שוק האג"ח הממשלתיות הישראלי מראה סימני דאגה. השבוע התשואה על אג"ח לעשר שנים עלתה מעל רף 5% לראשונה מאז 2011. המשמעות: משרד האוצר צמצם את הדרישה להפרשות גדולות לחובות והמדינה נאלצת לשלם ריבית גבוהה. האג"ח ל-10 שנים נחשב ל"בנצ'מרק", השוואה בין התנאים הכלכליים המקומיים לשאר העולם.
קובי לוי, ראש תחום אסטרטגיית שוק בבנק לומי, מסביר: "צורכי גיוס הכספים הממשלתיים גדלו, היקף הנפקות האג"ח של משרד האוצר גדל והגירעון הולך ותופח, וישראל מנפיקה יותר אג"ח מהרגיל". לוי הצביע על נתוני בנק ישראל לפיהם משקיעים זרים מכרו בחודשים האחרונים אג"ח ממשלתיות. "גיוס הכספים מוגבל על ידי עודף ההיצע, ונוצר פער שאפשר לתשואות השוק לעלות בהדרגה", הוא אומר.
רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, מייחס את הגידול בייצור למצב גיאופוליטי מורכב בו המלחמה בעזה נמשכת כעת כבר שמונה חודשים, צה"ל עורך מבצע גדול ברפיח, הלחץ הבינלאומי הגובר על ישראל, הסכסוך המתמשך בגבול הצפון ועשרות אלפי אנשים אינספור מפונים אינם יודעים מתי יוכלו לחזור הביתה.
"אין שינוי בציפייה שלא הפדרל ריזרב בארה"ב ולא בנק ישראל יפחיתו את האינפלציה בזמן הקרוב, כך שזה לא נובע מהאינפלציה והפרשי הריבית של הבנקים המרכזיים", אמר מנחם. זה הופך את התנודתיות הביטחונית והגיאופוליטית למניע מרכזי של התנהגות אג"ח.
אג"ח ישראליות נמכרות בדירוג BBB, הנמוך בהרבה מהדירוג הרשמי שמעניקות סוכנויות הדירוג. מנקודת מבט של שוק, סיכון אג"ח הדולר של ישראל לעשר שנים גבוה במעט מזה של מדינות כמו פרו, מקסיקו והונגריה.
שוק המט"ח מציג מציאות אחרת
שוק המט"ח משקף מציאות אחרת לגמרי. שער החליפין של שקל-דולר, שהיה תנודתי מאוד מתחילת 2023 עקב חוק הרפורמה במשפטים והמלחמה, היה יציב להפליא בשבועיים האחרונים, כאשר המחיר נע בין 3.66-3.70 שקל. הגישה לרפיח, הבקשה לצו נגד ראש הממשלה ושר הביטחון, ההכרה של האיחוד האירופי במדינה הפלסטינית – כל אלה פתאום לא קריטיים למדד, שמאופיין בתנודתיות כה גבוהה.
השורה התחתונה היא ששני השווקים – שוקי האג"ח ומטבע החוץ – מספרים סיפורים שונים מאוד כשמדובר במשקיעים זרים. "החוב מושפע בעיקר משיקולים פיננסיים, בעוד שער השקל מושפע משיקולים ריאליים", אמר לוי. לדבריו, כלכלת ישראל ומגזר ההיי-טק, בעיקר פעילות היצוא, חזקים. "כתוצאה מכך, היצואנים בישראל צריכים להחליף מט"ח ולקנות שקלים כדי לתמוך בפעילות בישראל. תהליך זה יוצר לחצים שתומכים בשקל בטווח הארוך. מצד שני, בטווח הקצר. הסנטימנט השלילי יוצר כלפי מטה. לחץ על השקל, והכוחות הללו מאזנים זה את זה".
לעומת זאת, בשוק החוב, שמושפע בעיקר מפעילות פיננסית, קיימת תופעה שכיחה – מספר וגודל הנפקות האג"ח גדל, והגירעון גדל. אלה מניעים את הגידול בייצור.
מנח, לעומת זאת, הסביר כי שער החליפין של שקל-דולר נמצא בסיכון כבר זמן רב, פשוט לפני שוק החוב. שער הדולר אמור להיות חזק יותר. שוקי אג"ח".
הבדל נוסף בין השווקים, לדברי מנחם, הוא יתרת המט"ח הגדולה שבידי בנק ישראל. "מדיניות מכירת מטבע חוץ של בנק ישראל עדיין תקפה אם היא מגיעה למסקנה שהשקל פוחת בשיעור 'בלתי מוצדק' כלכלית". מצד שני, אין הצהרה כזו לבנק ישראל לקנות אג"ח ממשלתיות אם התשואות על ישראל יעלו בחדות ובמהירות. "זה עשוי להסביר את ההבדל בהתנהגות של שני הערוצים", הוא מסכם.
מדיניות פיסקלית אחראית עוזרת
גם ספקולציות כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית, בניגוד לפני כמה חודשים, משפיעה. לוי אמר כי הירידה בציפיות תרמה לעליית התשואות בטווח הקצר, והעליות החלו לרדת בטווח הארוך. כמו כן, לשוק המט"ח ולעסקי האג"ח הממשלתיות יהיה קשר שלילי בטווח הארוך, ולוי הוסיף: "ככל שהתשואה על האג"ח תגדל, הביקוש להשקעות פיננסיות בשקל אמור לעלות".
במבט קדימה אומר מנחם, "אם בנק ישראל יוכל להודיע על רכישת אג"ח ממשלתיות, זה יהיה כלי מקובל. אם זה יקרה, נראה תיקון אמיתי בתשואות הפדיון, כפי שקרה בשקל. לראות שיפור בשוק החוב, אנחנו צריכים לראות שיפור בתמונה הגיאופוליטית והפיסקלית".
פורסם על ידי גלובס, חדשות העסקים בישראל – en.globes.co.il – ב-30 במאי 2024.
© זכויות יוצרים 2024 מאת Globes Publisher Eatonut (1983) Ltd.
