בכל שבוע ההפגנות נגד הממשלה ובעד עסקת חטופים מסתיימות בעימותים בין המשטרה למפגינים ובמספר גבוה של עצורים. בדיקה שביצענו ב-N12 מראה כי מספר זעום של מעצרים במחאות הבשיל לכתבי אישום או להסדר מותנה. סמדר להב אבנשטיין, שמלווה משפטית את עצורי המחאות בהתנדבות, שוחחה היום (חמישי) עם N12 והדגישה כי "רק 0.8% מהמעצרים הבשילו לכדי הליך משפטי כלשהו. זה נתון מדהים שמעיד באופן מובהק על כך שמדובר במעצרי שווא וכי המשטרה הפכה לגורם מעניש בשירות השר".
על פי הנתונים שבידה, מתחילת 2023 ועד לסוף חודש יוני עצרה המשטרה יותר מ-1,602 מפגינים, אולם עד לכתיבת מילים אלו – הוגשו רק שבעה כתבי אישום. אין זה אומר שהתביעה המשטרתית או הפרקליטות לא תגיש כתבי אישום נוספים, אבל הנתונים הנוכחיים בהחלט מחזקים את טענות ארגוני המחאה על מעצרי שווא פוליטיים ומכוונים.
סמדר להב אבנשטיין | צילום:
ניבי יחיאלי
מערך "עוטף העצורים" מונה כיום יותר מ-50 עורכי דין, ואלה מסייעים בהתנדבות לעצורי המחאה. "עורכי הדין של המערך, בניגוד למקובל בקרב עורכי הדין, מלווים אותם ונשארים בתחנה עד לשחרור אחרון העצורים", אמרה להב אבנשטיין. "גייסנו סנגורים פליליים נוספים לכיסוי הארץ – מאצבע הגליל ועד לאילת, בדגש על מתן מענה מקצועי לכל עצור בכל נקודה גיאוגרפית".
"המשטרה עשתה לנו מארב"
אחד המפגינים שנעצרו במהלך אירוע מחאה, ושמעצרו מוגדר כמעצר שווא הוא זוהר בר יהודה, פעיל מחאה ששיבש את התנועה על כביש החוף באזור מחלף הסירה ונעצר בתוך זמן קצר בידי שוטרים שהיו במקום.
"תכננו פעולת מחאה שכללה גם שיבוש של התנועה בכביש החוף, להיכנס לכביש עם שלטים ולחסום את הכביש חלקית, כמו עוד פעולות שהיו באותו בוקר", סיפר ל-N12. "המשטרה עשתה לנו מארב. חיכתה לנו שם. הם ממש חיכו לנו במקום. נתנו לנו לעלות על הכביש, הפגנו במשך שתי דקות – ובינתיים השוטרים תיעדו אותנו ואז עצרו אותנו על הפרעה לסדר הציבורי".
הוא ושלוש מפגינות שנעצרו ביחד איתו שוחררו בתוך 3 או 4 שעות, אך אותו החליטו לשלוח למעצר בית למשך חמישה ימים. בנוסף, החרימו השוטרים את מכשיר הטלפון הנייד שלו. בר יהודה פנה למערך העצורים והגיש ערער על מעצר הבית והחרמת הטלפון. "נקבע דיון בבית המשפט יום למוחרת", סיפר. "המשטרה אפילו לא התייצבה לדיון ולא הגישה כתב תביעה. השופט ביטל את מעצר הבית, הורה למשטרה להשיב לי את הטלפון ופסק למשטרה הוצאות משפט על סך 1,000 שקלים".
זאת לא הפעם היחידה שבר יהודה נעצר לשווא בידי המשטרה. אירוע נוסף התרחש באחד מערבי המחאה בחודש מאי. "קיימנו צעדה רגועה לחלוטין על המדרכה", שחזר. "השוטרים הובילו אותנו לכדי שהצעדה תעבור ליד אוטובוס עצורים שהוכן מראש, ואז משום מקום השוטרים התחילו לחטוף אנשים למעצר באוטובוס. אחד השוטרים אפילו צעק 'תביאו את כל מי שעם תוף ועם מגפון'. בסופו של דבר שוחררנו אחרי כשעה וחצי עם דוח על הפרעה לתנועה. הדוח כרגע בבקשה להישפט והדיון נקבע לחודש ספטמבר".
טיפל במפגינה – ונעצר באלימות
חודש יוני הוא החודש עם מספר העצורים הגבוה ביותר ביותר: 125 מפגינים שנעצרו בהפגנות ברחבי הארץ. לצורך השוואה, בחודש אפריל נעצרו רק 61 מפגינים – כמחצית מחודש יוני. אחד המעצרים הזכורים מאירועי המחאה בקפלן היה מעצרו האלים של ד"ר אודי בהרב.
