הסרטן הקטלני שלא נותן סימנים: אושיית הרשת והמגישה מעיין אדם התוודתה כי לקתה בסרטן נדיר בשחלה.
בעמוד האינסטגרם שלה פרסמה היום את דבר מחלתה: "לא רוצה לזייף את המציאות ולשמור יותר בבטן, חזרו התשובות מהפתולוגיה, הגידול שלי הוא סרטן נדיר בשחלה, ואני כבר כמה שבועות בבדיקות לחפש עוד גידולים או שאריות. כל הבדיקות חזרו עד כה מצוינות, אני אופטימית ומרגישה שהיה לי מזל. אם הגידול לא היה גדל כל כך מהר, לא הייתי מבחינה בו והסרטן היה מתפשט לגרורות באין מפרע. הסופ"ש עברתי עוד ניתוח ארוך כחלק מהבירור ובעוד כמה שבועות יגיעו תוצאות שלאחריהן יהיה אפשר לקבל החלטות. הלוואי שלא תדאגו לי, ולא תתנו לי מבט מרחם ברחוב, כי באמת מצבי טוב! אני מרגישה בת מזל! ושזכיתי בעוד הרבה שנים עם המשפחה, החברות, והבנות המושלמות שלי".
מהו סרטן השחלות, מדוע הוא כה מסוכן ומי צריכה לעבור ניתוח כריתה מניעתי?
השחלות הן צמד איברים אליפטיים קטנים, בגודל 3- 4 ס"מ, המהווים חלק ממערכת הרבייה הנשית. בגיל הפוריות חורגת כל חודש ביצית מאחת השחלות ועוברת דרך החצוצה הסמוכה אל הרחם. אם הביצית אינה מופרית על ידי זרע, היא מופרשת מהרחם, יחד עם הרקמות המרפדות את חלל הרחם, כחלק מהמחזור החודשי (הווסת).
על פי הסטטיסטיקה, כ-1.3% מהנשים בעולם יפתחו בשלב זה של חייהן סרטן שחלות. על פי הערכות, כ-1 מתוך 78 נשים תפתח את המחלה במהלך חייה. סרטן זה נפוץ יותר בקרב נשים מעל גיל 50, אם כי הוא יכול להופיע גם בגילאים צעירים יותר. האבחון המוקדם של המחלה מהווה אתגר, ולכן היא נחשבת לאחת ממחלות הסרטן הקשות יותר לזיהוי ולטיפול.
למחלה שיעור תמותה גבוה משום שסרטן זה אינו נותן סימנים מוקדמים, עד שהוא פורץ שולח גרורות קטלניות והופך עמיד לטיפולי הכירורגיה, הכימותרפיה והקרינה. שליש מהנשים שחלו בסרטן השחלה בארץ הן נשאיות של מוטציה (פגם גנטי) מולדת בגן, המעלה שכיחות סרטן שד ושחלה.
הגינקולוג הוא זה שאמור לזהות נשים שעלולות להיות בסיכון גבוה ללקות במחלה. הן עוברות בין היתר בדיקת אולטרסאונד ווגינלי ובדיקת דם לחלבון בשם CA-125 המשתחרר לדם, כאשר מתפתחים תאי סרטן השחלה.
מרבית הנשים החולות בסרטן השחלה בשלב מוקדם, אינן מפתחות תסמינים במשך תקופה ארוכה. כאשר מופיעים תסמינים, הם עשויים לכלול אובדן תיאבון, הפרעות בעיכול, צרבת, בחילה, גזים ותחושה של בטן מלאה, עלייה לא מוסברת במשקל, "מיימת" – נפיחות עקב הצטברות נוזל בחלל הבטן, שיכולה להוביל גם לקוצר נשימה, כאבים בבטן התחתונה, שינויים בהרגלי המעיים ושלפוחית השתן כגון עצירות ממושכת, שלשולים או צורך להטיל שתן לעיתים קרובות, כאב גב תחתון, כאבים בעת קיום יחסי מין, או במקרים נדירים דימום חריג מהנרתיק.
