כאשר נשאל האם הוא יכול להבטיח שבכל מקרה יהיה חשמל בישראל במסגרת מלחמה עתידית. גולדשטיין השיב כי לא ניתן להבטיח זאת וישראל תצטרך למצוא פתרונות אחרים שכרגע עדין לא קיימים.". "מרגע שבו הוא נכנס לתפקיד והחל לחקור מה האיום האמיתי על משק החשמל" סיפר מנכ"ל נגה, כי במידה ופגע טיל במשק החשמל ויש הפסקת חשמל לשעה, שלוש שעות, 24 שעות, 48 שעות, 72 שעות ואילך. מה קורה במצב כזה לישראל? הקו התחתון הוא שאחרי 72 שעות , לא יהיה ניתן לגור בישראל. גולדטיין הסביר כי הציבור לא מבין עד כמה החיים שלנו במדינת ישראל תלויים בחשמל. לדוגמה אם יש הפסקת חשמל לא יהיה אפשר לאחר חמש שעות לתקשר עם מפקח מפני שלא יהיה לו איך להטעין את הנייד. אותו מפקד בהמשך ירצה להגיע לתחנת דלק אבל התחנה לא תעבוד. בנוסף, מנכ"ל חברת נגה הוסיף לפרט על התלות המוחלטות בחשמל והציג כי מדינת ישראל לא מוכנה למלחמה אמיתית וכי אנו חיים בעולם פנטזיונרי. הוא הציג תרחיש כי אם נסראללה ירצה בהמשך לנסות להפיל את רשת החשמל של ישראל הוא צריך רק להרים טלפון לאחראי על מערכת החשמל של ביירות, שנראית בדיוק כמו זו של ישראל. הוא הסביר כי לא צריך כלים משוכללים או כטב"מ מצלם. ניתן לבדוק באינטרנט מהם הנקודות החשמל הרגישות ביותר ואותם לסכל. וכך לטענתו, כל סטודנט לחשמל בשנה שנייה יוכל להפיל רשמת שלמה. לעומת זאת, מנכ"ל חברת החשמל, מאיר שפיגלר, זעם על תשובתו של גולדשטיין והחל להוריד את מפלס הלחץ והחרדה שפשט בישראל עם פרסום דבריו של מנכ"ל החברה האחראית לניהול מערכת החשמל הארצית. הוא הגיב כי אמירתו של שאול גולדשטיין בדבר חוסר חוסנה של רשת החשמל, חסרת אחריות, מנותקת מהמציאות ויוצרת פניקה בקרב הציבור. בנוסף, שר התשתיות והאנרגיה, אלי כהן, הגיב שהסיכוי להפסקת חשמל לימים ארוכים נמוך מאוד. משרד האנרגיה והתשתיות, חברת החשמל, רשות החשמל וחברת נג״ה, בשיתוף פעולה עם כוחות הביטחון וצה"ל, פועלים להבטיח הגנה מלאה על מתקני האנרגיה האסטרטגיים של מדינת ישראל. כהן לא התעלם מהסכנה לחשמל במקרה של מלחמה והוסיף שהם נערכים לכל תרחיש. הוא הסביר שמתקיימים דיונים והערכות מצב, והוצאו מיליארדי שקלים כדי להבטיח אספקת אנרגיה סדירה לכל אזרחי ישראל. בנוסף, הוגדל המלאי והציוד שיהיה למקרה גיבוי. ישנם אסדות גז, מאגרי סולר, פחם שמהם ניתן לייצר חשמל. ישנה אפשרות בה מייצרים חשמל גם מאנרגיה מתחדשת. מקורות אלו מפוזרים במקומות חסויים ומוגנים שאותן לא ניתן לפרט לציבור הרחב. הוא סיים במסר מאיים לנסראללה והבהיר כי אם בישראל תהיה הפסקת חשמל של שעות, בלבנון תהיה הפסקת חשמל של חודשים
ביום רביעי האחרון, שוגרו למעלה מ-10 רקטות מלבנון לעבר יישובי הגליל המערבי. מדובר במטח רקטות משמעותי ביותר שנורה לאחר חיסולם של שני בכירים בארגון הטרור חיזבאללה על ידי צה"ל. התקיפה של צה"ל כללה פגיעה בתשתיות טרור ובמטרות צבאיות של הארגון, כולל מחסן אמצעי לחימה ומפקדה מבצעית.
הירי הרקטי החל בשעות הבוקר, כאשר מספר רקטות נורו לעבר יישובי הצפון, וגרמו לנפגעים ולנזקים ביישובים כמו שלומי ובצת. מערכות כיפת ברזל הצליחו ליירט את רוב הרקטות, אך חלקן פגעו בשטחים פתוחים ובמבנים. בעקבות הירי, הוכרז מצב חירום באזורים רבים בצפון, והונחו התושבים להישאר בקרבת מקלטים.
