הנסיגה מהסכם הגרעין וקריסת האסטרטגיה של ישראל

הכתבה ששידרנו אמש (שבת) ב"חדשות סוף השבוע" סבבה כולה סביב שאלה אחת: איך הגענו למצב הזה? איך אחרי כל השנים שבהן ישראל התמקדה בגרעין האיראני, שנים שבהן ראש הממשלה נלחם לשכנע את כל העולם בסכנה, קיבלנו את איראן כמדינת סף גרעינית שמתחזקת טבעת-אש של צבאות טרור. איך קרה שלמרות חיסולי הבכירים וההישגים המודיעיניים ההרואיים, נתניהו לא עמד במשימת-העל שהציב לפני כל דבר אחר – למנוע מאיראן את הפצצה.

ישראל מול איראן: סיקור נרחב ב-N12 

"בסופו של דבר איראן התקדמה על המסלול האסטרטגי שהיא קבעה לעצמה", מסביר ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט. ראש אמ"ן לשעבר ומנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי תמיר הימן הוסיף כי "איראן ניצלה בדיוק את הפער שבין לא להסכם ולא לתקיפה כדי להתעצם".

הלילה ששינה את הכול

בתקיפה ההיסטורית של איראן ב-14 באפריל 2024 השתנו כל המשוואות. אחרי שנים של מלחמת צללים ופעולה באמצעות ארגוני טרור, איראן תקפה את ישראל ישירות בתגובה על חיסולו של מפקד משמרות המהפכה בסוריה ובלבנון חסן מהדווי בדמשק.

"אם היית שואל אותי לפני שנתיים אם אני מעריך שאיראן תשגר מתקפה צבאית ישירה על ישראל, הייתי אומר לך שאתה משוגע", אומר ד"ר רז צימט, חוקר איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי. "זה כמובן הופך את העימות הזה להרבה יותר מסוכן".

החזון האיראני לחסל את ישראל קיים כבר 45 שנה, מאז המהפכה האיסלאמית. הוא החל כחזון אידיאולוגי ודתי, אך עם השנים עבר שינוי דרמטי. ד"ר צימט מסביר ש"הערכת המצב האסטרטגית באיראן והתחושה כיום היא שהם הגיעו למציאות של איזון אסטרטגי עם ישראל. כזה שמאפשר להם לחשוב איך אפשר להפוך את החזון לסוג של תוכנית עבודה".

משימת חייו של נתניהו

במרוצת השנים הפכה בלימת איראן למשימת חייו של ראש הממשלה. בספרו כתב כי "נטרול הנשק המדויק של חיזבאללה עמד אצלי בעדיפות שנייה בהגנה הלאומית שלנו. בעדיפות הראשונה נותר סיכול ניסיונה של איראן להשיג נשק גרעיני". בנט, טען רה"מ בספרו, "תמך בגלוי בפלישה קרקעית מלאה כדי 'לכבוש את עזה'", בעוד שלו (לנתניהו) "לא הייתה שום כוונה לעשות זאת, בפרט שתשומת ליבו הייתה נתונה לנושא הגרעין האיראני".

למרות שהשמדת ישראל היא מטרה איראנית, תוכנית הגרעין לא נועדה לזה. היא יותר תעודת ביטוח של המשטר מול הניסיונות להפיל אותו. הפרויקט, שנועד במידה רבה לבסס את איראן כמעצמה אזורית, נתקל בהרבה מכשולים: החל בלחצים בין-לאומיים, דרך פעולות חבלה שמיוחסות לישראל ועד לחיסול מדעני גרעין ותולעי מחשב שמשתקות מהלכים שלמים.

"מבחינתם ייקח כמה שייקח", מדגיש אסף כהן (פיזר), ראש זירת איראן באמ"ן לשעבר. "אם בדרך צריך לעצור אז עוצרים ואם בדרך צריך להאיץ אז מאיצים. בסוף, גם אם ייקח 20 שנה, תהיה להם יכולת.

