בעוד שהדיון הציבורי מתמקד באיומי חיזבאללה על תשתיות החשמל, מומחים מזהירים כי משבר האקלים מציב איום משמעותי יותר על ביטחון האנרגיה בישראל.
התבטאויות של מנכ"ל נגה, שאול גולדשטיין, על חוסר מוכנות למלחמה אמיתית עוררו סערה. למרות שהתנצל על דבריו "הלא אחראיים", הם הדגישו את הדאגה מ"תרחיש עלטה" במקרה של מלחמה.
אולם, פרופ' עדי וולפסון טוען כי האיום האמיתי טמון בהשפעות משבר האקלים:
1. גלי חום תכופים וקיצוניים יותר מעמיסים על מערכת החשמל.
2. צריכה מוגברת מגבירה את הסיכון לתקלות.
3. שרפות עלולות לפגוע בתשתיות חשמל.
4. יעילות תחנות כוח יורדת בטמפרטורות גבוהות.
וולפסון מדגיש כי משבר האקלים מהווה גם איום ביטחוני רחב יותר, המשפיע על יציבות אזורית ועלול להוביל לסכסוכים על משאבים.
הפתרון המוצע הוא מעבר לאנרגיות מתחדשות והתייעלות אנרגטית:
1. ביזור ייצור החשמל באמצעות מערכות סולאריות עם אגירה.
2. הפחתת פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר.
3. למידה מהמודל האירופאי של הגדלת אנרגיה מתחדשת וצמצום צריכה.
וולפסון קורא לחברת החשמל, נגה ומשרד האנרגיה לערוך סקר סיכונים מקיף של משק החשמל בהקשר של שינויי האקלים ולהציג פתרונות מתאימים.
לסיכום, בעוד שאיומים ביטחוניים מיידיים מושכים תשומת לב, ההתמודדות עם השפעות משבר האקלים על משק האנרגיה בישראל דורשת פעולה דחופה ומקיפה.