במקרים בהם מצביעות הבדיקות על חשד גבוה לסרטן השחלות, מתבצעת ביופסיה באמצעות צינור לפרוסקופ המוחדר דרך הבטן ונוטל דגימה קטנה מרקמת השחלה. רקמה זו נבדקת במיקרוסקופ, ואם עולה החשד לקיומו של תהליך גידולי, נשלחת המטופלת לניתוח לכריתת שחלות וטיפול כימותרפי והקרנות.
אם נמצא כי דרגת סרטן השחלות גבולית או נמוכה, לעתים מתבסס הטיפול רק על כימותרפיה והקרנות ללא ניתוח, כשהמטופלת נשארת במעקב צמוד.
בשנים האחרונות עולה מספרם של ניתוחי כריתה מניעתיים, אחת מהן היתה השחקנית אנג'לינה ג'ולי שעברה ניתוח כריתת שדיים לאחר שנמצא שהיא בסיכון גבוה לסרטן. ניתוחי כריתה מניעתיים, מפחיתים משמעותית הן את התחלואה והן את התמותה מסרטן השחלה וסרטן השד.
הניתוח נקרא salphingo-oophorectomy והוא מומלץ לנשים במקרים של נשים שבמשפחתן אירועים של סרטן שחלה או סרטן שד ואשר נמצאו כנשאיות למוטציה באחד משני הגניםBRCA1 או BRCA2 משום שהן נמצאות בסיכון של עד 50% לחלות בסרטן השחלה ובסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן השד, במהלך חייהן. בסיכון מוגבר נכללות גם נשים שלהן רקע אישי של סרטן שד בגיל צעיר או סיפור משפחתי בדרגות שונות של גידולים סרטניים בשחלה ושלא נמצאו כנשאיות למוטציות המוכרות.
ברוב הנמקרים הרופאים ממליצים לעבור את הניתוח המניעתי להסרת שחלות, רק לאחר השלמת התא המשפחתי, לרוב בגיל 35 עד 40. מאחר שאחרי כריתת השחלות האישה אינה יכולה להרות עוד, משום שהביציות נמצאות בשחלות, לעתים מתבצעת שאיבת ביציות לפני ההליך.
הניתוח נערך בהרדמה מלאה ובו מתבצעת כריתה שלמה ומלאה של כל רקמות שתי השחלות. בעת הניתוח, בודק הגינקולוג המנתח היטב את חלל הבטן והאגן לאיתור נגעים חשודים ובנוסף נוטל דגימות מנוזל הבטן לבדיקות מעבדה.
במקרים רבים מתבצע ניתוח כריתת שחלות לפרוסקופי, באמצעות שניים או שלושה צינורות המכילים בקצה מצלמת וידאו וכלי ניתוח. המנתח צופה על גבי מסך על האיברים, ומנתח את המטופלת ללא צורך בפתיחת הבטן.
נשים שעברו ניתוח כריתת שחלה מניעתית, נושאות סיכון לחלות בסרטן של איברי הבטן של 3 עד 5%, ולכן צריכות להמשיך במעקב סדיר שכולל בדיקות אולטרסאונד, בדיקות דם לאיתור הסמן CA-125 המצביע על סיכון גבוה לסרטן שחלתי, בתדירות של 6 עד 12 חודשים.
על פי הגישה המקובלת היום, ממשיכות נשים אלה בטיפול הורמונלי במינון נמוך של פרוגסטרון ואסטרוגן, עד להגיען לגיל 50, כדי להפחית את הסיכון להתקפי לב ולמחלות עצם האופייניים לנשים לאחר גיל המנופאוזה. עם זאת, יש נשים שלהן הטיפול ההורמונלי לא יומלץ בשל חשש להעלות מעט את הסיכון לסרטן שד.
