הנשיא ג'ו ביידן, לאחר חיים רצופי ניצחונות וטרגדיות, למד להיות מכבד הגורל, כדבריו. לפני ארבע שנים, הוא חש כי ביוגרפייתו התיישרה סוף סוף עם ההיסטוריה: הוא היה האיש הנכון בזמן הנכון ובמקום הנכון. כעת, עם התכנסות מפלגתו לתמיכה במועמד חדש, הוא אינו עוד מועדף הגורל.
להתעורר בזמן: החוצפה של ממשל ביידן מגיעה למחוזות חדשים | דוד בן בסט
ביידן יישא דברים ביום הראשון של הוועידה הלאומית הדמוקרטית הלילה (בין שני לשלישי), ולאחר מכן מתכנן לצאת לחופשה משפחתית בעוד הוועידה החגיגית ממשיכה בלעדיו. עד שהבלונים יצנחו ביום חמישי בערב מול קהל נלהב בשיקגו, הוא כבר יהיה הרחק משם. בעוד קיווה כי שבוע זה יעסוק בגיוס המפלגה סביב חזונו לכהונה שנייה, הוא כעת מכוון עצמו לחיזוק סגנית הנשיא קמלה האריס, מתוך הכרה כי מורשתו קשורה עמוקות ביכולתה לנצח בנובמבר.
ביידן, שבילה את סוף השבוע במחנה דייוויד בעבודה על נאומו עם יועצים בכירים, השיב כאשר נשאל ביום שישי בערב מה יהיה מסרו לדמוקרטים: "נצחו". כשיעלה לבמה ביום שני בערב, הדמוקרטים יציינו את יובל השנים של ביידן כאחד ממנהיגיהם. הוא יהיה מוקף במשפחתו; הגברת הראשונה ג'יל ביידן תישא דברים; והוא ייהנה ממחוות של דוברים שונים. צירי המפלגה יקבלו שקית מתנה הכוללת קפה "Cup of Joe" ושלטים דיגיטליים יכריזו "הפיצו את האמונה", בהתייחסות לשורה שהוא מרבה לומר בסוף נאומיו.
קבוצה מאנשי מטה הקמפיין שלו מ-2020 מתכננת להתכנס למסיבה ביום שני בערב (שעון ארה"ב), אך חלק מאותם אנשים שימחאו כף בהתלהבות בנאום הנשיא ביום הראשון של הוועידה, יהיו פקידי מפלגה, שרק לפני שבועות ספורים דחקו בו לפרוש בניגוד לרצונו, בעודם משוכנעים כי הוא כבר אינו עתיד המפלגה. כשהמחיאות הכפיים ידעכו, הדמוקרטים ימשיכו הלאה, תוך מעבר נראה לעין לדור הבא שלהם בעוד ביידן נעלם לאתר נופש בקליפורניה.
זה יהיה סיום דיסוננטי לחיים שלמים בפוליטיקה, וכמו רבים מרגעי חייו של ביידן, רגע מלא ברגשות מעורבים. הערב יכבד את מה שרבים מהדמוקרטים רואים כנשיאות היסטורית, אך הוא גם ישקף כיצד מזלו של ביידן התדרדר במהירות בתוך שבועות ספורים. תחילה הגיעה ההופעה העגומה בעימות מול טראמפ, שהעלתה אצל רבים ספקות לגבי כשירותו. לאחר מכן, הניסיון להיאחז בשלטון, מסע לחצים ממפלגה אחוזת חרדה וההחלטה הכואבת לפרוש. וכעת, נאום לחיזוק היורשת.
ביידן השתתף בכל הוועידות הדמוקרטיות, למעט אחת, במהלך חצי המאה האחרונה. הוא ראה מאבקים על רצפת הוועידה ופילוגים עמוקים במפלגה ב-1980. הוא היה עד לנאום מרומם מפי כוכב עולה בשם ברק אובמה ב-2004 – ואז, ארבע שנים לאחר מכן, נשא נאום כמועמד לסגנות של אובמה. אך מעולם לא חווה ועידה כמו זו, בה הוא עצמו ממלא תפקיד חסר תקדים. ועידה זו הייתה אמורה לעסוק במועמדותו מחדש של ביידן ובמיצובו לארבע שנים נוספות בפסגת הכוח העולמי. במקום זאת, היא עוסקת בהעברת הלפיד. לפני מספר שבועות, ביידן חשב על סדר יום לכהונה שנייה, כעת – הוא מהרהר כיצד לחיות את חייו מחוץ למשרה פוליטית.
