לאחר הסכמת ישראל, ביטל בית הדין בהאג, ברגע האחרון, את ההחלטה להיכנס לרצועה עזה ולבדוק את ייתכנות פשעי המלחמה והאם צווי המעצר לבכירי ישראל, עומדים על קנם.
התובע כרים חאן ומשלחתו תכננו להיכנס בסוף חודש מאי לרצועת עזה וזאת על מנת לבדוק האם ישנן ראיות המצדיקות צווי מעצר בשל פשעי מלחמה. צווי המעצר, בין היתר מיועדים גם לראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו וכן גם לשר הביטחון, יואב גלנט.
כשבוע לפני כניסת המשלחת לרצועה, הודיע במפתיע, ראש המשלחת, כרים חאן כי האירוע מבוטל. בעקבות החלטתו, התקשורת בארצות הברית פרסמה כי זו לא תעמוד יותר בשיתוף פעולה עם בית הדין והחלטותיו. כמו כן, ממשלת בריטניה יצאה בהודעת איום כי יקצצו את המימון לבית הדין.
כאמור, בית הדין בהאג תכנן להוציא משלחת ייעודית אשר יעדה הוא רצועת עזה, וזאת על מנת לאפשר ולחקור את האירועים המדווחים בתקשורת ומכאן להסיק האם צווי המעצר המיועדים לבכירי השלטון והצבא בישראל, ראויים לעמוד על הפרק, בשל פשעי מלחמה ברצועה, לכאורה. מדינת ישראל הסכימה ואפשרה לצוות המשלחת להיכנס לרצועה ולאסוף ראיות מהשטח. למרות זאת, התובע הראשי, החליט ברגע האחרון על ביטול המשלחת לרצועה ועל הוצאת צווי המעצר כנגד בנימין נתניהו ויואב גלנט. לפי דיווחי התקשורת בארצות הברית, החלטתו עוררה זעם בקרב מקבי ההחלטות.
הסכמתה של מדינת ישראל לכניסתה של המשלחת לרצועה, הגיעה לאחר לחצים כבדים מטעם ממשלות ארצות הברית ובריטניה, על ישראל. בנוסף לעובדה, כי ההסכמה של ישראל לאירוע, ניתנה לאחר שבהאג הודיעו כי יתנו לישראל את ההזדמנות להציג את אופן הלחיצה של צה"ל ברצועה ולעמוד מול טענות בית הדין במשפט המתנהל.
לאחר הסכמת כל הצדדים לכניסת המשלחת לרצועה, ואחרי חודשיים של ארגונים ותיאומי ביטחון מוסדרים מול כל הגורמים, החליטה המשלחת, מסיבה שעד כה לא ברורה, שלא לסיים את התהליך ולהיכנס לרצועת עזה לחקור את עניין המלחמה. לטענתו של התובע הראשי בעניין המלחמה, כרין חאן, יש ברשותו מספיק ראיות המוכיחות כי אכן התקיימו פשעי מלחמה ומכאן החלטתו להוציא צווי , העומדים כנגד ראש הממשלה ושר הביטחון ובאותו מעמד גם לראש ארגון הטרור, יחיא סינוואר.
לפי מקורות חוץ, ההודעה הגיע לממשלות בריטניה וארצות הברית בהפתעה גמורה. שר החוץ הבריטי, קמרון דוויד, איים על בית הדין בקיצוץ המימון כמו גם שבריטניה תעזוב את בית הדין. זאת בשל העובדה כי בריטניה היא אחת ממייסדות בית המשפט הבינלאומי. כמו כן, מאז דיווח הודעתו של חאן, הודיעה ממשלת ארצות הברית כי תעצור את שיתופי הפעולה המתקיימים הם בית הדין גם בחקירות המתקיימות באוקראינה וסודן. שתי המדינות התייצבו לצד ישראל וטענו בפני בית הדין כי אין בסמכותו שיפוט על מדינת ישראל והוצאת הצווים לא תתרום לפתרון הסכסוך.
במקביל להצהרות אלה, הושעת בית הדין הובילה לחשיפתן של עמדות מדינות אחרות באירופה. כך לדוגמא צרפת, בלגיה, שוויץ וספרד הושיעו כי יעמדו מאחורי כל החלטה של בית הדין. לעומתן, הצהירו ממשלות גרמניה וקנדה כי הן מכבדות את עצמאותו של בית הדין.
