כך עקץ ברנרד מיידוף הישראלי את עשירי ישראל

איש העסקים יניב סלמון בן ה-47, עד לאחרונה תושב המושב לכיש בדרום ומי שהחזיק בעשור האחרון ב-"י. גלרום תעופה", חברה לשירותי תיווך (ברוקראז') בתחום התעופה הפרטית, עומד במרכזה של חקירת משטרה באחד ממחלקי ההונאה. החשדות התלויות נגדו – הונאה שיטתית של עשרות ממכריו, שכניו, עורכת דינו, אנשי עסקים באלפיון העליון ובכירים בעולם התעופה הפרטי.

למערכת "הנוכלים" בחדשות 12 הגיעו בשבועות האחרונים עדויות רבות על סכומי כסף עצומים שהעבירו לידי סלמון בשנה האחרונה עשרות משקיעים תמימים. רובם המכריע מכרים ולקוחות שלו אשר נענו לבקשותיו לגיוס הון דרך הלוואות קצרות טווח תמורת הבטחה לרווחים יוצאי-דופן בתוך זמן קצר, לאחר שהציג להם על פי החשד, מסמכים כוזבים ומזויפים. בין המסמכים גם כאלה שאומתו על ידינו כמזויפים.

עוד עולה מאותן עדויות ומסמכים שהועברו לידינו כי סלמון חייב סכום עצום ללקוחותיו המולטי-מיליונרים לאחר שגבה מהם תשלומים מראש באמצעות פיקדונות עבור טיסותיהם העתידיות. בסה"כ ההערכות הן כי הוא חייב ללקוחותיו במצטבר כ-80 מיליון שקל, והחשד הוא כי שלשל את מרבית הכסף לכיסו והעבירו לחו"ל.

יתר על כן, ממידע שהגיע לחדשות 12 עולה כי סלמון ממשיך לגייס כספים ממקורות חדשים עם אותן הבטחות לרווח מהיר גם בימים אלו. זאת, למרות הליכי חדלות הפירעון לחברתו, שיזם לאחרונה בעצמו. חלק מנפגעיו של סלמון הגישו כבר תלונות במשטרה, ואילו אחרים הגישו נגדו וכנגד "י. גלרום תעופה" תביעות כספיות.

הצצה לרשימת לקוחותיו הארוכה של סלמון אשר הגיעה לידינו, ולידי העיתונאי גולן חזני שחשף את הסיפור ב"כלכליסט", מגלה בין היתר גם רבים מעשירי ישראל שטסו באמצעות שירותיו של מתווך הטיסות. מי למשל? איל ולדמן, ליאון קופלר, יואב חרל"פ, שלמה דברת, עומר אדם ומשפחתו, יונתן קולבר, דרורית ורטהיים, תומר קריב, מוקי שניידמן ועוד רבים בסקטור הפרטי.

כמה מבעלי ההון הללו, בהם יונתן קולבר ותומר קריב, הגישו בחודשים האחרונים נגד "י. גלרום" וסלמון תביעות כספיות בסדר גודל של מיליוני שקלים על נזקים כספיים שנגרמו להם, כחלק ממה שהם מגדירים "התנהלות תרמיתית שיטתית של הוצאת כספים והברחתם למקומות שונים".

לכל אלה סידר סלמון במשך שנים מטוסים שחכר לטובת טיסות פרטיות, במחירים תחרותיים וזולים מהמקובל בשוק, והם שמרו לו בתמורה אמונים. בהיותם צרכנים "כבדים" של טיסות פרטיות, לצרכים עסקיים או למטרות נופש, הסכימו חלקם לשלם לו בשלב מסוים דמי פיקדון עבור "בנק שעות טיסה", מאות אלפי דולרים מראש על טיסות עתידיות, כדי להוזיל עוד את העלויות. אלא שרובם איבדו בחודשים האחרונים את השקעתם לאחר שסלמון הודיע להם כי קרס ואינו מסוגל לספק יותר את הטיסות.

כפי שעולה מתחקיר "הנוכלים", ממש לא מדובר רק באלפיון העליון. עשרות ממכריו ושכניו של סלמון, כמו גם אנשי עסקים "קטנים", הלוו לו או השקיעו אצלו מאות אלפי שקלים ולעיתים גם מיליונים. לעיתים, אלה היו כל חסכונותיהם.  נפגעיו של סלמון הבינו בחצי שנה האחרונה כי סיכוייהם לראות את כספם בחזרה אפסיים.

