נשיא המדינה יצחק הרצוג מתווך בשבועות האחרונים בין שר המשפטים יריב לוין לבין מ"מ נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, זאת במטרה לנסות להגיע להסכמה בין הצדדים למינוי נשיא ושופטים לבית המשפט העליון, כך נודע ל"ישראל היום".
עוד נודע כי במסגרת התיווך עלתה הצעה שלפיה עו"ד מיכאל ראבילו, המקורב לנתניהו, ימונה לשופט בעליון וכי השופט יצחק עמית ימונה לנשיא העליון, אך לוין סירב להצעה.
השר לוין על מינוי השופטים: "יש מי שמבקשים להחליף את דרך ההבנות בדרך של ביטול מעמדם בוועדה של נבחרי הציבור" // דוברות הרשות השופטת
עו"ד ראבילו הוא דמות ידועה במערכת הפוליטית והוא משמש היועץ המשפטי הקרוב ביותר לנתניהו. ראבילו חתום על ניהול המו"מ הקואליציוני להרכבת הממשלה והוא גם ייצג את נתניהו בעתירות לבג"ץ בשלל נושאים, ביניהם חוק הנבצרות.
זו לא הפעם הראשונה שהרצוג מתווך בנושא המשפטי. לפני המלחמה הרצוג עסק קרוב לשנה בניסיון לגבש הסכמה רחבה סביב הרפורמה המשפטית. ראבילו אף היה אחת הדמויות שניהלו מו"מ מטעם נתניהו והממשלה על הרפורמה המשפטית עם נציגו של הרצוג, עובד יחזקאל.
יש לציין כי הרצוג מתווך בין לוין לפוגלמן, אך יש עוד גורמים בוועדה המעלים דרכו הצעות, לרבות לשכת עורכי הדין ופוליטיקאים נוספים בוועדה. במסגרת התיווך הועלו מצד כלל הגורמים כעשרה שמות של גברים, נשים, עורכי דין פרטיים, שופטים מחוזיים ואנשי אקדמיה, ביניהם גם עו"ד ד"ר אביעד בקשי מפורום קהלת וכן ד"ר רפי ביטון – שניים שהיו ממנסחי הרפורמה המשפטית של לוין.
ההתעקשות על עמית
לוין ופוגלמן לא מצליחים להגיע להסכמות על מינוי נשיא לעליון ומינוי שני השופטים החסרים לבית המשפט העליון. פוגלמן ושאר השופטים, לשכת עורכי הדין ונציגת האופוזיציה ח"כ קארין אלהרר מתעקשים למנות את השופט יצחק עמית, שאמור להתמנות לאחר פרישת פוגלמן באוקטובר לפי שיטת הסניוריטי. לוין ושאר נציגי הקואליציה מתנגדים בתוקף למינויו של עמית אלא אם הוא יקבל תמורתו מינוי של שני השופטים השמרנים שהוא רוצה, בקשי וביטון.
במהלך חודש יוני פורסם כי לוין הציע למנות את השופט אלרון לנשיא העליון לתקופה מוסכמת של שנה, אך ההצעה לא זכתה לתמיכת הוועדה.
המשבר הקשה שהרצוג מבקש לפתור בין לוין לפוגלמן התגלגל גם לעתירה לבג"ץ בדרישה להוציא צו המחייב את לוין לכנס את הוועדה ולבחור נשיא קבוע ושני שופטים החסרים לעליון.
לוין, שמתעקש כי כל המינויים של הוועדה בכלל הערכאות ייעשו בהסכמה רחבה, השיב לעתירה כי "כל תוצאה אחרת שאינה דחייה של העתירה על כל ראשיה משמעותה רפורמה שיפוטית בשיטת בחירת השופטים הנוהגת בישראל למעלה מ־70 שנה, ומשמעותה שינוי מן היסוד של האיזון שאותו קבע המחוקק בין הגורמים השונים בוועדה לבחירת שופטים.
"חלק מאיזון זה הינו הקביעה כי שר המשפטים הוא יו"ר הוועדה ולו נתון שיקול הדעת בדבר כינוסה, והן בדבר זהות המועמדים שיעלו להצבעה ועיתוי ההצבעה בעניינם". עוד אמר לוין כי המינויים בליבת העתירה ייעשו "רק לאחר שתושג הסכמה רחבה בוועדה למינויים אלה".
זמן לגלות אחריות
מטעמו של יריב לוין בחרו שלא למסור תגובה.
מבית הנשיא נמסר בתגובה: "נשיא המדינה קרא פומבית כמה פעמים בתקופה האחרונה כי יש לעשות כל מאמץ להגיע לפשרה בנוגע למינויים במערכת המשפט, לרבות מינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון ומינוי השופטים החסרים.
"בין היתר, נשיא המדינה פועל אל מול הצדדים השונים והגורמים המוסמכים לכך במטרה להביא להשלמת מלאכת איוש התקנים החסרים בכל הערכאות, כולל בביהמ"ש העליון, ולמלא את שורות השופטים במערכת המשפטית כולה".
עוד נמסר כי "לפתחו של הנשיא הגיעו הרבה מאוד הצעות ורעיונות, אך אין לבית הנשיא כוונה להיכנס לספקולציות כלשהן. הנשיא מאמין שעל כל הצדדים לגלות אחריות ולהימנע ממחלוקות מיותרות, במיוחד בעת הקשה הזו".
