הניאנדרטלים מרתקים את החוקרים ואת הציבור כאחד. הם ממלאים תפקיד מרכזי בוויכוח על טבע האדם – הסוג 'אדם', שהוא הקטגוריה הביולוגית הרחבה שבני אדם מודרניים חולקים עם קרוביהם. חקר הניאנדרטלים מסייע להבין מה מייחד את המין האנושי, הומו ספיאנס – ומה לא מייחד אותו.
אנחנו והניאנדרטלים חלקנו אב קדמון משותף לפני 600 אלף שנים. הם התפתחו באירופה, בעוד אנו באנו מאפריקה, לפני שהתפשטנו מספר פעמים לאירואסיה. הניאנדרטלים נכחדו לפני כ-40 אלף שנים, אנחנו אכלסנו את העולם והמשכנו לשגשג. ויכוח ארוך שנים נסוב על השאלה אם ההבדל הזה נובע משוני בשפה ובמחשבה.
אבל הראיות מצביעות על כך שיש הבדלים חשובים בין המוחות של בני המין האנושי למוחות של ניאנדרטלים. הבדלים שאפשרו לבני האדם המודרניים לגבש רעיונות מופשטים ומורכבים, דרך המטאפורה – היכולת להשוות בין דברים שאין ביניהם קשר. כדי שזה יקרה, בני המין האנושי היו צריכים לפתח מבנה מוח שונה מזה של הניאנדרטלים.
חלק מהחוקרים מפרשים ממצאים משלדים ומראיות ארכיאולוגיות כמצביעים על שוני עמוק בין האדם המודרני לבין הניאנדרטלים. אחרים טוענים שהם אינם מעידים על דבר, וחלק בוחרים את דרך האמצע.
חוסר ההסכמה לא מפתיע, ביחס לניסיון להגיע למסקנה כה מופשטת משרידים חומריים. הראיות מעטות ומעורפלות, ודרוש מאמץ כדי להרכיב מהם את הפאזל – איך, מתי ולמה השפה התפתחה? למרבה המזל, התגליות האחרונות בארכיאולוגיה ובתחומים נוספים הוסיפו כמה חלקים לפאזל, שמאפשרים לגבש תמונה של התפתחות התודעה הניאנדרטלית.
יצרו כלים, אך כנראה לא אמנות
לפי ראיות אנטומיות חדשות, לניאנדרטלים היו מיתרי קול ומערכות שמיעה דומות לשלנו, מה שמצביע על כך שמבחינה אנטומית הם היו כשירים כמונו לתקשר באמצעות דיבור. הגילוי של גנים ניאנדרטליים בקרב בני מיננו מצביע על מקרים מרובים של הזדווגות, מה שמעיד שהייתה תקשורת אפקטיבית, ויחסים חברתיים בין המינים היו אפשריים.
הגילוי של חניתות עץ ניאנדרטליות, ושל השימוש בשרף כדי להרכיב כלים מתוך רכיבים נפרדים, שיפר את ידיעותינו על הכישורים הטכניים שלהם.
תליונים שהכינו מטופרי ציפורים, והשימוש שעשו כנראה בנוצות כקישוטי גוף, נחשבים לדוגמאות לשימוש בסמלים. כך גם החריטה של תבניות גיאומטריות על אבנים ועצמות.
הטענה המרעישה ביותר היא שהניאנדרטלים יצרו אמנות. לפי הטענה, הם השתמשו בפיגמנט אדום כדי לצייר על מערות בספרד. אבל סוגיות מתודולוגיות שלא נפתרו מחלישות את הטענות האלו, ולדעתי, לא סביר שהן יתבררו כנכונות.
כלים ניאנדרטליים שהתגלו במערה בצ'כיה. יש ראיות לכישורים טכניים, אך לא להתקדמות טכנולוגית (צילום: Zde, ויקיפדיה)
הראיות שמצטברות במהירות לכך שבני אדם מודרניים נכחו באירופה לפני 40 אלף שנה מאתגרות את הרעיון שלפיו ניאטנדרטלים יצרו את העיצובים הגיאומטריים האלו, או לפחות, לכך שהם יצרו אותם בלי לשאוב השראה מהשימוש של בני אדם מודרניים בסמלים. במשך כל שנות קיומם של הניאנדרטלים, אין ראיות להתקדמות טכנולוגית; חנית מעץ היא לא הרבה יותר ממקל מחודד, גם אם הוא עשוי כהלכה.
ובעוד בשדה הארכיאולוגיה נמשכת המחלוקת על פירוש הממצאים, מדעי המוח וחקר הגנטיקה מציגים ראיות משכנעות להבדלים לשוניים וקוגנטיביים בין ניאנדרטלים להומו ספיאנס.
מילים מאוחסנות במוח במקבצים
שחזור דיגיטלי תלת מימדי של מוח ניאנדרטלי, שנעשה בעזרת נתונים על מוחות אנושיים מודרניים וכן על הדפוס הפנימי של גולגולת ניאנדרטלית (אנדוקסט), מעיד על הבדל מבני משמעותי בינו לבין המוח של הומו ספיאנס. השחזור הראה כי האונה העורפית של הניאנדרטלים הייתה גדולה יחסית. המשמעות: יותר מנפח מוחם הוקדש לעיבוד חזותי, ופחות למשימות אחרות, כמו שימוש בשפה.
