הזמר והשחקן אדם נפטר הבוקר (חמישי) לאחר מאבק במחלת הסרטן והוא בן 64 במותו. מדינה שלמה עקבה בשנה האחרונה אחר ההתמודדות ההירואית של אדם עם המחלה, התמודדות עליה סיפר ושיתף ברשתות החברתיות באומץ רב ובכנות מוחלטת. הבוקר הודיע המרכז הרפואי איכלוב על פטירתו. "המרכז הרפואי ת"א איכילוב מודיע בצער על פטירתו של הזמר והשחקן אדם, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. בית החולים משתתף בצער המשפחה".
אדם כתב על הזיהום החמור שהתגלה בגופו בשיאו של הטיפול הכימותרפי שהוא מקבל כחלק מהמלחמה בסרטן, עדכן באישפוזים התכופים בבית החולים, בנשירת השיער, בתחושות הקשות ברמה הפיזית והנפשית, ואפילו הכחיש שמועות על דבר מותו. עדכוניו תמיד לוו באופטימיות נצחית ותקווה לבשורות טובות, לניצחון על המחלה וחזרה לבמות.
אדם מופיע בביה"ח איכילוב, ב-2023 // צילום: ליאור צור – דוברות איכילוב
אדם נולד בשנת 1960 בעכו בשם חיים כהן. בנעוריו התגורר בחיפה וכשעבר לתל אביב נכנס לעולמות הבמה, למד ריקוד ומשחק, בין היתר ב"בית צבי", ולראשונה הופיע בתחילת שנות ה-80 עם הרכב רוק שנקרא "כתם", להקה שלו ושל רפי פרסקי איתה הופיעו במועדון הפינגווין המיתולוגי ובאזור המרכז. בשנת 1985 זכה לעמוד על אחת הבמות הגדולות בעולם כשהיה רקדן וזמר ליווי של יזהר כהן באירוויזיון בשבדיה, עם "עולה עולה". המפגש שלו במשלחת הישראלית עם האמרגן שלמה צח הייתה נקודת המפנה. צח לקח אותו תחת חסותו במטרה להפוך אותו לכוכב, תחילה מעבר לים תחת שם הבמה "כריס לייף", אז הקליט שלושה שירים באנגלית, בהם "No More Light", שהפך בהמשך ל"אין מוצא", ובהמשך, כאן בארץ תחת השם "אדם" – שעל אלבום הבכורה שלו הופקדו יזהר אשדות ובת זוגו אלונה קמחי.
באפריל 1987 יצא האלבום "סוד", ובו השירים "אין מוצא", "סוד", "נוסע רחוק" ו"הכרזת מלחמה" שהפכו ללהיטים ואת אדם לזמר השנה. שיאים שהבהירו כי נולד בישראל כוכב פופ חדש, לו התגבש קהל מעריצים נלהב. אדם הפך לאחד מאלילי הנוער הגדולים שהיו בישראל, שהביא אתו גם צבע אחר, קול צרוד, ג'ינס קרוע, בנדנה, וסגנון משלו.
לצד פעמיים בהן זכה ב"זמר השנה", פעמיים בהן זכה בפסטיגל, הוציא 8 אלבומי סולו, אלבום הופעה חיה בזאפה, הספיק להשתתף בתכניות "היכל התהילה" וב"חיים ואדם" – סרטה התיעודי של מירי פרלמן, בקדם אירוויזיון בשנת 1991 עם השיר "יחד נעמוד" שהביא אותו למקום השני ושוב בשנת 1993 עם "עד" שהביא אותו למקום השלישי, בתוכנית הטלוויזיה "פלאי קלעים", וגם בתיאטרון כיכב לא מעט בהצגות ילדים והמחזות זמר ("הקוסם מארץ עוץ", "לזרוס"), ובפסטיבל תיאטרונטו בשנת 2011 העלה הצגת יחיד אוטוביוגרפית, בשם "חיים ואדם" בה התייחס גם ליציאה המתוקשרת שלו מהארון בשנת 2007, דרך שירים וסיפורים אישיים מחייו.
בשנה האחרונה, תוך שהתמודד עם מחלת הסרטן, הקליט עם אילנית דואט שנכתב על ידי יואב גינאי והולחן ועובד על ידי יהונתן פרלמן, בשם "ללמוד שוב לעוף". במאי שודר ברשת 13 הסרט "בלדה לחיים", שהציג את ההתמודדות שלו עם הטיפולים באיכילוב, וליווה אותו במאבק על החיים.
השנה החולפת, שהייתה בסימן אשפוז בבית החולים, לא הייתה הפעם הראשונה בה היה בסכנת חיים. גם בספטמבר 2017, בעקבות סיבוך של ניתוח להוצאת כיס המרה, שהוביל לדלקת בלבלב ולפגיעה באיברים סמוכים, אושפז בטיפול נמרץ ומדינה שלמה עקבה בחרדה אחרי מצבו. באומץ ובנחישות האופיינית לו, אדם התמודד עם המצב הרפואי הקשה, ויצא ממנו. אבל ההתמודדות האחרונה, שכולם קיוו כי גם הפעם תסתיים בסוף טוב, הסתיימה בסוף טרגי ועצוב עם לכתו של אדם מהעולם, כשהוא משאיר אחריו לנצח את המוזיקה.
אדם, בן 64 במותו כאמור, הותיר מילים אחרונות אותן ביקש לפרסם לאחר לכתו ואלו מובאות כאן לבקשת קרוביו: "אם אתם קוראים את המילים האלה, סימן שאני בעולם שכולו טוב, ככה אומרים, עוד לא יכול להמליץ. רוצה להודות על המסע המופלא והבלתי ייאמן בחיים האלה. עשיתי המון, הייתי טוטאלי, הלכתי עד הקצה בכל דבר; באהבה, בחברות, ביצירה. נשארו לי כמה חלומות לא סגורים אבל לא המון. תודה על אהבה, תודה על כל אדם שפגשתי או השפעתי בצורה זו או אחרת. תודה על החיים. אם לא הצלחתי לסייע מלמטה בעניין השבת החטופים, אנסה לפעול מלמעלה. תהיו טובים. אוהב".
