“החאריות עלינו, ובפרט עליי – כי חזרתי עם ציפיות ובסוף זה נגמר איך שזה נגמר“ (אלן שיבר) | צילום:
ספורט 5
אפשר לאהוב את עומרי אלטמן ואפשר שלא, אבל אי אפשר שלא להעריך אותו על הכנות שלו ועל הטירוף שלו להפועל ת"א. היו לו הצעות מצד חצי מליגת העל, בכסף גדול, אבל הוא העביר מסר מהרגע הראשון. או שאשחק בחו"ל, במקום שאתחבר אליו, או שאשאר בהפועל ת"א.
אחרי שחתם בוולוס בהשאלה מהאדומים, אלטמן פותח את הפצע המקצועי הכי גדול שלו, ירידת הליגה עם האדומים. הוא לא מפחד לקחת אחריות, כמו על הדשא, גם כאן בראיון שתקראו הוא לא יחפש תירוצים. לא פגוע מהאוהדים שיצאו נגדו, מחבק את אלו שזוכרים לו את הדברים הטובים ולא פוסל אפשרות שעוד יבוא יום והוא יסגור מעגל בקבוצה בה הרגיש הכי טוב בעולם
יכול לשים את האצבע היום מה לא עבד בהפועל ת"א?
"כל כך הרבה דברים. זה יכול לקחת שעות אם נתחיל לפתוח את זה. המלחמה שיבשה את כל המערכת. אצלנו זה היה הכי בולט קודם כל כי ראש הספינה שלנו, המאמן מייקל ולקאניס, עזב. כשהוא קם והלך לא היה משהו אחר שיחליף אותו. אני מאוד מעריך את בורחה לאמה והוא איש כדורגל טוב` אבל עם מייקל היה משהו אחר. פתחנו את העונה טוב, הפסדנו בדרבי אבל ניצחנו את בית"ר ירושלים בחוץ, עשינו תיקו מול ב"ש וניצחנו את נתניה".
הגעת עם ים של ציפיות, סמל שחוזר, אהבת קהל – אתה מרגיש שעדיין הקהל איתך? זוכר לך את הדברים הטובים או שיש כאלה שהתהפכו?
"אני בטוח שיש כאלה שהתהפכו. זה טבעו של קהל וזה מקובל אחרי עונה כזו לא פשוטה. עונה שהסתיימה בדבר הכי רע שיכול להיות למועדון כמו הפועל ת"א. אני לא נלחם בזה. מקבל את זה שיש אלו שזוכרים את הדברים הטובים ואלו שפחות. אני מקבל את כולם".
הרבה מדברים על עניין הפוסט וההתייחסות אחרי הירידה – ציפו אולי ממך לפנות לקהל, קצת נעלמת
"נעלמתי עוד לפני מהרשתות ופחות התעסקתי בזה כבר כי זה לקח ממני המון אנרגיות ועוד לפני הירידה החלטתי להתעסק בזה פחות. לפעמים, אין מילים וכל המוסיף גורע. כל פוסט כזה או אחר שהייתי רושם היו לזה תגובות וזה היה מעורר אנטגוניזם כלפי וכלפי המועדון. החלטנו בהחלטה משותפת המועדון והשחקנים לקבל סטירה ולסתום את הפה. זה היה הדבר הנכון באותו רגע. כולם יודעים שאנחנו אשמים והאחריות עלינו ובפרט עלי כי חזרתי עם ציפיות והייתי צריך להוביל ובסוף זה נגמר כמו שזה נגמר".
הפועל הייתה ונשארה הבית שלו. אלטמן (אלן שיבר) | צילום:
ספורט 5
אז למה לא נשארת בלאומית?
"זו לא היתה החלטה שלי. זו האמת. לא היה לי מה לומר בעניין. רציתי מאוד להישאר וכולם יגידו את זה גם במועדון. הוחלט להיפרד ואני לא אשב כמו קוץ בתחת במועדון כי אני רוצה בטובתו גם בפן הכלכלי וגן בפן המקצועי. מה שלא יהיה, זה שלהם. הרגשתי שאין רצון שלהם כמו הרצון מהצד שלי שאשאר. בניגוד לפעם שעברה שהלכתי ורציתי להתקדם, הפעם זה היה שונה לגמרי, אבל גם בגלל זה התעקשתי על השאלה ויש לי עוד חוזה במועדון להמשך".
