למרות הההשקעה בגדרות ומארבים, מספר השוהים הבלתי חוקיים הפלסטינים שנכנסו לישראל עולה

המשותף לפיגוע בחולון שגבה השבוע את חייהם של רינה דניב ואברהם סומיכי, לפיגוע לפני ארבעה חודשים בגן יבנה שבו נרצח לידור לוי, ולעוד עשרות פיגועים וניסיונות פיגוע בשנים האחרונות, הוא העובדה שהם בוצעו בידי שוהים בלתי חוקיים (שב"חים) מהרשות הפלסטינית. רק אתמול (רביעי), נתפסו בתל אביב 7 שב"חים משכם.

אירועי 7 באוקטובר והחשש של הפלסטינים ביהודה ושומרון מפני תגובה ישראלית כמו זו שנראתה בעזה בעקבות האירועים, הביאו לצניחה במספר ניסיונות ההסתננות לשהייה בלתי חוקית בישראל, אך למרות הפעילות של צה"ל בשנתיים האחרונות למניעה עתידית של הסתננות, המספרים חזרו לאחרונה לעלות.

בדיקת 'דבר' מעלה, כי ברחבי מדינת ישראל נמצאים עשרות אלפי שב"חים שנכנסו למטרות פרנסה, ורובם נמצאים "מתחת לרדאר" של צה"ל ושל המשטרה. חלקם ישנים בישראל באופן נסתר ימים ארוכים ולפעמים גם שבועות. אחד הגורמים לתופעה הוא המצב הכלכלי הקשה ברשות הפלסטינית, אך אחת התוצאות שלה היא איום ביטחוני על אזרחי ישראל, שיכול להתפרץ ללא התראה מוקדמת. 

המאמץ לסיכול הסתננות גבר, אך גם המספרים חזרו לעלות 

למרות שמתחילת המלחמה פסקה מדיניות הענקת אישורי העבודה לפלסטינים, ומדי יום מונפקים רק כ-12 אלף אישורי עבודה יומיים לשטחי יהודה ושומרון בלבד, לפי גורמים בצה"ל, מספרם המוערך של שוהים בלתי חוקיים מהרשות הפלסטינית בישראל מתקרב לכ-40 אלף. חלקם הסתננו לישראל דרך פרצות בגדר, וחלקם נשארו בישראל אחרי שפג תוקף אישור העבודה שלהם. 

לפני 7 באוקטובר, בצה"ל ובמג"ב תפסו מדי חודש בין 900 ל-1,700 פלסטינים שניסו להיכנס בצורה בלתי חוקית לישראל. בחודשים הראשונים של המלחמה מספר הפלסטינים שניסו לחצות את הגדר צנח משמעותית ל-200 עד 300 איש שנתפסו בחודש, אך מחודש ינואר האחרון המספרים חזרו לעלות ונעים בין 600 ל-1,100 איש שנתפסו בכל חודש בחצי השנה הראשונה של 2024. 

הנתונים לא כוללים את השב"חים שכבר נכנסו למדינת ישראל ושהו בתוכה עד שנתפסו על ידי משטרת ישראל, אך גם נתוני המשטרה שנמסרו ל'דבר' מעידים על כלל השוהים הבלתי חוקיים, ולא רק על הפלסטינים, על אף שהם מהווים את רוב השב"חים בישראל. לפי נתוני המשטרה, בשנת 2023 נפתחו 12,293 תיקים בגין עבירות שהייה בלתי חוקית, ומתחילת 2024 ועד השבוע השני של יולי נפתחו 5,637 תיקים.  

המספרים מעידים על ירידה קלה בממוצע החודשי בפתיחת תיקים, לאחר שבשנת 2023 הממוצע עמד על כ-1,024 שב"חים בחודש, כאשר בחודשים הראשונים של המלחמה נכנסו פחות שוהים בלתי חוקיים מהרשות הפלסטינית לישראל.

