שבועות בודדים בלבד עברו מאז שהנשיא ג'ו ביידן נאלץ לפרוש מהמרוץ לבית הלבן, והמשבר הקשה של הדמוקרטים נשכח כמעט לחלוטין. קמלה האריס ביססה עצמה במהירות שיא כמועמדת של קונצנזוס. מועמדת טבעית, יציבה ומפתיעה שהציתה התלהבות ותקווה גדולה בקרב הבוחרים הדמוקרטים.
האריס – עם אב שחור ואימא ממוצא הודי – כבר לא רצה לנשיאות כמועמדת ה"מיעוטים" (הם בכיס שלה). עכשיו היא רצה כמועמדת דמוקרטית מרכזית-מסורתית. כל הסקרים האחרונים מראים כי המרוץ פתוח, ומי שחגג כבר ניצחון לטראמפ חוזר כעת להמתנה. במחנה של טראמפ מתבוננים בחשש למול המומנטום, שעבר צד.
המהלך האחרון של האריס היה לבחור בטים וולץ, מושל מדינת מינסוטה, למועמדה לתפקיד סגן הנשיא. עד אתמול לא ידעתי כמעט דבר על טים וולץ. שמעתי מחבריי על תמיכתו בישראל, ועל שהוריד את דגל מדינת מינסוטה לחצי התורן לאחר טבח שבעה באוקטובר. למעשה, עד לבחירה דיברו רבים על כך ש"המועמד המוביל" לתפקיד סגן הנשיא הוא דווקא מושל מדינת פנסילבניה, היהודי החם ג'וש שפירו.
לא רק נציגת מיעוטים, המועמדת קמלה האריס | צילום:
רויטרס
בגלל יהדותו או תמיכתו בישראל? שפירו עצמו דוחה את כל הטענות (ארכיון) | צילום:
רויטרס
פנסילבניה היא מדינת מפתח בבחירות לנשיאות, עם 19 אלקטורים. רבים סברו כי שפירו הכריזמטי יצליח להוביל שם לניצחון סוחף. שפירו הוא כוכב עולה במפלגה הדמוקרטית, שנתפס לא רק כמושל מצטיין אלא גם כנואם גדול ומלהיב שיומו בבית הלבן עוד יגיע. אבל האריס, דווקא, החליטה על וולץ. יש אומרים כי שפירו נפל בגלל היותו יהודי תומך ישראל, דבר שעלול היה להבריח צעירים בקמפוסים שמחו נגד המלחמה בעזה. שפירו יצא בנחרצות נגד ההפגנות האנטישמיות.
אחרים טוענים כי שפירו לא נבחר משום שהוא פשוט יהודי-מסורתי, ובקרב אנשי טראמפ קפצו וטענו כי נטישת שפירו על ידי האריס היא סימן מובהק לכך שהדמוקרטים נכנעים לאנטישמים. טראמפ כבר זמן רב טוען כי יהודי שבוחר בדמוקרטים בוגד בישראל וביהדותו. שפירו, מצידו, דחה את כל הטענות על הסף. מיד כשנודע על הבחירה של האריס בוולץ, שפירו היה מראשוני המברכים.
בנאום מלהיב לפני המוני תומכים המריעים בפנסיבלניה, תקף שפירו את טראמפ כ"אויב החירות" והבטיח להוביל עם חבריו המתמודדים לבית הלבן את הדמוקרטים לניצחון. לקול תשואות ההמונים הוא ציטט מפרקי אבות: "לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה". אין ספק שהוא קנה לעצמו מקום מרכזי במפלגה ובוועידה הקרובה.
לבחור סגן – מבלי לזעזע את הקמפיין
ככל שניתן ללמוד, טים וולץ הוא בחירה מעניינת ואפילו חכמה. תסתכלו בתמונות של משפחת וולץ ותבינו מה המסר: כך נראים אמריקנים טובים ושומרי חוק. הם נראים כמו משפחה חמה של אנשים שעבדו קשה וגידלו ילדים לתפארת. משפחת וולץ מייצגת את האמריקנים "הרגילים", הצנועים והפטריוטים.
כשבוחנים מינויים של מועמדים לסגן נשיא בקמפיינים האחרונים, נראה כי בחירת סגן נשיא איננה (על פי כל המדדים) אירוע דרמטי בתהליך. ועדיין, זוהי אבן דרך במרוץ ובחירה חשובה המעידה על המועמד/ת לנשיאות. הכלל המרכזי הוא שאסור לבחירה של סגן נשיא לזעזע את הקמפיין. זוהי החלטה חשובה, ראשונה, שצריכה להצטייר כשקולה. הרי סגן הנשיא עשוי להפוך בין לילה לנשיא ארצות הברית.
