השבוע הקרוב צפוי להיות קריטי. מחד, אפשרות ממשית לעסקה עם חמאס שתוביל להשבת עשרות חטופים הביתה ולהפסקת אש ממושכת בדרום, ומאידך תגובה צפויה של חיזבאללה ואיראן שעלולה להוביל להסלמה ואף למערכה אזורית.
הציר הראשון, של העסקה, ממתין לפסגה שצפויה להתקיים ביום חמישי הקרוב. ארה"ב (ביחד עם קטאר ומצרים) מפעילה לחץ עצום על ישראל וחמאס לקבל את תנאי העסקה המוצעים, אולם שני הצדדים טרם הביעו הסכמה מלאה לחתום עליה. בירושלים מפנים בימים האחרונים את האחריות לחמאס כמי שתשובתו מבוששת להגיע, אולם ישנן מספיק עיזים גם מהצד הישראלי שעשויות לטרפד את העסקה.
שלושת המכשולים לעסקה
שלושת המכשולים הבולטים הם הדרישה להמשך נוכחות בציר פילדלפי, הדרישה להמשך נוכחות במסדרון נצרים ולבדיקת הפלשתינים ששבים מדרום הרצועה לצפונה, וזהות האסירים הפלשתינים (בעיקר הכבדים) שישוחררו. השניים הראשונים הם תנאים שבנימין נתניהו הוסיף בניגוד להסכמות שנתן בעבר, וההערכה היא שישראל תידרש לפשרות כדי שניתן יהיה להתקדם לעסקה.
תקיפת תשתית טרור בעזה // דובר צה"ל
גמישות כזאת מתאפשרת בכל הקשור לציר פילדלפי. צה"ל פגע בשבועות האחרונים בעשרות מנהרות שחצו מסיני לעזה, ולמעשה קטע את רובו המוחלט של מפעל הברחות האמל"ח שהתקיים מתחת לציר. שיקום המנהרות יארך חודשים, לכל הפחות, כלומר הצורך המבצעי של צה"ל לאחוז בו בתקופת הפסקת האש – שתארך 42 ימים – הוא דרמטי פחות. לעומת זאת, סביר שישראל תתעקש על שליטה או פיקוח על המעבר הבינלאומי ברפיח, שדרכו ניתן להבריח מיידית כמות גדולה של אמל"ח.
הדרישה השנייה, לפיקוח על העוברים במסדרון נצרים, מחייבת הקמת מנגנון שיכלול כוחות ואמצעים טכנולוגיים שאינם בנמצא. זה תהליך שיארך כמה חודשים, ולכן אינו ריאלי בהתחשב בפרקי הזמן שבהם מדובר כעת לביצוע העסקה. אם ישראל תתעקש עליו, היא עלולה לדחות משמעותית את מועד שובם של החטופים, ובמשתמע להאריך את משך המלחמה ואת סכנת ההסלמה הרב־זירתית.
תיעוד: תיעוד מפעילות כוחות אוגדת המילואים 252 במסדרון ברצועה // דובר צה"ל
סוגיית האסירים שישוחררו טרם נדונה, וכשלעצמה צפויה לעורר מחלוקות בין הצדדים. חמאס יבקש מן הסתם לשחרר שמות בולטים כדי להציג הישג, וישראל תנסה להוריד ככל הניתן את רמתם של המשוחררים – גם כדי לצמצם את מסוכנותם הפוטנציאלית. אפשר שישראל תדרוש לגרש את חלקם למדינות שלישיות (טורקיה או לבנון) כדי שלא לשחררם ליהודה ושומרון.
גורמים המעורים במו"מ אמרו בסוף השבוע כי אם הצדדים יגיעו אליו ברצינות, ניתן יהיה לגבש הסכמות בתוך 14-10 ימים. במצב כזה ישוחררו ראשוני החטופים לקראת סוף החודש והפסקת האש תימשך כמעט עד לסוף תקופת חגי תשרי, שבמהלכה אמורים הצדדים לדון על שלב ב' של העסקה שבו מיועדים להשתחרר שאר החטופים החיים.