ב-2024 הממוצע עומד על פחות מ-939 שב"חים שנעצרו בחודש ממוצע, כאשר כאמור לפי ההערכות, ישנם קרוב ל-40 אלף מהם ברחבי המדינה. 

מציאות כלכלית – תוצאה חברתית וביטחונית 

מאז תחילת המלחמה המצב הכלכלי ברשות הפלסטינית הולך ומידרדר, אך למעשה הפגיעה העיקרית ברשות החלה אחרי נובמבר 2022, אז נכנס שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לתפקידו, והחל לקצץ בכספים שישראל מעבירה לרשות הפלסטינית. מאז המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר, מדינת ישראל קיצצה עוד יותר בכספים המועברים לרשות בשל תמיכתה בטרור, ולתושבי הרשות הפלסטינית יש פחות אפשרויות תעסוקה בתוך הרשות או בישראל. 

ממציאות שבה הונפקו מדי יום כ-140 אלף אישורים לעבודה בישראל, שהם אישורים לכ-10% מהגברים בגיל העבודה ברשות הפלסטינית, כיום ישראל מעניקה כאמור לתושבי הרשות כ-12 אלף אישורי עבודה יומיים בלבד לאזור יהודה ושומרון, וכ-8,000 אישורים לצרכים הומניטריים לתוך ישראל.

במבנה החמולתי של המשפחה הפלסטינית, בו רבים מבני המשפחה המורחבת נעזרים כלכלית אחד בשני, הקיצוץ באישורי הכניסה שניתן לתושבי הרשות פוגע משמעותית ביכולתם להתפרנס, ולפי גורמים בצה"ל מגביר את המוטיבציה של פלסטינים לנסות ולהסתנן לישראל כדי לעבוד, גם במחיר של פגיעה בחייהם. 

מדי יום מסתננים לישראל בין עשרות למאות תושבים פלסטינים ללא אישור, רובם בגילאי העבודה, אך חלקם הלא מבוטל מתחת לגיל 16. תופעת הילדים בצד הכביש, שמקבצים נדבות בכבישי הצפון ובעיקר סמוך לכפרים ערביים, כבר נדונה בבתי המשפט בישראל, בעיקר בשל העובדה שהילדים הללו הם שוהים בלתי חוקיים, אך גם כאשר הם מגורשים חזרה לרשות הפלסטינית, אין גורמי רווחה שיכולים לקלוט אותם, וחלקם הגדול חוזרים לישראל כעבור זמן מה.  

פרט לשהייה בלתי חוקית, המצב הכלכלי ברשות מביא איתו גם תופעות מתחום הביטחון. מחקר של תנועת 'רגבים' מעלה, כי מתחילת 2024 לפחות 8 אנשי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים היו מעורבים בפעילות טרור נגד ישראל, בהם הפיגוע בתחנת הדלק ביישוב עלי, בו נרצחו אוריה הרטום ויצחק צייגר ז"ל, שבוצע על ידי מחבל שהיה קצין המשטרה הפלסטינית. יצוין, כי גם לפני כן היו אנשי מנגנוני הביטחון מעורבים שלא במסגרת תפקידם בפיגועים ובפעילות נגד כוחות צה"ל. 

מתחילת המלחמה הרשות הפלסטינית מתקשה לשלם שכר מלא לכל עובדיה, אך תגמול גבוה יותר מארגוני הטרור הממומנים היטב, יכול למשוך עוד מאנשי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים לבצע פיגועים ולערער את התיאום הביטחוני המעורער ממילא בין הרשות הפלסטינית למדינת ישראל.  

במעברים – פועלים בתא מטען כפול, בגדר – פלוגה על כל פרצה 

רבים מהשוהים הבלתי חוקיים שחוצים את הגבול מהרשות הפלסטינית, עוברים גם במעברים הרשמיים של מדינת ישראל, כאשר חלקם מסתננים בכלי רכב בסיוע הנהג שמחזיק באישור מעבר, לעתים ללא ידיעתו ולאחר שזייפו מסמכים, ולעתים בעזרתו, כאשר עדויות מהשטח מעלות מקרים בהן נהגים, חלקם אף אזרחי ישראל, הסתירו מסתננים בדופן כפולה בתא מטען של רכב מסחרי או משאית, או מאחורי ציוד. 