גם הצרבלום ("המוח הקטן") שלהם היה קטן משלנו, ובעל צורה שונה. המבנה התוך-מוחי הזה, שגדוש בנוירונים, תורם למשימות רבות בהן עיבוד שפתי, דיבור ושטף דיבור. הצורה הכדורית הייחודית של המוח האנושי המודרני התפתחה אחרי הופעת הומו ספיאנס לפני כ-300 אלף שנים.
חלק מהמוטציות הגנטיות שמזוהות עם הופעתו קשורות להתפתחות של קשרים בין הנוירונים במוח. מחברי מחקר שחקרו את המוטציות הידועות כייחודיות להומו ספיאנס (נכון ל-2019) מסיקים ש"שיפורים ברשתות המורכבות של קוגניציה ולמידה היוו חלק מהתפתחות האדם המודרני".
בזמן שהראיות האלו נצברו, גם הבנתנו את השפה השתנתה. לשלוש התפתחויות הייתה חשיבות מיוחדת. הראשונה היא תגלית, שהתגלתה ב-2016 באמצעות סריקת מוח. התגלה כי בני אנוש "מאחסנים" מושגים בשתי ההמיספרות במוח, וב'מקבצים', או קבוצות סמנטיות שיש בתוכן דמיון מושגי. זה משמעותי, כי האופן שבו מקבצי הרעיונות האלו מקושר, או לא, כנראה שונה אצל הומו ספיאנס לעומת הניאנדרטלים.
נוספת לכך ההכרה בכך שצלילים "אייקוניים", שמזכירים את הדבר שהם אמורים לייצג, היוו את ה'גשר' האבולוציוני בין הקריאות דמויות-הקוף של אבותינו לפני 6 מיליון שנים לבין המילים הראשונות שיצאו מפיו של אדם – אם כי לא בטוח איזה מין של אדם.
גם בשפות של זמננו מופיעות מילים אייקוניות, שלוכדות בתוכן משהו מהצליל, הגודל, התנועה והמרקם של המושג שאותו המילה מייצגת. זאת לעומת מילים שהקשר בינן לבין המשמעות שהן מייצגות הוא שרירותי (אריה יכול באותה מידה להיקרא לביא, כפיר או ליש; אף אחת מהמילים לא יוצרת רושם חושי שקשור לבעל החיים עצמו).
איור שממחיש את הקשר בין נוירונים במוח. "הומו ספיאנס פיתח את צורתו המוח האופיינית לו, יחד עם רשתות נוירונים, שיוצרות חיבורים בין מה שהיו בעבר מקבצים סמנטיים מבודדים" (גרפיקה: IMAGO/piemags via Reuters Connect)
התגלית השלישית הגיעה ממודלים ממוחשבים, שייצגו הפצת שפה במשך דורות. המודלים הראו שתחביר יכול להיווצר באופן ספונטני. זניחת הרעיון שלפיו התחביר "מקודד" בגנטיקה האנושית, מעלה אפשרות שגם השפה הניאנדרטלית יכלה לכלול תחביר – כלומר, כללים לסדר המילים, ולאופן שבו הן יוצרות משמעות.
אמנם, אפשר לצרף את פיסות הפאזל באופנים משתנים, ולהגיע למסקנות שונות. אבל החשיפה שלי לראיות ממגוון תחומי מחקר, במשך שנים, הובילה אותי לפתרון אחד בלבד.
הכלי הקוגנטיבי הכי חשוב של האנושות
הפתרון הזה מתחיל במילים אייקוניות, שנשמעו בפי הומו ספיאנס לפני 1.6 מיליון שנים. מילים מסוג זה הועברו מדור לדור. מילים שרירותיות וכללי תחביר הופיעו, והפכו לכלים בלשניים וקוגנטיביים שהיו זמינים לניאנדרטלים ולהומו ספיאנס כאחד.
אך עם ההתפתחות של שני מיני האדם, הפערים ביניהם גדלו. הומו ספיאנס פיתח את צורתו המוח האופיינית לו, יחד עם רשתות נוירונים, שיוצרות חיבורים בין מה שהיו בעבר מקבצים סמנטיים מבודדים. המקבצים האלו נשארו מבודדים במוח של הניאנדרטלים. אם כך, הומו ספיאנס והניאנדרטלים היו מסוגלים במידה שווה להשתמש במילים אייקוניות ובתחביר, ונראה שההבדל ביניהם היה נעוץ ביכולת לאחסן רעיונות במקבצים סמנטיים במוח.
על ידי היכולת לקשר בין מקבצים שונים במוח שמכילים קבוצות שונות של מושגים, המין שלנו פיתח יכולת לחשוב ולתקשר בעזרת מטאפורות. זה אפשר לבני האדם המודרניים לזהות הקבלות בין רעיונות ומושגים שונים מאוד זה מזה.
זה עשוי להיות הכלי הקוגנטיבי החשוב ביותר של המין האנושי, מה שמאפשר לבני אנוש לגבש רעיונות מורכבים ומופשטים. מילים אייקוניות ותחביר היו משותפות להומו ספיאנס ולניאנדרטלים, אך המטאפורה שינתה מהיסוד את השפה, המחשבה והתרבות, ויצרה פיצול עמוק בין בני אדם מודרניים לניאנדרטלים. הם נכחדו, ואנו פרינו ורבינו, ומילאנו את הארץ.
***
סטיבן מית'ן הוא פרופסור לפרה היסטוריה באוניברסיטת רדינג שבבריטניה.
מאמר זה פורסם באתר Theconversation.com, ומתפרסם ב'דבר' בכפוף לרשיון Creative Commons. לקריאת המאמר המקורי (באנגלית) הקישו כאן.
