מתקפת המנע של ישראל על לבנון ביום ראשון לפנות בוקר הייתה ממוקדת באתרי טילים בדרום לבנון בלבד, המרוחקים מיישובים בלבנון, בשל הלחץ האמריקאי להימנע מהסלמה – כך סבורה ד"ר אורנה מזרחי מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, לשעבר סגנית ראש המטה לביטחון לאומי. "זו לא הייתה 'הפצצת נדל"ן' – באמת הופצצו אתרי טילים", היא אומרת ל'דבר'. "ראינו שנסראללה נאלץ לשקר, ממש להמציא סיפור על ההצלחה של חיזבאללה לפגוע באתרים ביטחוניים במרכז הארץ. זה מעיד על ההצלחה בהתקפת המנע. מצד שני, אם כבר עורכים התקפת מנע נרחבת, זו יכולה להיות הזדמנות מצוינת להשמיד כמה שיותר תשתיות צבאיות של האויב, ובמקרה הזה ראינו שההתקפה הייתה מוגבלת. ההפצצות הישראליות הוגבלו לדרום לבנון וליעדים בשטחים פתוחים. לא ראינו דיווחים בלבנון על אזרחים שנפגעו, וכמעט לא נפגעו אנשי חיזבאללה".
לדבריה, האמריקאים פעלו בנמרצות מאחורי הקלעים לרסן את ישראל ולמנוע הסלמה. "האמריקאים רגישים ללבנון הרבה יותר מאשר לרצועת עזה. אנחנו רואים שהם משקיעים מאמץ אדיר למנוע הסלמה. הם חוששים מקריסתה המוחלטת של לבנון – דבר שבטווח הארוך יביא למשבר הומניטרי נוסף במזרח התיכון, ועלול לשחק לידיהן של איראן וחיזבאללה. לדעתי מתקפה ממוקדת על חיזבאללה לא בהכרח תשחק לטובתו, אבל צריך לזכור: אתה יודע איך אתה נכנס למלחמה, אבל אתה אף פעם לא יודע איך תצא ממנה".
ד"ר אורנה מזרחי (צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי)
ד"ר מזרחי מדגישה כי עבר זמן קצר מדי מאז מתקפת המנע הישראלית, שמנעה את התגובה של חיזבאללה לחיסול פואד שוכר, והשלכותיה עדיין אינן ברורות. בשלב זה לא ברור אם חיזבאללה יבחר להסתפק בתגובה זו או ינסה לקדם מתקפה רחבה נוספת בהמשך. מזרחי בטוחה, עם זאת, שארגון הטרור ימשיך במלחמת ההתשה המוגבלת שהוא מנהל בעשרת החודשים האחרונים בצפון ומקשר אותה למלחמה בעזה. "בסוף חזרנו לאותה הנקודה. ההפצצות בצפון ימשכו. חיסול פואד שוכר – משמעותי ככל שיהיה – לא היה נקודת תפנית במלחמה, כך גם מתקפת המנע. חיזבאללה דבק בטענתו כי המתקפות ייפסקו רק כאשר תושג הפסקת אש בדרום".
להערכתה, חיזבאללה אינו מעוניין במלחמה כוללת עם ישראל אלא בהמשך מלחמת ההתשה. "יש מי שטוענים שחיזבאללה מעוניין במלחמה כוללת, ומנסה לאלץ את ישראל לפתוח בה. אני חושבת אחרת. להבנתי, האסטרטגיה של חיזבאללה היא להמשיך כל הדרך במלחמת התשה מוגבלת. זה לא מקרי שהם תוקפים אך ורק מצפון לכביש 89, וגם באירועים חריגים מקפידים לתקוף מצפון לכביש 85. זה משרת באופן הנכון ביותר את האינטרסים שלהם. הכול אצלם מחושב היטב. יש להם שיטה. הם הצליחו להרגיל אותנו למצב חדש שבו עשרות רקטות שנורות מדי יום זה נורמלי, זו לא עילה לפתוח במלחמה".
כיצד את חושבת שישראל צריכה להגיב לתוקפנות של חיזבאללה?
"הסדרה או מלחמה. אבל הכול תלוי במלחמה בדרום. אם תהיה עסקת הפסקת אש והחזרת חטופים, גם הלחימה בצפון תירגע. בעבר חשבתי שהפתרון יושג רק באמצעות מלחמה מלאה בלבנון, אבל אחרי 11 חודשי לחימה ברצועת עזה, אני חושבת שזה לא הזמן לצאת למלחמה נוספת, כי גם זו תהיה מלחמה ארוכה וקשה".
מה התרחיש שחיזבאללה הכי מפחד ממנו?
"הם חוששים מאובדן היכולות הצבאיות, הפיננסיות והפוליטיות שלהם. הם חוששים גם למעמד המיוחד שיש להם בלבנון. לכן הדבר שהם הכי דואגים לו הוא שרידות הארגון וחיזוקו. זה תמיד בראש סדר העדיפויות. העדיפות השנייה היא הדאגה הכללית לאוכלוסייה השיעית בלבנון, ורק אחרי זה האחריות הכללית על לבנון ועל תושביה שאינם שיעים".
הם מנסים להחליש את המדינה ואת הצבא הלבנוני?
"ברור לחיזבאללה שיש פה משוואה שככל שהצבא הלבנוני והמדינה יהיו חזקים יותר זה עלול לבוא על חשבונם. מצד שני, הם מספיק חכמים כדי לא להביא את הדברים להתנגשות. יש כאלה שטוענים שחיזבאללה היה רוצה שלבנון תיהרס – אני חושבת אחרת. אני סבורה שהם למדו במשך כמה עשורים איך להתחזק בתוך המערכת הלבנונית בלי להתנגש חזיתית במדינה וביתר הכוחות בלבנון, וזה מה שמשרת אותם הכי טוב. הם לא מעוניינים לקבל אחריות על לבנון או להחליף את המדינה, כמו שחמאס עשו ברצועת עזה.
"צריך לזכור שהאמריקאים תומכים בצבא לבנון כדי שיהיה כוח שיכול להתנגד לחיזבאללה, אבל בשל החשש הישראלי, התמיכה הזו נותרת מוגבלת לאמצעי לחימה לטווח קצר בלבד. ישראל לא מעוניינת שלבנון תתחזק. אנחנו גם רואים שיש ארגונים נוספים בלבנון שפועלים נגד ישראל במלחמה הזו, אולם הכול בצל הפעילות של חיזבאללה. יש פה מארג מורכב של אינטרסים. בסופו של דבר המלחמה של ישראל היא נגד חיזבאללה".
