המכון החרדי למחקרי מדיניות אינו מוכר לרוב הציבור הישראלי, אך בחודש שעבר הוא פרסם נתון מרעיש בשדה המחקר של החברה החרדית ואוכלוסיית ישראל בכלל. חוקרי המכון חתכו בחמישית את התחזית לשיעור החרדים באוכלוסיית ישראל בעוד ארבעה עשורים: בעוד הצפי המקובל היה 32%, במכון טענו שמדובר ב-25%. זה עדיין גידול דרמטי, מאחר שכיום שיעור החרדים באוכלוסייה הוא 13.6%, אבל מתון יותר.
"למעשה הלך לנו חלק מדי, וכולם עדכנו את הנתונים שלהם לפי המחקר שאנחנו עשינו", מספר ל'דבר' ד"ר שי שטרן, המשנה ליו"ר המכון, "אז עכשיו אנחנו לא יכולים להגיד שרק אנחנו צודקים. ועדיין, יש נתונים חשובים אחרים, שחשוב שהמדינה לא רק תקבל, אלא גם תפנים".
ההצלחה של המכון לשכנע את גופי המחקר המובילים להתבונן אחרת בחברה החרדית היתה תוצאה של עבודה ארוכה ויסודית מאז הקמתו ב-2015, שלדברי ד"ר שטרן, נוצרה מתוך חוסר במידע אמין בנושא. "הייתה הבנה שיש הרבה מאוד דעות ועמדות לגבי החברה החרדית, שמהווה כ-13% מהאוכלוסייה", הוא מספר, "אבל גם תוכניות שבאות לתת מענה רציני וענייני מתבססות על נתונים חלקיים, במקרה הטוב, אם לא על אידיאולוגיה בלבד. המכון קם כדי לתת מענה לבעיה הזו."
שטרן, מרצה למשפטים ולהבניית המרחב באוניברסיטת בר אילן, הגיע למכון ב-2020, כמומחה בתחום הדיור והנדל"ן. "הגעתי במסגרת פרויקט שחקר לאן חרדים רוצים לעבור לגור", הוא מספר, "כשעשינו רה-אירגון, לקחתי את תפקיד המשנה ליו"ר, שמנהל בעצם את המחקר. כיום, רוב הלקוחות שלנו הם רשויות מקומיות וממשלתיות".
החזון שלו, ושל אנשי המכון, הוא השתלבות של החרדים בחברה הישראלית. בסופו של שבוע בו בג"ץ הורה לראשונה על גיוס חרדים לצה"ל ומתיחות פוליטית גבוהה על חוק הגיוס, שטרן קורא לקובעי המדיניות לקבל החלטות מתוך הנתונים והמגמות שנראות בשטח, ולא מתוך סיסמאות. "אנחנו פועלים מתוך חזון שהחברה החרדית היא חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית", אומר שטרן, "היא לא צריכה לוותר על ערכי הליבה שלה, אבל היא חלק, ולכן צריכה להיות משולבת במובן העמוק של המילה".
האלגוריתם לזיהוי חרדים
עד לפרסום המחקר של המכון, נתוני הלמ"ס קבעו שהתחזית הסבירה (בינונית) לשיעור החרדים באוכלוסייה ב-2065 היא כ32%, בערך 5.5 מיליון. הערכת המכון תאמה את התסריט הנמוך ביותר של הלמ"ס, של 25% חרדים, כלומר בערך כ-4 מיליון בשנת 2065. הלמ"ס קיבלה את התחזית של המכון, ואמרה ל'דבר' שתעדכן אותה בפרסומיה הבאים.
"הסיבה העיקרית לאמינות שלנו היא שפיתחנו דרך לזהות חרדים יותר טוב, כרגע, מכל אחד אחר. אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם הלמ"ס, נעזרים בהם מאוד ויש לנו איתם שיתוף פעולה הדוק. אבל אנחנו יודעים לזהות ולמפות חרדים בצורה יעילה יותר. לדוגמה, הלמ"ס ממפים בעיקר בעזרת סקרים. ובקרב החרדים, העונים לסקרים הם קבוצה מאוד מצומצמת, שלא מקיפה את החברה החרדית על כל הזרמים והקהילות.
"אנחנו פיתחנו אלגוריתם שמאפשר לנו לזהות חרדים בצורה אופטימלית, כלומר ברמת דיוק של 91% ומעלה, כשגם ה-9% הנותרים הם אולי לא חרדים, אבל מתנהגים כמו חרדים."