תוכנית הביטוח של איראן

איש החזון והמעשה של הפרויקט הזה הוא קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, שחוסל בידי האמריקנים בעיראק לפני כ-4 שנים. סולימאני, אבי הרעיון של תוכנית "טבעת האש", שאף להקים רשת של מיליציות שיעיות, שממומנות בידי המשטר האיראני, בונות בהדרגה את הכוח שלהן וסוגרות על כל אויבותיה של איראן במזרח התיכון.

"היא בעצם בנתה תמנון של טרור אזורי שראשו בטהראן", מרחיב ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט. "היא שולחת את הזרועות שלה להכות בישראל משבע חזיתות שונות. עמוס הראל, הפרשן הצבאי של עיתון "הארץ" מדגיש כי "חלק מהרעיון הוא לבנות משהו שיבטיח את השרידות של תוכנית הגרעין שלהם. כלומר, מרגע שהם בונים כזו יכולת, ישראל תצטרך לחשוב פעמיים לפני שתלך למתקפה חד-צדדית על הגרעין האיראני".

איראן פורסת  את השפעתה בלבנון, בעיראק, בסוריה ותימן. במשך עשור הם מציידים את המיליציות בנשק לטווחים ארוכים יותר וביכולות מדויקות. ישראל עוקבת, אבל נמנעת לאורך שנים רבות מתקיפה רחבת היקף על אדמת לבנון, כדי לא להדליק מלחמה.

זהירות מחושבת או הססנות מסוכנת?

"זה לא הססנות", קובע ראש אמ"ן לשעבר תמיר הימן. "זה שיקול דעת שנובע משיקולים רחבים אחרים. בחלק מהמקרים, ואני מעיד ממקור ראשון, זה אחריות נוכח מציאות שהייתה יכולה להביא אותנו למצב של מלחמה".

המב"ם – פתרון זמני

ישראל התמקדה המערכה שבין המלחמות (מב"ם), שחלקה הגדול התנהל בחשאיות ובעמימות. זה הפתרון הארעי של צה"ל היה תקיפות נקודתיות של חיל האוויר בעורף האויב, סיכולים ממוקדים והימנעות ממלחמה. צה"ל הצליח לעכב את ההתבססות האיראנית בסוריה ובמידה מסוימת גם חלק מהיכולות שאיראן ניסתה להקנות לעצמה ולחיזבאללה.

"היה במב"ם מאמץ לקנות זמן, הוא לא נוצל כדי להאיץ את הפלת השלטון בטהראן"

רה"מ לשעבר נפתלי בנט

ולמרות הצלחות המב"ם, ישראל על סף עימות עם חיזבאללה, בידיעה שרשותו מאות ואולי אלפי טילים מדויקים שהצליח להבריח או לייצר. "היה מאמץ 'מב"מי' לקנות זמן", מסביר ראש הממשלה לשעבר בנט. "הזמן הזה לא נוצל כדי להאיץ את הפלת השלטון בטהראן. בתקופה שלי אני כינסתי את ראשי הזרועות ואמרתי: אנחנו נשתדל שלא להגיע למערכות טקטיות מול חיזבאללה וחמאס, אנחנו במקום זה נפנה את האנרגיה הביטחונית שלנו אל מול ראש התמנון בטהראן".

המלחמה נגד הסכם הגרעין

במבחן התוצאה, החיסולים לא שינו את התוצאה הסופית ואולי קצת השלינו את עצמינו. במקביל התקדמה איראן בתוכנית הגרעין שלה, עד שבשנת 2015 הבשילו התנאים וזו חתמה על הסכם הגרעין, אחרי לחץ כלכלי כבד של המעצמות. נתניהו נלחם נגד המהלך ככל יכולתו, אבל הנשיא אובמה מחליט ללכת על ההסכם למרות הכול.

הדרג הביטחוני בישראל דווקא היה מרוצה. המודיעין שבידינו אישר שאיראן אכן עומדת בתנאי ההסכם. המערכת המדינית, כלומר נתניהו, איש לא מערער על הניתוח שלו, טענה לאורך כל הדרך שההסכם גרוע, כי הוא מאפשר לאיראן להעשיר אורניום, גם אם לרמה נמוכה.

