נשים הן רק 14% בשלוש קבוצות הבכירים בשירות המדינה הממונים באמצעות משרות אמון, כך דיווחה ג'רי אלמו קפיטל ממרכז המחקר והמידע של הכנסת בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה היום (שני).
"משרות אמון אין משמען אור ירוק להדרת נשים, הפקרות והשתוללות", אמרה יו"ר הוועדה ח"כ פנינה תמנו שטה (המחנה הממלכתי). "זה מעביר מסר קשה לאזרחים ופוגע בשירות הממשלה לאזרחים. אנחנו לא נקבל את העובדה הזו ונשמיע את הקול בבית הזה באמירה שזה לא פוליטי, אלא לאומי וקיומי".
בממשלה הנוכחית, הדגישה אלמו קפיטל, מונו שתי מנכ"ליות משרדים בלבד מתוך 31 (7%), שאת מרביתם מינו שרי הממשלה הנוכחית. בקרב המשנים למנכ"לים, רק ארבע מתוך 16 הן נשים, ובקרב מוקבלי מנכ"לים תשע נשים, 16%, מהן שש מנהלות בתי חולים ממשלתיים, מנהלת רשות התחרות, מנהלת מערך הדיגיטל הלאומי ומנהלת הרשות למעמד האישה מירב שטרן, המשמשת גם מנכ"לית המשרד לשוויון חברתי.
עו"ד ענת טהון אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים, ציינה כי מ-2003 עד אוקטובר 2023 מונו 237 מנכ"לי משרדים, רק 41 מהם נשים, 17%. לדבריה, הממשלה הקודמת הייתה שיאנית מינוי הנשים לתפקיד מנכ"ליות עם עשר מנכ"ליות שהיו בנקודת השיא 41%, ובשתי הממשלות הקודמות כיהנו מנכ"ליות גם במשרדים משמעותיים ומרכזיים כמו משרד המשפטים.
"האחריות מוטלת כמובן על כלל הממשלה, שרים ושרות כאחד, אבל אנחנו רואים ששרות נוטות למנות יותר מנכ"ליות – 31% מהשרות מינו מנכ"ליות, לעומת 14% בלבד מהשרים", אמרה טהון אשכנזי. "העובדה שיש מיעוט שרות בממשלה תורמת לכך שיש גם מיעוט מנכ"ליות".
מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר אמי פלמור: "בעיניי תפקידו של נציב שירות המדינה כשקמה ממשלה הוא לדבר עם ראש הממשלה והשרים טרם המינויים ולהציג להם את כל העקרונות שהם צריכים ליישם במינויים – גם בהיבט של ההתאמה וגם בהיבט המגדרי". היא הוסיפה כי אחריות ראש הממשלה להנחות את השרים לתאם ביניהם את המינויים באופן שיממש את המחויבות לשוויון מגדרי ואת דרישות החוק. "יש לנו סדרה של שרים שהחליפו מנכ"לים, איך זה שנציב שירות המדינה לא דורש מהם להראות שניסו לגייס נשים?"
היא הזכירה גם את מנכ"לית זרוע התעסוקה תאיר איפרגן ואת ממלאת מקום מנכ"ל הביטוח הלאומי ירונה שלום: "כבר היו שם נשים שענו על פרמטרים שהיו חשובים לשרים שהן היו אמורות לעבוד תחתיהם, וגם כשזה כבר היה מונח שם, הייתה לגיטימציה להגיד להן ללכת. לא דיברנו על מה שקורה בדרג הסמנכ"ליות בשירות המדינה. אני עושה מנטורינג לנשים בשירות המדינה, ורבות מהן שואלות את עצמן אם יש טעם להישאר ואם יש אפשרות להתקדם". לדבריה, התנהלות הממשלה משפיעה גם על השוק הפרטי. "היו לנו פעם מנכ"ליות של בנקים, נגידת בנק ישראל ומפקחת על הבנקים. בכל התפקידים הללו כבר אין נשים".
מנכ"לית שדולת הנשים טל הוכמן הזכירה את העתירה שהגישו לבג"ץ עם נעמת ופורום דבורה. "בג"ץ שלח את המדינה להציע מנגנון שידאג אקטיבית לייצוג נשים. יש כל כך מעט מנכ"ליות לא כי לא מצאו נשים מוכשרות, אלא כי נציב שירות המדינה לא רואה את האחריות שלו ליישום חוק שוויון זכויות האישה. תכניסו נשים לחדר ותראו שהמציאות יכולה להיראות אחרת. מה היה קורה אם הייתה אישה בקבינט המלחמה או בצוות ניהול המשא ומתן על החטופים?"
עו"ד גלי עציון מנעמת הזכירה כי חוק שירות המדינה הנוגע למינויים חל גם על משרות אמון וכך גם חובת הייצוג ההולם לנשים. עוד הזכירה כי רק בעקבות הפנייה שלהן בעניין הוועדה לבחינת תקציב הביטחון מונו שש נשים לוועדה מתוך 12 חברים. "פתאום המל"ל אמר שזה לא יכול לעבור ככה, ועובדה שנמצאו לפחות שש נשים ראויות להשתתף בוועדה. האמירה שיוצאת היום מהממשלה היא שהיא לא מאמינה בנשים".
עו"ד יוסף גווילי מנציבות שירות המדינה הודה שהנתונים רעים. "אני לא כאן כדי להצטדק. יש הבדל בין המשרות והתפקידים בסגל הבכיר בשירות המדינה, שקשורה גם בדרך המינוי וגם איך תופסים את המשרה כמשרת אמון או משרה מקצועית בהליך תחרותי או מעין תחרותי". לדבריו גם בקרב מוקבלי המנכ"ל הנתונים טובים יותר היכן שהמינוי כפוף לוועדת איתור.
"בשורה התחתונה, אם שר או שרה לא רוצים למנות אישה – הם לא ימנו אישה. נקודה. גם אם הנציב יתקשר. אנחנו מדברים עם השרים, ומציינים את הנושא בחוות הדעת שמוגשות לוועדות". דבורה שרף מהנציבות הוסיפה כי הנציב בוחן כל מינוי בפני עצמו ולא את כל המינויים בו זמנית. "אנחנו בדיונים מאוד מעמיקים כדי לנסות למצוא פיתרון שמצד אחד ישמור על מרווח שיקול הדעת של השרים, ומצד שני יביא למימוש החוק. כולנו מבינים שהמצב כרגע אינו רצוי".
גייל שורש מפורום דבורה אמרה כי הארגון מציע אף הוא ליווי צמוד של הנציבות בהליך איוש משרות האמון הבכירות כבר מתחילתו. "צריך למפות את הפניות, לשבת עם השרים ולחייב לנמק. לאמון משקל מכריע, אבל יש עוד נושאים שצריך לתת להם משקל". שורש קראה לחייב שבמקום שיש בו מנכ"ל ומשנה למנכ"ל, אחד יהיה אישה והשני גבר, ושבראשות הועדה המייעצת למינוי בכירים יכהנו גברים ונשים לכל הפחות לסירוגין. "בשורה התחתונה, ברור שכשאין סנקציה ואין אכיפה צריך שומר סף. אנחנו לא נחסוך מאמץ בכל מקום שנזהה חריגה מהדין, ניגש ונגיש בג"ץ. אנחנו מעדיפות שיהיו תהליכים סדורים שיביאו לשינוי".