צעירים חרדים בשכונת סנהדריה בירושלים. "הנתונים של הלמ"ס לא הבחינו שבשנים האחרונות קצב הירידה בילודה הואץ, ושיש 14% יציאה בשאלה" (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
איך בעצם עשיתם את זה? מה הופך את זה לאמין?
"לקחנו את כל המידע, גם מהלמ"ס, אבל גם ממוסדות ההשכלה הגבוהה, הרשויות, משרד החינוך ועוד. זה מאפשר לנו לזהות ברמה העירונית קבוצות חרדיות, עד לרמה של עשרה חרדים שמתגוררים ביישוב. זה חלק מהיכולת והייחוד שלנו: יש לנו מומחים חרדים, שיודעים לומר נגיד על שכונה בחיפה, מי שם חרדי, מי לא, מי מאיזה זרם.
"מיפינו גם את כל מוסדות החינוך בארץ, מי חרדי ומי לא חרדי, ויחד עם נתונים של עבודה, גיל נישואים וכו', יש לנו הצלבות טובות למיהו חרדי. זה לקח שלוש שנים וגם המון מאמצים, אבל זה בעצם אומר שיש לנו את הבייס המוצק הזה, והמספרים מתעדכנים גם בהמשך, ויהיו לנו נתונים חדשים בשנה הבאה.
"הרוב, כמו הלמ"ס, מתעסקים בנתונים, אבל לא תמיד יודעים לפרש אותם. לנו יש שתי מחלקות – מחלקת הדאטה, שאוספים ומנתחים את הנתונים ומפתחים את האלגוריתם, והמחלקה הסוציולוגית, שלוקחת את הנתונים ומפרשת אותם בהתאם להבנות ולידע שלנו אודות החברה החרדית. זה מה שנותן לנו יתרון על כל גוף אחר כיום."
150 אלף איש הוגדרו כחרדים, למרות שאינם כאלה
הערכת המכון לתחזית האוכלוסייה נבנתה על בחינה מחדש של מספר נתונים. ראשית, הם הגיעו למסקנה שמספר החרדים בישראל כיום נמוך בכ-150 אלף מנתוני למ"ס הרשמיים. "רמת הזיהוי שלנו איפשרה ממש יכולת לדייק את מספר החרדים בכל יישוב ועיר, על פי יותר מדדי אימות", אומר שטרן, "כשחיברנו את המספר הזה, הגענו ל1.2 מיליון חרדים, ולא 1.35 מיליון, כפי שהעריך הלמ"ס".
המרכיב השני הוא שיעורי הילודה בחברה החרדית. כלל הגופים מסכימים שהם נמצאים בירידה, אך במכון העריכו שהירידה גבוהה יותר מההערכות המקובלות. נתון נוסף הוא שיעור העוזבים את החברה החרדית. "הנתונים של הלמ"ס, לא הבחינו שבשנים האחרונות קצב הירידה בילודה הואץ", אומר שטרן, "וגם בתחום היציאה בשאלה, יש 14% יציאה בשאלה. אנשים שהיו בחברה החרדית, וכבר לא מגדירים עצמם ככאלה, או כבר לא מתנהגים כחרדים. שני אלו יחד מייצרים צמיחה מתונה מהצפוי".
"העימות הפוליטי סביב חוק הגיוס גורם להתבצרות"
בג"ץ פסק השבוע שצריך לחייב את כלל החרדים להתגייס, והמלחמה הציתה מחדש את המאבק נגד הפטור לתלמידי הישיבות. במקביל, מנהיגים רבים בציבור החרדי מכריזים על התנגדות מוחלטת לגיוס. מתוך המחקרים והנתונים שלכם, מה הממשלה והכנסת צריכות לעשות?
"אני לא פוליטיקאי, ולא רוצה לדבר בשם החרדים. אבל חשוב להבין שהעימות סביב חוק הגיוס פוגש את החברה דווקא כשהחברה החרדית הופכת מחוברת יותר ויותר לחברה, ולאתגרים הביטחוניים של מדינת ישראל.
"בסקרי עמדות שערכנו בזמן האחרון עולה שמרבית החברה החרדית רואה עצמה כחלק בלתי נפרד מהסיפור הישראלי, כי תחושת השייכות שלה מצויה במגמת עליה, וכי בשונה מהעבר, קיימת לגיטימציה חברתית גוברת לאלו המבקשים להתגייס לצה"ל או לשרת בשירות לאומי. יש גם סנטימנט חרדי רחב של תמיכה בגיוס מי שאינו לומד."
