האם זו תהיה התוכנית של ממשל טראמפ להשכנת שלום באוקראינה בפרט ובאירופה בכלל? מזכיר המדינה לשעבר בממשל טראמפ, מייק פומפאו, ודייוויד ג'יי אורבן, לשעבר יועץ לקמפיינים של טראמפ ב-2016 וב-2020, פרסמו הלילה מאמר ב"וול סטריט ג'ורנל" ובו שרטטו את מה שעשויה להיות התוכנית של הממשל הרפובליקני – אם טראמפ ייבחר לנשיאות. גם ישראל מוזכרת בין שורות התוכנית.
לדעת המחברים, "חולשת ממשל ביידן" היא שהביאה את אוקראינה למצבה היום: "ערים הרוסות, מאות אלפי הרוגים, מיליוני פליטים – וללא אמצעים לנצח". לבית הלבן, מאשימים פומפאו ואורבן, "אין תוכנית לניצחון והאמריקנים מודאגים בצדק".
אז מה נדרש כדי להשיג את הניצחון? המחברים מונים שבעה צעדים:
"שחרור הפוטנציאל האנרגטי של ארה"ב" – המהלך יזניק את הכלכלה האמריקנית, יוריד מחירים ויצמצם את תקציב פוטין לפשעי מלחמה"
"שיקום הקשרים עם ערב הסעודית ועם ישראל, ועבודה יחד נגד איראן" – הדבר ייצב את המזרח התיכון, יקל על משבר עזה, ויצור פתח עבור הסעודים להצטרף לארה"ב במאמץ להוציא את רוסיה משוקי האנרגיה הגלובליים.
"הטלת סנקציות אמיתיות על רוסיה" – העיצומים של ממשל ביידן נשמעים טוב על הנייר, אבל הם מלאי חורים. מחלקת האוצר, למשל, מחריגה בנקים רוסיים מהעיצומים אם אלה מטפלים בייצור אנרגיה – סעיף ההכנסה החשוב ביותר למכונת המלחמה הקרמלינית.
"העצמה של תעשיית הביטחון האמריקנית" – עלינו להראות לאויבינו, במיוחד לרוסיה ולסין, שאינם יכולים להתחרות ביכולות ההגנה האמריקניות. הכלכלה הרוסית קטנה מזו של טקסס. איננו יכולים לאפשר לסין להשתוות ולעקוף את ארה"ב.
"הפחת חיים חדשים בנאט"ו" – כולל חיוב האירופים לשלם את חלקם. זה הזמן להעלות את רף התשלום (מ-2%) ל-3% מהתמ"ג שלהם.
"יצירת תוכנית לנד ליז לאוקראינה בסך חצי טריליון דולר" – במקום להגיש את החשבוניות למשלם המסים האמריקני, תנו לאוקראינה ללוות כמה שהיא צריכה כדי לרכוש נשק אמריקני להבסת רוסיה. כך עזרנו לבריטניה במהלך מלחמת העולם השנייה לפני פרל הרבור. באופן זה נשלח איתות ברור לפוטין שהוא לעולם לא ינצח.
"הסרת כל המגבלות על סוגי הנשק לאוקראינה" – כך היא תפעל מתוך עמדת כוח, והדבר יביא את פוטין להבין שהמלחמה צריכה להסתיים. הוא ייתקל בעלויות מאמירות ומהיעדר אפשרות להרוויח שוב".
לדברי המחברים, הצעדים המפורטים "יאפשרו לטראמפ להציב תנאים לעסקה: המלחמה נגמרת לאלתר; אוקראינה בונה כוחות הגנה משמעותיים כך שרוסיה לעולם לא תתקוף אותה; איש אינו מכיר בכיבוש הרוסי ובסיפוחי השטחים האוקראינים – בדיוק כפי שמעולם לא הכרנו בהכללת המדינות הבלטיות ולא הכרנו במזרח גרמניה עד 1974; קרים מפורז; אוקראינה משוקמת עם כספי הפיצויים הרוסיים, לא עם כספי המסים האמריקניים; אוקראינה מצטרפת לנאט"ו מהר ככל האפשר כך שכל בעלות הברית האירופיות נושאות בנטל הגנתה; נאט"ו תקים קרן בסך 100 מיליארד דולר לחימוש אוקראינה, שבה חלקה של ארה"ב מוגבל ל-20% – כמו שתקציבים של בעלות ברית אחרות; על האיחוד האירופי לקבל במהירות את אוקראינה ולהאיץ את המודרניזציה של כלכלתה".
