נציג משרד המשפטים חשף היום (רביעי) בוועדת חוץ וביטחון כי קיבל פנייה ממשרד האוצר בבקשה לבחון את המשך שלושת סוגי התמיכות לחרדים שלא התגייסו, אך הבהיר כי עדיין לא התקבלה החלטה מטעם משרד המשפטים בנושא.
"לפרטני יש שלוש הטבות ספציפיות שיועמ"ש משרד האוצר פנה בנוגע אליהן", השיב נציג המשרד, דרור גרנית, לשאלתה של ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) האם ההטבות הניתנות לחרדים שאינם מתגייסים הן למוסדות הלימוד או לפרטים. "ההטבות הן לתמיכה במעונות יום; להפחתה נוספת אל מתחת לתשלום המינימום לביטוח הלאומי; והתמיכות לישיבות נח"ם לנוער בסיכון בחברה החרדית". ההפחתה בתשלום, לפי גרנית, היא לגובה של כ-29 שקלים בחודש, סכום הזהה לזה של בני ובנות שירות לאומי ומשרתי צה"ל.
סגן יו"ר אגף תקציבים במשרד האוצר כפיר בטט (מימין) ודרור גרנית ממשרד המשפטים (צילום: אור גואטה)
חברי הכנסת מהאופוזיציה חקרו את נציגי משרד האוצר ומשרד המשפטים, כאשר הח"כים אפרת רייטן-מרום (הדמוקרטים) ויואב סגלוביץ' (יש עתיד) ביקשו להבין מה החסמים הכלכליים לגיוס, בטענה שהמדיניות המסתמנת לפיה מגייסים חרדים, נוטה לגייס חרדים עובדים או מי שלקראת סיום גיל הפטור, כך שיש גם בעיה כלכלית וגם בעיה מבצעית באופי הגיוס.
"הצגנו את החסמים הכלכליים המרכזיים", אמר כפיר בטט, סגן ראש אגף התקציבים באוצר, כשהתייחס לישיבה שקיימו בוועדה, בה משרד האוצר הציג את הבעייתיות הכלכלית בגיוס חרדים בוגרים וחרדים עובדים, וציין כי גיוס של כל 1,000 בני ה-18 לתפקידי לוחמה יחסוך 1.3 מיליארד שקלים בשנה. יו"ר הוועדה ח"כ יולי אדלשטיין הוסיף כי "משיחה עם בכירי משרד האוצר, הם אמרו שבמידה וצה"ל יעלה צרכים, יהיה לכך קשב רב".
גרנית התייחס למבחני התמיכה שמאפשרים סיוע לבני ישיבות במקביל לדחיית השירות שלהם. "מבחן התמיכה יש בו כריכה יחסית הדוקה בין דחיית השירות לתמיכה", אמר גרנית, "בג"ץ אומר בפסיקה, שמי שחייב בגיוס ולא מתייצב לשירות שלו – אי אפשר לתמוך בו עד אשר הוא יופטר. הוא חייב בשירות כי חל עליו חוק שירות ביטחון".
בהתייחסות למי שנמצא בתחום "גיל הפטור", כלומר גילאי 18-24, בו החייבים בגיוס לא גויסו בעקבות דחיית השירות שקיבלו מצה"ל, דחייה שכבר אינה חוקית, אמר גרנית כי אותה קבוצה, שמונה כ-63 אלף דחויי שירות לשעבר, הם חייבי שירות מהרגע שפקע סעיף דחיית השירות והסתיימה שנת הגיוס הקודמת ב-31 ביוני 2024.
"אם מישהו הגיע לגיל 18 לפני חודש, כלומר אחרי שהסתיים נושא דחיית השירות, אחרי פסק הדין", התייחס גרנית למי שחייב גיוס כרגע ומעולם לא היה במעמד דחוי שירות, אך הצבא עוד לא מגייס, "סעיף 20 (לחוק שירות ביטחון, א.ג.) אומר שיש שנתיים מרגע הגיעו של אדם לגיל 18, כשכל יום שבו הצבא לא קורא לו, זה יום שאובד מימי השירות שהוא זכאי לגייס אותו". במילים אחרות, בכל יום שבו הצבא לא מגייס את מי שהגיע לגיל 18 מתחילת חודש יולי, השירות של אותו מלש"ב הולך ומתקצר.