ד"ר צימט מדגיש כי למרות מגרעותיו, ההסכם נתן לישראל אוויר לנשימה לכ-15 שנים. זמן שנועד לאפשר לישראל לבנות את יכולותיה ולהיערך טוב יותר לקראת הפיכתה בכמעט בלתי נמנעת של איראן למדינת סף גרעינית.

עם דיסקים וקלסרים מאחוריו: נתניהו חושף את הפרת הסכם הגרעין

"הערב אנחנו נציג לעולם מידע שלא נחשף אף פעם", פתח נתניהו את נאום חשיפת ארכיון הגרעין האיראני באפריל 2018. זו ההזדמנות שהוא סוף כל סוף חיכה לה. אובמה מתחלף בטראמפ ומשתכנע לצאת מהסכם הגרעין ולבטלו.

"הטעות החמורה ביותר שנעשתה על ידי ישראל זה לעודד את היציאה של ארה"ב מהסכם הגרעין", תובע ד"ר רז צימט, חוקר איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי. וכמוהו, כמעט כל המערכת הביטחונית מצביעה על הרגע הזה כטעות הגורלית, טעות שהאיצה את איראן למעמד של מדינת סף גרעינית.

אלוף במיל' תמיר היימן מחדד כי "טראמפ החליט לסגת מההסכם מבלי לכונן איזושהי אסטרטגיה חליפית". כהן (פיזר), ראש זירת איראן באמ"ן לשעבר מוסיף כי "מעבר לזה שהיציאה מההסכם נתנה לגיטימציה לאיראן לחזור ולהעשיר לרמה גבוהה, זה פירק את הקואליציה. קואליציית המערב שחתמה על הסכם, ובה גם רוסיה וסין, התפרקה.

אז למה נתניהו יצא מהסכם הגרעין?

"הוא קיווה לגרור את טראמפ לפעולה אמריקנית נגד אתרי הגרעין", לשיטתו של עמוס הראל. "הוא קיווה שטראמפ ייצא מההסכם, האיראנים יפרו את הדרישות האמריקניות, ארה"ב תנהל מערך סנקציות כלכליות מאוד יעיל כלפי האיראנים ואז הם יאבדו את זה יתקפו מטרות אמריקניות. ואז טראמפ ייתקף חמת זעם וישמיד את פרויקט הגרעין".

"צריך להכיר בעובדה שהאסטרטגיה נכשלה", קובע אלוף במיל' הימן. לפני שנתיים אמר נפתלי בנט שכשנכנס למשרד ראש הממשלה הרים את מכסה המנוע לברר מה נעשה בשנות נתניהו מול איראן וגילה שאין מנוע. נתניהו הימר על הכול, שם את כל הז'יטונים שלנו על טראמפ – ולא הכין חלופה.

הסכם גרעין חדש כנראה שלא יהיה. לאיראן אין היום שום סיבה לוותר על ההישג שאליו חתרה עשרות שנים, והיום היא קרובה אליו מרחק נגיעה – ואפילו לא זקוקה לו בשביל לפגוע פגיעה הרסנית בישראל. בשביל זה יש לה את חיזבאללה על הגבול עם 150 אלף חימושים, אלפים מהם ברמת דיוק של חמישה מטר.

מה הצעד הבא?

"צריך משהו חדש", מסכם בשלוש מילים ראש אמ"ן לשעבר אלוף במיל' הימן. שתי המטרות המרכזיות לדבריו הן להביא לגריעה של יכולות הגרעין ולערער את יסודות המשטר האיראני עד נפילתו. "השאלה אם הוא ייפול עוד 3 שנים או עוד 40 שנה – והרבה תלוי בנו ובבריתות שנבנה באזור", מדגיש רה"מ לשעבר בנט.

ישראל צריכה עכשיו לבנות יכולת צבאית ובמקביל לבנות ציר אזורי, קואליציה חזקה נגד איראן, עם הסעודים ונסיכויות המפרץ. אלא שבשביל זה צריך קודם לסיים את המלחמה בעזה, בדיוק כמו שנתניהו כתב בספרו. אבל הפוליטיקאי אינו כמו נתניהו הסופר. הוא עושה בדיוק ההפך. בזמן שכולנו מחכים לאזעקה, נראה שהוא שוב ממתין לטראמפ.

מצאתם טעות לשון?