החיסול של פואד שכר מציב את חיזבאללה בדילמה: מחד, הצורך להגיב, מאידך – ההבנה שתגובה קשה עלולה לגרור את הצפון למלחמה רחבה, ואולי אף למערכה אזורית כוללת.
רגע הפיצוץ בלבנון – זווית נוספת
סביר שהשאלה הזאת עמדה במוקד הדיונים שקדמו להחלטה על החיסול. בעקבות הרג 12 הילדים במג'דל שמס נדרשה ישראל לתגובה קשה מבעבר, כזאת שתבהיר לחיזבאללה שנחצה קו אדום. החציה הזאת התבטאה בשבועות האחרונים גם בהרחבה שיטתית ומתמשכת של יעדי הרקטות, עד לפגיעה הקטלנית בשבת, שהיתה קו פרשת מים עבור ישראל.
בפני ישראל עמדו כמה אפשרויות תגובה. ניתן היה לפגוע בתשתיות, באישים, או בתמהיל של יעדים. ההחלטה לפגוע בשכר, כפי שעולה מההודעה הרשמית שפרסם דובר צה"ל, היתה בשל אחריותו לירי כמפקד הצבאי הבכיר ביותר בחיזבאללה.
ישראל ביקשה לסמן בכך שהיא סיימה להתעסק עם מפקדי השטח בארגון ועברה לטפל במי שמקבלים את ההחלטות ומורידים את הפקודות במפקדת הארגון בביירות.
בישראל העריכו כי חיזבאללה יימנע מפתיחה יזומה של מערכה כוללת ויבקש כדרכו לשמר "משוואות". בעבר הבהיר הארגון כי דין ביירות כדין תל אביב, ולכן ההערכה היתה שהוא עשוי לנסות ולפגוע במתקן צבאי במרכז הארץ. בנוסף, כפי שחסן נסראללה איים באחרונה, חיזבאללה עשוי גם להרחיב את טווח הירי בצפון, כשעל הפרק יעדים שונים בעיקר במפרץ חיפה.
הרג הילדים הביך מאוד את חיזבאללה, ולא בטוח שהוא ירצה לשחזר הרג המוני של חפים מפשע שגם ייתן לישראל לגיטימציה לתקוף אותו שוב. לכן הוא עשוי להשתמש לראשונה ברקטות המדויקות שברשותו בניסיון לגבות מישראל מחיר יקר בדמות מטרה אסטרטגית. יש בישראל לא מעט כאלה – מבסיסים (בעיקר של חיל האוויר והמודיעין), דרך מפעלים ביטחוניים ועד לתשתיות אנרגיה.
בהקשר הזה ראוי להזכיר כי בימים האחרונים יירט חיל הים שני כטב"מים שטסו לעבר שדות הגז בים התיכון, וכי הציר האיראני מחזיק חשבון פתוח עם ישראל על הפגיעה בשדות הנפט של החותים בנמל חודידה בתימן.
היעדים בצפון והאופק בדרום
תגובת חיזבאללה תיגזר בוודאי גם מגורלו של שכר. אם הוא חוסל, התגובה תהיה חריפה בהרבה מאשר אם הוא ניצל בתקיפה. במקרה כזה ישראל תמצא את עצמה בעמדה נוחה פחות, משום שהיא תשלם מחיר בתגובת הנגד של חיזבאללה למרות שלא הצליחה להעניש את הארגון על הרג הילדים.
במידה שחיזבאללה יגרום שוב לנזק או להרג משמעותיים, תינתן לישראל הזדמנות נוספת, אם כי במקרה כזה היא תקרב במו ידיה אפשרות של התדרדרות לא רצויה למערכה רחבה.
גורלו של שכר גם יקבע את מידת הדחיפות של חיזבאללה להגיב. איראן, למשל, המתינה כשבועיים מרגע חיסולו של בכיר משמרות המהפכה חסן מהדווי עד ששיגרה מאות טילים וכטב"מים לישראל. חיזבאללה יכול לנהוג באותה הדרך ולהשאיר את ישראל בהמתנה מורטת עצבים במשך ימים ארוכים, שתסיט את הקשב ממחוזות אחרים.
אבל הדילמה הישראלית כעת גדולה מגורלו של שכר ומאופי התגובה של חיזבאללה. עליה להחליט, באיחור ניכר, מהם יעדיה בצפון (וכדאי שתעשה כן לפני שתיגרר באופן לא רצוי למלחמה), ועוד קודם לכן – מהו האופק שהיא מציבה למלחמה בדרום.
על הפרק מונחת עדיין עסקת חטופים, שממתינה להכרעתו של ראש הממשלה. נתניהו עשה בחודש האחרון תמרונים רבים בניסיון כושל לשפר את העסקה שהוא חתום עליה, וכעת חזר לנקודת המוצא. במידה רבה זה גם המצב בצפון אחרי ניסיון החיסול אמש.
