערכות להסלמה בצפון, החליטו להעלות את חוק הרבנים בנוסח הלא מוסכם כלל ועיקר לסדר היום. הזוי שיש מי שחושב שזהו העיתוי הנכון והדבר הדחוף ביותר לעסוק בו. במקום לתמוך ברשויות שדואגות לעורף מנסים להטיל גזרות נוספות שיכבידו עוד יותר על קופות הרשויות שגם כך עומדות בפני קריסה".
"אולי זה חלק מהאסטרטגיה למיטוט החמאס"
רן קוניק, ראש העיר גבעתיים, אמר: "120 חטופים עדיין בעזה, מה שלא מפריע לממשלה לבצע בעצמה ובאור יום מחטף פוליטי הזוי. מזל שמתעסקים שם בעיקר, ואולי, מי יודע, זה חלק מהאסטרטגיה למיטוט החמאס, באמצעות מינוי מאות רבני שכונות חדשים על הראש והקופה של תושבי הערים".
גם ראש העיר תל אביב-יפו רון חולדאי הגיב בחריפות: "אתם לא מתביישים, חזרתם לחוק הרבנים? אין מלחמה? אין קורבנות? אין חטופים? אין משבר כלכלי? לאן עוד תגיעו? 'את החולה לא רפאתם, ולנשברת לא חבשתם ואת הנדחת לא השבתם ואת האבדת לא בקשתם', אבל בג'ובים התעסקתם".
אלי דוקורסקי, ראש העיר קריית ביאליק, אמר: "את רבני הערים צריכים לבחור אנשי העיר בהתאם לאופי הישוב וצרכיו ואין כאנשי העיר לדעת מי ומה טוב להם. ההצעה המונחת באה לכפות על הערים רבנים שנתמכים על הרבנות הראשית ועסקניה ולא ניתן לכך את ידינו. העיר קריית ביאליק הסתדרה כל השנים ללא רבני שכונות ולא נאפשר להצניח מעל ראשינו רב עיר ורבני שכונות. נאבק בכל כוחנו נגד החקיקה הדורסנית".
