המרכיב הסודי: כך בנה בראד סטיבנס את האליפות של בוסטון

"אבא, אומרים שה-NBA היא ליגה תחרותית. אז איך זה שלבוסטון יש ששה שחקני טופ-50 בליגה?" (בן 13 בתהייה פילוסופית, אחרי משחק 3 בגמר)

ג`אן סטיבנס סיפרה על הבן שלה שאחד התחביבים הגדולים שלו, כילד, היה פתרון פאזלים. "הוא היה משתמש בכישורים האלה כמבוגר, כדי להתכונן למשחקים נגד יריבות", אמרה ב-2010. אבל זה היה עוד תחביב. הילד מאינדיאנה היה בעיקר חולה כדורסל. הוא היה רואה קלטות עוד לפני גיל תיכון, נוסע עם אביו לראות משחקים של ההוז`יירס ומביא את המרכיבים לסנדוויץ` לאימונים אצל חברים, כדי לא לבזבז זמן.

עם המספר 31 על הגב, כהוקרה לגיבור המקומי רג`י מילר, הוא שיחק היטב בתיכונים, אבל בגובה 1.85 מטרים ועם יכולות פיזיות מוגבלות, קריירת הכדורסל שלו לא נסקה. עם זאת, שתי תכונות בלטו אצלו משלב מאוד מוקדם: אינטליגנציה גבוהה, והחשיבה על הקבוצה לפני הכל. "בעיניי, כל הקבוצה צריכה להיות מיושרת על אותו קו – הנהלה, צוות רפואי, שפים, מאמנים, שחקנים", הסביר בפודקאסט "Rising Coaches" באפריל האחרון. שתי התכונות הללו הובילו אותו מתפקיד התנדבותי באוניברסיטה אלמונית אל כס הסמכות המקצועית הבכירה באחד המועדונים המלחיצים בעולם, והחל מהלילה, לתואר שבשבילו הובא לבוסטון לפני 11 שנים: בראד סטיבנס, אלוף NBA.

מצא תרופה לגעגועים
בסוף שנות ה-90, כשהכיר בערכו ככדורסלן, סטיבנס נכנס למשרה שיווקית-ניהולית ברשת חנויות הפארם איליי לילי. "לקחתי את העבודה בשנתי השלישית בקולג`, כמו שרוב הסטודנטים היו עושים", סיפר, "רק שבשלב מסוים אמרתי לעצמי – אני ממש הולך להתגעגע לכדורסל כשאסיים לשחק". ביל פנלון מאמן אוניברסיטת דפאו, בה שיחק בעבר, נתן עצה: "אתה רק בן 24. אם תנסה ולא יילך, רשת החנויות לא תיעלם לשום מקום". לסטיבנס הוצע תפקיד אדמיניסטרטיבי בהתנדבות באוניברסיטת באטלר דאז, ומשם קודם בהמשך על ידי המאמן טוד ליקלייטר לתפקיד עוזר מאמן. "כילד מדיוויז`ן 3, תמיד רצינו להיות שייכים לליגת המכללות הבכירה, לשחק ב`מארס המשוגע`", סיפר. כאשר ליקלייטר עזב לאיווה, סטיבנס, בגיל 30, מונה למאמן הראשי.

הקדנציה שלו בבאטלר היתה הצלחה מסחררת. האוניברסיטה הקטנה מליגת הורייזן כבשה לבבות בארה"ב עם סגנון משחק חכם – "הלוואי והיינו משחקים חכם כמוהם", אמר בובי נייט לאחר שקבוצתו הפסידה לבולדוגס. סביב גורדון הייוורד ושלווין מאק, בנה סטיבנס בבאטלר קבוצה שהגיעה לגמר מכללות בו הפסידה בשניות הסיום, ואז בלי הייוורד, עשה זאת שוב, ושוב הפסיד רק בגמר. למרות זאת, סטיבנס כל כך הצליח לשים את באטלר על המפה שאחרי ההפסד בגמר הוא קיבל שיחת טלפון מפתיעה מאחד, ברק אובמה.

