יכול להיות שזה ישתנה הערב, בסיומו של משחק רבע הגמר בין ספרד וגרמניה, אבל לפחות נכון לכתיבת שורות אלה, לדעת רבים השחקן המצטיין של היורו הוא ניקו וויליאמס. לפני שאליפות אירופה יצאה לדרך כולם דיברו על לאמין ימאל, הקיצוני הימני של ברצלונה, הרבה בשל העובדה המדהימה שהוא רק בן 16. ולמרות שלימאל יש יורו מצוין, כולל שני בישולים, השם החם ביותר של "לה רוחה" הוא וויליאמס, הקיצוני השמאלי המסחרר של אתלטיק בילבאו.
במשחק שמינית הגמר נגד גאורגיה, מלבד שער אדיר שהביא לידי ביטוי את התכונות הבולטות שלו – כדרור, מהירות ובעיטה עוצמתית – וויליאמס גם עשה היסטוריה קטנה: הוא הפך לשחקן הראשון בתולדות היורו שבמשחק אחד מבקיע, מבשל ומדייק בכל המסירות שלו – 46 במספר.
הערב שוב יתייצב ימאל בצד ימין של ההתקפה, וְויליאמס משמאל, במשחק מול גרמניה בשטוטגרט. ועם כל הכבוד לוותיקים מוראטה ורודרי, שני הילדים המלהיבים הללו הם הסיפור הגדול של נבחרת ספרד ביורו.
מעבר לעובדה שהם מספקים לנבחרת אלמנט חדש שלא היה לה עשרות שנים, הם גם מייצגים את השינוי החברתי במדינה. שניהם בנים למשפחות של מהגרים. ימאל נולד ברוקאפונדה, קטלוניה, לאם שהגיעה מגינאה המשוונית ולאב שהוריו היגרו לספרד ממרוקו. אבל הסיפור המשפחתי של וויליאמס מרתק הרבה יותר.
"סיכנו את חייהם"
פליקס ומריה וויליאמס נולדו בגאנה ואחרי שהתחתנו החליטו לחפש עתיד טוב יותר באירופה. הם החלו את הדרך הארוכה בנסיעה במשאית פתוחה ולאחר מכן בהליכה ברגל במדבר סהרה, כאשר מריה נמצאת בהיריון מתקדם. חלק מחבריהם מצאו את מותם בדרך, וכאשר הזוג הצעיר הגיע בדרך־לא־דרך לגדרות התיל המקיפות את מלייה, המובלעת הספרדית שנמצאת בצפון מרוקו, הם נעצרו בידי משטרת ההגירה ונכלאו.
עורך דין אלמוני ייעץ להם לשקר ולספר שהם פליטי מלחמה מליבריה, כדי שלא יישלחו בחזרה לגאנה. התרגיל עבד, וגם המזל. הזוג הכיר כומר ספרדי, אינייקי מארדונס, שהצליח לארגן עבורם מגורים ארעיים בבילבאו. שם, בחבל הבאסקים, נולד לפני 30 שנה הבן הבכור. פליקס ומריה החליטו לקרוא לו אינייקי, שם באסקי למהדרין, כאות הוקרה לכומר שבזכותו מצאו חיים חדשים. המתנה שהעניק הכומר לטקס ההטבלה? חולצת פסים אדום־לבן של אתלטיק בילבאו.
ועדיין, זוג המהגרים התקשה להתפרנס. מריה נשארה בבילבאו כדי לגדל את אינייקי ופליקס נסע ללונדון, שם עבד כמנקה שולחנות בקניונים וכסדרן באצטדיון של צ'לסי. הוא היה מגיע לביקורים בבילבאו פעמיים או שלוש בשנה. כשניקו נולד, איינקי היה כבר בן 8 והפך בעצם לאבא האמיתי שלו. בשעה שמריה עבדה בשלוש משרות בכל יום, הבן הבכור גידל אותו, הכין לו אוכל, לקח אותו לבית הספר ולאחר מכן גם לאימונים באקדמיה של אתלטיק בילבאו.
אינייקי וויליאמס עלה לבוגרים של בילבאו כשהיה בן 18 והפך מהר מאוד לאחד השחקנים הבכירים והאהובים בקבוצה, שבה משחקים אך ורק שחקנים באסקים. לאט לאט המצב הכלכלי בבית השתפר, פליקס יכול היה לחזור מלונדון. רק אז סיפרה מריה לשני בניה מדוע האב סובל מבעיות הליכה: זה היה בשל הצעידה לאורך עשרות קילומטרים על החול הרותח של מדבר סהרה.
ניקו אמר לא מכבר: "כל מה שאנחנו עושים, זה למען ההורים שלנו. הם סיכנו את חייהם כדי שלאחי ולי יהיו חיים טובים. הם עשו הכל בשבילנו והם החדירו בנו ערכים – לתת כבוד, לעבוד קשה כל יום ולזכור שאף אחד לא ייתן לך שום דבר במתנה".
ה"אבא" של לאמין
לאליפות אירופה הגיע ניקו אחרי עונה פנטסטית. הוא היה מעורב ב־27 שערים ב־37 משחקים במדי בילבאו (8 שערים, 19 בישולים) ומעל הכל היה שותף יחד עם אינייקי לזכייה בגביע הספרדי – התואר הגדול הראשון של אתלטיק מזה 40 שנה. בנבחרת ניקו הוא החבר הכי טוב וגם המנטור של לאמין ימאל, שצעיר ממנו ב־5 שנים. אחרי הניצחון על גאורגיה השניים נראו משחקים ב"אבן נייר ומספריים". "אמרתי לו שהוא צריך ללמוד ממני, האבא שלו", התלוצץ ניקו. במובנים רבים היחס שמעניק ניקו ללאמין מזכיר את מה שעשה אינייקי לאחיו הצעיר.
עכשיו כולם שואלים אם וויליאמס וימאל ישתפו פעולה בעונה הבאה בברצלונה. בדצמבר ניקו האריך את החוזה בבילבאו עד 2027, אבל סעיף השחרור לא השתנה – 55 מיליון יורו. אחרי התצוגות שלו ביורו ערכו קפץ בלפחות כפליים. ולכן הוא הפך לאחד השחקנים המבוקשים בעולם.
בארסה רוצה מאוד את וויליאמס, אבל לא בטוח שבמצבה הכלכלי הקשה היא מסוגלת לשלם את הסכום. ניקו עצמו מסרב לדבר על העתיד ומרוכז אך ורק ביורו וברבע הגמר הערב מול גרמניה. החלום הגדול שלו הוא כמובן להיות מוכתר כאלוף אירופה בברלין ב־14 בחודש. ואם זה יקרה, זו תהיה מתנת יום ההולדת הכי יפה שהוא יוכל לקבל, שכן יומיים לפני כן ניקו וויליאמס יחגוג יום הולדת 22.