אם התעקשותו של ביידן להתמודד מחדש נתפסה בעיני רבים כיוהרה, החלטתו לפרוש מוצגת כעת כמעשה של ענווה מצד אדם בן 81, שבילה את מרבית חייו ברדיפה אחר הנשיאות. "כוחה של הנשיאות הוא עצום. לוותר על אייר פורס וואן, הבית הלבן והבמה הציבורית, שמגיעה עם היות נשיא, הוא מעשה של חוסר אנוכיות, והייתי אומר אפילו הקרבה עצמית", אמר הסנאטור כריס קונס, מקורבו של ביידן מזה שנים רבות. "אני חושב שהוא מגיע לזה עם אופטימיות. הוא מבין בבירור שאין דבר חשוב יותר מאשר להביס את דונלד טראמפ בפעם השנייה ולהגן על הדמוקרטיה".
דבריו של ביידן צפויים להתמקד בארבע השנים האחרונות, תוך התבוננות על הדרך שעברה המדינה מאז שנכנס לתפקיד בעיצומה של מגפה עולמית, קריסה כלכלית ופילוג פוליטי עמוק. הנשיא ניצב בפני מלאכת איזון קשה שבין לחגוג את מורשתו לבין מתן כבוד לסגנית הנשיא והיורשת המיועדת שלו. בעודו עובד על הנאום, ביידן התמקד בנושאים שהנחו את נשיאותו, לדברי עוזריו. הוא מתכנן לדבר על ניסיונותיו לחזק את מעמד הביניים. הוא גם ידון במאבק למען הדמוקרטיה האמריקאית – ובאיומים שלדעתו טראמפ מציב בפניה – כמו גם בניסיונו לקדם דיפלומטיה במקום אידיאולוגיית "אמריקה תחילה".
לפני ארבע שנים, ביידן קיבל את המועמדות בוועידה וירטואלית ורק לעתים נדירות במהלך נשיאותו משך קהלים סוערים. אך הלילה חבריו מצפים שתהיה מחווה כלל-מפלגתית, כשאלה שרק לפני שבועות דחקו בו לפרוש יקומו כעת למחוא לו כפיים. "תקוותי היא שהוא יזכה למחיאות הכפיים הממושכות ביותר מכל מנהיג שנשא דברים בוועידה בהיסטוריה האמריקאית", אמר קונס. "הוא בהחלט ראוי לכך".
בשבועות האחרונים, הנשיא הנמיך משמעותית את פרופיל הציבורי שלו – עניין לא מבוטל עבור פוליטיקאי ותיק – בעודו מקבל שהדרך הטובה ביותר היא לפנות את הזרקורים להאריס. לוח הזמנים הציבורי שלו דליל יותר בימים אלה, ונראה כי הוא נמנע מכל דבר שעלול להיתפס כתחרות בזמן שהאריס תפסה את מרכז הבמה עם מספר עצרות מהללות. "זהו הרגע הלוגי הבא בתהליך שהוא הניע בהחלטתו לעזוב את המרוץ ולתמוך בה", אמר רון קליין, ראש הסגל לשעבר של הבית הלבן תחת ביידן, שדחק בבוס שלו לשעבר להישאר במרוץ עד הסוף. "זה יכלול את הנאום ביום שני בערב, ואז את מסע הבחירות שלו למענה בסתיו״.
ביידן השלים עם החלטתו, לדברי מקורביו, גם אם הוא עדיין חש מידה מסוימת של טינה כלפי אלה שלתחושתו נטשו אותו, כאשר היה משוכנע ביכולתו להביס את טראמפ. הנשיא ומעגלו הקרוב מאמינים כי הוא נפגע פוליטית לא רק בשל הופעתו בעימות, אלא גם בשל השבועות הבאים של הרהורי ספק מצד מנהיגי מפלגתו שלו.
אולם מאז שסיים את מסע הבחירות שלו, הוא איתת כי הוא תומך באופן מלא בסיוע להאריס, מתוך הכרה שמורשתו קשורה לשלה ושהיא כעת הכלי להגשמת מטרתו העליונה של הבסת טראמפ בפעם השנייה. "אני לא חושב שיש מרירות כלשהי", אמר קליין. "אני חושב שיש תחושה של נחישות, של החלטיות להשלים את המשימה, והחלטיות להבטיח שהיא תיבחר וטראמפ לא".
מתכנני הוועידה נאלצו לשנות את הליין-אפ שלהם מאז שביידן פרש, אך הם אומרים שהוא לא יהיה שונה באופן רדיקלי ממה שהם הכינו במשך שנה. בין הנואמים המרכזיים ניתן לציין את אלכסנדרה אוקסיו קורטז, הילארי קלינטון והגברת הראשונה ג׳יל ביידן.