המאמן הצעיר עלה על הרדאר של דני איינג`, שאחרי עשור כסמכות המקצועית הבכירה בסלטיקס, כולל אליפות 2008 וגמר 2010, הבין שצריך לחדש. יולי 2013 היה, בדיעבד, החודש ששינה את גורלם של הסלטיקס. איינג` ניצל את צמאונו להצלחת אינסטנט של בעלי ברוקלין נטס, מיכאיל פרוחורוב, וביצע את טרייד ההווה-תמורת-עתיד הדרמטי בתולדות הליגה. הוא שלח לנטס את קווין גארנט בן ה-37 ופול פירס בן ה-35, תמורת חופן בחירות סיבוב ראשון. הנטס עברו רק סיבוב אחד בפלייאוף תחת המאמן הרוקי ג`ייסון קיד, וקרסו במהירות. הבחירות שנתנו הפכו לגבוהות במיוחד. הסלטיקס השתמשו בהן כדי לבחור במקום השלישי ב-2016 את ג`יילן בראון ובמקום השלישי ב-2017, אחרי טרייד עם פילדלפיה שממש רצתה את מארקל פולץ, את ג`ייסון טייטום.

סטיבנס החל בבנייה מחדש עם קבוצות בינוניות פלוס. גם הרוקי המבטיח מרקוס סמארט, וההצלחה של האנדרדוג אייזיה תומאס, לא קידמו את הסלטיקס מעבר לסיבוב הראשון. עם בראון, טרי רוז`יר ואל הורפורד, שהגיע כשחקן חופשי, ושנה אחר כך עם ג`ייסון טייטום, כבר התחילו לראות פוטנציאל, רק שלברון ג`יימס וקליבלנד היו חזקים מדי.

בקיץ 2017, איינג` סידר לסטיבנס סופר-טים עם הייוורד שאימן בבאטלר, והכוכב הצעיר קיירי אירווינג, שהחליט שהוא רוצה להוביל קבוצה משלו ועזב את לברון בקליבלנד. הייוורד ריסק את הרגל 5 דקות לתוך העונה, אירווינג החמיץ את הפלייאוף בשל פציעה, והרוקי טייטום עדיין הוביל את בוסטון לגמר אזורי בו הפסידו לקאבלירס. בשנה השנייה של הניסוי, לברון עבר מערבה והתחרות במזרח נפתחה מחדש. הייוורד ואירווינג כבר היו בריאים יותר, אבל קיירי היה מלא בעצמו, הובס בסיבוב השני מול מילווקי ונטש את הספינה. הורפורד הלך לפילדלפיה. שוב, סטיבנס ואיינג` מצאו את עצמם מול שוקת שבורה, מנסים להרכיב מחדש את הפאזל.

טריידר דני מפנה את המקום
שש שנים לתוך הקדנציה שלו בסלטיקס, סטיבנס כבר דורג שלישי במשחקים בתולדות המועדון האגדי – מאחורי רד אאורבך, שהוביל את המועדון ל-9 אליפויות, וטום היינסון שלקח שני תארים בשנות ה-70. לסטיבנס לא היה כלום בארון התארים, ובמועדון שבו "תולים רק דגלי אליפות", לא היתה לו אפילו אליפות מזרח להראות. יותר מזה: הקבוצה של 2019, אולי הכי מוכשרת שאימן עד אז, היתה עמוסת אגו ושיחקה אנוכי, 180 מעלות מהסגנון שלו. "זה הכי אכל אותי", אמר בקיץ 2019, "אני מאמן כבר 12 שנים, והקבוצה הזו היתה נשברת יותר מדי בקלות. עשיתי עבודה רעה". לא הכל היה רע. טייטום ובראון עדיין היו שם. הסלטיקס הבינו שיש להם שני כוכבים ביד, והשאלה היתה רק איך בונים סביבם קבוצה שתמקסם את סט היכולות שלהם – שבפעמים רבות נראה חופף.

