בשיא המלחמה, לא פחות מ-15% מעובדי חברת 'אורד', המתמחה בהנדסה ואספקה של פתרונות ביטחון, הכנה היקפית ובטיחות באש, שירתו במילואים. זאת לרבות המנכ"ל יוסי גופר וסמנכ"ל השירות מושון אברהם. למרות האתגר הקשה לספק את דרישות השוק שעלו בימי המלחמה – החברה מתעקשת לעמוד מאחורי עובדיה המשרתים במילואים.
החברה, המונה כ-250 עובדים, ספגה בשנה החולפת כבר יותר מ-3,000 ימי מילואים מצטברים של עובדיה. "אנחנו רואים בעצמנו חברה מגויסת בשני המובנים", אומר ל'דבר' סמנכ"ל השירות אברהם. "גם בהיבט של ריבוי ימי המילואים של עובדינו, וגם במובן שאנחנו מפעל חיוני שמספק שירותים בין היתר למערכת הביטחון, ושנדרש דווקא בתקופה הזו להימתח ולספק יותר מענים.
"אנחנו חלק ממערך התמיכה בתעשיות הביטחוניות – מפעל חיוני וקיומי שמתקין ומתחזק מערכות גילוי וכיבוי אש, מערכות ביטחון ותאים סולאריים על גגות. רבות מהמערכות שלנו הן מצילות חיים, ואנחנו מטפלים במערכות גילוי האש בכל בתי החולים ובתעשיות הביטחוניות.
"סביב תקופת המלחמה, אנחנו בתנופה אדירה של הקמת מתחמים חדשים, כי החברות הביטחוניות עובדות מסביב לשעון למלא את הצרכים והמלאים של צה"ל, וגם בבתי החולים נדרשים שינויי תשתית מהירים והעברת מחלקות לאזורים ממוגנים".
במקביל לעלייה בפעילות, כבר ביום הראשון למלחמה יצא מנכ"ל החברה, יוסי גופר, עם נשקו האישי לסייע בדרום. מאז הוא במילואים רצופים כסגן אלוף במערך הנ"מ, כשהוא משתדל מדי יום להגיע עם מדים ונשק לחברה ולתת כמה שעות עבודה, כשהדבר מתאפשר.
"שירות המילואים הוא בדנ"א של החברה. זו המשמעות של עובדים שרואים את המנכ"ל מסתובב כאן על מדים, מגיע כל יום לכמה שעות וממשיך ליחידה. זה דבר שמחלחל", אומר אברהם, שאף הוא עצמו התגייס למילואים כמתנדב, אך לאחר תקופה קצרה הבין שהוא פחות נחוץ בצבא, וחזר למשרדי החברה להוביל את העניינים.
"חלק מהעובדים שלנו כבר בסבב גיוס רביעי מאז תחילת המלחמה, ואני עומד בקשר רציף עם המג"דים", אומר אברהם. לדבריו, יש גם עובדים נחוצים, שידוע מראש שאינם מגויסים לצה"ל כדי להמשיך ולעבוד בחברה, ויש שיח תדיר בנושא בין החברה למשרד הביטחון ולאגף כוח אדם לשעת חירום במשרד העבודה. "היו לנו גם עובדים נחוצים שכן גויסו למילואים, אבל השתחררו לכמה ימים במהלך השירות כדי לסיים פרויקטים, וחזרו לשירות.
"יש לנו עובדים רבים צעירים, שממש חוו לחימה בתוך עזה ובגבול הצפון בתקופה הזו, כולל חברים שנפגעו ונפלו. החברה שלנו מציעה מערך תמיכה למי שרוצה וצריך. כל מי שמשתחרר מקבל כמה ימי חופשה להתרענן עם המשפחה, אף שרובם רוצים לחזור מייד לעבודה, כי עבודה זה גם עוגן ונותן שגרה, שהיא חשובה.
"חלק ניכר מהעובדים שלנו במילואים מבקשים להגיע לעבודה גם כשהם יוצאים לחופשות מהשירות. זו לא דרישה שלנו, אבל זה צורך שעולה מהעובדים עצמם". החברה לדבריו, משלמת בכל מקרה שכר לעובדים שבמילואים מעבר לימי המילואים להם הם זכאים.
מעבר לדאגה לעובדים, החברה נרתמה גם לסייע למשפחות. "כוח האדם שלנו וראשי הצוותים נמצאים עם המשפחות בקשר רציף, ומתקשרים לפחות פעמיים בשבוע בטלפון לכל המשפחות להבין מה הן צריכות. גם המשפחות יודעות שבכל רגע נתון יש למי לפנות – כולל כדי שנשלח טכנאי שיעזור לתקן משהו בבית".
"הדנ"א של החברה הזו הוא ציונות, וזה בא לידי ביטוי גם בעובדה שאנחנו מפעל חיוני, אבל גם בדאגה לעובד המשרת. לאפשר לעובדים לצאת לסבב שלישי ורביעי בראש שקט ובידיעה שיש להם מעסיק שעומד מאחוריהם. אנחנו מעודדים את שירות המילואים של העובדים שלנו, עם כל הקשיים והאתגרים שזה מטיל על חברה שנדרשת לתת בימים אלה יותר שירותים. אני מעריך שזה גם יחזור אלינו בסופו של דבר, ושהעובדים גם הם מעריכים את החברה ומחויבים לה".