כחלק מהתגובה הצבאית הישראלית, חיל האוויר תקף שורת מטרות בלבנון, כולל עמדות שיגור ומתקנים של חיזבאללה. התקיפות נועדו לפגוע בתשתיות הארגון ולהסיר איומים ישירים על העורף הישראלי. בנוסף, זוהו שני שיגורים של טילי קרקע-אוויר לעבר כלי טיס של חיל האוויר, אך הם לא פגעו במטרותיהם.
צה"ל אישר כי החיסולים כללו את מוחמד חסין מוסטפא שחורי, מפקד יחידת הרקטות והטילים של הגזרה המערבית בארגון חיזבאללה, ואת מחמוד איברהים פדלאללה, פעיל בכיר באותו כוח. השניים היו אחראים על תכנון והוצאה לפועל של מתקפות רקטות לעבר ישראל, וחיסולם נחשב למכה קשה לארגון הטרור.
התגובה על הירי לישראל הגיעה גם מהצד הלבנוני. ערוץ "אל-מנאר" של חיזבאללה דיווח על תקיפות נוספות בדרום לבנון, כולל חיסול רכבים בעיירה א-שהאביה, שכתוצאה ממנו נהרגו שלושה אנשים. החיזבאללה טען כי לא הוא האחראי לירי הרקטות וכי מדובר בפעולה של פלגים פלסטיניים הפועלים בלבנון.
המצב הביטחוני המתוח הביא גם לכינוס הקבינט המדיני-ביטחוני בישראל לראשונה מזה מספר חודשים. ראש הממשלה בנימין נתניהו קיים הערכת מצב עם ראשי מערכת הביטחון והנחה להיערך לתגובה רחבה יותר אם יימשך הירי מלבנון.
הירי והתקיפות מהווים חלק מהמתיחות הגוברת בין ישראל לחיזבאללה, והמצב בצפון נותר מתוח עם חשש מהסלמה נוספת. תושבי הגליל והצפון נערכים לאפשרות של המשך הירי ולצעדי ביטחון נוספים.
ביום רביעי האחרון, שוגרו למעלה מ-10 רקטות מלבנון לעבר יישובי הגליל המערבי. מדובר במטח רקטות משמעותי ביותר שנורה לאחר חיסולם של שני בכירים בארגון הטרור חיזבאללה על ידי צה"ל. התקיפה של צה"ל כללה פגיעה בתשתיות טרור ובמטרות צבאיות של הארגון, כולל מחסן אמצעי לחימה ומפקדה מבצעית.
הירי הרקטי החל בשעות הבוקר, כאשר מספר רקטות נורו לעבר יישובי הצפון, וגרמו לנפגעים ולנזקים ביישובים כמו שלומי ובצת. מערכות כיפת ברזל הצליחו ליירט את רוב הרקטות, אך חלקן פגעו בשטחים פתוחים ובמבנים. בעקבות הירי, הוכרז מצב חירום באזורים רבים בצפון, והונחו התושבים להישאר בקרבת מקלטים.
כחלק מהתגובה הצבאית הישראלית, חיל האוויר תקף שורת מטרות בלבנון, כולל עמדות שיגור ומתקנים של חיזבאללה. התקיפות נועדו לפגוע בתשתיות הארגון ולהסיר איומים ישירים על העורף הישראלי. בנוסף, זוהו שני שיגורים של טילי קרקע-אוויר לעבר כלי טיס של חיל האוויר, אך הם לא פגעו במטרותיהם.
צה"ל אישר כי החיסולים כללו את מוחמד חסין מוסטפא שחורי, מפקד יחידת הרקטות והטילים של הגזרה המערבית בארגון חיזבאללה, ואת מחמוד איברהים פדלאללה, פעיל בכיר באותו כוח. השניים היו אחראים על תכנון והוצאה לפועל של מתקפות רקטות לעבר ישראל, וחיסולם נחשב למכה קשה לארגון הטרור.
התגובה על הירי לישראל הגיעה גם מהצד הלבנוני. ערוץ "אל-מנאר" של חיזבאללה דיווח על תקיפות נוספות בדרום לבנון, כולל חיסול רכבים בעיירה א-שהאביה, שכתוצאה ממנו נהרגו שלושה אנשים. החיזבאללה טען כי לא הוא האחראי לירי הרקטות וכי מדובר בפעולה של פלגים פלסטיניים הפועלים בלבנון.
המצב הביטחוני המתוח הביא גם לכינוס הקבינט המדיני-ביטחוני בישראל לראשונה מזה מספר חודשים. ראש הממשלה בנימין נתניהו קיים הערכת מצב עם ראשי מערכת הביטחון והנחה להיערך לתגובה רחבה יותר אם יימשך הירי מלבנון.
הירי והתקיפות מהווים חלק מהמתיחות הגוברת בין ישראל לחיזבאללה, והמצב בצפון נותר מתוח עם חשש מהסלמה נוספת. תושבי הגליל והצפון נערכים לאפשרות של המשך הירי ולצעדי ביטחון נוספים.
