הם נרדמים לזמן קצר באמצע היום, חלקם חווים חולשת שרירים בזמן ערות ואף לעיתים הזיות. הסיבה – חוסר איזון במוח. הנה כל מה שצריך לדעת על נרקולפסיה ועל הטיפולים בה
לשינה תקינה חשיבות לבריאות הפיזית והנפשית שלנו. אולם למרות זאת, גם בניסיון לנהל אורח חיים בריא ככל האפשר, קיימים מספר מצבים רפואיים שעלולים להפריע לשינה תקינה. ההפרעות הללו עלולות להוביל לישנוניות יתר במהלך שעות היום, השעות המיועדות לפעילות, יצרנות ורעננות.
נרקולפסיה היא אחת מבין הפרעות השינה האלה. הבסיס למחלה הוא חוסר של מרכיב במוח שנקרא אורקסין (מוכר גם בשם היפוקרטין), וזהו אחד הגורמים לחוסר האיזון בזמני השינה. האורקסין מייצב אותנו בין שלושת המצבים – מצב שינה, מצב ערנות, ומצב חלום. כשיש חוסר באורקסין במוח, נוצר מצב של מעבר חופשי מדי בין שלושת המצבים ולעיתים גם חוסר תיאום, ולכן הישנוניות מגיעה במהלך היום.
"יש מצבים שנקראים ישנוניות יתר. הם מתחלקים לישנוניות ראשונית ומשנית", מסבירה ד"ר דניאל וסרמן ברקוביץ', נוירולוגית בבית החולים שערי צדק ומומחית שינה מוסמכת ע"י האיגוד האירופאי ESRS. "בישנוניות ראשונית ישנם כמה מצבים, כאשר אחד מהם הוא נרקולפסיה וגם היא מחולקת למחלה עם קטפלקסיה ולכזו ללא קטפלקסיה. קטפלקסיה היא למעשה אובדן טונוס שרירים ללא איבוד הכרה. היא יכולה להתבטא בצניחת העפעפיים, הצוואר או הראש ועד למקרים יותר משמעותיים בהן הברכיים קורסות". לדבריה של ד"ר וסרמן ברקוביץ', ברוב המקרים המצב הזה מופיע כתוצאה מתגובה למצב אמוציונאלי. "המצב הקלאסי זה צחוק, אבל זה גם יכול להיות קשור לעצב ולצער מאוד גדול. יש קשר למערכת הלימבית שהיא מערכת הרגש שמהווה טריגר לנפילות האלה".
שכיחות המחלה והמאפיינים
"בישראל השכיחות נמוכה יחסית לעולם, אבל מתקיים אצלנו ויכוח אם זה בגלל אבחנת-חסר", אומרת ד"ר וסרמן ברקוביץ'. בישראל נהוג להגיד 'שינה זה לחלשים' ויותר מדי אנשים מאמינים בכך שניתן להתגבר על הישנוניות, או להדחיק אותה. בנוסף, בישראל יש אתגר נוסף שמקשה על הפרדה בין ישנוניות יתר על רקע סביבתי לבין הפרעות שינה ראשוניות, והוא הצבא. החיילים עברו לכאורה לשבע שעות שינה אבל רובם ישנים הרבה פחות, ואז יש תופעות דומות של ישנוניות יתר, אך הן נובעות מחסך בשינה ולא ממחלה. גם בני ובנות הנוער בתיכון ישנים הרבה פחות ממה שהם זקוקים לו".
"כשמסתכלים על מאפייני מגדר, אז יש שוויון בין המגדרים ומבחינת גיל זה יכול לקרות בכל גיל, אבל אנחנו רואים שתי נקודות זמן שכיחות יותר של אבחון. הנקודה הראשונה היא סביב גיל העשרה המאוחר, והשנייה מגיעה בסביבות גיל 35, כך שזו מחלה של צעירים יחסית. רק 5% מהאבחנות הם מקרים משפחתיים, כך שזו לא מחלה בעלת מאפיינים משפחתיים ברוב המוחלט של המקרים".
ישנם טיפולים חדשים המסייעים לשמור על עירנות ביום ומיועדים לחולי נרקולפסיה וכן לחולים שסובלים מישנוניות יתר על רקע דום נשימה בשינה.
כאשר ישנה אבחנה פורמלית שאכן מדובר בנרקולפסיה ונשללו ישנוניות יתר מסיבות אחרות כמו דום נשימה בשינה או הפרעה בתזמון שינה והפרעת תנועות בשינה, הטיפול מתחלק לכמה מישורים, כשהראשון ביניהם הוא התנהגותי, ורק לאחר מכן נתחיל שימוש בתרופות.
"חשוב לדעת כי הבסיס לטיפול בהפרעות שינה הוא שמירה על הגיינית שינה נכונה, שמירה על תזמון שינה נכון, וזה נכון לכלל האוכלוסייה, אבל במיוחד לאלה שסובלים מהפרעות שינה", מסבירה ד"ר וסרמן ברקוביץ'.
