בוחרים צרפתים משתתפים הבוקר (ראשון) בסיבוב הראשון של בחירות הבזק הפרלמנטריות שעלולות להוביל לממשלה הימנית קיצונית הראשונה במדינה מאז מלחמת העולם השנייה, שינוי פוטנציאלי דרמטי בלב האיחוד האירופי.
הנשיא עמנואל מקרון הימם את המדינה כשקרא לבחירות לאחר שברית המרכז שלו הובסה בבחירות האירופיות החודש על ידי "האיחוד הלאומי" (RN) של מארין לה פן. מפלגתה האירו-סקפטית, שמקדמת מדיניות אנטי-הגירה ונחשבה למפלגה מוקצית במשך זמן רב, קרובה עתה להשיג רוב יותר מאי פעם.
הדמוקרטים בצרות צרורות: ביידן כשל בעימות – אבל "אין לו יורש"
הנשיא יציל את נתניהו? בסביבת רה"מ פנו להרצוג מהסיבה הבאה
השיטה האלקטורלית מקשה על הערכת החלוקה המדויקת של המושבים באסיפה הלאומית בת 577 המושבים, והתוצאה הסופית לא תהיה ידועה עד סוף ההצבעה ב-7 ביולי.
"אנחנו הולכים לנצח ברוב מוחלט" אמרה לה פן בראיון לכלי התקשורת ביום רביעי, וחזתה כי הפרוטז׳ה שלה, ג'ורדן ברדלה בן ה-28, יהיה ראש הממשלה. למפלגתה, ״האיחוד הלאומי״ [RN], יש תוכנית כלכלית בעלת הוצאות גבוהות והיא מבקשת להפחית את ההגירה. אם ה-RN אכן תזכה ברוב מוחלט, הדיפלומטיה הצרפתית עלולה למצוא את עצמה בטלטלה פוליטית חסרת תקדים: עם מקרון – שאמר כי ימשיך בנשיאותו עד סוף כהונתו ב-2027 – וברדלה, שמתחרים על הזכות לדבר בשם הצרפתים.
לצרפת היו שלוש תקופות של "דו-קיום" – כאשר הנשיא והממשלה הם ממחנות פוליטיים מנוגדים – בהיסטוריה שלה לאחר המלחמה, אך אף אחת מהן לא הייתה עם השקפות עולם כה רדיקליות המתחרות בצמרת המדינה.
ברדלה כבר ציין כי יאתגר את מקרון בסוגיות גלובליות. צרפת עלולה להפוך מאחד מעמודי התווך של האיחוד האירופי למדינה שפועלת בשוליו, לדרוש החזרים של תרומות צרפת לתקציב האיחוד האירופי, להתעמת עם בריסל על משרות בנציבות האירופית ולהפוך על פיהן את קריאותיו של הנשיא מקרון לאחדות. ניצחון ברור של ה-RN יביא גם אי-ודאות באשר לעמדת צרפת במלחמה בין רוסיה לאוקראינה. ללה פן היסטוריה של סנטימנט פרו-רוסי ובעוד המפלגה טוענת כעת שתסייע לאוקראינה להגן על עצמה מפני הפולשים הרוסים, היא גם הציבה קווים אדומים, כמו סירוב לספק טילים ארוכי טווח.
סקרי דעת קהל מצביעים על כך של-RN יש יתרון נוח של 33-36% מקולות הבוחרים, עם קואליציית שמאל שהורכבה בחופזה, החזית העממית החדשה, במקום השני עם 31-28% וברית המרכז של מקרון במקום השלישי עם 23-20%.
החזית העממית החדשה כוללת מגוון רחב של מפלגות, מהמרכז-שמאל המתון ועד למפלגת השמאל הקיצוני, האירו-סקפטית ומתנגדת לנאט"ו "צרפת הבלתי כפופה", בהנהגת אחד מיריביו החריפים ביותר של מקרון, ז'אן-לוק מלנשון.
״קשה לחזות כיצד מספרי הסקרים יתורגמו למושבים באספה הלאומית בגלל אופן פעולת הבחירות״ כך אמר וינסנט מרטיני, פרופ' למדע המדינה באוניברסיטת ניס ובאקול פוליטכניק, לסוכנות הידיעות הבריטית ״רויטרס״.
מועמדים יכולים להיבחר בסיבוב הראשון אם הם זוכים ברוב מוחלט של הקולות במחוז שלהם, אך זה נדיר. רוב המחוזות יזדקקו לסיבוב שני הכולל את כל המועמדים שקיבלו קולות מלפחות 12.5% מהבוחרים הרשומים בסיבוב הראשון. המועמד עם הניקוד הגבוה ביותר מנצח. "אם יש אחוזי הצבעה גבוהים, ניתן להניח שמפלגה שלישית או רביעית תמצא את דרכה לפרלמנט. יש סיכון של פיצול ההצבעה מה שמיטיב כמובן עם מפלגה כמו ׳האיחוד הלאומי׳״, אמר מרטיני.
נשיא צרפת מקרון במסר למשפחות החטופים (צילום :מטה משפחות החטופים)
במשך עשורים, כאשר הימין הקיצוני צבר פופולריות בהתמדה, בוחרים ומפלגות שלא תמכו בו היו מתאחדים נגדו בכל פעם שהתקרב לעמדות כוח ושליטה, אך מצב זה נראה רחוק יותר מאי פעם כיום. עוד אמר מרטיני אמר בראיון כי איש אינו יודע אם מועמדים ממחנהו של מקרון ישקלו לפרוש מהסיבוב השני כדי לתת ליריבים מהשמאל סיכוי לנצח את ה-RN, או להפך.
לה פן וברדלה ביקשו להפוך את תדמית מפלגתם לקבילה יותר לזרם המרכזי, למשל על ידי גינוי אנטישמיות. אביה של לה פן, ז'אן-מארי לה פן, מייסד ומנהיג ארוך-טווח של קודמת ה-RN, היה בעל היסטוריה של הערות אנטישמיות גלויות. אך מבקרים טוענים כי החיזור של ה-RN אחר יהודים הוא רק כיסוי המאפשר לה להכחיש האשמות של גזענות בעודה מתייגת ללא הרף מוסלמים וזרים.