טייטום ובראון הובילו את הקבוצה קדימה בשתי העונות הבאות, ושוב, זה לא הספיק. בבועה הם הפסידו בגמר המזרח למיאמי, בעונה שאחרי הם הובסו 4:1 מול ברוקלין של קיירי וקווין דוראנט. "הם הכי טובים שיש, וכאוהד NBA, קשה לי לראות את החבר`ה האלה מפסידים", אמר המאמן לפני הסדרה. לקנדריק פרקינס, אלוף עם הסלטיקס בעבר, נמאס. "אם אתה כל כך אוהב את ברוקלין, למה שלא תלך לאמן אותם?", זעם ב-ESPN. סטיבנס אכן הלך. אבל במקום הצידה, הוא הוקפץ למעלה.

ביוני 2021, הודעה לתקשורת שהוציאו הסלטיקס שלחה גלי הלם ברחבי הליגה. איינג` פרש, וסטיבנס החליף אותו כסמכות המקצועית הבכירה. האיש שלא הצליח להביא גמר כמאמן, יצליח לעשות זאת כסמכות מקצועית? "בראד ואני חולקים במידה רבה ערכים זהים", הסביר איינג` כאשר מינה את סטיבנס למאמן, "למרות שהוא צעיר, אני רואה בו מנהיג גדול שמוביל עם אופי ללא דופי ומוסר עבודה חזק. אני הולך לעבוד איתו כדי להביא את דגל האליפות ה-18". עכשיו, סטיבנס היה צריך לעשות זאת בלעדיו.

קשה למצוא ג`נרל מנג`ר שאינו טועה, אבל איינג` השאיר אחריו מורשת מעורבת בקרב אוהדי סלטיקס. הם קראו לו "טריידר דני" מפני שהתייחס לשחקנים שלו כאל כלי משחק על לוח – גם אם צריך להיפטר מחביבי קהל כמו ווקר, קנדריק פרקינס ("כאילו איבדנו בן משפחה", אמר גארנט), גארנט ופירס עצמם ואייזיה תומאס, וכמעט תמיד עבור נכסים עתידיים. גם המקרה יוצא הדופן, בו הביא את גארנט וריי אלן בקיץ 2007, היה כאשר פול פירס התייאש וכמעט ביקש לעזוב. סטיבנס פתאום נכנס לסיטואציה בה שחקנים שגידל כמאמן, ועליהם סמך, הופכים עבורו ל"נכסים" כמנג`ר. אין את מי להאשים בבניית הסגל, כשאתה זה שבונה אותו.

לדעת ללחוץ על ההדק
סטיבנס המנג`ר, בניגוד לאיינג`, הגיע למצב בו ההווה הוא עכשיו, ואפשר לוותר על נכסים עתידיים. היו לו ברזומה כבר 5 שנים עם בראון ו-4 עם טייטום, הוא ידע מה הם שווים, והמשיך לחפש את החתיכות האחרונות. אחת מהן היתה מאמן – והוא מצא את אימיי יודוקה. אחת נוספת הגיעה בדדליין של 2022, כאשר סטיבנס ויתר על שתי בחירות סיבוב ראשון ועל הגארדים רומאו לנגפורד וג`וש ריצ`רדסון תמורת דריק ווייט, מהלך שגם פינה דקות בקו האחורי לפייטון פריצ`ארד. התוצאה? גמר ראשון מאז 2010. "בראד עשה עבודה טובה מאוד", החמיא לו איינג`, כשנכנס לתפקיד הסמכות המקצועית הבכירה ביוטה ג`אז, ביוני 2022. "לפעמים הקבוצה נראית טוב, אבל לא טוב כמו שרצית, וצריך לדעת ללחוץ על ההדק".