חרדים בבקו"ם. "מרבית החברה החרדית רואה עצמה כחלק בלתי נפרד מהסיפור הישראלי" (צילום ארכיון: שי ניר)
אם תחושת השייכות והלגיטימציה החברתית לגיוס גוברות, מדוע ההתנגדות גבוהה כל כך?
"העימות הפוליטי סביב חוק הגיוס, שנושא עימו גם שיח לעומתי, גורם להתבצרות מסוימת של החברה החרדית סביב ערכיה, ובראשם ערך לימוד התורה, ומפחית את הנכונות לשקול דרכים שונות שבהן תוכל החברה החרדית לתרום."
מגמות השתלבות
נתוני המכון מצביעים על מגמות השתלבות של החרדים בחברה. כ-82% מהנשים החרדיות עובדות, נושק למספר בחברה הכללית; גם בקרב הגברים החרדים האחוזים עולים, בעיקר בגילים הצעירים, ושיעורם עומד על 56%. בהשכלה הגבוהה, מספר הנשים בעלות התואר האקדמי עולה במהירות יחסית, וכבר הגיע ל-13.6%, פי 4 משנת 2001. בקרב הגברים העלייה איטית בהרבה, וגם השיעור הכולל נמוך: מ-2.4% ב-2001, ל-4.1% ב2021.
גם שיעורי השימוש באינטרנט בצמיחה: 69% מהבתים החרדים מחוברים כיום לאינטרנט, הכפלה בתוך פחות מעשור; גם שיעור המחזיקים בטלפון חכם הוכפל בתוך 7 שנים: מ-36% ב-2021, לעומת 18% ב-2014.
ועוד תחום אחד משמעותי: לראשונה מזה זמן רב, החרדים יוצאים במספרים גדולים מאוד מערי הליבה המובהקות שלהם, כמו ירושלים ובני ברק, אל הפריפריה.
היציאה מהחומות: נודדים צפונה
לפי המחקר, אם בעבר החרדים שאפו לגור בערי הליבה שלהם, הרי שהמחירים דוחפים אותם כיום במספרים הולכים וגדלים החוצה מהן, ובמיוחד לפריפריה הצפונית.
"בזמן הקורונה ניהלנו מחקר על לאן החרדים רוצים לעבור", מספר שטרן, "התוצאות היו שהם אמנם היו רוצים כמובן לעבור לירושלים או בני ברק, אבל זה בלתי אפשרי לרובם, גם בגלל יוקר המחיה, וגם כי ניצלו כמעט את כל אפשרויות הבנייה שהיה אפשר לנצל. אז אחרי שמיצו את הפתרונות היותר רשמיים במרחב הזה, הם החלו לצאת החוצה. והחוצה, זה אומר בעיקר לצפון."
למה דווקא הצפון?
"שאלה טובה. יש כאלו שאמרו שהחרדים פשוט יותר מכירים את הצפון. רוב הטיולים הם לשם, יש שם ערים חרדיות כמו טבריה או צפת, אתרים היסטוריים של תנאים וכו'. יש גם עניין שאם במקומות מסוימים הכנסה של אוכלוסייה חרדית בהיקפים גדולים נתפסת כפגיעה בחוסן העירוני, אז בצפון, רשויות מקומיות שונות רואות באוכלוסייה הזו אמצעי להתמודד עם אתגרים אתנו-דמוגרפיים של העיר".
במילים אחרות, שטרן מצביע על כניסת חרדים כאמצעי של ראשי ערים לשמר את שיעור היהודים בעיר מול כניסה של תושבים ערבים אליה.
הוא מצביע על הדוגמאות הבולטות להתיישבות חרדית בצפון: "בנוף הגליל נבנתה שכונה גדולה ומשמעותית, הר יונה, וחסידות בעלז, שהיא החסידות השלישית בגודלה, ראתה בה את המוקד הבא לחסידות. בעפולה עילית, בגבעת המורה נכנסה קבוצה ליטאית גדולה, חזקה, של אנשים שבקהילה הליטאית נחשבים איכותיים, וגם של חסידות ויז'ניץ'.
"יש צמיחה גדולה ברכסים, שזו עיר חרדית במרחב של חיפה. ויש גם נהירה לחיפה בעשור האחרון, ועכשיו גם תכניות בעכו. זה תהליך שמזין את עצמו: איפה שכבר יש חרדים, והם מקימים לעצמם מוסדות, חרדים אחרים ירצו לעבור לשם גם."