I love these guys. And I love you, @GwenWalz. Wouldn’t have anyone else by my side. pic.twitter.com/llvHRjCdgt
— Tim Walz (@Tim_Walz) August 7, 2024
אז האריס, להבנתי, עשתה זאת בהצלחה. גם הבחירה של טראמפ במייק פנס במרוץ לנשיאות ב-2016 הייתה בחירה טובה. עם זאת, לימים פנס גינה את טראמפ על שסירב להודות בהפסדו ועל התנהלותו בזמן הפריצה ההמונית לגבעת הקפיטול. טראמפ מצידו רואה כעת בפנס כ"בוגד".
כשבוש (הבן) בחר בדיק צ'ייני למועמד לסגן נשיא, הוא בחר בניסיון הרב של שר ההגנה לשעבר, שהיה גם מקורב למשפחת בוש ולממסד הרפובליקני. כשאובמה בחר בביידן כשותף למרוץ (אובמה היה אז, כזכור, מועמד צעיר ולא ידוע) הוא בחר "בניסיון רב-שנים של מומחה ותיק ליחסי חוץ".
המשך המאבק על אנשי הצווארון הכחול, האריס ווולץ | צילום:
רויטרס
מועמדים לנשיאות שמגיעים עם ניסיון גדול בפוליטיקה מחפשים לעיתים מועמדים צעירים. רבים זוכרים את הנשיא בוש (האב) בוחר בדן קוויל, שנראה כנער פוסטר וזכה לכינויי גנאי כטיפש. ויש שזוכרים את שרה פיילין, מושלת אלסקה, שהייתה לאישה הראשונה והצעירה ביותר כמועמדת לתפקיד סגנית הנשיא לצד ג'ון מקיין, שהפסיד לאובמה. ומי בכלל זוכר את המועמד של הילארי קלינטון, שכשלה מול טראמפ במרוץ ב-2016 (טים קיין, אם תהיתם).
אומרים שאסור שהמועמד לסגנות יאפיל על המועמד/ת לנשיאות. אסור גם שהמועמד/ת יזעזע צד מסוים במפלגה. כנראה נראה שהאריס, מבחינתה, עשתה מהלך מצוין.
בוחרים בניסיון, אובמה וסגנו ג'ו ביידן | צילום:
ap
וכן, אסור גם שלמועמד/ת לסגן נשיא יהיו תכונות או איפיונים המשנים את "זהות המועמד לנשיא" – שלא יראה כאילו אין למועמד לנשיאות חוט שדרה. גם כאן, וולץ בן ה-60, מושל מינסוטה, נראה יציב ומשענת טובה להאריס. וולץ פשוט נראה איש אמיתי, אותנטי. לא מותג שיווקי, אלא איש עבודה עם ניסיון. הוא לא צעיר מדי, ולא אידיאולוג עם רטוריקה צורמת ואמביציה "ילדותית", כמו שמתארים חלק מהמבקרים את וואנס, המועמד לסגן נשיא של דונלד טראמפ.
וולץ היה מורה ומאמן פוטבול, זה עובר טוב במחוזות רבים. וולץ הוא גם נציג מעמד הביניים האולטימטיבי. זה שמבין מה זה אומר לחיות על משכורת. רבים יכולים לראות בו את עצמם ואת השכן הטוב שלהם. זה יסייע לדימוי של האריס כמועמדת עם "שתי רגליים על הקרקע". המינוי נותן גם חיזוק בבייס הדמוקרטי.
האריס מקפידה לתקוף את טראמפ בחדות לשון ובחיוך. באמריקה חיוך זה חשוב. זה מסמל אופטימיות ולא דכדוך או חרדה. האריס הופכת בכל יום שעובר למועמדת "נורמלית", לגיטימית ואפילו אטרקטיבית. טראמפ בלחץ.
המומנטום עבר צד, הנשיא טראמפ | צילום:
AP
מתבססת כמועמדת לגיטימית, האריס בישיבת קבינט עם הנשיא ביידן
במרוץ ב-2016, רבים מתומכי הדמוקרטים בשמאל, לרבות הצעירים המרדנים, ברחו בסוף מהילארי קלינטון – אותה ראו כממסדית ומושחתת. תומכי ברני סנדרס הקיצוניים אף הצביעו לטראמפ "המהפכן". מודה שפגשתי אותם ופשוט נדהמתי.
הפעם הצעירים לא צפויים לברוח. בעוד שטראמפ הצליח לחדור למחוזות "דמוקרטיים" של עובדים (צווארון כחול), קמלה האריס מנסה לזכות מחדש באהדה של המעמד הבינוני המסורתי בארצות הברית.
>>> פרופ' יוסי שיין הוא מומחה למדע המדינה וליחסים בין-לאומיים, שכיהן כראש בית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב. חבר סגל באוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון DC