השיטה של יניב סלמון

למרות שבתוך כמה שנים קנה סלמון את עולמו בתחום התעופה הפרטית, וטווה קשרים ענפים עם "השמנה והסלתה" של החברה הישראלית, הוא לטענתו נקלע איכשהו לחובות שאינו מסוגל להחזיר, למרות שלחשבונותיו זרמו עשרות מיליוני שקלים. לעומתו, מצביעים נפגעיו של סלמון על הונאה מתוכננת ושיטתית לכאורה, שכללה רמייה, מצגי שווא, שימוש במסמכים מפוברקים ומזויפים וחתימה על הסכמים שלא הייתה לו בדיעבד, לדבריהם, שום כוונה לקיים.

בדוח הראשוני שהגיש ביוני לבית המשפט המחוזי באר שבע, טען עו"ד ליאור מרקוביץ' אשר מונה כנאמן של "י. גלרום תעופה", כי "קיים חשש להונאה מצידו של סלמון, שהשתמש בכספים שהוזרמו לחברה כדי לפרוע הלוואות אחרות בריביות גבוהות שנטל, במעין שיטת פירמידה". רשימת הנושים, שחשפה את המיליארדרים שנפלו קורבן אצל סלמון, הוגשה אף היא לבית המשפט. בנוסף הוצג בהליך דוח רווח והפסד של חברת "י. גלרום תעופה" שממנו עולה למשל כי מ-01.01.2020 צברה החברה רווחים של למעלה מ-94 מיליון שקל.

את משקיעיו הרבים גייס במקום מגוריו, מושב לכיש, מקרב אנשי עסקים בדרום הארץ, בעיר קריית גת, בה הוא משמש כבר כמה שנים כספונסר של אלופת ישראל בכדורגל לנשים, מ.ס קריית גת. ואפילו אצל מכריו לעולם התעופה הפרטי הפועל בנתב"ג – מנהלים, דיילים וטייסים.

תוך שהוא מנצל את ההיכרות והעבודה המשותפת, ועושה שימוש חוזר במניפולציות ובדיות, למשל טיסות גדולות ומיוחדות שהוא כביכול מביא לארץ מחו"ל עם ציוד לחיילים ולמפונים מתחילת המלחמה, מציג סלמון לכל אחד מהמשקיעים והמלווים הסכמי הזמנות עבודה עם התעשייה האווירית. אותן הזמנות יתבררו בהמשך כמפוברקות לחלוטין. בתמורה להשקעה או הלוואה, הוא מבטיח תשואות אטרקטיביות במיוחד ואת החזר הכסף כולו בטווח של בין חודש עד לשלושה חודשים. רוב מכריו התפתו או נכנעו ללחץ שהפעיל עליהם להפקיד אצלו את כספם.

בפועל, כמעט אף אחד מאותם עשרות משקיעים לא קיבל את הריביות או את כספי הקרן בחזרה, פרט לתשואה זניחה ראשונה. חלקם המתין בסבלנות, וחלק שהתייאש מהמריחות והשקרים ופתח נגדו בחודשים האחרונים בהליכים משפטיים. ועדיין רוב משקיעיו של סלמון נותרו עד כה בידיים ריקות. לכולם משיב סלמון כי עקב קריסתו הכלכלית הוא אינו מסוגל להחזיר את עשרות מיליוני השקלים שהוא חייב להם, ובשל-כך פנה להליך של חדלות פירעון לחברתו.

מנגד, הלקוחות והמשקיעים שלו, שלדבריהם שיקר להם אין-ספור פעמים בשנה האחרונה, טוענים שהכול הצגה וסביר יותר שאת עשרות המיליונים הוא הבריח לחו"ל או שהם חונים בתחנת ביניים אחרת בארץ. לראיה הם מספרים כי גם לאחר שכביכול קרס כלכלית, הוא ממשיך לשקר למשקיעים פוטנציאליים גם בימים אלה, ולגייס מהם מאות אלפי שקלים באותן המניפולציות.