לשרת במילואים ולהמשיך לעבוד מרחוק
אחד העובדים האלה הוא אלירן משה, שביצע מאז 7 באוקטובר כבר כ-150 ימי מילואים. משה מנהל את מחלקת השירות של חטיבת הסולר באורד, שמספקת שירותים ומטפלת ביותר מאלף מערכות סולריות שפרושות ברחבי הארץ. "האמת היא שהמחלקה שלנו די חדשה וצעירה", הוא אומר. "זו פעילות שלאורך כשלוש שנים נעשתה באמצעות קבלן משנה, וביוני 2023 החזרנו אותה הביתה לחברה לעשות אותה אין-האוס, ואני, שעבדתי בחברה בתחום הזה שנים ארוכות, גויסתי חזרה לחברה עם הידע והניסיון להקים את המערך מחדש וגייסתי תחתיי כ-15 עובדים".
ב-7 לאוקטובר גויס לגדוד 969, וכבר יומיים לאחר מכן, לאחר אימונים קצרים, הגיע לשדרות במטרה לטהר את העיר והאזור, ולהקנות תחושת ביטחון לכל מי שנשאר בעיר – רובם עובדים חיוניים. בהמשך אבטח הגדוד יישובים בצפון העוטף, ולאחר מכן נשלחו למחסום ארז ולמשימות באזור בית חנון.
"כשיצאתי למילואים השארתי מאחוריי מחלקה צעירה וקצת חסרת ביטחון של עובדים חדשים יחסית. כשחזרתי אחרי שלושה חודשים מצאתי מחלקה בוגרת יותר, שמבינה את האחריות שלה, מגדילה ראש ולוקחת אחריות – בין היתר מתוך הרצון לגבות אותי ואת היכולת שלי לשרת במילואים.
אלירן משה. "המנהל הישיר שלי נתן לי המון גב ובעצם מילא את מקומי בכל ההחלטות המורכבות יותר שהיה צריך לקבל בהיעדרי, והעובדים נתנו לי את החזית ותפעלו את כל הפעילות השוטפת והיומיומית" (צילום: אלבום פרטי)
"בימים הראשונים בשדרות לא הייתי זמין כמובן בכלל. אחר כך, כשהתמקמנו בקיבוצים בגני הילדים, התחלתי לפתוח עמדות עבודה מדי פעם, לעשות טלפונים, לתת מענה בווטסאפ ובפלאפון כדי לסייע כמה שאפשר. יוחאי שוחט, סמנכ"ל הכספים של החברה ומנהל חטיבת הסולר, שהוא המנהל הישיר שלי, נתן לי המון גב ובעצם מילא את מקומי בכל ההחלטות המורכבות יותר שהיה צריך לקבל בהיעדרי. הוא נתן לי גב והעובדים נתנו לי את החזית ותפעלו את כל הפעילות השוטפת והיומיומית".
בינואר השתחרר וחזר לחברה להוביל את ההתארגנות לקראת עונת השיא הבאה בקיץ, ולזוגתו, שנאלצה לקדם ולבצע מעבר דירה עם שלושת ילדיו בתקופה שבה נעדר. "באמצע יוני נכנסנו לסבב שני, והפעם זה היה מסודר ומאורגן יותר ואפשר לנו להיערך מראש גם בבית ברמת המשפחה וגם בעבודה. הכנו כבר לוחות זמנים לקיץ, המחלקה כבר הייתה מנוסה יותר ומהבחינה הזו יצאתי בראש רגוע יותר לקו באיו"ש ובקלקיליה. קו מורכב עם מעצרים, משימות, היתקלויות, לרבות פיגוע שבו נפצעו חברים, ניסיונות דקירה, זריקות אבנים ובלוקים.
"שירתי עד תחילת אוגוסט, זמני השיא של העבודה בתחום שלנו – אבל הפעם הייתי יותר זמין ועבדתי בין משימה למשימה. מסיים מעצר, ישן מעט, פותח מחשב, פגישות זום עם לקוחות ויוצא לעוד משימה. זה בא על חשבון שעות שינה, אבל היה לי חשוב לדעת שאני גם תורם למדינה וגם מסייע בעבודה לוודא שאנחנו מצליחים לבצע את כל המשימות בשיא העונה. היה גיבוי גם של המפקדים שלנו שהבינו את הצרכים בעבודה, גם באורד שמבינים את ההגבלות של המילואים, וגם הלקוחות היו נכונים להתגמש". בסוף אוקטובר הוא עתיד לצאת לסבב מילואים נוסף בן 45 יום.
"כשאתה עובד בחברה שאתה רואה את המנכ"ל בה מגויס למילואים מ-7 באוקטובר עד היום, ברור לך מה עמדת החברה על שירות מילואים. אני מרגיש לא רק גיבוי מלא מצד המנהלים, לאורך התקופה המנהלים שלי עמדו בקשר גם עם זוגתי, והחברה שלחה לה גם חבילות להוקרה. אני חייב להגיד שלא הייתי יכול להצליח לשרת בראש שקט בלי זוגתי שניהלה בהיעדרי מעבר דירה עם שלושה ילדים, לבדה".
