כשהוא עדיין לא בן 25 חוליאן אלבארס השיג את כל מה שאפשר להשיג ככדורגלן. בשנתיים האחרונות מאז הגיע למנצ'סטר סיטי הוא זכה ב-2 אליפויות, בליגת האלופות, בגביע האנגלי, בגביע הליגה, בסופר קאפ האירופי, וגם באליפות העולם למועדונים. בזמן הזה יחד עם ארגנטינה הניף את גביע העולם בקטאר וזכה בקופה אמריקה. יש לו עוד לפני שהוא חגג יובל כמות של תארים ששחקנים אחרים חולמים עליהם בלילות, משהו ששחקנים גדולים ממנו לא הצליחו להשיג.
לפני כשבועיים אלבארס הטיל פצצה כאשר במסיבת העיתונאים של נבחרת ארגנטינה האולימפית אליה הצטרף כחריג גיל הוא אמר שהוא שוקל את עתידו בסגל של פפ גווארדיולה. אלבארס סיפר שהוא אוהב את סיטי אבל מעוניין לשחק גם במשחקים החשובים ביותר, שם מי שקיבל את ההעדפה היה כמובן ארלינג הולאנד ושהוא צריך לחשוב על עתידו. גווארדיולה עקץ את הארגנטינאי בחזרה ואמר ש"כולם רוצים לשחק יותר" וכשהוא יסיים לחשוב, הוא יחזור למנצ'סטר והצדדים ישוחחו. לא חלפו הרבה ימים וקיבלנו עסקה שבה יעבור אלבארס מסיטי לאתלטיקו מדריד – העסקה הגדולה של קיץ 2024. הקולצ'ונרוס ישלמו 82 מיליון דולר ועוד 22 מיליון דולר כבונוסים, סכום שיהפוך את אלבארס לרכש השני ביותר אי פעם של אתלטי אחרי ז'ואאו פליקס.
למה אלבארס רוצה לעזוב מלכודת דבש מפלצתית כמו מנצ'סטר סיטי? בדיוק בגלל מה שהוא אמר. הוא רוצה להיות ראש לשועלים, הוא רוצה להיות על הדשא במשחקים הקריטיים, בגמרים, במשחקי העונה והוא יודע שהולאנד צפוי לשחק בסיטי לפחות עוד כמה שנים והמעמד שלו לא אמור להשתנות, שהוא לא יתפוס את מקומו של הנורבגי כחלוץ הראשון ברוטציה. נכון, בעונה שעברה הוא פתח 31 פעמים בהרכב סיטי בליגה שזה על הנייר כמות נהדרת, כבש 19 שערים והוסיף 13 בישולים בכל המסגרות, אבל זה כמות גם בגלל שהולאנד וגם שחקנים אחרים סבלו מפציעות. אם משווים את הסטטיסטיקה הכוללת שלו לחלוצים אחרים, אז רקורד כיבוש השערים שלו לא כל כך מרשים, אבל זה נובע בעיקר מכך שהוא שימש לעתים קרובות כקשר ולא כחלוץ.
לפי Transfermarkt, הוא כבש בממוצע 0.63 שערים ל-90 דקות כחלוץ, לעומת 0.43 שערים ל-90 דקות בשנה האחרונה בכל שאר העמדות ובגילו יש לו עוד הרבה לאן להתקדם. אלבארס רוצה לצאת ממתחם הנוחות שלו, להיות הכוכב של הקבוצה שלו, בטח עם הרזומה שאסף עד כה ולהיות הפנים של הפרויקט החדש שנבנה בוונדה מטרופוליטנו. יחד עם הבלם רובין לה נורמן שזכה עם ספרד ביורו הקיץ, אלכנסדר סורלות' מריאל סוסיאדד שהיה אשתקד סגן מלך השערים בליגה הספרדית ועם קונור גלאגר שצפוי להגיע מצ'לסי, דייגו סימאונה שדרג את הסגל שלו בצורה מהותית בשבוע האחרון ואלבארס מאמין שאתלטיקו יכולה להתמודד עם ריאל וברצלונה על כל התארים.
הצורך של אתלטיקו באלבארס ברור גם כן. בעונה שעברה הם סיימו במקום הרביעי בלה ליגה וכבשו רק 70 שערי ליגה, שהם 15 שערים פחות ממה שכבשה ג'ירונה, שסיימה שלישית. אף שחקן אתלטיקו לא נאבק על תואר הפיצ'יצ'י ולא היה אפילו קרוב לכך. מלך השערים של אתלטיקו, אנטואן גריזמן, שכבש 16 בעונה שעברה, הוא בן 33, ונמצא לקראת הישורת האחרונה של הקריירה, כשאלבארו מוראטה כבש 15 שערים בליגה ועבר למילאן.
כשהוא עדיין כל כך צעיר, כשמאמנו ובן ארצו יודע לטפח שחקנים ועם ההיסטוריה המוצלחת של אתלטיקו בעבר עם רכש בעמדה הזו כמו דייגו פוראלן, רדאמל פלקאו ואחרים, השידוך בין הצדדים נראה מושלם. אלבארס יכול להיות החלוץ הראשי של אתלטיקו בשבע או שמונה השנים הקרובות והוא צפוי להשתפר עוד יותר. תג המחיר שלו גדול, אבל הוא מבוסס על ההישגים שהוא יוכל להביא לאתלטיקו בזמן הזה. רכש כזה אגב גם נותן עוד פוש לסימאונה להישאר עוד כמה שנים במערכת ולהמשיך לבנות את המועדון שהוא כל כך אוהב.
אגב, למי ששואל איך סיטי מוכנה לוותר על אלבארס? למה פפ הגיב כמו שהגיב לדבריו של השחקן שלו שידוע כאדם מאוד נח? סיטי נמצאת בעיצומו של הליך משפטי. האלופה האנגלית מחכה לתוצאות של 115 אישומים בגין הפרת חוקים פיננסים, כשהמועדון מכחיש אותם בכל תוקף. בכל מקרה – גם אם בסוף הם ייצאו זכאים ולא יקבלו עונש הם צריכים להכניס כסף לקופת המועדון. פפ לא אוהב לשמור שחקנים שלא מרגישים שפוזלים לצדדים ויש לו סגל מספיק חזק לטענתו כדי להמשיך להילחם על הכל ולהשאיר את סיטי כאחת הקבוצות הטובות באירופה. חבל בשבילו רק שהוא מפסיד את אחד השחקנים המרגשים בעולם.
