לצד ההכנות באזור לקראת עימות כולל בין איראן וגרורותיה לבין ישראל, ובמקביל להעצמת כוחה הצבאי בסביבתנו, מגבירה ארה"ב גם את מאמציה המדיניים לגיבוש נוסחה מוסכמת, שתסייע לקידום הפסקת אש כללית שתמנע הידרדרות למלחמה אזורית.
איראן: טילים בליסטיים והכנתם לקראת שיגור במתקן תת קרקעי // צילום: איקס
בוושינגטון מבקשים לנצל את המתיחות עם איראן כדי להאיץ הסדרה אזורית. גורמי הממשל, כך ניתן להעריך, מנסים להשיג הסכמה ישראלית להפסקת המלחמה בעזה, באופן שיאפשר לאיראנים לשווק כהישג בעקבות מעורבותם ובתמורה להקפאה או מיתון פעולת הנקם על חיסול הנייה.
לדידם של האמריקנים, נוסחה כזו, בצירוף החששות האותנטיים של המשטר בטהרן מפני הסתבכות במלחמה רחבה (ואולי עם הבטחות נוספות), עשויים לספק סולם מכובד כדי לרדת מהעץ הגבוה שעליו טיפסו. נוסחה כזו תביא להרגעת המתיחות האזורית ותכלול מפת דרכים לסיום המלחמה בעזה, שחרור החטופים, פתרון מוסכם בחזית הצפונית ורגיעה מול החות'ים.
סיכוי קלוש לנוסחת הרגעה
ואולם, הסיכויים להגיע להסדרה כזו קלושים. ראשית, מצד איראן ספק אם התמורה בעזה תספק את תאוות הנקם שלהם לאור הפגיעה בכבודם הלאומי וההצהרות הלוחמניות שהשמיעו ורצונם לחדש את "משוואת ההרתעה".
שנית, בנוגע לחיזבאללה. אם איראן לא תגיב בעצמה על חיסול הנייה, היא תצפה שחלק מהמחיר ייגבה באמצעות מתקפת הנקם של חיזבאללה על חיסול פואד שוכר. בנסיבות כאלו קשה לראות את נסראללה מסתפק בתגובה מתונה, ואחר כך עוד נכון לדון בהסגת כוחותיו מהגבול.
שלישית, בשאלה האם ויתורים בעזה נכונים מצידה של ישראל – בהנחה שהדרג המדיני בישראל דבק בעמדותיו, אז הפסקת האש בעזה אמורה להיות מוגבלת בזמן וללא ויתור על השליטה בציר פילדלפי ובמסדרון נצרים. בנקודת הזמן הנוכחית ויתורים מעבר לכך יאפשרו לחמאס להתאושש, לבסס משילות ולחדש יכולות צבאיות. בהנחה שההתעקשות (המוצדקת) על עמדות אלה עדיין תאפשר "עסקה", לא בטוח שהאיראנים יראו בה תמורה מספקת.
רביעית, ומעל הכל: תפיסת המאבק עם איראן. ההתנגשות הנוכחית עם הרפובליקה האסלאמית מתרחשת בעקבות ההאשמות על חיסול הנייה, אך שורשיה עמוקים וסיבותיה נעוצות במהלכים האגרסיביים שהמשטר נוקט כדי לממש את חזונו להשגת הגמוניה אזורית ולהשמדת ישראל.
טבעת האש שבנה המשטר סביב ישראל באמצעות הפרוקסי היא רכיב אחד. משמעותו הומחשה במלחמה הנוכחית. הרכיב האחר הוא מאמצי המשטר להשיג נשק גרעיני. פתרונות שלא יתייחסו לבעיות השורש הללו לא יחזיקו מעמד, ומבחינת ישראל כלל לא בטוח ששקט במחיר כזה כדאי.
מול האיומים מצד איראן וחיזבאללה, המערכת הישראלית מתנהלת עד כה באחריות. מהלכי איראן מעמידים את ישראל בפני איום קיומי, וישראל נוהגת כמתבקש לנהוג מול איום כזה, תוך הפגנת נחישות, ביטחון עצמי ויכולות מודיעיניות ומבצעיות גבוהות.
באיראן ובלבנון מודעים לנזק שישראל יכולה לגרום לתשתיות הקריטיות שלהן. הן מביאות זאת בחשבון בתכנון צעדיהן. כך גם את האפשרות להידרדרות שתיאלץ את ארה"ב להגביר את מעורבותה בלחימה.
באיראן ובלבנון מודעים לנזק שישראל יכולה לגרום לתשתיות הקריטיות שלהן. הן מביאות זאת בחשבון בתכנון צעדיהן
איראן היא שחקן מפתח בציר המדינות המתנגד לארה"ב ולמערב. השפעתה ומהלכיה אינם נעצרים בגבולות המזרח התיכון. אפשר לראותם במלחמה באוקראינה, מול מדינות באפריקה, באסיה, בדרום אמריקה ובאזורים נוספים. וזה עוד בלי נשק גרעיני.
לארה"ב תפקיד לא רק בריסון אלא גם בטיפול בבעיית השורש – משטר האייתוללות. הרצון בוושינגטון למנוע מלחמה אזורית והציפייה מישראל להימנע ממהלכים שיגררו את ארה"ב מחייבים מענה יסודי ומהיר. מאמץ אפקטיבי בהובלת ארה"ב נגד התמנון האיראני – זוהי ההעדפה האסטרטגית של ישראל, אם כי ישנם קווים אדומים שחצייתם תחייב את ישראל לפעול. את זה מבינים בטהרן, בביירות ובוושינגטון.