בעוד שהתוכניות המוקדמות קראו לנרטיב המהלל חקיקה שביידן חתם עליה, הניסוח יותאם כעת במקרים מסוימים, כדי להדגיש כיצד האריס עמדה לצד ביידן כדי להשיג זאת. "אני חושב שהוא אכן רוצה לקבוע טון. אני מאמין שהוא ירצה להמשיך לאחד את המפלגה הדמוקרטית בשל האיום הקיומי הזה – משמעות הנשיאות של טראמפ למדינה", אמר טד קאופמן, אחד מחבריו הקרובים ביותר של ביידן, שיהיה לצד הנשיא ביום שני. "זה בשום פנים ואופן לא נאום פרידה", הוסיף קאופמן. "זו הזדמנות נפלאה עבורו לעשות את מה שהוא עושה היטב ומה שחשוב לו באופן בלתי רגיל: לדחוק בכך שהאריס תיבחר לנשיאות, וטראמפ לא".
אך אם זה אינו נאום פרידה, זאת עשויה בכל זאת להיות אחת ההזדמנויות האחרונות שנותרו לביידן לדבר בפני קהל לאומי כה גדול. זהו מעין סיום נוגה לקריירה פוליטית לאומית שהחלה ב-1972, כאשר הוא פרץ לזירה כסנאטור נבחר בן 29 שבלט בשל נעוריו ואנרגיה שלו. "במשך זמן רב מדי, הייתי צעיר מדי", אמר בצחוק ביום חמישי האחרון, באירוע משותף עם האריס. "עכשיו אני זקן מדי".
המדרגות המובילות לוועידה יהיו חרוטות בציטוטים – כולל אחד מביידן, "ההיסטוריה בידיכם", הלקוח מנאום הבית הלבן שלו כשהסביר את החלטתו לסיים את מסע הבחירות שלו לכהונה שנייה. ביידן השתתף כמעט בכל ועידה דמוקרטית מאז 1972. ב-1976, הוא היה מנהל הרצפה במסע הבחירות לנשיאות של ג'ימי קרטר. ב-1980, הוא נאם בליל הפתיחה של הוועידה, גינה את "התקווה הכוזבת", "הצביעות" ו"החלומות החלולים" שלכאורה הוצעו על ידי רונלד רייגן, כשמשלחת דלאוור החזיקה שלט שקרא, "ביידן ב-84'".
הנאום ההוא שודר בשידור חי רק ברשת אחת – CBS – כשאחרות התמקדו בחדשות שהסנאטור אדוארד מ. קנדי מסיים את אתגר הפריימריז שלו לקרטר, שהיה הנשיא באותה עת. הוועידה היחידה שביידן החמיץ הייתה ב-1988, כשהתאושש ממפרצת מוחית. כדמות עולה במפלגה, הוא קיבל לעתים קרובות משבצות דיבור בשעות השיא. ב-2004 הוא השתמש בדבריו כדי לצטט את ויליאם בטלר ייטס, משורר אירי אהוב עליו. ב-2008 וב-2012, ביידן היה דובר מרכזי כמועמד לסגנות של אובמה, והוצג על ידי בנו בו. ב-2016 הוא ניצל את משבצת הדיבור שלו כדי לשבח את המועמדת הדמוקרטית הילרי קלינטון, להזהיר מפני הסכנות שמציב טראמפ, ולהגיד להתראות, לכאורה, רק כדי לחזור ארבע שנים מאוחר יותר כמועמד המפלגה.
הוועידה של 2020 הייתה אחת מהבלתי רגילות ביותר בהיסטוריה של המפלגה הדמוקרטית, אירוע וירטואלי בשיאה של מגפת הקורונה. "אף דור לא יודע לעולם מה ההיסטוריה תדרוש ממנו. כל מה שאנחנו יכולים לדעת הוא אם נהיה מוכנים כאשר הרגע הזה יגיע", אמר ביידן באותו כינוס. הוא דיבר על ארבעה משברים שלדבריו עמדו בפני ארצות הברית: קוביד-19, אי-שוויון גזעי, קריסה כלכלית ושינוי האקלים. "אז השאלה עבורנו פשוטה: האם אנחנו מוכנים?" הוא אמר. "אני מאמין שכן. אנחנו חייבים להיות״.
הרגע כעת, כמעט ארבע שנים מאוחר יותר ליום, שונה מאוד ממה שהיה אז. וביידן נאלץ להכיר בכך שמה שההיסטוריה דרשה ממנו, ברגע זה, הוא לפנות את מקומו. זוהי תמונת מצב מורכבת ורגשית של רגע היסטורי בקריירה הפוליטית הארוכה של ביידן, המשקפת את התהפוכות הבלתי צפויות בפוליטיקה ואת האתגרים הכרוכים בהזדקנות בתפקידי מנהיגות בכירים. נאום הוועידה מייצג נקודת מפנה קריטית עבור ביידן, שמטרתה לעצב את מורשתו, לתמוך בעתיד מפלגתו, ואולי לשאת את אחד מנאומיו האחרונים המשמעותיים בפני קהל לאומי כמנהיג פוליטי.