איראן וחיזבאללה בנפרד
הציר השני, של תגובת חיזבאללה ואיראן, מגיע גם הוא לרגעי הכרעה, והדעה הרווחת היא שהתגובה צפויה השבוע (בחלקה או במלואה). ההערכה היא שהתגובה תהיה מתואמת, אבל לאו דווקא מסונכרנת, כלומר שחיזבאללה יגיב בעצמו על הפגיעה במפקדו הצבאי פואד שוכר, ואילו איראן תגיב בנפרד על חיסולו של איסמעיל הנייה על אדמתה, שמיוחס לישראל. ייתכן שאיראן תשתף פעולה בתגובתה עם גורמים נוספים שפועלים תחת חסותה – ובראשם החות'ים בתימן והמיליציות השיעיות בעיראק – כדי לאתגר את מערכי ההגנה של ישראל.
החות'ים טוענים: רגעי שיגור הכטב"ם הקטלני לתל אביב // צילום: רשתות ערביות
עם המתקפה של חיזבאללה אמורה ישראל להתמודד לבדה. שלל גורמים פנים וחוץ לבנוניים פועלים ברקע כדי למתן אותה, אולם נראה שחיזבאללה מתעקש להוציא אותה לפועל, כפי שעולה מפרסומים של כלי תקשורת שמזוהים איתו וממסרים שונים שהוחלפו באמצעות מתווכים.
מול המתקפה של איראן, לעומת זאת, תוכל ישראל להסתייע בקואליציה בינלאומית, שקמה לסייע לה כעת כפי שעשתה במתקפת 14 באפריל. הגורם הבולט בקואליציה הזאת הוא פיקוד המרכז של צבא ארה"ב, שפועל בתיאום מלא עם צה"ל. גורם נוסף הוא צבא בריטניה, שמגלה מעורבות משמעותית אף שהממשלה החדשה בלונדון אוהדת פחות לישראל. לצידם פעילות בקואליציה מדינות שונות באזור, שרואות חשיבות רבה ביצירת חזית משותפת כנגד התוקפנות האיראנית שמאיימת גם עליהן.
ארה"ב העבירה מסרים תקיפים לאיראן, בתקווה לצמצם את התגובה הצפויה. וושינגטון הזהירה כי גלישה למערכה נרחבת תוביל בסבירות גבוהה גם לפגיעה באיראן עצמה.
האמריקנים גם פועלים בצד הישראלי כדי למתן את תגובת הנגד, וההערכה היא שאם התקיפות של חיזבאללה ואיראן לא יגרמו לנפגעים רבים או לנזק חריג, ניתן יהיה לסיים את הפרשה. זה יאפשר גם לסנכרן בין שני הצירים, להפוך את הפסקת האש בדרום לרב־זירתית – ולהתחיל בשיקום הצפון.
ביקורת גלויה על סמוטריץ'
בניסיון לקדם את שני הצירים האלה נוקטת וושינגטון גישה גלויה של גזרים ומקלות. גזר בולט כזה ניתן בסוף השבוע עם אישור הסיוע של 3.5 מיליארד דולר לרכש אמל"ח וציוד ביטחוני (כחלק מחבילת סיוע כוללת של 14.1 מיליארד דולר). המסר האמריקני ברור: אנחנו עומדים לצידכם, ומגנים עליכם כשאתם בשפל ותחת מתקפה.
גם מקל בולט כזה הובלט בסוף השבוע, עם הביקורת הגלויה שהטיח דובר הבית הלבן לביטחון לאומי, ג'ון קירבי, בשר האוצר בצלאל סמוטריץ'. גם כאן, המסר האמריקני היה ברור, והוא הופנה לראש הממשלה נתניהו, שנדרש לבחור בין אפשרות לחלץ את ישראל מהסבך האסטרטגי שבו היא נתונה לבין שותפיו הקיצוניים לקואליציה.
קירבי: איראן לא סיפקה התרעה על התקיפה או על יעדיה // רויטרס
את הבחירה הזאת יידרש לעשות נתניהו לא רק מול וושינגטון, אלא קודם כל בבית. הרמטכ"ל הרצי הלוי העלה בישיבת הקבינט האחרונה את הפריצה לבסיסי צה"ל ואת ההסלמה המסוכנת ביחס למפקדים ולחיילים (בדגש על הפרקליטות הצבאית והמשטרה הצבאית), כאותות אזהרה מסוכנים. נתניהו ביקש בתשובתו להלך בין הטיפות, אבל לא יוכל לעשות זאת לאורך זמן: ישראל מידרדרת במהירות בדיבורים ובמעשים, ועלולה למצוא את עצמה בפני עימות פנימי מסוכן כבר בקרוב.
