בלי רוב בפרלמנט: מקרון מקווה לפצל את השמאל הצרפתי

איחוד מפלגות השמאל גרף 182 מושבים בפרלמנט הצרפתי. זהו מספר המושבים הגדול ביותר, אך רחוק מהמספר הדרוש להקמת קואליציה לבדו, שהוא 289 מושבים. וזהו לא האתר היחיד שעומד בפני הסיעה, שהוקמה לפני כחודש.  אתגר נוסף הוא שלא ברור מי עומד בראשה.

לאחר שהמפלגות התאחדו התחייב רפאל גלוקסמן, ראש המפלגה הסוציאליסטית (PS) בפרלמנט האירופי, כי ז'אן-לוק מלנשון לא יעמוד בראשות הממשלה, כי "זה יהיה מישהו שיותר בקונצנזוס". מלנשון ממפלגת השמאל הרדיקלי 'LFI', הידוע בעמדותיו האנטי-ישראליות, התמודד שלוש פעמים בעבר לנשיאות צרפת. הוא רואה את עצמו כמנהיג הסיעה הגדולה ביותר בפרלמנט אמש אמר מלנשון כי הוא מצפה מהנשיא מקרון להטיל עליו את הקמת הממשלה.

המפלגה הסוציאליסטית, מפלגתו של הנשיא לשעבר פרנסואה הולנד שנבחר אתמול מחדש לפרלמנט, ממוקמת במרכז-שמאל, והמרחק בינה לבין מפלגתו של מלנשון גדול. בעת האיחוד התחייבו ראשי המפלגה לבוחריה שלא להיגרר לקיצוניות: "זה היה קשה, אבל מה שהשגנו הוא התחייבות ברורה לגבי המשך התמיכה באוקראינה, חיזוק האיחוד האירופי, והגדרת 7 באוקטובר כמתקפת טרור", אמר גלוקסמן, בראיון הראשון של אחד ממנהיגי המפלגה לאחר ההודעה על איחוד השורות בשמאל הצרפתי.

צרפת היא מדינה בעלת משטר נשיאותי, אך לממשלה בהיותה הרשות המבצעת יש כוח בענייני פנים (נושאי חוץ וביטחון הם תחת סמכותו הישירה של הנשיא). באיחוד מפלגות השמאל, מנצחי הבחירות, הבטיחו להוריד את גיל הפרישה ל-60 – לאחר שמקרון העלה אותו ל-64 ברפורמה שהובילה למחאה חברתית עצומה. עוד הבטיחו להעלות את שכר המינימום ל-1,600 אירו בחודש, להעלות את שכרם של עובדי המדינה ולהטיל פיקוח על מחיריהם של מוצרי יסוד כגון דלק ומזון. מפלגות השמאל תומכות גם בהקלת המסלול למבקשי מקלט – בניגוד לצעדים שהוביל מקרון בתקופה האחרונה במטרה למשוך קולות מהימין.

תומכי איחוד השמאל בצרפת חוגגים את ההישג בבחירות לפרלמנט בכיכר הרפובליקה בפריז (צילום: Nathan Posner /
Anadolu via Reuters Connect)

אולם בשביל לעמוד בהבטחות שפיזרו לפני הבחירות, איחוד מפלגות השמאל זקוקות כעת לשותפות קואליציונית. גם אם יצליחו להקים קואליציה, הם לא יוכלו להעביר שום חוק ללא חתימת הנשיא, וללא הצבעה בסנאט שבו יש רוב לימין. כך שצפויים פערים ניכרים בין הבטחות הבחירות ליישומן.

ההסכם שהחליש את לה פן

באספה הלאומית של צרפת יש 577 מושבים, וכל אחד מהם מוקצה למחוז בחירה אחד, נתון לבחירת תושביו. בשבוע שעבר נערך הסיבוב הראשון, וכדי לנצח בו נדרש כל מועמד להשיג יותר מ-50% מהקולות במחוז הבחירה שלו. ברוב המרוצים לא הושגה הכרעה, ולסיבוב השני והמכריע שנערך אתמול העפילו רק המועמדים שזכו ביותר מ-12.5% מהקולות.

על מנת למנוע ממפלגתה של לה-פן את הניצחון, הושג הסכם בין מפלגתו של מקרון לאיחוד מפלגות השמאל, לפיו הוסרו מועמדויותיהם של נציגי המפלגות במחוזות שונים בכדי להקטין את הסיכויים שהנציג של לה פן יבחר. ההסכם הוביל להסרת המועמדות של 131 מחברי מפלגות השמאל בסיבוב השני, וכך נהגו 82 מועמדים ממפלגת המרכז של מקרון.

כתוצאה מכך, רק ב־109 אזורים נותרו שלושה מועמדים בסבב הבחירות השני, וביתר האזורים שני מועמדים מתחרים ראש בראש – המועמד של לה-פן נגד מועמד המרכז או השמאל. כך יצא שבסיבוב הראשון יותר מ-33% מהבוחרים נתנו את קולם ל'איחוד הלאומי' של לה פן, אך בסופו של דבר, לאחר הסיבוב השני, נותרה המפלגה עם 143 צירים בלבד.

