דן ביטון סגר השבוע מעגל כשחזר להפועל באר שבע, המועדון בו גדל. הדרך לאצטדיון טרנר, עוברת ברחוב הצדיק מירושלים, שם הכל החל, אולי כדי לסמל את מה שיקרה בעתיד. דמות המפתח היא האם ניצה, אחות מטפלת במקצועה, והיא פגשה את אביו במוסד גמילה מסמים, שסמוך לאצטדיון.
באותם שנים הפועל באר שבע עוד שיחקה בווסרמיל, אבל הגורל כאילו ידע לאן הוא מכוון. ניצה עזרה בגמילה, השניים התאהבו, התחתנו ולהם נולדו שלושה ילדים, דן הוא הקטן שבהם ויש לו עוד אחות גדולה ואח סנדוויץ'.
כשדן ביטון היה בן 4 אביו נפטר מדום לב וניצה גידלה את ילדיה לבד. אמרו לה ש"דן מוכשר ויכול להיות שחקן בהפועל באר שבע" והיא הלכה עם החלום, שלה ושלו. זה החל דווקא במכבי באר שבע, אבל דן היה אוהד הפועל והקפיד להגיע למשחקי הקבוצה.
לפני אחד ממשחקי הילדים מול מכבי באר יעקב, הודיע ביטון למאמן שהוא חולה, אך בערב צפו בו כולם במשחק בין הפועל באר שבע למכבי נתניה, כאשר המצלמה עברה על יציע האולטראס וקלטה אותו מעודד.
"היה ברור שבסוף הוא יגיע להפועל", סיפרו קרובי משפחה וכך אכן קרה, אך הדרך במחלקת הנוער של הפועל באר שבע לא היתה קלה. האם ניצה ליוותה את בנה בכל משחק, לבדה, בכל מזג אוויר, אך בחלק גדול מהמשחקים ביטון לא פתח בהרכב. "יש פה פרוטקציות", היא הלינה לא אחת בפני מאמנים, מה שלא ממש עזר.
בקבוצת הנוער הכל התהפך. מוטי איווניר מונה לתפקיד המנהל המקצועי והגיע למחנה אימונים שקיימו בקיבוץ אפיק שבצפון. "הגעתי לראות את השחקנים, פתאום אני רואה את דן ביטון עם גבס, עוזר לאפסנאי בעוד השאר מתאמנים", נזכר איווניר, שאלתי למה הוא לא מתאמן ואמרו לי כי שבר את היד אחרי ששיחק קטרגל בשכונה. ביקשתי שיצטרף לאימון כי עם כל הכבוד, גם אם הוא לא יכול לשחק, פס הילד יכול לתת באימון.
"פתאום אני רואה רגל שמאל טבעית, נגיעה גאונית בכדור, אמרתי להם 'מה זה, אף אחד לא את זה עד עכשיו?'. אחרי שראיתי אותו משחק הבהרתי שמ'עכשיו הכל סביבו, זה כוכב כדורגל'. הוא היה ביישן, אף אחד לא הסתכל עליו. היה פה מזל, אם לא הייתי מגלה אותו, יכול להיות שהיה הולך לאיבוד".
מכאן הדרך נסללה. עם הביטחון, ביטון כיכב בקבוצת הנוער ועלה לבוגרים בעונת האליפות הראשונה, זו שהחזירה את הצלחת לבירת הנגב אחרי 40 שנה, עם מאור מליקסון, אליניב ברדה, מאור בוזגלו וטוני וואקמה. קבוצה היסטורית.
אגב, הביקורת עליה בדרום היתה שצריך לצרף אליה עוד שחקני בית וביטון ענה להגדרה. אלא שבקבוצה כזו הוא התקשה להשתלב ויצא להשאלה במ.ס אשדוד. אחרי שהבינו כי יתקשה לחזור, ביטון נשאר באשדוד כחלק מעסקת העברתו של מיכאל אוחנה לבאר שבע.
באשדוד הגיע המפנה של דן ביטון בקבוצת בוגרים וזה קרה תחת רן בן שמעון. הוא ראה את השחקן הביישן מבירת הנגב, את הכישרון והחל לערוך איתו שיחות אישיות תכופות, כולל וידאו ועבודה על הבנה טקטית. "דן גדל בשכונה כשחקן קטרגל, זה מה שהביא לו את הכישרון", סיפרו באשדוד, "את זה אי אפשר ללמד. רן רק חיבר את הכישרון לטקטיקה ועבודה על המגרש, הוא ידע להבין אותו ברגעים הקשים שלו וזה השתלם לכולם".
