עונת החתונות בעיצומה והזוגות המאושרים ממהרים להפיק את חתונת חייהם, לסגור אולם, לבחור שמלה וחליפה, להחליט על מוזמנים וסידורי ישיבה, למדוד טבעות ולפנטז על הרגע בו ייכנסו לחופה. בלהט ההכנות לחתונה חלק מהזוגות לא עוצר לחשוב על "מה יקרה אם" ומעדיף שלא להתעסק בהסכם ממון או לדבר חלילה על אופציה של פרידה.
אלא שבמציאות, על פי הסטטיסטיקה, אחד מתוך שלושה זוגות בישראל מתגרש, לא כולם חיים יחד לנצח ולכן חשוב להכיר בכך שהאופציה הזו קיימת ומתוך כך יש להיערך אליה. החתימה על הסכם ממון אינה מנבאת את עתיד הקשר ואינה מכניסה ציניות כלכלית לתוך האידיליה הרומנטית. הסכם הממון הוא אינו "מוצר מדף", אלא נערך ומותאם לצרכי בני הזוג הספציפי ורצונותיהם, והוא יחסוך לעת פרידה הרבה מאוד כאבי ראש, סכסוכים משפחתיים, הליכים משפטיים ארוכים וכמובן גם כסף.
לא לעשירים בלבד
התפיסה הרווחת בקרב זוגות צעירים רבים היא שעורכים הסכם ממון רק במקרה של חוסר שוויון כלכלי בין בני הזוג. הסכם ממון הוא הסכם צופה פני עתיד, ולכן גם כשאין רכוש רב או שבידיכם רכוש לא רב, חשוב לקבוע הסדרים בנוגע לרכוש שייצבר בעתיד במהלך החיים המשותפים. הסכם ממון מאפשר לקבוע, כשהיחסים עוד תקינים וטובים, מה יקרה בעתיד, אם חלילה מתגרשים וכיצד יחולק הרכוש שנצבר במהלך הנישואין.
הסכם ממון גם מאפשר לצד ה"חזק" יותר כלכלית להיות שקט שלא נישאו לו מטעמי נוחות ושיקולים כלכליים, והוא מסדיר מראש את כלל את הסוגיות הרכושיות: באילו נכסים יחול שיתוף מלא, שיתוף חלקי או אולי אפילו הפרדה רכושית. במקרה של פרידה, הסכם הממון מקצר ומפשט את הליך הגירושין העתידי כשהוא מספק הגנה מפני דרישות לא הגיוניות או סחטניות של בני הזוג, ומונע מלחמות גירושין וקרבות ארוכים, מכוערים ויקרים על רכוש. אם מדובר בבני זוג בפרק ב' בחייהם, הסכם הממון מאפשר לשמור על זכויות הילדים מן הקשר הקודם.
מה ששלי – שלי?
כאשר מגיעים להחלטה משותפת לחתום על הסכם ממון, חשוב לקבוע מהו הרכוש המשותף של בני הזוג ומהו הרכוש הנפרד של כל אחד מבני הזוג. ההסכם מעגן את הבעלות על הרכוש שכל אחד מבני הזוג הגיע אתו לפני החתונה, ומאפשר להחליט האם לאחר מספר שנות נישואין יהפוך כל הרכוש או חלק מהרכוש שהיה נפרד לרכוש משותף. חשוב לעגן בהסכם הממון כיצד יחולקו הזכויות הפנסיוניות והסוציאליות של כל אחד: האם על פי חוק יחסי ממון או האם כל אחד יישאר הבעלים היחיד של הזכויות שנצברו על שמו במהלך החיים המשותפים.