יו"ר 'האיחוד הלאומי' ז'ורדן ברדלה (28), בן טיפוחיה של לה-פן שהיה המועמד מטעם המפלגה לראשות הממשלה, אמר כי "צרפת מושלכת לידי השמאל הקיצוני". בהצהרה עגמומית שנשא אחרי פרסום התוצאות, האשים את מקרון כי בחר לשתק את מוסדות הממשל בכך ששילב ידיים עם השמאל נגד 'האיחוד הלאומי' והבטיח: "נגביר את מאמצינו מהאופוזיציה".

שעה קלה אחר כך הגיבה גם לה-פן: "בתוצאות של היום אני רואה את זרעי הניצחון של מחר. הניצחון שלנו רק נדחה". לה-פן מכוונת את עצמה להתמודדות נוספת על נשיאות צרפת בבחירות שיערכו בעוד כשנתיים. בינתיים היא תיאלץ להישאר באופוזיציה.

מקרון מקווה לחבור למתונים בשמאל – ובימין

אחד התרחישים הסבירים ביותר כעת הוא שהנשיא מקרון ואנשיו ינסו לפרק את איחוד מפלגות השמאל, ולהציע למפלגה הסוציאליסטית, לירוקים ולגורמים מתונים נוספים להקים קואליציה עם מפלגתו. מבחינת הנשיא מקרון, זו עשויה להיות הדרך היחידה לשמור על השליטה בפרלמנט, והמחיר שיאלץ לשלם בשביל להקים ממשלה כזו הוא כנראה הנמוך ביותר. אלא שבשביל לקדם הקמת קואליציה כזו יאלצו אנשי המפלגה הסוציאליסטית לפרק את איחוד מפלגות השמאל, שזה עתה הוקם.

מפלגתו של הנשיא מקרון שזכתה ב-308 מושבים בפרלמנט בבחירות ב-2017 תסתפק כעת ב-163 מושבים בלבד, וזו תוצאה מצוינת למפלגה שהסקרים חזו את גוויעתה. אך אם מקרון ינסה להקים ממשלה עם חברי הפרלמנט מהמרכז-שמאל שיפרשו מאיחוד מפלגות השמאל, הוא יזדקק, לשם הצגת רוב קואליציוני גם לתמיכה של חלק מאנשי המפלגה הרפובליקנית. זוהי מפלגת הימין הוותיקה בצרפת – שחצויה כעת בין תומכי לה-פן למתנגדיה.

את המפלגה הרפובליקנית הקים שארל דה-גול, ומשורותיה הגיעו גם הנשיאים לשעבר שיראק וסרקוזי. היא איבדה את כוחה בעשור האחרון, כשמצביעיה הנוטים למרכז העדיפו את מפלגתו החדשה של מקרון, ואלה שמזדהים עם הימין העדיפו את לה-פן.

כחלק מהדרמה הפוליטית שהתחוללה אחרי הבחירות לפרלמנט האירופי, ראש המפלגה הרפובליקנית אריק סיוטי ביקש להצטרף ל'איחוד הלאומי' של לה-פן. בכירים אחרים במפלגה, ביניהם ראש הסיעה בפרלמנט האירופי, התנגדו לכך וניסו להדיח את סיוטי.

אריק סיוטי עם מרין לה פן (AP Photo/Christophe Ena)

הסיפור היה יכול לתפוס כותרות אילו למפלגה הרפובליקנית היה ציבור בוחרים גדול יותר. בסופו של דבר סיוטי חתם על הסכם עם אנשיה של לה-פן למורת רוחם של רבים מחברי מפלגתו, מה שעשוי אף להוביל לפיצול במפלגה בהמשך.

ההימור שהוביל לפרלמנט בלי רוב

הבחירות לאספה הלאומית לא היו אמורות להיערך השנה, אבל בחודש שעבר הדהים הנשיא מקרון את העולם כולו כשהודיע על הקדמתן של הבחירות בשנתיים בעקבות התבוסה שנחלה מפלגתו מול בבחירות לפרלמנט האירופי. מקרון ראה בתבוסה שנחל כהצבעת אי-אמון בממשלו.

הכרזתו על בחירות בזק הייתה הימור גדול: הוא יצא אליהן בתקווה שהתדהמה מעליית הימין הקיצוני בבחירות האירופיות תוציא אל הקלפיות המוני מתונים, שירחיקו את לה-פן ואנשיה מהשלטון. בסופו של דבר החלטתו לפזר את הפרלמנט ולהרכיב אותו מחדש יצרה מצב חדש, שבו יתקשה להוביל הליכי חקיקה. פרלמנט שבו לשום סיעה אין רוב, והשמאל התחזק משמעותית.

ייתכן שמקרון קיווה לצרפת מלוכדת יותר, והתבדה. הוא אולי קיווה שההמונים יתאחדו מאחוריו, אך ההמונים התחלקו בין שלושת הגושים. כעת עליו להחליט, בנסיבות החדשות שנוצרו, בידי מי להטיל את הליך הרכבת הממשלה.