הכל חוץ מיפה: הסרט "Uglies" ("כעורים") שיצא בסוף השבוע האחרון בנטפליקס מבוסס על הרומן הדיסטופי המצליח בעל השם הזהה של סקוט ווסטרפלד משנת 2005. העלילה מתרחשת בעולם עתידי בו כל נערה ונער עוברים ניתוח פלסטי בגיל 16 כדי להפוך ל"יפים", על פי קריטריונים אחידים שקבעה החברה.
הגיבורה, טלי יאנגבלד, אותה מגלמת ג'ואי קינג ("דוכן הנשיקות", "הפשע: ג'יפסי רוז", "פרשה משפחתית"), מתחילה כעוד "כעורה" רגילה שמצפה לרגע שבו תוכל להיכנס לעולם הנוצץ של היפים, אך דברים מסתבכים כשהיא יוצאת למסע לאיתור חברתה הנעדרת ופוגשת בקבוצת מורדים שמסרבת להיכנע לסטנדרטים של החברה.
במאי הסרט הוא ג'וזף מקגניטי ניקול הידוע כ-McG ("המלאכיות של צ׳ארלי") ולצידה של קינג מככבים גם לוורן קוקס ("כתום זה השחור החדש"), צ'ייס סטוקס ("חופים של סודות"), בריאן טג'ו ("צעקה") וקית' פאוורס ("מלחמת המחר").
נטפליקס, שהבינה את הפוטנציאל החבוי בסיפור שמתחבר לנושאים כמו דימוי גוף, קונפורמיות ומרדנות, החליטה לעבד את הספר לקהל הרחב בתקווה לייצר הצלחה נוספת בז'אנר הדיסטופי, אך למרות הציפייה הגדולה, "כעורים" זכה עד כה לביקורות שליליות מגולשים ומבקרים כאחד, כשבאתר ביקורות הסרטים Rotten Tomatoes קיבל ציון ממוצע של 3.4 מתוך 5 מצד המבקרים וציון נמוך אף יותר מצד הצופים – 3.3 בלבד מתוך 10.
"מדובר בסרט חסר חיים על חברה שטופת מוח ואינו מספיק מבדר כדי שנעריך את האירוניה", כתב דיוויד לינץ' מהאתר Kens5 TV. טים גרירסון מה-Screen Daily הוסיף ש"הסרט נראה כעוד ניסיון מאולץ לשחזר את הצלחת סרטי 'משחקי הרעב' או 'מפוצלים', אך הוא נופל בגדול כשהוא מנסה להעביר את המתח והמורכבות של העולם שיצר ווסטרפלד". בנוסף, כך הדגיש, הסרט פשוט לא מצליח לגרום לקהל להתחבר לדמויות הראשיות, מה שהופך לדבריו את המסע של טלי לחסר השפעה אמיתית.
סמנת'ה ברגסון מאתר ה-Indiewire ביקשה להדהד תגובה ששבה על עצמה בקרב לא מעט מבקרים וגולשים נוספים על חוסר האמינות שבבחירה בקינג לשחק דמות של נערה כעורה. "קינג כבר לא יכולה לשחק נערה", קבעה נחרצות, "והמסר של חוסר התאמה מרגיש מיושן, בז'אנר העיבודים לנוער ומעבר לכך. המגמה הזו, כמו שינויי הסטנדרטים של היופי, כבר בדרך החוצה", כתבה. "'כעורים' היא צפייה מכוערת מבחינה ויזואלית ופילוסופית", כתב גולש נוסף.
"הסרט יפהפה מבחוץ אך חלול מבפנים", הוסיפה גולשת אחרת וציינה כי הבימוי מתמקד בעיקר באסתטיקה, אך מתעלם מהצורך לפתח דמויות מרתקות או עלילה שתהיה באמת מרגשת. "זה סרט שנראה כמו תצוגת אופנה יוקרתית, אבל נטול כל עומק רגשי", סיכמה.
בנוסף, לא מעט מבקרים התלוננו שהאפקטים הוויזואליים והעיצוב האומנותי של הסרט לא מצליחים לעמוד בסטנדרטים של סרטי מדע בדיוני עדכניים וציינו שהעיר ה"יפה" נראית שטחית ולא מצליחה לייצר תחושת מציאותיות או עומק כמו בערים דיסטופיות אחרות שנראו בסרטים קודמים בז'אנר.