נחיתה רכה: ההתחלה של סלמון בעולם התעופה הפרטי

לאחר כמה שנים שבהן עבד בחברת "ארקיע", אשר החזיקה בעבר במטוסים פרטיים, קנה יניב סלמון את שמו בעולם התעופה הפרטי כשהתמנה למנהל שני המטוסים הפרטיים של איל ההון אודי אנג'ל. בין היתר היה עליו להשכיר את אותם מטוסים לאנשי עסקים אחרים, כשאלה לא היו בשימוש אצל אנג'ל. "יניב תמיד היה מוקסם מחיי השפע של משפחות עופר ואנג'ל, המחוברות יחדיו עסקית ומשפחתית", מספר מי שמכיר מקרוב את סלמון, שביקש להישאר בעילום שם. "הוא חלם להגיע לאותה רמת חיים, ולא בחל באמצעים להשיג זאת, ואף גנב כספים מכספי חברתו של אנג'ל עד שפוטר מתפקידו בבושת פנים". כך לטענתו.

בשנת 2018, מונע משאיפותיו הגדולות, פתח סלמון בזיכיון את מסעדת "שגב" מבית השף משה שגב בקניון ישפרו פלאנט בבאר שבע. אולם החלום התנפץ במהירות אל מול המציאות הקשה של עולם המסעדנות. המיזם הסתיים בכישלון חרוץ, עם הפסדים מדווחים של כ-8 מיליון שקל.

כשפרצה מגפת הקורונה, כפי שקורה לעיתים במשברים, זיהה סלמון הזדמנות: עולם התעופה המשותק הביא לביקוש שיא לטיסות פרטיות בקרב אנשי עסקים ובעלי הון. "יניב רכב על הפוטנציאל וניצל את הקשרים שצבר בתעשייה ואת הידע העצום שלו", מסבירה עו"ד מאיה עמרם, המתמחה בתיקי הונאה פיננסית וחדלות פירעון, ומייצגת מכמה מנושיו של סלמון. "תוך זמן קצר הוא מיצב את עצמו כברוקר מוביל בתחום הטיסות הפרטיות, ועד מהרה בנה מערכת הונאה מתוחכמת".

"ההלוואות" מהחברים

את יניב סלמון מכירה רויטל (שם בדוי) כ-25 שנה, מאז שעבדה כדיילת בארקיע ויניב שימש כמשגר טיסות בחברה. עם התקדמותו בתחום, הם נפגשו הרבה בשדה התעופה ובטרקלין פתאל. "ההיכרות הטובה גרמה לי לסמוך עליו בעיניים עצומות. לא העליתי על דעתי שהוא יפיל אותי כלכלית או יעקוץ אותי", היא מעידה. בדצמבר האחרון מצלצל אליה סלמון עם בקשה ראשונה: "תעשי לי טובה ותעזרי לי עם כסף למטוס מהרגע להרגע. מדובר בשירות לשוכר שמביא תרומות לארץ בשם התעשייה האווירית". לרויטל, שכאמור מכירה את יניב סלמון שנים ארוכות, כמו את רשת קשריו ובעלי ההון שטסים איתו, לא הייתה לכאורה שום סיבה לחשוש. היא רצתה לעזור, על אחת כמה וכמה בזמן מלחמה, ובמיוחד לאחר שהבטיח לה 15% ריבית שתקבל בתוך חודש.

"מה שצריך", היא עונה לו. "תשלח לי מסמך חתום עם ערבות אישית וערבות של החברה, וגם צ'ק עירבון". סלמון ממהר לספק לה את כל אלו, ואף מציג לבקשתה מסמך מטעם התעשייה האווירית, שמתברר בדיעבד כמפוברק לחלוטין. רויטל מעבירה לו 380 אלף שקל מהחשבון הפרטי שלה, והוא מודה לה מאוד.

"צריך לזכור שהיו המון טיסות באותה תקופה: של תרומות, מזוודות למפונים וכו' מכל הקהילות היהודיות בעולם, כך שכל זה היה נראה הגיוני ביותר", אומרת רויטל. אחרי כמה ימים מצלצל סלמון פעם נוספת ומבקש בשנית כסף עבור טיסה נוספת. היא אומרת לו שזה גדול עליה הפעם, אך סלמון, כדי לרצות אותה, מבטיח לה, לדבריה, שאת ההלוואה הזאת הוא יחזיר לה בתוך שבועיים ולא אחרי חודש, ובצירוף תשואה דומה של 15%. היא מתפתה ומעבירה לו יותר ממיליון שקלים נוספים. בפועל, סלמון לא החזיר לרויטל עד לרגע זה, לא את סכום הקרן ולא את הריביות שעליהן התחייב, ובסה"כ כ-2.5 מיליון שקלים. הדבר היחידי שכן הביא לה ולקורבנותיו האחרים הוא צ'קים מחשבונות מעוקלים או צ'קים ללא כיסוי שלקח מאחרים.