היית הרכש הראשון, אבל גם הראשון שניסו להיפטר ממנו. התייחסו אליך בצורה הוגנת או שניסו להפיל עליך את כל התיק של הירידה?
"אין לי תלונות לאף אחד. לא מסתכל על זה ככה. ברור שהיו כמה שחקנים שהרוויחו סכומים שמתאימים לליגת העל ולא לליגה לאומית אז באים לדבר איתנו קודם. לא ראיתי שבאו להפיל עלי ירידה כזו או אחרת. השיחות הראשונות מן הסתם היו עם השחקנים שמכבידים על התקציב שיורד בחצי מליגת העל לליגה הלאומית".
רואה את עצמך בעתיד חוזר להפועל ת"א?
"אני אף פעם לא סוגר דלתות בטח לא במועדון כמו הפועל ת"א, שבו אני מרגיש הכי מחובר. יש אנשים טובים, עם כבוד הדדי. כמו שראינו הקיץ, זו לא רק החלטה שלי. יש מאמן, בעלים, מנהל מקצועי. כרגע אני ביוון וחשובה לי מאוד העונה הזו עבור הקריירה".
היית עם כבירי, היית עכשיו – איך הפועל ת"א תצא מהמעגל הבלתי נגמר הזה של חוסר סדר ובלאגן?
"אם לא היתה המלחמה, הכל היה אחרת. זה פגע בנו מאוד. שינוי המאמן, שחקנים שעזבו באמצע כמו חוסה רודריגס, שהיה הבורג המשמעותי בקבוצה הזו. ברגע שיש משקיעים מחו"ל, הם לא מבינים מה זו המלחמה הזו וישר נבהלים. אני לא מכיר את כולם, אבל את דיויד מינצברג אני מכיר והוא מאורגן ומסודר, ואם לא המלחמה הזו, הוא היה נשאר והפועל היתה שונה. הוא נבהל בצדק מזה והיו משקיעים שהפסיקו להשקיע ואמרו שזה לא המוצר שחשבו שיהיה. הכל השתבש. בחירות רעות והכל לא דפק כמו שצריך. כדור שלג שהיה קשה לעצור".
כששיחקת היית מצוין, אבל היו גם לא מעט פציעות בדרך. אתה מרגיש עדיין שחקן שיכול להיות מוביל של קבוצה לאורך עונה?
"זו היתה הבעיה העיקרית. הפציעות אבל חד משמעית אני יכול להוביל לאורך עונה שלמה. אם לא הפציעות שלי שהיו שתיים משמעותיות בזמן משמעותי, היינו במקום אחר. במלחמה משחקים כל שלושה ימים, אז זה גרם לא רק לי, אלא לעוד שחקנים לפציעות. בגלל המצב של הקבוצה חזרתי מוקדם מדי וזו שרשרת שהמשיכה. כל הקריירה שלי הייתה לי פציעה אחת משמעותית ואני לא שחקן פציע. היו לי עונות של למעלה מ-30 משחקים. נתתי את האימפקט שלי על המגרש כשלא הייתי פצוע".
אחד הדברים המטרידים בעיני זה ששוב הפועל ת"א מוכרת שחקנים למכבי ת"א. אתה הרי אוהד הפועל ת"א, מה אתה חושב על זה ששחקנים ממשיכים לחצות את הכביש כאילו כלום, מה זה אומר על המעמד של הפועל בעיר?
"צריך להתעכב על השאלה הזו. רוב הפעמים זה נבע מחוסר ברירה כי זו הצעה שהכניסה כסף למועדון ובשנים האחרונות הפועל צריכה כסף. זה בדיוק מה שקרה עם לאיוס. זה לופ שאין ברירה ולא משנה שהוא הולך למכבי ת"א".
"עכשיו זה יהיה אחרת. אני מאמין שהכל ישתנה. אני לא באמת מכיר את הבעלים החדש אבל הוא בוודאי מבין שזה מעיד לא רק בעניין הכספי, אלא משהו בתור מועדון. גם שחקנים עצמם מבינים שלשחק בהפועל ת"א זה הכי טוב שיש ואין לאן להתקדם בארץ אלא רק לחו"ל. גם אם מכבי ת"א או מכבי חיפה יציעו 200 אלף יותר אז לא ללכת. זו הפילוסופיה שצריכה להשתנות בהפועל".