רק שבגמר, הסלטיקס שוב נפלו. במרחק חמש דקות מיתרון 1:3, סטף קארי והווריורס עשו קאמבק והמשיכו כל הדרך לאליפות. עבור הרבה קבוצות אחרות גמר זו סיבה לצאת לרחובות. לא עבור בוסטון. ואם האכזבה הזו לא הספיקה, הרי שהתנהגות בלתי הולמת של יודוקה כלפי עובדת במועדון גרמה להשעייתו המיידית, ולהחלפתו בעוזר הצעיר ג`ו מאזולה, רגע לפני פתיחת העונה הבאה. למאזולה עצמו לא חסרו בעיות התנהגות בעברו, כולל 3 מעצרים שהיו קשורים בצריכת אלכוהול מופרזת ובאלימות, וסטיבנס, לפני שצירף אותו לצוות ב-2019, עבר אישית על התיק שלו ושוחח איתו על העבירות הללו. "הוא היה מאוד כן איתי לגבי ההשפעה של הרגעים הללו עליו. אפשר לראות את זה בדרך ההתנהלות שלו כיום. היו לנו כמה שנים לחזות בזה", סיפר סטיבנס.

מאזולה ענה על שלושת הקריטריונים שמחפש סטיבנס אצל מאמן: "חכם, צנוע ועובד קשה". גם את הפילוסופיה ההתקפית של סטיבנס, כפי שפירט אותה ב-Rising Coaches – "כישרון, ריווח וקצב, לדחוף את הכדור קדימה ולהיות כל הזמן בתנועה" – אפשר למצוא אצל המאמן הצעיר. וכשהסגל עבה יותר עם מלקולם ברוגדון מהספסל ורוברט וויליאמס כבלם אחורי בצבע, הסלטיקס שוב הרגישו שהבאנר ה-18 קרוב מתמיד, עד שנפלו בגמר המזרח 2023 נגד מיאמי. הרבה מהאשמה דבקה במאזולה, שבמקביל לשיטה בה האמין, לא קיבל הזדמנות לבנות צוות אימון משלו, או להתאים את הסגל לפילוסופיה הזו. סטיבנס, שמאמין שתפקיד ההנהלה היא "לפשט את הדברים עבור מי שנמצאים על הפרקט כשהכדור מוקפץ", בטח במאמן, חיזק לו את הצוות, ופתר את העניין השני.

בדיוק לפני שנה, הוא אירגן טרייד על קריסטפס פורזינגיס מוושינגטון, אולסטאר בעבר, סופר-מוכשר אבל שחקן פציע ורך שמעולם לא הגיע רחוק. הטרייד קרס מכיוון שהקליפרס חששו מבריאותו של מלקולם ברוגדון, אז תוך יממה הוא מצא טרייד חלופי עם ממפיס. סמארט, חביב הקהל, הלב והנשמה, שחקן התקפי מוגבל וחסר יציבות, היה זה שנשלח החוצה כדי למקסם את הפוטנציאל ההתקפי. נעים להכיר, "טריידר בראד". ועדיין, סטיבנס הרגיש שחסר משהו, אז הוא ארז את ברוגדון ואת חביב הקהל וויליאמס, שצמח בבוסטון מבחירת סיבוב ראשון מאוחרת לגיים-צ`יינג`ר של ממש, שלח אותם לפורטלנד והביא את ג`רו הולידיי, עליו ויתרה מילווקי כמה ימים קודם – שחקן שאותו ביקש לא פעם מהמנג`ר איינג`, ואף פעם אי אפשר היה להשיג.

עם שישייה מטורפת של שחקנים נהדרים בשני צדי המגרש, סטיבנס שם את כל הצ`יפים במרכז השולחן. הוא ידע שלקבוצה לא יהיה יותר מדי עומק בספסל והגדיר מחדש את המונח "Top Heavy". אם השישה האלה מגיעים בריאים לגמר, הוא ידע, התואר הנכסף יהיה קרוב מתמיד. אין יותר תירוצים.