רויטל, המשמשת כדיילת בטיסות פרטיות במשך למעלה משני עשורים, מחזיקה בסיווג ביטחוני גבוה המאפשר לה לעבוד בטיסות עם אישים בכירים ולמדינות שאינן בקשרים רשמיים עם ישראל. ניסיונה הרב וקשריה הקנו לה היכרות אינטימית עם עולם התעופה הפרטי. "זהו תחום שלם, שמי שלא מעורב בו, לא מכיר אותו, כי האנשים שמשתמשים בשירותי התעופה הפרטיים לא רוצים שיידעו עליהם. קודם כול בעלי הון, אנשי עסקים גדולים ומנהלים בכירים בחברות מסחריות, אבל גם משלחות חשאיות מטעם משרדי ממשלה וגופים ביטחוניים".

החשד של רויטל הוא שסלמון גייס מאות אנשים שישקיעו אצלו. "מהכסף שלהם הוא שילם מעט רווחים לאחרים כדי להרדים אותם, וחוזר חלילה" היא אומרת. "מכל החשדות הנחקרים ומהתביעות הכספיות נגד יניב, זה נראה ממש כמו הונאת פונזי. סלמון כל הזמן משך עוד ועוד אנשים למרות שהוא ידע שלא יוכל להחזיר להם את הכספים או בכלל לא התכוון לעשות את זה".

על מארג הקשרים הנרחב של סלמון רויטל מספרת: "יניב היה הטלפון הראשון של 90% מאנשי העסקים בארץ. טרקלין פתאל נהיה לבית השני שלו. כמתווך חרוץ הגוזר עמלה, הוא נודע כאחד שיודע למצוא מטוסים גם בחו"ל, אם חסר בארץ או שמישהו זקוק לטיסות המשך באירופה. הוא השכיל לייצר רשת גדולה הכוללת מלא אנשים שעבדו איתו, ולכן היה לו קל למלא מטוסים "ריקים" בכל מקום ובכל מועד. אלה הקרויים בעגה המקצועית "לגים": לאחר נחיתה של עשיר אחד, נכנס לטוס באותו המטוס, גם אם מיעד קרוב אחר, עשיר שני. בסה"כ רווח עצום של עשרות אלפי אירו או דולר נוספים מלקוח נוסף".

בעזרת קשריו ומחיריו התחרותיים, מעריכה רויטל, סביר מאוד להניח שסלמון מילא כמעט תמיד "לגים" מלאים. "כדי לרכוש שעות טיסה בהנחה גדולה, רבים שילמו לו את כל הכרטיסייה קדימה על הנייר. הוא קיבל סכומים ענקיים מעשרות בעלי הון, כרישים, ובמזומן. בעלי הון ועולם התעופה הפרטי – כולם מכירים את כולם, ואף אחד לא ידע על השני שעובד גם עם יניב. אני בעצמי שידכתי לקוחות ליניב. קיימים עשרות אנשים בעולם התעופה שנתנו לו כסף כהלוואות והשקעות, כולם מסתובבים באותם חוגים ובטרקלין פתאל, ותקופה ארוכה לא ידעו שהוא חייב לכל אחד מהם", מעידה רויטל.

"גם לאחרים עליהם עבד הוא הציג חוזה של "התעשייה האווירית" כמו שהציג לי. זאת הסיבה שאין פה בכלל שאלה. הוא שיקר לי ולאחרים באמצעות שימוש באותו מסמך מזויף. כך הוא עבד גם על קרובי משפחה שלו, שכניו ואפילו על מי שבעבר שימשה כעורכת דינו". בנוסף טוענת רויטל: "מכיוון שאין לו מטוסים פרטיים משלו, והוא חוכר את המטוסים, את הטייסים ואת שעות הטיסה עבור לקוחותיו, סלמון צבר חובות-עתק אצל חברות התעופה הפרטיות, למשל "חץ", אשר להם הוא חייב ע"פ מידע שנאסף אצל הנאמן, כ-12 מיליון שקל".