בהרב נעצר אז בידי שוטרי מג"ב בזמן שטיפל במפגינה שנפגעה במהלך המחאה. "גם בחוקי המשטרה ישנם חוקים ברורים", הדגיש בהרב מחוץ למשרדי המחלקה לחקירות שוטרים. "יש חוקים שאומרים כיצד על המשטרה להתייחס לצוותים רפואיים, וכיצד על השוטרים לפעול עם צוות רפואי – החובה שלהם זה לסייע בהצלת חיי אדם, חובתם לפנות את השטח עבור המטרה הזאת ומה שהם עשו זה היה בדיוק הפוך".
עוד אמר בהרב: "משטרת ישראל היא פורעת חוק, ומי שטיפל ותדרך את אותם השוטרים לא טרח להגיד להם שזו חובתם מעבר לזה שזאת חובה מוסרית. הם רואים אנשים שכובים על הרצפה. במקום לעזור להם הם רק דוחפים ומכים אותם".
עימותים עם שוטרים בהפגנה בתל אביב | צילום:
Anadolu Agency, Getty Images
לאחרונה חשפנו ב-N12 כי בהרב אף התייצב במחלקה לחקירות שוטרים להגיש תלונה נגד השוטרים שתקפו אותו. בשבוע שלאחר מכן, במהלך המחאה בירושלים, מכת"זית שהתיזה מים בכינון ישיר פגעה ישירות במפגינים, ובהם גם הרופאה טל וייסבאך. בעקבות אירועי האלימות נגד אנשי רפואה הכריזה ההסתדרות הרפואית על עצרת מחאה ועל השבתה של שירותי הרפואה לשביתה בת שעה.
"אאנוס את אימא שלך"
אירוע נוסף שזכור מירושלים היה תקיפת המפגין איתמר אלרואי. בתיעוד ממעצרו נראה אלרואי מוטח בידי שוטר על מכסה מנוע של רכב. בהמשך תועד שוטר מאיים עליו ומקלל אותו: "אני אאנוס את אימא שלך". בהפגנה בתל אביב שהתקיימה באותו הערב, שוטרים הפעילו אלימות כלפי חברת הכנסת נעמה לזימי. הם דחפו אותה, משכו בשערה וכמעט הפילו אותה לקרקע.
אנשי המערך מזהים צורך נוסף שעולה מהשטח המחאה: סיוע בתביעות נזיקין עקב אירועי אלימות משטרתית, שטענו שעברו המפגינים. "עם התעצמות המחאה והנסיקה במפלס האלימות המשטרתית נולד הצורך במענה אזרחי להגשת תביעות נזיקין", הסבירה סמדר להב אבנשטיין.
עצורים בהפגנה מול בלפור 2 | צילום:
אוליביה פיטוסי, פלאש 90, פלאש/90
ביוני 2023 הוקמה הזרוע האזרחית. עיקר העבודתה התמקדה בהגשת תביעות נזיקין ותביעות אישיות נגד שוטרים שנהגו לכאורה באלימות כלפי מפגינים. נכון למאי 2024 מטופלות כ-40 תביעות בנושא בידי 7 עורכי דין מתנדבים, שחלקם חברים במשרדים הגדולים.
שיטת הענישה החדשה
הבוקר עדכנה המשטרה כי לאחר חסימת איילון לכיוון דרום באזור מחלף קק"ל בידי מוחים נגד הממשלה ובעד שחרור החטופים, חילקו השוטרים דוחות למספר מפגינים. להב אבנשטיין אמרה שזוהי שיטת ענישה חדשה שמשתמשת בה המשטרה, שגם עליה ניסו במערך להגיב כדי לסייע למפגינים. "פרקטיקה נוספת של המשטרה שנדרש מענה להתמודדות עימה הינה מתן דוחות משטרה במהלך ההפגנה לרכבים ולהולכי רגל.
החל מיולי 2023 גויסו למערך גם עורכי דין המתמחים בתעבורה. כיום פועלים מטעם המערך 6 עו"ד המלווים כ-250 מוחים שפנו בעקבות קבלת דוחות". בדרך כלל הדוחות על חסימה של דרך מרכזית נעים סביב ה-1,000 שקלים ו-4 נקודות.
מהמשטרה נמסר: כל תיקי המחאה העוסקים בהתקהלות והתפרעות בלבד מצויים בסמכות הפרקליטות, על כן בכל הנוגע לכתבי אישום יש לפנות לפרקליטות.
