מחנה הימין מתחזק בסקרים, אחרי הטבח מפלגות הקואליציה קיבלו 44 מנדטים. בשבועות האחרונים הסקרים מנבאים כ־53 מנדטים לאותן המפלגות. ערב הטבח, בספטמבר 2023, הסקרים העניקו למפלגות הקואליציה 53 מנדטים.
איך זה ייתכן? למרות הטבח והמלחמה, אף מנדט לא עבר מצד ימין לצד שמאל. הפגנות ענק, תקשורת שמאלנית וטוויטר רעיל לא הצליחו להזיז אפילו מנדט? "הגוש" הקורא לסיום המלחמה ועסקה בכל מחיר עומד על 23 מנדטים בלבד. רק חמישית מהציבור היהודי ורבע מהציבור הכללי רואה את מדיניות השמאל כראויה. גם אם אזרחים רבים אומרים שהם "בעד עסקה", הם לא מוכנים להצביע למפלגות שמקדמות אותה.
גנץ ולפיד לא מסוגלים לקדם סדר יום כלכלי, הם שבויים בידי ההסתדרות או הפנסיות. נתניהו וסמוטריץ' יכולים להיתפס כמי שהצילו את הכלכלה בשעת משבר
גם בתוך הציבור שלא מעוניין להצביע לקואליציה יש רוב לאלה שמאגפים את הקואליציה מימין כמו ליברמן, או מהמרכז כמו גנץ. לפי הסקרים, הציבור הישראלי תומך במדיניות הנוכחית, גם אם הוא לא אוהב את ההנהגה. לראיה, כל ההחלטות שהתקבלו בקבינט המצומצם כאשר זה כלל את גנץ התקבלו פה אחד. אין מהלך צבאי או מדיני שגנץ או ליברמן מתנגדים לו מהותית.
מי שמפגין כיום על המלחמה זה מי שהפגין לפני שנה על הרפורמה, ומי שהפגין לפני שלוש שנים עם דגלים שחורים. דעותיהם של אנשים על עסקת החטופים מתיישרת עם דעתם על הרפורמה המשפטית. לא שאין חריגים, אבל התמונה הגדולה די ברורה. ייתכן שהיעדר התזוזה בין המחנות נובע מערכים עמוקים, וייתכן שנובע מהיעדר יכולת השמאל לפנות לקהלים חדשים שלא באמצעות זלזול והתנשאות.
בכל מקרה, תמונת הגושים ששררה בתחילת המלחמה התחלפה. בנושאים המדיניים הציבור זז חזק ימינה, ומתכוון להצביע למפלגות ניציות, בקואליציה או מחוצה לה. הדבר מייצר הזדמנות: לימין יש סיכוי משמעותי לנצח בבחירות הבאות, יהיה מועדן אשר יהיה.
נקודת מוצא של 53 מנדטים היתה גם במערכות הבחירות הקודמות, וניצחון ממקפצה זה קשה, אך בהחלט אפשרי.
התחום הכלכלי הוא שיקבע את מבנה הקואליציה הבאה. בשנת 99' הקמפיין שהביס את נתניהו היה "אם אלף איש איבדו את מקום עבודתם, למה שהוא יישאר בעבודתו". קמפיין חזק שדיבר לכיס של המשפחות, ולפחד לאבד את מקום העבודה, אז הם הצביעו לאהוד ברק ולקטסטרופות שהביא איתו.
בעשור האחרון, כשחבר מהשמאל היה שואל אותי למה בפריפריה מצביעים לביבי למרות טענה כלשהי, הייתי מספר שאנשים מסתכלים בתלוש שלהם; כל עוד השכר הריאלי בשדרות ובעפולה היה עולה מבחירות לבחירות, זכייתה של קואליציית הימין היתה מובטחת.
אם הקואליציה הנוכחית, למרות המלחמה תקדם סדר יום כלכלי, היא תצליח. האינפלציה בחודש אוגוסט היתה 0.9% והאינפלציה השנתית עלתה ל3.6%. הוצאות המלחמה הכבדות ידאגו לכך שככל הנראה השכר הריאלי לא ידביק את האינפלציה, ואם התלוש של מסעודה משדרות יתכווץ, הקואליציה תפסיד.
בשבועות האחרונים שר האוצר מתחיל לראות זאת, אי־כניעה להסתדרות ולארגון המורים בשביתות הבריוניות שלהם, תוכנית קיצוצים נרחבת וסגירת משרדי ממשלה מיותרים הם התחלה טובה, אך זה עלול להיות מעט מדי. יש לסגור עשרה משרדי ממשלה ולא חמישה, ולקצץ 80 מיליארד ולא 40. יש הטבות מס במיליארדים שאין בהם תועלת כלכלית, יש קצבאות מיותרות ופנסיות תקציביות, יש תוכניות דיור, תעסוקה ועידוד השקעות שמוכוונות לכיסים ספציפיים מאוד, ומאות רגולציות שפוגעות בעסקים ולא מכניסות שקל.
גנץ ולפיד לא מסוגלים לקדם סדר יום כלכלי, הם שבויים בידי ההסתדרות או הפנסיות. נתניהו וסמוטריץ' יכולים להיתפס כמי שהצילו את הכלכלה בשעת משבר. אף קמפיין לא יוכל להתחרות בתלוש שכר שמן יותר. בעולם הכלכלי, זה נקרא "כסף על הרצפה".
