מכון זולת, תנועת רגולציה הוגנת בראשות ליאורה ניר ואגודת יהודי אתיופיה, עתרו הבוקר (שני) לבג״צ באמצעות עו״ד יפעת סולל בבקשה לעצור את מינויו של השופט (בדימוס) משה דרורי לראשות ועדת האיתור של התאגיד.
לפי העתירה, "מדובר במינוי הנובע אך ורק מדעותיו וממעורבותו הפוליטית… ואשר מהווה פגיעה קשה באמון הציבור, הן בשל התבטאויותיו הגזעניות והמיזוגניות, הן בשל זלזולו בעקרונות של שקיפות והן בשל הצהרותיו הפומביות נגד אמצעי התקשורת".
ועדת הרוגלות: הדין מפגר אחר הטכנולוגיה המתקדמת | דעה
סגן נשיא המחוזי זעם על הפרקליטות: "הקצבתי 17 דקות לביצוע המשימה"
עוד נכתב כי "לא מדובר בטעות, במינוי שבהיסח הדעת של מי שאינו המועמד הטוב ביותר האפשרי, אלא בהחלטה מודעת, מתוכננת, שכל מטרתה פגיעה בשידור הציבורי ומתן יד חופשית להתערבות פוליטית בתאגיד השידור".
לטענת העותרים, "שר התקשורת, שם לו למטרה לפגוע בשידור הציבורי והוא ניסה לעשות כן מיום מינויו לתפקיד שר (ועוד קודם לכן כחבר כנסת). נציג להלן, כי המינוי נשוא עתירה זו, הוא צעד אחד מתוך מסכת רחבה, שהיא חלק מיסודות הרפורמה השלטונית שניסתה לקדם ממשלת ישראל ונבלמה בעיקרה בשל התנגדותו של הציבור הישראלי והמחאה אותה הוביל".
דרורי מונה לוועדת האיתור של התאגיד ב-10 באפריל, לאחר שקודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, ולאחר שהשופטת לשעבר נחמה נצר התפטרה במפתיע מהתפקיד. טרם לכן, שימש כיו"ר ועדת הרוגלות.
הסערה הציבורית סביבו נשמעה בתקופתו כשופט, כשזיכה אברך שתקף קופאית ממוצא אתיופי – וזאת למרות שהודה במעשים. הוא נימק את הזיכוי של האברך בכך שחשש שרישום פלילי ימנע ויפגע בתקוותיו להתתמנות לבית הדין הרבני, והסביר: "הוא חזר בתשובה וביקש מחילה". באשר לנפגעת אמר, שהפרשה דווקא היטבה עמה כיוון שבעקבות האירוע היא "סוף סוף השתלבה בחברה הישראלית", ואמר: "היא נוכחה לדעת כי שופט מקשיב לכל הגיג מדבריה, עורכי הדין פונים אליה בנימוס… היא הבינה את השיפור העצום במעמדה החברתי".
בעקבות המקרה, ב-2009 הוסרה מועמדותו לכהונה כשופט בבית המשפט העליון. בימים אלו, דרורי תקף בעבר את התנהלות הפרקליטות בתיקי נתניהו.
נתניהו על הרפורמה, צילום: דוברות הליכוד
פסקי דין בעבר
בהחלטה תקדימית בעניין תיקים שהוגשו לפני קרוב ל-20 שנה ועסקו בקורבנות טרור מימי האינתיפאדה השנייה, נקבע כי הרשות הפלסטינית אחראית ל-17 מקרים של פיגועי טרור קטלניים באותן שנים במסגרתם נרצחו 34 ישראלים ויהודים. הפיגועים בוצעו לא רק באופן ישיר על ידי עובדיה ופעיליה אלא גם על ידי אש״ף, חמאס והג׳יהאד האיסלאמי.
בפסק דינו האחרון ביושבו על כס השיפוט כסגן נשיא בית המשפט המחוזי, חייב דרורי את הרשות הפלסטינית בפיצוי עתק של 44 מיליון שקלים עובר יורשי מירי אמיתי, שנרצחה בפיגוע הטרור ב"אוטובוס הילדים של כפר דרום" לפני 19 שנה.
בשנת 2019 פסק סגן נשיא בית המשפט המחוזי (בדימוס) משה דרורי שהרש״פ היא האחראית לנזקים של מורי הדרך משנות האינתיפאדה השניה, לאחר שהוכח על ידי חוות דעת מקצועית של מומחים כי הירידה בתיירות בתקופה הנ״ל היא בגין האינתיפאדה, וזו אף הירידה החדה והקשה ביותר שחווה ענף התיירות בישראל, יותר ממלחמת יום כיפור ותקופות משבר אחרות.
בלאגן בתקשורת
נזכיר כי גם בערוץ 13 נרשמו לאחרונה סערות בענייני המינויים. עיתונאי הערוץ פנו נגד מינוייה של חברת הכנסת לשעבר יוליה שמאלוב ברקוביץ' למנכ"לית החדשה של חדשות 13, וכתבו: "אנו, עיתונאיות ועיתונאי 'חדשות 13', מביעים תדהמה ושאט נפש בעקבות החלטתו המבישה של דירקטוריון החברה בהשתתפותכם, למנות את הפוליטיקאית יוליה שמאלוב- ברקוביץ' לתפקיד המפתח של מנכיילית חברת החדשות השנייה בגודלה בישראל. כפי שיפורט להלן, ברקוביץ' אינה כשירה משפטית וערכית למשרה הרגישה".
נזכיר, כי בעבר, כתב מנכ"ל משרד התקשורת דוח חמור על התנהלותה של המנכ"לית החדשה שמאלוב ברקוביץ', בעקבות תלונה של ארגון העיתונאים. בעקבות אותו דוח, בנובמבר 2018 הודיע משרד התקשורת כי היא לא מועמדת לתפקיד במועצת הרשות השנייה הבאה. בינואר 2022 סיימה את תפקידה.