כשסלמון שקוע בחובות לכל מי שרק אפשר ולא מסוגל לספק ללקוחותיו העשירים את הטיסות שעליהן שילמו, הוא מתחיל לתרץ: "אין כרגע מטוסים, אלה שנמצאים מקולקלים וכדומה". בשלב הזה השמועה על תזרים הכספים הבעייתי של סלמון מתחילה לעבור מפה לאוזן. רויטל מספרת: "כשיניב מבין שלקוחותיו "הכבדים" מדברים ביניהם על ההפסדים שגרם להם, הוא פונה אליהם ומזהיר אותם שאם ימשיכו לדבר עליו בתוך עולם התעופה והעסקים, החובות שלו יגדלו והוא לא יוכל לשלם בחזרה את מה שהבטיח להחזיר להם". זאת אולי אחת הסיבות שרק קומץ מבעלי ההון שנפלו אצל סלמון, נקטו עד כה נגדו בהליכים משפטיים. "כמובן שקיים פה גם חוסר הרצון של עשירי הארץ לשתף עם העולם את העובדה שנפגעו ממנו כלכלית, ואצל חלקם מדובר בכסף כיס". מסכמת רויטל.

"הוא ניצל את המצב הקשה שלנו. בעלי התנדב בעורף, לא הייתה לנו עבודה יציבה, ויניב הגיע עם ההצעה ה'מושלמת'"

בעוד המשקיעים האמינו שכספם מושקע בעסקים לגיטימיים, סלמון ואשתו (כיום פרודתו) ניהלו אורח חיים ראוותני במושב לכיש. "זה היה מטורף ולא קשור לאורח החיים אצלנו", מספרים שכניו לשעבר. "טיסות תכופות לחו"ל במטוסים פרטיים, כולל חופשות מתועדות באיים אקזוטיים בעולם, מסיבות פאר עם ידוענים כמו ג'ובאני רוסו וישראל קטורזה. הכול על חשבון האנשים התמימים שהאמינו בו".

שניים מאותם שכנים תמימים הם גלית מלכי-דהן ובעלה ש', שאיבדו אצל סלמון את כל חסכונותיהם. גלית, תושבת מושב לכיש ושכנתם של משפחת סלמון, היא עצמאית בתחום ההום-סטיילינג, בעלה ש' משמש כמנכ"ל של חברת ייעוץ. שניהם בשנות ה-50 לחייהם, ולהם 4 ילדים, הגדולה ביותר משרתת בצבא. את יניב סלמון ואת פרודתו הטרייה טל הם מכירים כבר 12 שנים. גם ילדי שתי המשפחות למדו עד לאחרונה באותן מסגרות חינוך. "לא הייתה בינינו אף-פעם חברות עמוקה, אבל בהחלט ידידות ושכנות טובה", הם מספרים.

לפני עשור גלית חלתה בסרטן, והיא מעידה כי יניב כמו אחרים במושב, דאג לה וסייע לה כשנלחמה במחלה, "תמיד היה בינינו חיבור טוב", היא אומרת. היא גם מספרת שליניב ואשתו, שעברו אל המושב שנה אחריהם, היה קשה לחדור למעגל החברתי המגובש והדי סגור של המושב. "אורח החיים הראוותני שלהם, לפרקים, לא נראה בעין יפה אצל חלק מהמושבניקים. המסיבות הגדולות, זמרים וידוענים שביקרו אצלם, מכוניות יוקרה שיניב בחר לנסוע בהן, התמונות שהעלו לרשתות החברתיות מהחופשות היוקרתיות בחו"ל – הכול שידר שופוני, ואנשים במושב היו מדברים על זה הרבה. אני תמיד אמרתי לכולם "כל עוד זה הכסף שלהם, והם לא גנבו אותו מאף אחד, מה אכפת לנו"?

בשנת 2020 נוצר קשר עסקי ראשון בין סלמון לגלית, כשהיא עיצבה עבורו אוהלי גלאמפינג למתחם אירוח שהוא פתח. מסיבות שונות העסק לא התרומם, ובשל סכסוך עסקי של יניב עם שותפיו, שאת פרטיו היא לא מכירה, המקום נסגר. הקשר של גלית איתו, עם זאת, לא נפגע כתוצאה מזה.