אל תשליכני לעת פרידה
במקרים רבים, אחד מבני הזוג מגיע לנישואים ללא רכוש כלל בעוד שבן זוגו רב נכסים. במקרה כזה, מצופה שהסכם הממון ישמור על הצד החלש כלכלית, מתוך מחשבה, כי למרות שהוא הגיע לתום הנישואין ללא רכוש משלו, הוא תרם את חלקו למשפחה ולחיים המשותפים ולא יתכן, כי במקרה של גירושין הוא יצא ממערכת היחסים חסר כל. מאחר והסכם הממון "נתפר" למידות בני הזוג, הם יכולים להחליט כי במקרה של פרידה ידאג בן הזוג "בעל הממון" לבן הזוג האחר לקורת גג. עוד ניתן לקבוע, כי בן הזוג יקבל סכום כסף פרוגרסיבי שיהיה תלוי, למשל, במשך שנות הנישואין ומספר הילדים.
מעכשיו מתחלקים
הסכם הממון נכנס לתוקף כשנפרדים. אך מתי בדיוק? האם במועד הפרידה הפיזית? האם במועד הגירושין עצמם? חשוב להתייחס בהסכם הממון למועד הפירוד, שיכנס לתוקף עם שליחתה של הודעת פירוד. המשמעות היא קביעת מועד בו יקבל כל אחד מבני הזוג את חלקו ברכוש על פי ההסכם, ללא קשר לסידור הגט בפועל. ניתן לקבוע כי הודעת פירוד תחייב את שני הצדדים לפנות בתוך פרק זמן מוסכם לבית הדין ולפתוח תיק לסידור גט ולאף אחד מהם לא תהיה אפשרות להתנגד.
הירשת וגם סילקת
במהלך שנות הנישואין חלים שינויים רבים במצב הכלכלי של בני הזוג, כתוצאה מקבלת מתנות או ירושות, בין אם מדובר בנכס קיים או באמצעות סכום כספי. חוק יחסי ממון מחריג באופן מפורש ירושות וצוואות ממסת הנכסים המשותפת.
למרות לשונו הברורה של החוק, בנסיבות מסוימות יפסוק בית המשפט כי לבן הזוג שאינו בעל הנכסים זכויות בהם. לפיכך ועל מנת למנוע אי הבנות עתידיות, בהסכם הממון חשוב לקבוע מה קורה עם רכוש או כסף שמקבל אחד מבני הזוג בזמן הנישואין ומשמש בפועל את המשפחה. למשל, מה דינה של דירה שהתקבלה בירושה אך המשפחה התגוררה בה? מה דינה של דירה שנרכשה בכספי ירושה ושולמה עבורה משכנתא מכספים משותפים ועוד.
הסכם ממון בדיעבד
חשוב לדעת, כי גם אם נחתם הסכם ממון ערב הנישואין ניתן לערוך בו שינויים במהלכם. אם לא נחתם בערב הנישואים, בני הזוג יכולים להחליט במהלכם ולאחר שצברו נכסים ומממון, כי ברצונם לחתום על הסכם ממון.
הסכם ממון – לנשואים בלבד?
חוק יחסי ממון אינו חל על זוגות שבחרו לא להינשא וחיים יחד כידועים בציבור אלא הלכת השיתוף בנכסים. בשונה מזוגות נשואים, אצלם תחילת השיתוף בנכסים חלה ממועד החתונה, הדברים אינם ברורים וחד משמעיים אצל ידועים בציבור. לאור פסק דינו של בית המשפט העליון אשר צמצם את ההכרה בידועים בציבור כדאי, מומלץ ואף נדרש, כי ידועים בציבור יערכו הסכם חיים משותפים (ולא הסכם ממון) בו יעגנו באופן ברור ומפורש את כוונתם לגבי אופי מערכת היחסים, מועד תחילת השיתוף הכלכלי ביניהם, מה מידת השיתוף הכלכלי שבה הם מעוניינים ומהן הזכויות והחובות אותן הם מבקשים לקבל על עצמם (או לא) הן במשך החיים המשותפים והן חלילה בשעת פרידה.
הכותבת הינה בעלת משרד עורכי דין העוסק בדיני משפחה וירושה
