מינהל התכנון פרסם את התוכנית האסטרטגית החדשה, הכוללת את חלוקת מדינת ישראל ל-28 אזורים, שכל אחד מהם אמור לספק את כל צורכי התושב.
התוכנית האסטרטגית מסמנת את עקרונות הפיתוח של מדינת ישראל לעשורים הקרובים והיא מבוססת על מחקר שנעשה בשנתיים האחרונות, בהובלת סמנכ"ל אסטרטגיה במנהל התכנון, שחר סולר והאגף לתכנן מרחבי בהובלת ד"ר רוני בר. "התוכנית תביא לשינוי דרמטי בטווח הארוך והיא כוללת את אספקת כל הצרכים של התושבים בכל אחד מהאזורים", העריך סולר.
על פי היעדים של מנהל התכנון, עד לשנת 2040 תהיה תוספת של כ-2.6 מיליון דירות בתוכניות בנייה שיאושרו. עם זאת, קצב המימוש תלוי בגורמים נוספים והצפי הוא שיתווספו בפועל כ-1.5 מיליון דירות חדשות. בליבת התוכנית היומרנית עומדת תפיסה של מעבר לתנון אזורי-תפקודי, אשר שם במרכזו את האדם, צרכיו וחיי היום-יום שלו.
כדי להגיע ליעד, התוכנית מציעה תכנון אזורי, שיביא ליצירת התאמות בין הרשויות המקומיות בכל אזור, כמו למשל, בסוגיות תוספות יחידות דיור, בניית אזורי תעסוקה ומשרדים, מוסדות ציבור, נגישות תחבורתית ומתן מענה לכל צרכי התושבים בכל התחומים, בהם בתי חולים במרחק נסיעה קצר יחסית.
התוכנית מעניקה דגש לחיזוק הצפון והדרום ומציעה לקדם תנון אזורי ככלי לחיזוק צפון הארץ ודרומה. התוכנית האזורית אמורה לאפשר להגביר את שיתופי הפעולה במרחב, לצד צמצום חסמים הנובעים מתחרות בין רשויות מקומיות סמוכות, איגום משאבים, ניהול היתרון לגודל ושיפור היכולות לממש החלטות ממשלה.
בהתאם לתוכנית, החזון, שבינתיים נראה רחוק מאוד, הוא שאזורי הצפון והדרום יהפכו לאזורים אטרקטיביים עם סביבת מגורים איכותית לא פחות מגוש דן. במסגרת זו, יקודמו תשתיות אזוריות, במקום תשתיות לכל יישוב בנפרד ויקודמו מתחמי תעסוקה וחינוך משותפים, כאשר היעד הוא להוסיף מקומות תעסוקה רבים לתושבים.
המדינה כבר הציבה כיעד, במסגרת זו, להכפיל את אוכלוסיית הנגב המערבי בעשורים הקרובים, הן בבנייה בערים שחלקה כבר נמצאת בשלבי ביצוע והן בקידום תוכניות לעתיד, כולל למרחב הכפרי באזור, שספג פגיעה קשה במלחמת חרבות ברזל.
התוכנית גם מציעה דרכים להגברת העירוניות בערים. "עירוניות יובה היא גם תנאי הכרחי לחיזוק צפון הארץ ודרומה, שכן החייאתם ובנייתם של מרכזים עירוניים היא תנאי חשוב לעידוד הביקוש למגורים גם מחוץ לארץ", ציינו במינהל התכנון והציגו כדוגמא תכנון של שכונות עם מעט רכבים פרטיים ומותאמות להתמודדות עם שינויי אקלים, תמהיל דירות שכולל גם יחידות דיור קטנות, הגדלת ההתחדשות העירונית מכלל הבנייה למגורים ויצירת דיור בר השגה תוך שילוב דיור להשכרה בתוכניות חדשות.
במינהל התכנון ציינו, כי בשל גידול האוכלוסייה ושינויי האקלים, חשיבות השטחים הפתוחים מתחדדת. "תכנון נכון שלהם, תוך שיפור המענה לצרכים השונים ושמירה על מסדרונות אקולוגיים יסייעו להגנת תועלות חברתיות, תכנוניות וסביבתיות תוך מתן מענה לאוכלוסיות ולמערכות האקולוגיות בעידן של שינויי אקלים", ציינו עוד במינהל התכנון.
"התוכנית החדשה מתכתבת עם המגמה המתגבשת בשנים הקרובות, שהכל צריך להיות קרוב וזמין יותר: מבית הקפה שמתחת לבית ועד מקום העבודה", הסביר מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח – "לכן, שרטטנו מרחבים חדשים, הכוללים את כלל השירותים שהתושב צריך: חינוך, בריאות, פנאי ונופש. זאת, תוך הישענות על מערכת תחבורה מתקדמת".
לדבריו, כחלק מכך, התוכנית עושה מהפכה בכל הקשור לתשתיות במרחב תכנון בצורה מיטבית, את פריסתן ודגש נוסף ניתן לפריסת שטחי תעסוקה.
"תכנון מרחבי מייתר את הנוהג שהתפתח עד היום של 'קניבליזם תכנוני' שהרצון לאזורי תעסוקה הביא לאזורי תעסוקה לא רלוונטיים", הוא הסביר – "לצד זאת, התוכנית משמרת את צורות החיים בכפר והעיר. הכפר מספק את השטחים הפתוחים מחד ויקבל את השירותים מהעיר מאידך".
אלמליח ביקש להודות לשר הפנים משה ארבל, שלדבריו, הבין את החשיבות הרבה בקידום התוכנית ונתן לה רוח גבית.
