מה מחירי התחבורה הציבורית החדשים?
מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית יעלו היום (שני) בכ-5% בממוצע עבור משתמשי הרב קו וכרטיסי הנייר, לאחר שבשבוע שעבר שינויי המחיר כבר נכנסו לתוקף עבור משלמי האפליקציות הסלולריות. עליות המחיר חלות על כל קווי האוטובוס, רכבת ישראל וכן הרכבות הקלות בירושלים ובגוש דן.
אף שלטענת משרד התחבורה העליות הן של כ-5% בממוצע, בפועל מחירי הנסיעה באוטובוסים העירוניים עולים בשיעור ניכר יותר של מעל ל-9%. בפועל, מדובר בעליות מחיר של בין חצי שקל ל-2.50 שקלים, בעת שמחיר הנסיעה באוטובוס לאילת מתייקר מעט יותר.
מחירי האוטובוס החדשים
בנוסף למחירי הנסיעות עצמן מתייקרים גם כרטיסי החופשי-יומי והחופשי-ארצי, כולל אלו המשלבים בין נסיעה ברכבת ואוטובוס. מחירי כרטיסי החופשי-יומי עולים בטווח של בין חצי שקל ל-2.50 שקלים, תלוי בטווח הנסיעה, ואלו המשלבים גם רכבת מטפסים בין שקל בודד ל-3.50 שקלים.
מחירו של כרטיס חופשי-ארצי מטפס מ-225 שקל לחודש ל-236 שקל ומחירו של כרטיס מסוג זה המשלב גם רכבת מטפס בסכום גבוה יותר: מ-255 שקל לחודש ל-267 שקל בטווח הנסיעות העירוני, ומ-610 שקל ל-639 שקל לחודש עבור נסיעות בטווח של 75 ק"מ ומעלה.
מחירי הרכבת החדשים
מחירו של מנוי חופשי-חודשי בפריפריה מטפס ב-5 שקלים מ-99 שקל ל-104 שקל, ובאילת הוא יעלה מעתה 88.90 שקל במקום 84 שקל כפי שהיה עד כה.
למה המחירים עולים דווקא עכשיו?
מדי שנה ב-1 ביולי מעודכנים תעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית בהתאם לצו הפיקוח על המחירים בהתאם לשינוי במדד התשומות. לאחר שבשנה שעברה הצליחו שרת התחבורה מירי רגב ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' למתן את העלייה במחירים פנתה השרה גם השנה לאוצר. במכתב ששלחה רגב לסמוטריץ' בתחילת חודש יוני ביקשה "להנחות את גורמי המקצוע להקפאת עליית המחירים הצפויה", אך לטענת משרד התחבורה "נתקלה בהתנגדות".
בסביבת סמוטריץ' רואים את הדברים אחרת, ומפנים את האחריות לפתחה של רגב, שהעדיפה להפנות כספים בתקציב 2024 המעודכן לתוכנית "צדק תחבורתי" שהובילה, ושנועדה להפחית מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית בפריפריה. בסביבת שר האוצר אומרים כי כל משרד ממשלתי קבע את סדרי העדיפויות שלו וכי זריקת אחריות על משרד האוצר בדרישה ל"כפל מבצעים" היא פופוליסטית וחסרת אחריות.
שרת התחבורה מירי רגב ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' (ארכיון) | צילום:
יונתן זינדל, פלאש 90
במשרד התחבורה טוענים כי גם לאחר העלאת המחירים הנוכחית, "תעריפי התחבורה הציבורית בישראל הם מהנמוכים בעולם". עם זאת, על אף בקשת N12 במשרד לא סיפקו נתונים השוואתיים שיתמכו בטענה והסתפקו בתשובה לפיה "התחבורה הציבורית בישראל מסובסדת כבר כיום בשיעור של כ-85%, גבוה בהרבה ממדינות ה-OECD".
מה קרה להבטחה ל"צדק תחבורתי"?
רפורמת "צדק תחבורתי" שהובילה שרת התחבורה מירי רגב יצאה לדרך בתחילת השנה והעניקה הנחות במחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית לשורה של קהלים ובהן ציבור הנוסעים בפריפריה, חיילים משוחררים וזכאי הביטוח הלאומי. הרפורמה זכתה לביקורת רבה, בדיוק בגלל החלטת השרה לתקצב אותה במקום להשקיע בשיפור איכות ותדירות התחבורה הציבורית. במקביל, סקרים הצביעו על כך שסוגיית המחיר אינה השיקול המרכזי שדוחף משתמשים לבחור בתחבורה ציבורית על פני חלופות אחרות.
