לא הפתעות. כצפוי, אתלטיקה משובחת.
והרי החדשות: אתלטיקה היא ענף ספורט. העתיק בעולם והנפוץ בעולם. בהחלט יש בה הפתעות. אבל סיכויים אמיתיים בה קשורים ליכולת ותוצאות. לא הייפ תקשורתי.
סידני מקלופלין-לברוני היא אחד משני אתלטים, לצד ארמנד דופלנטיס, שכרגע אולי יכולים להפסיד בגלל טעות, אבל אף אחד לא יכול לנצח. היה איזה מצג במהלך העונה כאילו השיא האירופאי הבאמת פנטסטי,של פמקה בול (50.95 ש׳) קרוב לשיא העולם של מקלופלין עד אתמול (50.65 ש׳). רק שהשיא של בול נקבע בתנאי גובה קלים – שהשפעתם היא עשירית או שניים. השיא של מקלופלין נקבע בתנאי תחרות כמו אולימפיים – המבחנים האמריקאים. עם עייפות ולחץ מסיבובי מוקדמות.
אז בול אכן אולי קצת אכזבה כשסיימה שלישית ואולי בגלל עייפות מריצת השליחים מעורב. אבל גם כאן חשוב להדגיש: היא לא טעתה שרצה שליחים. בזכות זה היא אלופה אולימפית אחרי פיניש מרגש. את ה-400 משוכות היא לא הייתה מנצחת ללא תקלה מאד רצינית למקלופלין.
על מקלופלין, לא נותר הרבה להגיד. כמה היא עצומה? עילוי אתלטי שבגיל 16 כבר הייתה האדם הצעיר ביותר לייצג את ארצות הברית באתלטיקה אולימפית. היא האדם היחיד בהיסטוריה ששיפר את שיא העולם של עצמו שש פעמים ברציפות. היכולת של אתלט לראות בעצמו את המתחרה העיקרי שלו היא נדירה.
ציבור האתלטיקה היה רוצה לראות אותה מתחרה יותר או משתתפת יותר בריצות שליחות, אבל היא כן סבלה מפציעה שהשביתה אותו לשנה, וזה יהיה מעט לא אחראי ממנה להעמיס יותר על גופה.
היא נשמעת לא פעם מעט עצורה, אבל צריך להבין שהיא נוצרייה אדוקה מאד. בעלה אנדרה לברוני אולי ידוע לאוהדי הספורט כשחקן פוטבול אבל כיום הוא מטיף נוצרי. העולם הזוהר בו הם חיים? קריאה משותפת בברית החדשה היא זמן האיכות שלהם. היא מתארת את בעלה ״כמי שהוביל אותה במסע אל אלוהים״. בשיחה לפודקאסט נוצרי בלוס אנג׳לס אפילו סיפרה שהם לומדים עברית, בכדי לקרוא יום אחד התנ״ך בשפת המקור.
היא גם מתארת את המסע הדתי כסוויץ׳ האתלטי שלה. כשלא חיפשה מטרות אלא משמעות. כשהפסיקה לנסות לרצות אנשים אלא את ישו. פרשנות תאולוגית חינם: אם ישו אוהב אתלטיקה הוא מרוצה מאוד.
לא רק הייפ תקשרותי, אפילו סדרות נטפליקס לא עושות אותך פייבוריט – מבלי לזלזל בהישגיו של נואה ליילס. וגם בריצת ה-200 לגברים לא קרה שום דבר יותר מדי מפתיע.
לטסיל טבוגו מבוטסוואנה שיפר את השיא האישי שלו אתמול ב-4 מאיות בניצחון ב-200 מטרים. לרץ בן 21 זו התקדמות נורמלית ביותר. כבר בגיל 20 היה מדליסט אליפות עולם ב-100 ו-200. האחרון שעשה את זה? אין מישהו כזה. גם לא יוסיין בולט או קרל לואיס. ליילס לא היה קרוב להישגים הללו בגילו.
זהב אולימפי לטבוגו הוא לא סנסציה. אולי טיפה מוקדם מהצפוי, אבל צפוי מאד. היפה בהישגו של טבוגו, קצת להבדיל מהישגים היסטוריים אחרים של כמה מדינות קטנות במשחקים הללו, הוא שהוא מתאמן בבוטסוואנה עם מאמן מקומי. צעיר אמיץ: הוא איבד השנה את אימו והקדיש לה את ניצחונו.
גם חוסר הקלאס של נואה ליילס, שהוציא הודעה שהוא חיובי לקורונה אחרי הפסדו, אינו הפתעה.
גרנט הולווי הוא דווקא כן דוגמא לפייבוריט שכן נפל קורבן להפתעה אולימפית גדולה. הוא המשוכן הטוב בעולם כבר חמש עונות – באצטדיון הפתוח ובאולם שם לא הפסיד מגיל 16. השנה הוא עם 8 מ-10 הזמנים הטובים בעולם, כששני הרצים האחרים ברשימה עשו זאת בריצה בה הפסידו לו. המדליה הלא מוזהבת היחידה שלו – אולם או אצטדיון פתוח – היא מהריצה האולימפית בטוקיו. אתמול הוא תיקן זאת בזמן 12.99 ש׳.
עוד מנצחת שפשוט הוציאה לפועל את הפייבוריטית שלה הייתה סגנית אלופת העולם טארה דייויס-וודהל האמריקאית ברוחק. היא נכנסה לתחרות עם 5 מ-6 התוצאות הטובות ביותר בעולם השנה וניצחה עם 7.10 מ׳. 12 ס״מ יותר ממלאיקה מיהמבו הגרמניה – שהגיע לתחרות כאלופה האולימפית והאירופאית ועם תוצאת השנה בעולם, אבל כאמור עם עונה פחות יציבה.
הפתעה קלה, לא מרעישה, הייתה ניצחונו של ארשאד נאדים הפקיסטני בכידון שהקדים את האלוף הקודם, וחברו בתוך יריבות מדינית קשה, ניראג׳ צ׳ופרה מהודו. התחרות שכללה 7 מ-10 הזריקות הטובות בעולם השנה, רק אחת מהן של נאדים- 92.97 מ׳. שיא פקיסטני שהביא מדליית זהב ראשונה אי פעם לארצו. אבל לא הפתעה: הוא סגן אלוף העולם מהשנה שעברה וגם אלוף חבר העמים הבריטי. זה נשמע קצת ארכאי – אבל כל שלושת המדליסטים אתמול היו מחבר העמים הבריטי.
לא הפתעות. כצפוי, אתלטיקה משובחת.