שניים-שלושה צעדים קדימה
"בראד שונה לגמרי כמנג`ר", אמר אל הורפורד, אחד שבגיל 38 כבר ראה כמה דברים בחייו. "כמאמן היו לו אסטרטגיות מסוימות ותחושות מסוימות. כמנג`ר אני מרגיש שהוא רואה תמיד שניים-שלושה צעדים קדימה. אנחנו יכולים להסתכל על משהו, אבל הוא כבר מביט רחוק יותר".

סטיבנס אכן מסתכל לתוך עתיד בו קבוצות יתקשו מאוד לבנות סגל עטור כוכבים, שלא לדבר על לשמור עליו, והוא מסודר. כל הסגל הנוכחי חתום גם לעונה הבאה. פורזינגיס והולידיי – שני אולסטארס שקבוצות בעלות שאיפות ויתרו עליהם – לקחו פחות כסף (פורזינגיס 60 מיליון לשנתיים, הולידיי כ-100 מיליון ל-3 שנים) ממה שיכלו לקבל במקום אחר, כדי להיות חלק ממשהו מיוחד. ווייט משחק על חוזה מציאה, ואחרי ממוצעים של 11.6 נקודות ו-3.9 אסיסטים בספרס, השתפר בצורה עקבית ומרשימה בסלטיקס. הוא ופורזינגיס נמצאים בשיא הקריירה שלהם. הורפורד, כבר בן 38, ירוויח בעונה הבאה רק 9.5 מיליון, ופריצ`ארד חתם ל-4 שנים תמורת 30 מיליון בסך הכל.

נקודת הפתיחה של הסלטיקס, גם לעונה הבאה, היא אחת הטובות בליגה, אם לא הטובה שבהן. סביב צבר הכוכבים המשלימים זה את זה, הוא מאמין, קל יותר לתת חוזי מינימום לסם האוזרים, לוק קורנטים וזאבייר טילמנים – רוקיז, כוכבי ליגת קיץ, ושאריות של קבוצות שרוצות לרדת מתחת לתקרת השכר.

"השחקנים הטובים ביותר שלך צריכים להיות כאלה עם אופי תחרותי במיוחד, אמביציוזיים, שאוהבים להתחרות ויודעים להראות את זה", אמר בפוד Slapping Glass, "ואז צריך למלא את השורות בשחקני משנה, שחלקם יקבלו המון הזדמנויות ויצטרכו לחבק אותן ולשחק את תפקידם בהצטיינות, ואחרים הרבה פחות. בעולם אידיאלי, השחקנים שמקבלים פחות הזדמנויות יהיו מוכנים נפשית גם למצב בו ישחקו – וגם למצב בו לא. בלייק גריפין היה דוגמה נפלאה בעונה שעברה. הוא היה מנהיג, וידע לפתוח ב-4 משחקים רצופים, ואז לא לשחק שבועיים, וזה לא השפיע בדבר על מידת המקצוענות". הפלייאוף הזה, בו שחקני המשנה (חבורת "Stay Ready", כמו שקרא להם ג`יילן בראון אחרי משחק 3 בגמר) התעלו שוב ושוב, הוכיח שהאסטרטגיה עבדה.

מעטים מאמני המכללות שמצליחים במקצוענים, ומעטים המאמנים שמצליחים גם כמנג`רים. סטיבנס, עם אותן תכונות ואותו אופי שליוו אותו מהיום הראשון שלו כשעבד מאחורי הקלעים של באטלר, סימן וי על שני הסעיפים. 11 שנים לאחר שהגיע לבוסטון כדי לבנות אותה, סוף סוף, הילד חובב הפאזלים – השלים אותו בהצלחה, ויכול לתלות משהו על הקיר.