לאחר אסון 7 באוקטובר יניב מגיע עם הצעה עסקית חדשה: "יש לי הזמנת טיסות גדולה מהתעשייה האווירית, וכדי שהעסקה תצא לפועל אני חייב מזומנים עכשיו כדי להעביר את הכסף לחברת התעופה, וזה עד שהכסף מהתעשייה האווירית יגיע בעוד 60/90 ימים". סלמון גם מראה לגלית ולבעלה הסכם שמוכיח את עצם קיום העסקה עם התעשייה האווירית, מה שיתברר בהמשך גם כאן כמזויף, ומבקש מהם הלוואה ראשונית של 30 אלף שקל, שאותה הוא מתחייב להחזיר בתוך 3 חודשים עם 10% ריבית. בהמשך הוא מבקש מהם להלוות לו סכום גבוה יותר, וגם להפיץ את ההצעה למתעניינים פוטנציאליים אחרים. גלית מספרת שלאחר שסלמון הלך, היא אמרה לבעלה שמשהו נראה לה מסריח. "איך יכול להיות שאין ליניב סלמון כסף זמין לביצוע העסקה עם התעשייה האווירית"?.

אחת מהזמנות העבודה שהציג סלמון

בימים שלאחר מכן יניב מפעיל על בני הזוג הרבה לחץ, וגלית מחליטה ללכת על ההצעה, בעיקר לאור ההיכרות והחברות שהייתה ביניהם. בסופו של דבר הלוו גלית ובעלה לסלמון 200 אלף שקל. הכסף הועבר לו בכמה פעימות ביממה אחת בסוף אוקטובר 2023 והוסכם שעד ינואר 2024 הוא מחזיר אותו בתוספת הריביות שהתחייב להן. כל העסקה הייתה מגובה בחתימה על שטר ערבות, הסכמים ומסמכים. גלית מספרת שסלמון אמר לה כמה פעמים: "אנחנו חברים-חברים אבל זה הסכם עסקי לכל דבר ועניין, והכל מגובה במסמכים". ואגב, ההסכמים נחתמו אל מול חברת "גלרום", כאשר בפועל הכסף הועבר לחשבון האישי של יניב. "עוד נורה אדומה שהייתה צריכה להידלק אצלי", אומרת בצער גלית.

חודש ינואר 2024 מגיע לקיצו וכסף אין. גלית מרימה לסלמון טלפון ושואלת מה קורה עם הכסף. "בטח, כמה ימים הכסף אצלך". ככה במשך כמה זמן הוא מספר סיפורים על זה שלוקח לכסף זמן לעבור וכדומה. בשלב מסוים הוא שולח לה בווטסאפ צילום מסך של העברה שהוא ביצע לכאורה, ואומר שבתוך 24 שעות הכסף אצלה. אבל הכסף לא עובר, ומבט נוסף בצילום מגלה שמדובר בזיוף של העברה.

עד היום לא קיבלו גלית מלכי-דהן ובעלה ולו שקל בודד מ-200 אלף השקלים שהשקיעו. גם את הפיצוי בגובה 10 אלף שקל שהבטיח על עוגמת הנפש והעיכוב הגדול, לא קיבלו בני הזוג ממנו. גלית שוחחה בחודשים האחרונים עם תושבים נוספים בלכיש, וגילתה כי 6-7 משפחות נוספות נעקצו בסכומים של עד פי 2-3 יותר ממה שהיא הלוותה. מתוכן שתי משפחות שהצליחו לקבל את כספן בחזרה, בדרך של איומים. "זה לא שהוא הסתבך עם הלוואות, הוא ביצע את כל הפגיעות באנשים במודע ולא בתמימות. הוא חכם, טוב עם אנשים, מתחבב מהר, ויודע ליצור קשרים", מעידה מלכי-דהן. לה ירד האסימון סופית כשמצאה בפייסבוק פוסט אזהרה שפרסם קובי, נפגע נוסף שלדבריו נעקץ בלמעלה מ-5 מיליון שקלים בידי סלמון. "מרגע זה קיבלתי את הכאפה והפסקתי להיות תמימה".