אתה רואה את עצמך משחק בקבוצה אחרת בליגת העל או שהעדיפות תהיה קודם כל הפועל ת"א?
" שאלה רטורית. היו לי הצעות מחצי ליגת העל להצטרף גם בהשאלה ואמרתי להם מהתחלה אם יהיה לי משהו שאני יאהב בחו"ל אז אין בעיה אבל אם לא, אז אני נשאר. העדיפות הראשונה חד משמעית הפועל ת"א".
ה-1:5 לבית"ר ירושלים זה היה הרגע הכי קשה שלך?
"לגמרי. חוסר אונים טוטאלי. האכזבה הכי גדולה שהיתה לי בקריירה. משחק כל כך חשוב ששם נקבע מה יהיה איתנו. היתה לנו אמנם עוד הזדמנות שלא ניצלנו, אבל שם הבנתי שהשד דופק בדלת. בבית, נגד בית"ר, עם קהל שמגיע בטירוף הפסדנו בצורה כזו. הפסדתי הרבה פעמים, גם דרבים והיו לי הפסדים צורמים, אבל מה שהרגשתי מול בית"ר לא היה לי אף פעם".
ואולי טעו שהפכו את הפועל ת"א לקבוצת צעירים, ואז כשלא הלך `אמרו אלטמן, איינבינדר, ביטון לא סייעו לצעירים להשאיר את הפועל ת"א בליגה`?
"הם מספיק טובים, אבל צריך לתת להם את הזמן. יכול להיות שיום יבוא באמצע העונה ויגידו זה השחקן שרצינו שהוא יהיה. אני בעד הצעירים ואני בעד להצעיר קבוצה ונבחרת וכו, אבל כל דבר צריך לעשות עם חשיבה אסטרטגית שיש מאחוריה דברים. לא חשיבה של `איך אני מוכר שחקן ומריץ אותו כדי למכור`. צריך להבין מה הכי טוב באותו רגע ולא מה טוב להפועל בקיץ 2026. צריך לחשוב על ה`כאן ועכשיו`".
שחקני נבחרת העדיפו חופש אתה ישר באת למשחקי הידידות בקיץ. ציפית לשחק במשחקי האימון אני מתאר לעצמי
"עצם זה שבכלל הוזמנתי אני מעריך את זה ונהניתי מכל רגע. לא הייתה פה שאלה מבחינתי. ברגע שרועי ריינשרייבר התקשר אלי, הייתי במדריד ותפסתי את הטיסה הראשונה ובאתי. חופש כל כך מתגמד לעומת זימון לנבחרת. ברור שרציתי לשחק אבל עצם זה שבאתי והרגשתי חלק זה שווה הכל מבחינתי. כל דבר אחר היה בונוס כבר".
יש לך שם טוב מאוד ביוון. וולוס זה המקום לחזור לעצמך?
"דיברתי עם בוריס קליימן. דיברתי עם עוד כמה אנשים שגרים פה לא רחוק וביררתי על המועדון וההתנהלות זה היה חשוב לי. לא הכרתי מספיק את המועדון עצמו וכולם אמרו שזה מקום מדהים. הכל מאורגן ומסודר, מה שבקבוצות האלה היוון לא תמיד קורה. הדליקו אותי ברגע על המקום, העיר והקבוצה וזו היתה בחירה קלה עבורי. זו ליגה שאני מכיר, ליגה שאני מרגיש שמאוד מעריכים אותי בה והמון אוהדים ביוון רובם מפנאתנייקוס שלחו לי הודעות שכיף שאני חוזר. זה היה מאוד מרגש לקבל הודעות כאלה".
אז מה המטרה עכשיו?
"יש שלושה פלייאופים בליגה. הריאלי עבורנו זה להיות בפלייאוף האמצעי. 5-8 ואז להילחם על מקום בקונפרס ליג. זו המטרה המרכזית של המועדון ולהגיע כמה שיותר רחוק בגביע. וולוס הניפה גביע פעם אחת והיו לא רחוקים לפני כמה שנים, אז לנסות שוב לעשות את זה".
