המציאות הביטחונית העגומה בשלומי הנטושה כבר יותר מתשעה חודשים התגלתה בסיור שערך הבוקר (ראשון) מטה 'נלחמים על הצפון' לחברי כנסת בעיר. למרות תקציבי העתק שאושרו לפני חמש שנים בתוכנית מיגון לצפון, רק ב-60 בתים נבנו ממ"דים מתוך כ-1,500 בתים שיועדו לכך. בתי הספר הגדולים בעיר לא ממוגנים כלל ומסתמכים על ריצה של שלוש קומות למקלטים.
"האזעקות פה מתחילות אחרי הבום הראשון, אז התרגלנו לכנס את הילדים מתחת לחלונות", הסביר לחברי הכנסת מתן דוידיאן, חבר המטה ותושב העיר, שאסף את הנתונים עם הנהגת העיר בשבועות האחרונים. "אף הורה יותר לא יסכים להתנהלות כזו – גם אם מחר תסתיים הלחימה, אנחנו נדרוש פה חודשיים של הארכת הפינוי רק בשביל המיגון הדחוף".
מתן דוידיאן. "גם אם מחר תסתיים הלחימה, אנחנו נדרוש פה חודשיים של הארכת הפינוי רק בשביל המיגון הדחוף" (צילום: דוד טברסקי)
מתוך 5 מיליארד שקלים שהוקצו למיגון שלומי ושאר יישובי הצפון צמודי הגדר, המדינה השקיעה עד כה רק 900 מיליון שקלים. חילופי ההאשמות בין הצבא למדינה בנוגע לביצוע האיטי של תוכנית המיגון, בשילוב עם ההבנה שסיום המלחמה בצפון לא יוביל לשינוי ניכר במצב הביטחוני בגבול הצפון, הובילו את תושבי העיר לקמפיין אינטנסיבי שהושק היום (ראשון) בשורת הפגנות מול משרדי הממשלה בירושלים בדרישה לא לסיים את המלחמה בלי שינוי מהותי במציאות הביטחונית באזור.
התושבים דורשים להכריז מלחמה חזיתית מול החיזבאללה במטרה להרחיק את כוחותיו מהגבול, ולהבטיח השקעה במיגון ראוי עבור התושבים. "שיהיה ברור", אומר דוידיאן ל'דבר', "אם לא נתקוף עכשיו – לא יהיו עוד הזדמנויות. אם לא יקרה שינוי, המשפחות יקימו מאהל מחאה מול פיקוד צפון בעוד חודש. לא נאפשר למדינה לחתום על הסכם כניעה".
בתוכנית הביטחונית המפורטת של המטה הוא דורש להגדיל את הכוח הצבאי באזור, לבנות מוצבים ולהעביר את רצועת הביטחון מהצד הישראלי לצד הלבנוני של הגבול. בתחום המיגון, המטה דורש מהממשלה להתחייב לשתי פעולות עקרוניות: שילוש תקציב המיגון ל-15 מיליארד שקלים, כך שיספיק לכל הבתים הפרטיים ומבני הציבור באזור קו העימות (עד 9 ק"מ), ולא רק לצמודי הגדר; והעברת ניהול התקציב לרשויות המקומיות. לדברי דוידיאן, למרות ההערכה הרבה של התושבים לפיקוד העורף על תמיכתו בהם, ביישוב יש תחושה של מריחה וחוסר יעילות מצד הצבא בכל הקשור למיגון האזור, מהלך שהתושבים הגדירו בתור הפעולה הקריטית ביותר לחזרתם הביתה.
שאדי. "יש סיפוק גדול בלהישאר פתוחים ולתת שירות למי שצריך, אבל הפסקנו להרוויח כסף" (צילום: דוד טברסקי)
גם במישור הכלכלי שלומי נותרה מאחור. רוב העסקים בה סגורים, ואלו שנפתחו רושמים הפסדים. שאדי, בעל מכולת גדולה בעיר, מהאחרונות שנשארו פתוחות ונותנות שירות לתושבים שנשארו ולחיילים באזור, מספר שאת רוב המוצרים שלו הוא מביא בעצמו מנהריה, מעכו ומחיפה, כי הספקים מסרבים לעלות לעיר. "אנחנו משתדלים לשמור על המחירים, אף שהתפעול הנוסף בגלל המלחמה הגדיל את העלויות בעוד 10%-15%". לדבריו, אף שהעלה את הנושא כמה פעמים מול נציגי הממשלה שהגיעו לאזור, מכיוון שהעסק שלו נשאר פתוח, אין מנגנון שמשפה אותו על ההפסדים. "יש סיפוק גדול בלהישאר פתוחים ולתת שירות למי שצריך, אבל הפסקנו להרוויח כסף".
בית ספר יסודי לא ממוגן בשלומי. דוידיאן: "המדינה לא עושה מספיק עבור התושבים המפונים, חוץ ממימון הפינוי למלונות – נשארנו כמעט בלי כלום" (צילום: דוד טברסקי)
סקר שערך בשבועות האחרונים 'לובי 1701', המקדם מול המדינה את שיקום הצפון, הראה שבראש סדר העדיפויות של תושבי הצפון ביום החזרה הביתה עומדים שיפור מערכת הבריאות, הרווחה והשירותים הפסיכולוגיים, וקידום תשתיות התחבורה הציבורית. חלק מההיבטים הללו ימצאו פתרון עתידי בתוכנית השיקום, שעלותה המוערכת עמוד על 6.5 מיליארד שקלים, אבל עד ביצועה יעבור עוד הרבה זמן, והיא עדיין לא אושרה סופית. "המדינה לא עושה מספיק עבור התושבים המפונים", מסביר דוידיאן. "חוץ ממימון הפינוי למלונות – נשארנו כמעט בלי כלום".
מלבד הדרישות הביטחוניות, המטה דורש מהממשלה לספק פתרונות כלכליים מיידים, בהם הקפאת תשלומי המשכנתה להמשך תקופת הפינוי, יצירת אזור מוגבל בעיר ללא מע"מ (כמו באילת) לחידוש העסקים, ויצירת מנגנון קבוע לתשלום מענקים לתושבים המפונים בבתי המלון, שהכנסתם נפגעה קשות בגלל הפינוי.