הפריצה באשדוד הובילה את דן ביטון ללודוגורץ מבולגריה ולאחר מכן קיבל את החוזה הגדול הראשון שלו בישראל במכבי תל אביב. הדבר הראשון שעשה היה לסגור מעגל אישי ורכש לאימו ניצה בית בבאר שבע. במשפחה סיפרו על אירוע מרגש במיוחד, כאשר בנה הקטן, אותו גידלה לבד עם אחיו מאז היה בן 4 והאמינה בו למרות הקשיים, החזיר לה על האמונה בו.
גם במכבי תל אביב לא הכל הלך חלק. האופי הביישני הקשה על ביטון להכנס לעניינים. שחקנים מובילים כמו שרן ייני ואיתי שכטר ניסו לעזור לו. "בהתחלה חשבנו שהוא לא יודע לדבר" ,התבדחו אז בחדר ההלבשה הצהוב. "בסוף הוא נפתח", סיפר שכטר, "הוא היה בחור מאוד סגור בהתחלה והצלחנו איכשהו לפתוח אותו והוא הפך להיות אחד השחקנים הכי אהובים בחדר ההלבשה. כשאתה מזהה שחקן טוב ורואה מה ההומור שזורם לו, אז ברגע שהוא נפתח בחדר ההלבשה ככה זה פותח אותו על המגרש. ברגע שהשתחרר ואהבו אותו, הכל בא לידי ביטוי מקצועית וזה היה כיף לראות כי דן באמת שחקן מצוין ומוכשר".
אחרי ארבע שנים במכבי תל אביב, ביטון נכנס לשנת חוזה. הצהובים החתימו מספר שחקני רכש ובשלב מסוים, כאשר נדחק הצידה, ההעדפה היתה שימצא לעצמו קבוצה. הפועל באר שבע ובית"ר ירושלים הגישו הצעות, אבל זו של אלונה ברקת היתה גבוהה יותר. ביטון ביקש חוזה לעונה אחת, מתוך תקווה שבקיץ הבא יהיה חופשי ויוכל, אולי, לצאת שוב לחו"ל.
"אני רוצה אותך כאן לטווח ארוך, שתבוא ותנהיג", אמרה ברקת לביטון והגישה לו הצעה גבוהה ל-3 שנים. בגיל 29, התייעץ השחקן עם משפחתו ולהם היה ברור שזו סגירת המעגל שחיכו לה. האם ניצה, זו שחלמה לראות את בנה כשחקן הפועל באר שבע, הגשימה את החלום ודן חתם במועדון אותו אהד כילד.
בימים שקדמו לחתימה, קיבל ביטון מאות הודעות מאוהדי הפועל באר שבע, כולל ארגוני האוהדים בהם היה חבר כילד. "הקהל צמא למשהו שאפשר להזדהות איתו ודן כזה", אמרו במועדון הדרומי, "הוא לא רק שחקן טוב, אלא כזה שגדל כאן, מכיר את הקבוצה והעיר, המשפחה אוהדת את הפועל באר שבע, אי אפשר היה לבקש חזרה טובה מזו".
כשעלה לבוגרים, היו אלה מאור מליקסון ואליניב ברדה שחזרו לבאר שבע כדי לזכות באליפות. ביטון עדיין ביישן, אבל כשחתם העיד בכתבה שעשה למחלקת המדיה של הקבוצה, כי "זו סגירת מעגל ואני רק רוצה להתחיל לשחק". עוד הוסיף: "עליתי לבוגרים בעונת האליפות, אחרי 40 שנה שלא זכינו. אליניב ברדה ומאור מליקסון ליוו אותי ברמה האישית. זו היתה הגשמת חלום".
כעת, ביטון ינסה לעזור למועדון בו גדל ואותו אהד לשבור שוב את תקרת הזכוכית. כדי שזה יקרה, בגיל 29 הוא ינסה להוציא מעצמו הרבה מעבר ליכולת המקצועית, לבוא ולהנהיג כפי שעשו בזמנו השחקנים שראה והעריץ בקבוצה שזכתה באליפות. "דן ביטון הוא שחקן מעולה, אבל מנהיגות זה אופי", הסביר שכטר, "מקצועית הוא יכול לתרום כי הוא שחקן מצוין. הוא צריך שהקבוצה תהיה טובה והוא אמור להיות זה שמשדרג אותה ועושה אותה הרבה יותר טובה. יש את הבסיס בבאר שבע, עכשיו השאלה איך זה יתחבר".
כדי שהסיפור של דן ביטון יהיה שלם, הוא צריך לזכות עם הפועל באר שבע בתארים. מה שהחל כסיפור אהבה עם סוף טראגי ברחוב הצדיק מירושלים, זה שהפך לימים להיות דרך הגישה לאצטדיון טרנר, יכול להיות זה שיחבר את כל הכוכבים עבור הפועל באר שבע, אך גם עבור דן ביטון ואימו.