בשביל גלית ומשפחתה 200 אלף השקלים שאיבדו אצל סלמון הם סכום שלא היה להם בכלל פשוט לחסוך. היה להם חלום לקנות בית בלכיש, אבל עד שיצליחו להשתקם מהעוקץ, עניין של שנים, הם ייאלצו להמשיך להתגורר בשכירות.

אחד הקורבנות הגדולים ביותר של סלמון הוא אותו קובי, בעלים של חברת תקשורת, פרסום ושיווק בדרום אשר התרשם גם הוא מרשימת הלקוחות המפוארת שהציג לו יניב. הוא השקיע במצטבר בהונאת הטיסות של סלמון, מספטמבר 2023, למעלה מ-5 מיליון שקל, תמורת תשואות מובטחות של 10%-20%. בפועל, פרט לתשואה קטנה ששולמה במועד ושנועדה בעיקר לעודד את קובי להמשיך להשקיע, כל הכסף הגדול נשאר אצל סלמון. עד עכשיו מה שקיבל קובי זה בעיקר שיקים ללא כיסוי שחזרו, הוכחות להעברות כספים שלא באמת קרו ושלל תירוצים וסיפורים. כך קובי סיפר לנו השבוע: "ליניב היה קל לעבוד עלינו כי הוא בנה על העובדה שלקוחות מפורסמים ועשירים לא יתלוננו מחמת הבושה. הוא באמת חשב שזה מה שיאפשר לו להמשיך בהונאה ללא חשש מחשיפה מיידית. והוא טעה".

"זה בלתי נתפס", אומרת לנו עו"ד מאיה עמרם המייצגת כמה מקורבנותיו של סלמון, ובהם גם את גלית ובעלה. "למרות הבקשה לחדלות פירעון והחקירה המתנהלת, מגיעות אלינו בימים האחרונים תלונות חדשות על כך שיניב ממשיך לגייס כספים מאנשים תמימים. מתחילת 2024, ואפילו בשבוע שעבר, הוא המשיך לעקוץ ללא הרף, גם אחרי שישב אצל הנאמן ובכה שאין לו כסף לילדים". עו"ד עמרם, שמייצגת מספר נושים של סלמון, נחושה להילחם עד הסוף: "זאת לא 'טעות או קריסה עסקית. זוהי הונאה מתוכננת ומכוונת. אנחנו לא ניתן לו ליהנות מהגנת חוק חדלות פירעון הטוב עקרונית, ונמשיך לחפש את כל הכספים המוחבאים. לא ננוח עד שהצדק ייעשה".

תגובת עורך הדין יריב ואקנין המייצג את יניב סלמון:

"מרשי שירת במשך שנים את מיטב עשירי ישראל. לאחר שהצטברו בקופת 'גלרום תעופה' רווחים, ולאחר התייעצות עם רואה חשבון מטעם החברה, התקבלה בחברה ההחלטה להרחיב את אפיקי ההשקעה שלה, בין היתר בתחום המסעדנות, וכן לקידום ועידוד כדורגל הנשים בישראל. עם פרוץ מגפת הקורונה נעצרו באבחה אחת כלל עסקי החברה, ומאותו הרגע החברה החלה להיות גרעונית ולהיאבק על קיומה. מרשי והחברה מעולם לא נטלו כספי פיקדון, אבל ההכנסות שהיו לחברה שימשו לכלל הוצאות החברה, בין היתר, ניהול, שיווק, פרסום, אחזקה ותשלום לחברות שסיפקו שירותי VIP ללקוחות החברה, וכיו"ב. לאחר כשלוש שנים של נסיונות להבריא את החברה ולאחר שמרשי האמין כי הוא מסוגל להתגבר על המשבר הכלכלי, החברה נקלעה לקשיים של למעלה מ-70 מיליון שקל".

תגובת התעשייה האווירית:

"התעשייה האווירית חוכרת מעת לעת מטוסים מסיבות עסקיות. בכל נסיעה מתבצע הליך סדור של מכרז בין ספקים, ובחלק מהמקרים נבחר גם הספק האמור. יודגש כי אין בינינו כל קשר עסקי מעבר לכך. צר לנו על כך שחברת י. גלרון מציגה חשבוניות שאינן תואמות את המציאות".

מצאתם טעות לשון?