שופטי בג"ץ דנים הבוקר (רביעי) בעתירה של האגודה לזכויות האזרח בישראל נגד שר הביטחון לגבי מתקן הכליאה של הנוח'בות בשדה תימן, ובה דרישה לפנותו בשל הטענה להפרות זכויות אדם ואתיקה רפואית שמתקיימות בו.
האגודה לזכויות האזרח טוענת כי יש לפנות את מתקן שדה תימן ולהשיב אותו לייעודו המקורי כבסיס צבאי. בתגובה, המדינה הודיעה לשופטי בג"ץ שפעילות שדה תימן תצומצם, כך שהמתקן ישמש למעצר לטווח קצר בלבד. המדינה הודיעה שבמקום מאות עצורים, יישארו במתקן הכליאה כ-200 אסירים ועצורים. בהתאם, מאות כלואים הועברו לאחרונה לבית הסוהר קציעות, אך המתקן הזמני בשדה תימן עדיין מתפקד וחיילי צה"ל נדרשים להמשיך לאבטח בו את האסירים הביטחוניים מעזה.
הרכב השופטים: ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, השופטת דפנה ברק-ארז והשופט עופר גרוסקופף.
בחודש שעבר מסר ראש הממשלה את עמדתו לבג"ץ, בתגובה לעתירה זו, ובה הודיע כי הוא סבור שיש לנקוט בכל האמצעים כדי ששדה תימן יישאר מתקן שהייה זמני, לצורכי חקירה ומיון לפני שיועברו למתקני כליאה.
נזכיר כי בשגרה האחריות על אסירים ביטחוניים מוטלת על שירות בתי הסוהר, אך מתחילת המלחמה חל גידול דרמטי במספר האסירים המוחזקים בישראל. בשל הגידול והצורך לשמור על כמות עצורים גדולה, משימת השמירה הפכה גם למשימה של חיילי צה"ל.
בעוד שבשגרה מחזיק שב"ס כ-5,000 אסירים ביטחוניים, במהלך המלחמה זינק המספר פי ארבעה והוא עומד על כ-23,000 אסירים ביטחוניים. בתי הסוהר בישראל לא היו ערוכים לקלוט מספר רב כל כך של אסירים ביטחוניים ומצוקת הכליאה הובילה להקמה של 4 אגפים במתקן הצבאי שדה תימן, שבהם כלואים בכל רגע נתון מאות אסירים ועצורים. משרד הבריאות הקים בבסיס בית חולים שדה המספק מענה לצרכים רפואיים דחופים של הכלואים בבסיס.
במשך חודשים ארוכים התפרסמו בכלי התקשורת ובארגונים זכויות אדם שונים עדויות ותחקירים על התעללויות שמתבצעות במתקן. המשטרה הצבאית חוקרת 48 מקרי מוות של עזתים במלחמה, 36 מהם היו עצורים במתקן כליאה שדה תימן לפני מותם.