"לא להנציח את הפריפריה"
למדינה, לעומת זאת, יש כנראה תוכניות הפוכות. "המדינה בכלל רוצה את החרדים דרומה", אומר שטרן, "היא מתכננת את כסיף, עיר חרדית ליד כסייפה וערד, אחרי זה את טילה, שתהיה בערך 15 ק"מ מצפון לבאר שבע, ואת שפיר צמוד לקרית גת. ואז יש פה שאלה טובה, אם אתה מתכנן עיר חרדית, האם חרדים בכלל יגיעו אליה? ואם כן, אז אילו חרדים? האם האוכלוסייה חלשה תגיע, ואתה בעצם גוזר על העיר הזו 40 שנה של הליכה במדבר, בלי תעסוקה ויכולת לקיים את עצמה? או שיש איך למשוך אוכלוסיות חזקות? זה חלק מהפרויקט שעשינו, לבחון איך אפשר בכלל למשוך אוכלוסיות חזקות."
לדברי שטרן, העלייה במחירי הדיור דוחקת לפריפריה את החרדים החלשים כלכלית, ועל פי רוב השמרנים יותר; לעומתם, החרדים בעלי האמצעים, שחלק גדול מהם עובדים, נותרים בערי הליבה. בכך הפערים בתוך החברה החרדית צפויים רק להעמיק.
"דוח מבקר המדינה, שפורסם לפני חצי שנה, בעצם אומר 'קבעתם יעדים קדימה, זה נהדר, אבל לא עשיתם כלום'", אומר שטרן, "בכסיף יש היום תוכניות, שנראות על הנייר מושלמות, לתעסוקה ולתחבורה. אבל השאלה מה יעשו עם זה.
"חייבים להבין שאם אתה שולח קהילות חרדיות לפריפריה, אתה חייב לדאוג קודם כל לצרכים שלהם כקהילה. מוסדות חינוך איכותיים, ישיבות חזקות; ואז אתה תמשוך את הקהילות החזקות דווקא, ולא תביא לשם את הקהילות החלשות, ותקבע את המושג הזה של חולשת הפריפריה עשרות שנים קדימה.
"מעבר למוסדות הפנימיים, חובה לפתח שם גם תשתיות במובן של תחבורה וקישור למרכזי חרדים אחרים; ותחבורה ציבורית איכותית, היות שזו קבוצה שנוהגת פחות. זה גם עניין של לחבר את הנגב, אבל זה אתה לא רוצה לכלוא אוכלוסייה חלשה במקום שכוח אל."
מה צריך לקרות בנושא התעסוקה בערים האלה?
"אני חושב שעכשיו כשהמדינה נכנסת לפרויקט של לבנות 3 ערים חרדיות, זה לא יכול להיות לפי תפיסות ישנות שחרדים לא עובדים. גם היום הנשים החרדיות עובדות בשיעורים של 80%, וגם גברים חרדים עובדים היום בשיעור של 56-57 אחוזים, ודווקא בקרב הצעירים זו מגמה שמתרחבת, כלומר שכנראה נראה עוד יותר נכונות לעבוד בעתיד.
"אבל אם תהיה עלייה בנכונות, ולא יהיו עבודות, ולא רק עבודות בפריון נמוך, אלא גם אפשרויות תעסוקה איכותיות, אנחנו שוב גוזרים על החברה הזו עוני. ולהשתחרר מהעוני בעיר רחוקה בנגב יהיה עוד יותר קשה. אם לא ניקח את ההזדמנות הזאת, ונחשוב איך עושים את המרכזים החרדיים האלו אחרת, נייצר פריפריה עוד יותר דלה ונחשלת."
אתה מעריך שהנתונים שלכם ישפיעו על מקבלי ההחלטות?
"בסוף, כל אחד יפרש את הנתונים על פי השקפת עולמו, אבל הם נותנים לנו הזדמנות. אנחנו נמצאים בכאוס, והחברה החרדית נמצאת בכאוס. אבל אני חושב שלצד האתגרים הקשים, יש לנו הזדמנויות מאוד גדולות. אם המדינה תדע לקחת אותן, לא רק הפוליטיקאים, אלא גם גורמי המקצוע, אם יסתכלו באמת על הנתונים, אפשר יהיה להרכיב עתיד טוב יותר בקשר בין החברה החרדית לחברה הכללית, וגם למנף את השינויים שהחברה החרדית עוברת בכדי לייצר פריפריה אחרת".