תחת פיקוד המרכז בצה"ל נמצאת הגדר הארוכה ביותר בין הרשות הפלסטינית (וירדן) לבין שטחי מדינת ישראל. עד 2022 מספר הפרצות בגדר היה רב כל כך, שבאזורים מסוימים עיקר המשימה של לוחמים בחלק מהפלוגות שפרושות במרחבים הללו, הייתה שמירה על אותן פרצות, שחלקן היו מספיק גדולות כדי להעביר בהן רכב. גורמים בצה"ל מעידים על אירועים נקודתיים כמו חגים מוסלמיים או חופשות, בהם אלפים רבים של פלסטינים נכנסו לישראל דרך אותן פרצות, על משפחותיהם, זקניהם וילדיהם. 

את המסתננים הצליחו בצה"ל פעמים רבות לזהות רק בדיעבד, לאחר שגששים זיהו חצייה של הגדר, אך כאשר הגדר נמצאת בחלק מהמקומות מטרים בודדים מכביש 6 או מכבישים ראשיים אחרים, מסתננים רבים מצליחים לתפוס טרמפ ולנסוע לעומק המדינה מבלי שלצה"ל או למשטרה תהיה יכולת לתפוס אותם. 

מבצע 'שובר גלים' והמלחמה האטו את התופעה, אך היא רחוקה מלהיעלם 

עם תחילת מבצע שובר גלים בסוף מרץ 2022, במערכת הביטחון החלו להדק במהירות את הגבולות בין הרשות הפלסטינית לישראל. במטכ"ל החליטו לרכז הרבה מהמאמצים בנושא ליצירת הרתעה ויכולות של איתור ותפיסה באופן אקטיבי, ולצדו גם גידור פסיבי.  

ברמה האקטיבית, צה"ל החל בהפעלה של מכ"מים, תצפיות שלא הופעלו עד אז ביהודה ושומרון, תגבור הכוחות, ולראשונה הקמת גדוד 'פנתר' בחיל הגנת הגבולות, הייעודי לקו התפר ופועל עם אמצעים שהוכנסו לפעילות לטובת איתור ומעצר מסתננים, בהם רחפנים ייעודיים, כלי רכב עבירים במיוחד וטרקטורונים שמיועדים למעבר מהיר בשטח לא סלול.  

כהגנה פסיבית, החלה הקמת גדר 'שעון חול' באורך של כ-50 ק"מ, בדומה לגדר שעל גבול מצרים ולזו שעל גבול עזה. מדובר בגדר גבוהה ואינדיקטיבית, שנבנית בנוסף למקטע הגדר באזור חטיבת מנשה, בין מעבר אייל בשרון למעבר סאלם בגלבוע, מקטע שלפי גורמים בצה"ל היו עוברים בו אלפי שב"חים לפני מבצע שובר גלים. 

בצה"ל מודעים לכך שהגדר אינה יכולה לעמוד לבדה, ובשנה האחרונה החלו בפעולה אקטיבית נוספת נגד שב"חים, באמצעות מארבים, מערכות תיאום משותפות עם משטרת ישראל שנמצאת בצד השני של הגדר, ופגיעה כלכלית במבריחים וסייענים של שב"חים. לטענת הגורמים בצה"ל, הדבר נתן מכה קשה מאוד למבריחי שב"חים באזור גוש עציון.  

אבל למרות התעצמות הפעולה למניעת הסתננות והירידה במספר המסתננים דרך הגדר, מעשרות אלפים בשבוע למאות בודדות, בצה"ל מודים שהמצב לא אידיאלי והסגירה רחוקה מלהיות הרמטית.