ומה לגבי רוסיה? "אם תקבל את התנאים האלה, המערב יסיר בהדרגה את הסנקציות. הן יוסרו כליל כאשר אוקראינה תהיה חברה הן בנאט"ו והן באיחוד האירופי". פומפאו ואורבן מציינים כי "הצעדים האלה, לא האמצעים החלקיים של ממשל ביידן, יסיימו את המלחמה, יביאו לשלום בר קיימא, יבטיחו שאירופה נושאת בנטל של תחזוקתו, ויחזירו את חירות וביטחון ביבשת".
"לאלה שמפקפקים", מסיימים המחברים, "הדבר האחרון שטראמפ רוצה בכהונתו השנייה הוא כישלון במדיניות החוץ שיסיח את הדעת מהאג'נדה הביתית ויהפוך את הנסיגה הכושלת של ביידן מאפגניסטן להיראות בהשוואה אליו כהצלחה".
המאמר מגיע על רקע התגברות החשש מפני עצירת הסיוע האמריקני לקייב אם טראמפ ינצח בבחירות. גם פומפאו ואורבן מתייחסים לכך וטוענים כי "אין שחר לטענות של פובליציסטים" על כך שטראמפ יפסיק את הסיוע, ידרוש מקייב לוותר על שטחים וביחד עם פוטין יכפה "שלום מביש". בה בעת, החששות לא נולדו יש מאין. טראמפ עצמו לא אמר שום דבר מהותי ביחס למלחמה אלא ש"צריך לסיים אותה", ההבטחה "לסיים אותה בתוך 24 שעות", ואמירות על כך שאוקראינה נתקלה במכונת מלחמה שכבר ניצחה את נפוליאון והיטלר (בראיון לפוקס אתמול). אבל ביטחוניסטים מסביבתו דיברו עם פוליטיקו, רויטרס ו"וושינגטון פוסט", ומה שהם הציעו בהחלט כלל גם אפשרות של כפייה לוותר על שטחים ואף אי קבלת לנאט"ו. יתרה מזאת, גם הבחירה של טראמפ בג'יי די ואנס, ממתנגדי הסיוע לאוקראינה, לסגנו אמרה דרשני: הוא ידוע בתור מתנגד של המשך הסיוע לקייב.
על כן, אפשר להעריך שהמאמר הוא עדות למאבקים על עיצוב מדיניות החוץ של טראמפ וגם ניסיון למשוך אותו לצד המחברים.
לטראמפ יש יחסים מורכבים עם נשיא אוקראינה וולדימיר זלנסקי. מחד, הוא הסיר ב-2017 את האמברגו על אספקת טילי ג'אוולין נגד טנקים, שממשל ביידן סיפק בכמויות עם פרוץ המלחמה. באביב האחרון העניק אור ירוק להסרת ההתנגדות הממושכת של הרפובליקנים בבית הנבחרים לספק חבילת סיוע לאוקראינה בסך 61 מיליארד דולר. מאידך, במהלך 2019 עיכב טראמפ העברה של סיוע לקייב עד שזלנסקי לא ייעתר לדרישתו לחקור קונספירציות, שעצם העיסוק בהן היה צפוי לפגוע במי שהיה אז המועמד לנשיאות מטעם הדמוקרטים, ג'ו ביידן. רק לאחר שהלחצים של טראמפ הודלפו, הוא שחרר את הסיוע. בית הנבחרים הדיח את טראמפ בעקבות הפרשה, אך הסנאט זיכה אותו והוא נותר בתפקיד.