יכולת לגייס 3,000 חרדים בלבד
ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) ביקש להבין אילו הטבות יש למי שאינם חרדיים ולא מתגייסים. "בתמיכה במעונות היום יש סדרה של קריטריונים, ומי שבמשרד העבודה, נוספה תמיכה ספציפית ללומדי תורה", אמר גרנית. "הקריטריונים האחרים במבחן התמיכה למעונות יום, שאר הקריטריונים חלים באופן רוחבי על כלל האוכלוסייה. התוספת היחידה שנוספה היא עבור לומדי תורה".
"איך אתם מתכוונים למלא את השורות ולעמוד בצרכי צה"ל?", שאלו חברי הכנסת אלעזר שטרן ומשה (קינלי) טור-פז (יש עתיד) את ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם, שי טייב. "5 באוגוסט אלה המתייצבים הראשונים, לפי הנחיית דרג מדיני זה מחולק ל-3 פעימות. 3,000 ראשונים שמזומנים לגיוס בפעימה ראשונה. אין לנו מספיק דאטה לגבי איך החבר'ה האלה מתגייסים". כלומר על פי טייב, לא ידוע כמה מועמדים לגיוס חרדים יזומנו בפעימות הבאות.
"מי נתן לכם את הסמכות לא לזמן את כולם?", שאל שטרן. "עד עכשיו עשיתי להם צו מקוצר במתנ"סים, בלי כל האמצעים, רק אימות נתונים", אמר טייב. "לצו מלא יש משמעויות אחרות לגמרי, כי הוא מחייב לשכה שלמה ויום של כמה שעות לכל אחד עם ראיונות, בדיקות רפואיות ועוד, ומבחינת היכולת של הלשכות להכיל ימי גיוס ייעודיים לחרדים, יש לנו כרגע יכולת ל-3,000".
"בנושא הדיחוי, צה"ל צריך להחליט אם מי שיש לו דיחוי מגיע לצה"ל או מופנה לאחד מהגופים האחרים", אמרה ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו), "אני רוצה לשמוע את הצרכים של מד"א, כבאות והצלה, שב"ס, משטרה ועוד, כדי לקבל את כל צרכי הביטחון שיש לנו מאז 7 באוקטובר". יו"ר הוועדה אדלשטיין הסכים עם דבריה והוסיף כי גם נושא כיתות הכוננות בהגנה המרחבית יכול לסייע במיצוי הפוטנציאל של הציבור החרדי להתגייס למקומות נוספים שאינם רק צה"ל.
"כמי שכן רוצה שיהיו מכסות ללומדי תורה, אני מרגיש שהדיון הזה מוקדם מדי, כי אני חושב שעוד לא קבענו את מספר לומדי התורה", אמר ח"כ דן אילוז (הליכוד). "מה ההגדרה שלהם, האם יש מספר מוגבל ללומדי התורה? מי קובע אותם? מה יהיה גיל הפטור? אני לא רוצה שנחזור על הטעות ההיסטורית של גיוס חרדים עובדים".
"קריאה אישית להימנע מלתמוך בעוול המתמשך"
במהלך הדיון דיברה ריקי ברקוביץ', אמו של רס"ל איל ברקוביץ' ז"ל, לוחם מגלן שנהרג במהלך המבצע ברצועת עזה בדצמבר האחרון, בתקרית שבה נהרג גם גל איזנקוט, בנו של גדי איזנקוט, חבר הוועדה. "איל לפני הכל היה בן תורה. התורה שלו לא נשארה בין כותלי בית המדרש, היא הייתה איתו בשדה הקרב", אמרה ברקוביץ' וריגשה את חברי הכנסת הנוכחים, שעיניהם לא נותרו יבשות. "הרחבת כוחות הביטחון באמצעות גיוס תלמידי ישיבות מהמגזר החרדי היא כעת צורך קיומי. כמי שמחויבות לחיי תורה ולימודה, אנחנו יודעות שהתורה אינה יכולה להיות עילה לפרישה ממחויבות. להפך, התורה עצמה דורשת לצאת למלחמה. איך יכולה קהילה חרדית שמושתתת על חסד, אמת וצדק, להפנות גב לציבור שכורע תחת הנטל ומבצע את משימת הביטחון עבור כלל אזרחי המדינה? אני פונה לחברי הכנסת החרדים, אל תעמדו מנגד, אל תוציאו את עצמכם מהכלל. שובו וקיימו את הוראות התורה 'ואהבת לרעך כמוך' ו'לא תעמוד על דם רעיך', ואני פונה לכל חברי הוועדה, אתם אלה שתקבעו את עתיד המדינה והחברה הישראלית. אני פונה אליכם בקריאה אישית להימנע מלתמוך בעוול המתמשך".
