המאבק בטרור במחנות הפליטים ביהודה ושומרון מגיע לנקודת הכרעה קריטית. צה"ל מוצא את עצמו במצב כמעט בלתי-אפשרי, שבו כל החלטה שלו עלולה להטות את הכף ולהחריף את הלחימה באזור.
פעילות כוחות הביטחון הלילה ביו"ש (15.06.24)
תוך פחות משבוע נהרגו שני חיילים בתקריות במחנות הפליטים, שניהם באמצעות פיגועי מטענים – סרן אלון סקאג׳יו ז"ל בג'נין, ורס"ל (מיל') יהודה גטו ז"ל במחנה נור א-שמס. אף שיש הבדל בין שתי התקריות, בצה"ל מבינים כי המחבלים משתכללים ולומדים מפעילות צה"ל. מבצעי פיגועי המטענים מקבלים רוח גבית ועזרה מידי חמאס ואיראן והתוצאה היא מטענים כבדים יותר, שמוטמנים בצורה יעילה יותר ומהווים סכנה קטלנית לכוחות צה"ל.
אחת הבעיות הגדולות היא הפגיעה בכלים הממוגנים. המטען הקטלני שגבה את חייו של יהודה גטו ז"ל השבוע, למשל, מוכיח כי ככל שהמחבלים משתכללים, כך המטענים הופכים מסוכנים יותר, גם ללוחמים שיושבים בתוך כלי הרכב הממוגנים.
מעת לעת בוחנים בצה"ל האם להכניס כלי רק"מ כבדים לתוך יו"ש, אך כלל לא בטוח שהדבר נכון. ראשית, כלים אלו הם מצרך נדיר בעוד הלחימה בעזה נמשכת והכוננות בצפון גבוהה. שנית, בפיקוד מרכז מבינים כי אם יכניסו כלים כבדים, יהיה זה כנראה סוף חופש הפעולה של צה"ל באמצעות ג'יפים משוריינים. "אין מח"ט שיסכים להכניס ג'יפים למקום שבו יש צורך בטנקים", אומר גורם ביטחוני.
בנוסף, חופש הפעולה של צה"ל דורש כניסה מהירה, בהפתעה מרבית, לתוך מחנות הפליטים, שממילא כלל לא בטוח שכלי הרק"מ יוכלו להיכנס אליהם.
שימוש בכלי טיס
אופציה אחרת שעומדת בפני צה"ל היא שימוש נרחב יותר בכלי טיס במרחב. אמנם, מדובר בנשק שובר שוויון, ובצבא עושים שימוש רב בכלים אלו בשטח, אך בצה"ל מבינים היטב כי מדובר בחרב פיפיות. אם הצבא והמדינה יתרגלו לכך שניתן לעשות שימוש רק בכלי טיס, הלגיטימציה לפעולה קרקעית משמעותית, כפי שמתרחשת כרגע, תיפגע משמעותית.
אתגר חשוב נוסף שעמו מתמודדים בפיקוד מרכז הוא מחסור בכוח אדם. הסיבות לכך רבות: המלחמה בעזה ובצפון, כמות הפצועים והנופלים, והשחיקה בקרב כוחות המילואים. כל אלו הביאו לכך שצה"ל לא יכול לקבל את הכוחות הנחוצים לו לפעילות בהיקף הנדרש. ואכן, בעוד שבתחילת המלחמה היו ביו"ש כוחות מילואים שעסקו אך ורק במבצעים מיוחדים, כיום אין כוחות שכאלו באזור, ומי שמנהלים את המבצעים הם הלוחמים, שמבצעים את המשימות השגרתיות ביו"ש.
אך האתגרים מובילים גם לפתרונות יצירתיים. כוחות חי"ר, לא רק יחידות מיוחדות, עושים שימוש רב ברחפנים-מתאבדים כדי להפתיע את המחבלים. גם השימוש בטילי כתף מתקדמים עלה באופן דרמטי. שימוש רב נעשה גם בכלי טיס מאוישים מרחוק על מנת לחסל איומים קרובים ורחוקים.
לפני שהטרור יגיע למרכז
המלחמה שמתנהלת במקביל ברצועת עזה, יש לציין, היא לא רק חיסרון, אלא גם יתרון. אם בעבר, אחת הסיבות המרכזיות שלא לבצע פעולה נרחבת ביו"ש הייתה החשש מפני התלקחות הגזרה הדרומית וירי לעבר ערי המרכז, כעת איום זה הוסר כמעט לחלוטין. הנחת העבודה היא שגם אחרי המלחמה יוכלו כוחות צה"ל להמשיך ולטפל בקני הצרעות במחנות הפליטים ללא מניעה.
המשימה המאתגרת של מערכת הביטחון כעת היא להילחם במחנות הפליטים ובאיום הנשקף מהם, תוך ניסיון שלא להגביר עוד יותר את המתיחות בשטח. בצה"ל רוצים להילחם בארגוני הטרור ביו"ש, אך גם לא לגרום למצב שבו יהיה צורך בעוד כוחות על מנת לעשות זאת.
לוחמי צה"ל בפעילות מעצרים ביו"ש (04.06.24) // דובר צה"ל
עם זאת, רצון לחוד ומציאות לחוד – ייתכן שבעתיד הקרוב צה"ל יצטרך להפעיל כוחות גדולים ומשמעותיים יותר במחנות הפליטים, בדגש על אלו באזור קו התפר בשרון, לפני שהטרור שפושה בהם יגיע לערי המרכז.