אלא שנתוני משרד התחבורה מראים כי בחצי השנה שחלפה מאז החלת הרפורמה היא נחלה כישלון חרוץ: רק 162 אלף מבין 2.8 מיליון זכאים מימשו עד כה את זכאותם להנחה במסגרת התוכנית – שיעור של פחות מ-6%. ייתכן כי הסיבה לשיעור הנהנים הנמוך כרוך במורכבות הבירוקרטית הכרוכה במימוש הזכאות. ההנחות אינן מתקבלות אוטומטית אלא יש למלא טפסים כדי לממש את ההטבה.
פרסום של משרד התחבורה לרפורמת צדק תחבורתי, בתחנת רכבת קלה בתל אביב | צילום:
ליאור באקאלו
בסביבת שר האוצר סמוטריץ' אמרו השבוע כי "באפשרותה של שרת התחבורה לבטל את הרפורמה ולהשתמש בתקציב לביטול עדכון התעריפים שיזמה".
מה קורה למחירי הרכבת הקלה?
במשרד התחבורה תכננו להעלות את מחירי הנסיעות ברכבת הקלה בירושלים ובקו האדום של הדנקל בגוש דן ל-8 שקלים, אך לבסוף עלייה זו נדחתה לפחות עד תחילת 2025. במקום זאת הועלה מחיר הנסיעה ברכבות הקלות מ-5.50 שקלים ל-6 שקלים, בדומה להעלאת תעריפי הנסיעה באוטובוס העירוניים. המעבר בין נסיעה באוטובוס וברכבת קלה בטווח של 90 דקות נסיעה לא ידרוש תשלום על כרטיס נוסף, בדיוק כפי שהיה עד כה.
במשרד התחבורה אומרים כי הדחייה בהעלאת המחיר הגבוהה יותר שתוכננה נובעת מתקלה טכנית באפליקציות שבאמצעותן משלמים הנוסעים עבור הנסיעה ברכבת הקלה. עם זאת, גורמים אחרים המעורים בנושא טענו בפני N12 כי הסיבה לדחייה היא היעדר היערכות טכנולוגית מצד משרד התחבורה: לדבריהם, העלאת מחירי הנסיעה ברכבות הקלות היתה דורשת השלמת במעבר בין אוטובוס לרכבת קלה בטווח 90 דקות הנסיעה, דבר שפעילות הרב קו טרם היתה ערוכה אליו.
הרכבת הקלה ביפו | צילום:
רויטרס
בכל מקרה, התוצאה היא שכרגע מחירי הנסיעה ברכבות הקלות נותרים זהים לאלו של האוטובוסים – וזאת על אף כוונתה של שרת התחבורה מירי רגב שדווחה כבר לפני שנה, לפיה התעריפים הגבוהים יותר ברכבות הקלות בערים הגדולות יסבסדו את מחירי התחבורה הציבורית בפריפריה.
האם מבוצע במקביל שיפור בשירות?
מחירי התחבורה הציבורית עולים בשעה שציבור הנוסעים צמא לתשתיות נסיעה טובות יותר, עיבוי קווי אוטובוס והוספה של נתיבי תחבורה ציבורית שיאפשרו לוותר על השימוש ברכב הפרטי. אלא שבמשרדה של רגב ממשיכים לפעול דווקא לביטול נתיבים ייעודיים לתחבורה ציבורית, בניגוד לעמדת גורמי המקצוע במשרד.
תקלה באוטובוס בכניסה לירושלים | צילום:
אוליביה פיטוסי, פלאש 90
ממשרד התחבורה נמסר כי המשרד "ממשיך לשפר את השירות בתחבורה הציבורית בכל רחבי הארץ". במסגרת זו מצביעים במשרד של רגע על מכרזי ההפעלה החדשים, שמעניקים דגש להוספת קווים והגברת התדירות "בכל מקום שבו יש ביקוש לתחבורה ציבורית וכן במקומות חדשים".
מה קורה עם מחירי המוניות?
במקביל להעלאת מחירי הנסיעה באוטובוסים וברכבות, השבוע דיווחו נציגי משרד התחבורה לוועדת הכלכלה כי בכוונתם להעלות את תעריפי הנסיעה גם במוניות, במיוחד בנסיעות בין-עירוניות. יו"ר איגוד נהגי המוניות ציין בדיון כי היה שיתוף פעולה עם המשרד והשרה העומדת בראשו.
מנהל אגף מוניות והיסעים במשרד התחבורה הציג את ההעלאות המתוכננות:
- בנסיעה של עד 5 ק"מ המחיר יעלה ב-1.2%
- בנסיעה של 10-5 ק"מ יעלה התעריף ב-0.6%
- בנסיעה של 15-10 ק"מ יעלה התעריף ב-5%
- בנסיעה של 30-20 ק"מ יעלה התעריף ב-20%
